בלימה ניתן למצוא מזונות מכל הסוגים, במחירים שלרוב הם סבירים לתייר המערבי. ההתמחות המקומית היא פירות ים, ובמיוחד הסוויצ`ה - מאכל פירות-ים המושרה ברוטב לימון חמצמץ, אך מומלץ לטעום גם מהמאזמורה מורדה - קינוח המבוסס על תירס סגול. בנוסף, בעיר יש מספר אדיר של מסעדות אסיאתיות (רובן זולות במיוחד) ולמי שלא רוצה להסתכן בטעמים לא מוכרים - סניפים של מיטב רשתות המזון המהיר האמריקאיות.
לנסוק ולרחף מעל שמיה של לימה... במיוחד בימות הקיץ החמים, אין חוויה מרעננת מזו...
ארקיפה (Arequipa) או בשמה המיוחד יותר - העיר הלבנה, היא עיר מרכזית בפרו ומהווה נקודת פתיחה טובה לכמה טיולים יפים באיזור, כמו זה היוצא לקניון קולקה. בנוסף, יש בארקיפה כמה אטרקציות נחמדות וגם כמה דברים שכדאי לדעת כשמגיעים לכאן.
קניון קולקה הוא אחד הקניונים העמוקים בעולם. הקניון מאוד מרשים והוא מהווה נקודה מרכזית בטיול בפרו. תוכלו לצפות בקונדורים המדהימים חגים מעל הקניון, מחזה נדיר ומיוחד.
קחמרקה (Cajamarca), בירת האיזור, ידועה במוצרי הגבינה ובמעיינות החמים המעולים, הנמצאים בקירבת המקום. תוכלו לקחת סיור ארכיאולוגיה ולהשתכשך במעיינות החמים ולסיום היום, יש גם כמה מסעדות טובות במקום.
העיר הפרואנית הוארז (Huaraz) שוכנת למרגלות המושלגים של הרי האנדים הפרואנים, הוכתרה כבר מזמן לבירת טיפוס הרים בדרום אמריקה והיא ללא ספק חלומו של כל מטפס הרים. סיפורו של טיפוס אל הפסגות הלבנות של הרכס הלבן - התכנון, ההתמודדות, ההצלחות וההפתעות...
הגענו לקוסקו לפני כשלושה שבועות והספקנו לעשות את רוב הדברים הסטנדרטיים, אבל חיפשנו משהו אחר, קצת רחוק מהרעש וההמולה, רחוק מהתיירים, רק אנחנו והטבע הפראי. כך נולד הרעיון לצאת לטרק האזנגטה.
אחת התרבויות המרכזיות באמריקה הלטינית וללא ספק המפורסמת ביותר בחלקה הדרומי של היבשת הינה האימפריה האדירה המוכרת כיום בשם אינקה. בפרק זה תוכלו לקרוא על הקמתה, מהלכה ונפילתה של אימפריית האינקה.
אלקנה יוצא לטרק המאצ`ו פיצו. מסלול הטרק עובר דרך נופים מדהימים, יערות גשם, הרים מושלגים, מפלים, נחלים ועוד.
קו החוף - זהו אחד האזורים הנחמדים בפרו, אזור כיפי עם אפשרויות לספוג קצת מתרבות האינקה, להתרשם מקווי נסקה, לנוח בנווה המדבר הוואקצ`ינה, לעשות סקי חולות ולראות חיות בפיסקו.
יותר ממחצית שטחה של פרו מכוסה ביערות האמאזונס - כ- 15,328,060 דונם, אחד האזורים הטרופיים הגדולים בעולם. רוב המקומות אינם נגישים, ואם הם נגישים אזי הדרך לשם ארוכה ומייגעת, אלא אם בחרתם לטוס.
נחיתה, הישר אל הכפור המקומי של לימה. מסיבה לא ידועה, כזו ששוברת את הסטטיסטיקות הקיימות- יש איזה חוק לא כתוב שלאן שלא אטוס, גם טיסה פנים ארצית לאילת- במקרה הטוב אני אהיה האחרון שאקבל את המזוודות, במקרה הפחות טוב- לא אקבלן בכלל.
טבועה בתוך נופים נפלאים, העיר הוארז, מהווה נקודת פתיחה נפלאה לטיול. לענבל והגוזל היא מספקת הזדמנות לטיול למקום פחות מוכר, אבל בהחלט שווה, וגם הזדמנות למפגש מקסים עם מקומיים, שהוא הוא הסיבה שבגללה יוצאים לטיול כזה.
המפגש הראשון של משפחת שפירא עם פרו, לא היה כל כך נעים.. אולם, לאחר מכן, בטרוחיליו, הכל משתפר. ישראל הקטנה וגולני מחכים להם בגסט האוס ביתי במיוחד, לאורה המדריכה לוקחת אותם אל זמנים רחוקים ועושה סדר בהיסטוריה...
קוסקו מרחיקה אותנו מכל השאלות וההחלטות שעלינו לקחת. שפע של טרקים, אטרקציות, סלסה, אינטרנט בעברית ומסעדות טובות. חיי לילה לצד טרקים מפורסמים. בקוסקו אי אפשר שלא להתאהב. על שרידי רחובות ומבנים מתקופת האינקה נושמת עיר ציורית ותוססת.
רועי צופה בקונדורים השכם בבוקר בקניון, גולש מדיונות חול עצומות באיקה, מפספס את הצפיה בקוי נסקה וממשיך צפונה ללימה, שם הוא מבלה עם חברים ומסכם את הטיול בפרו.
לאחר שהצלחנו להפרד מבוליביה, הרבה בעזרת השוחד במעבר הגבול, המשכנו בנסיעה באוטובוס בתוך פרו עד שהגענו לעיר שעל שפת אגם טיטיקקה (Lake Titicaca) - פונו (Puno). בפונו לא בזבזנו זמן, ולקחנו סיור באגם כדי לראות את האיים הצפים המפורסמים.
רועי מבקר בקופקבנה שעל אגם טיטיקקה, וממשיך לארץ חדשה - פרו. שיט לאיים הצפים, ראפטינג על נהר סוער בקוסקו, המאצ`ו פיצ`ו האגדי, וגם כמה תובנות על תיירים באמצע הקיץ.
משפחת שפירא לא ממהרת לעזוב את טרוחיליו ומחליטה שהוארז תחכה להם. הם עולים שוב צפונה ופונים מזרחה לעבר הרי האנדים, לגלות תרבויות נכחדות, תרבות קחמרקה וצפונה ממנה, תרבות צ`אצ`פויה.
בשבילי הקורדילירה שבפרו, בחודשים הקרים שבין מאי לאוגוסט, שהם העונה היבשה, ניתן לשלב מסלולים רגליים רבים: החל ממסלול של יום אחד ועד מסלולים של עשרה ימים ויותר- הכול תלוי בזמן שעומד לרשותכם, בחשק ובעיקר בכושר הגופני. אחד הטרקים האטרקטיביים ביותר מוליך מעמק יאנגנוקו Lianganuco ועד העמק הקרחוני סנטה קרוז Santa Cruz.
המאצ`ו פיצ`ו נמנית על ערי תרבות האינקה העתיקה ששלטה בפרו לפני אלפי שנים. זוהי אחת הערים הבודדות שנותרו כמעט בשלמותה ולא נהרסה על ידי הכובשים הספרדים. פירוש השם הוא ``פיסגה עתיקה`` והאתר נחשב מקום קדוש.
איריס החליטה לפרסם מודעה ב``למטייל``- ``דרוש שותף לטיול, פרו בוליביה ואקוודור זה המסלול``. כך פגשה את גלעד וגם כמה מקומות מדהימים בדרום אמריקה...
סיכום ? די קשה... לעיתים על סף הנירוונה, לעיתים תכופות יותר על סף הטירוף. נופי הלגונות הכחולות, לצד פסגות ההרים המושלגים בפרו, או שמא מדבר המלח חסר הגבולות בבוליביה, או שאולי לא זה ולא זה אלא אחת מאותן שקיעות ברצועת החוף של צילה? או שבעצם יתכן וזה בסך הכול אחד מאותם פרצופים ארגנטינאיים חייכניים?
נעם יוצא לעשות את טרק Huayhuash, עם רווה, ניר אסף ו..בלי מוצ`ילות. שמונה ימים של טרק לא קל ולא קצר, עם נופים מדהימים, בלי הרבה מזון ועם לא מעט דינמיקות בין קבוצתיות ואישיות..
לפני סיור אופניים מסייר נעם בקוסקו - בפלאזה דה-ארמז, בסיורים, בריקודים ובפגישות עם אנשים חדשים. לרגע הוא לא שוכח את מסע האופניים המתוכנן ואת ההכנות הכרוכות בו.
לאחר שמונה חודשים בדרום אמריקה מגיעה הפרידה. כתבינו האמיצים נפרדים מפרו ועוברים לצ'ילה שם הם נפגשים עם המשפחה לקראת תום המסע.
עידן ושרון יוצאים לטרק הוואי וואש, ונתקלים בחוויות הפחות נעימות של הטרק: מפולות סלעים, נשיכות כלבים, ומחלות גבהים היו רק ההתחלה. איך מצליחים בכל זאת להנות? ההסבר המלא - בפנים.
יאיר מבקר בנאסקה ובלימה בדרכו לטרק הר הפיסקו. טיפוס הקרח היה אומנם קשה ביותר אבל הנוף המדהים הבטיח חוויה מרשימה ביותר.
<b>פרו</b> שבדרום אמריקה היא מדינה רבגונית, שיש לה הרבה מה להציע לתיירים ולתרמילאים: אתרים ארכיאולוגיים רבים פזורים במרחביה של <b>פרו</b>, חופים, מסלולי טיפוסי הרים, טיולי הרפתקאות, טיולים בחיק הטבע, נופים משגעים, אנשים חברותיים, פסטיבלים, מוזיקה וחופש. <b>פרו</b> האקזוטית והפראית היא ארץ בעלת נופים מרהיבים ותרבות מרתקת. עשרים ושלושה מיליון תושביה הם תערובת מרתקת של מוצאים שונים.
עידן ושרון מטרקים בפרו, והפעם על גבי סוסים, שזה אמנם יותר קל, אבל יש לזה גם חסרונות בולטים (וריחניים...). בדרך הם גם פוגשים גופות חנוטות ואותות מהחלל החיצון, ואפילו נתקלים לרגע במאה ה-21.
