עפתי לתרמילאים

הכנות למסע אופניים בעומק האינקה

לפני סיור אופניים מסייר נעם בקוסקו - בפלאזה דה-ארמז, בסיורים, בריקודים ובפגישות עם אנשים חדשים. לרגע הוא לא שוכח את מסע האופניים המתוכנן ואת ההכנות הכרוכות בו.
hannahe
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: הכנות למסע אופניים בעומק האינקה

מנוחה בקוסקו

שחזרתי מהמאצ`ו פיצ`ו והגעתי לקוסקו ציפיתי שאהוד ויוחאי יהיו סגורים על תחילת המסע. אולם הם רצו לצאת לטרק של הסרקנטאי עם קרן ושאר החב`רה. שהגעתי להוסטל שלהם בקוסקו והם הסבירו לי את העניין, הבנתי שתהיה לי בעיה קשה עם תאריך החזרה שלי לארץ, לא ידעתי איך לאכול את זה. ואז שהם ישבו שם עם עוד כמה חברה אמרתי להם כמו באיזה שיחת צוות "בואו בואו אנחנו צריכים לדבר".

הבהרתי להם שאם הם יצאו למסע תהיה לנו בעיה, הרי כל ההכנות והקניה של האופניים והמשלוח המטורף לקוסקו ואז בכלל לקחת את האופניים מהסוכנות של האוטובוסים, קניית התיקים ההתרוצצות המטורפת בלימה בכדי לברר מחירים לבדוק איפה יש ציוד תיקונים לאופניים, מכנסי רכיבה ליוחאי באמת .... אופרציה מורכבת במיוחד במדינה שאתה לא יודע בדיוק איך לאכול אותה ובלימה שהיינו עיר ענקית עם 8 מיליון איש קצת קשה למצוא את הידיים והרגליים.

הסברתי להם את משמעות הדבר ואמרתי להם... תחשבו על זה ...היה יום חמישי וכדי להכין את עצמם לטרק הם היו צריכים לקנות אוכל מראש לטרק ועוד לפני יום שישי עי יוחאי דתי כמובן.הצעתי להם שבמקום זה יעשו את הטרק שמשלב את ההגעה למאצ`ו פיצ`ו עם אוטובוס ורכבת עד לaqua cliente ששם מתחילים טיפוס של 4 שעות עד להגעה למאצ`ו פיצ`ו, לוקחים שם מדריך שדובר אנגלית וזה ממש ממצה.

טוב ...בנתיים אני החלטתי לנוח ולנוח טוב, בקוסקו.

 בוקר אחד בשעה מוקדמת החלטתי לעלות למקום שנקרא סייקסוומן, עליתי עם המוסיקה במיני דיסק, חולצה קצרה, הפליז שלי והקור מסביב. עולים במדרגות לאט לאט במשך כ- 15 דקות מההוסטל ומגיעים למעלה (במדרגות עתיקות מאוד, כמו אלה שיש ביפו אבל יותר גדולות). המקום שימש בעבר למרכז התכנסות של התושבים והיה המרכז שממנו התפתחה קוסקו, לאחר כיבוש הספרדים המקום הפך לחומת מגן שאמורה היתה להגן על קוסקו.

למעלה התגלתה לפני חומה ענקית של אבנים ענקיות- פשוט אימתניות בגודל ובמשקל, בצבע חום. מסביב לחומה היתה רחבה ענקית ומצד שני היתה גבעה שמקיפה את המקום. בכל מקרה השעה היתה כבר 7 וחצי בבוקר, השמש עלתה לשמים וצבעה את האיזור בצבע צהוב בהיר, מחממת לי את הגוף מהצינה של הבוקר. הסתובבתי לי באיזור כאשר אני מקשיב למוזיקת ג`אז שקטה שקטה עם השקט שמסביב.

ברקע היה אפשר לראות כמעט את כל קוסקו, והיא נראיתה לפתע ממש גדולה (רוב התיירים מסתובבים ברחוב סאפי, בו ממוקמים גם כל ההוסטלים והוא קרוב לפאזה דה ארמס מרחק יריקה. פעם במקום של הרחוב היה נהר שזרם וחילק את קוסקו לשני חלקים. היום במעלה הרחוב הזה פתחי הנהר סתומים ואין מעבר של מים.

אחרי זמן מה החלו להגיע אוטובוסים מהקצה השני של הרחבה- לא מהאיזור שאני עליתי, וזרמי תיירים החלו לרדת מהם כמו נחילי דבורים שמציפים את הרחבה. אממ... חשבתי לעצמי, טוב נגמרה הפסטורליה, אני חושב שאני יכול לחזור חזרה. הספקתי עוד לדבר עם מקומיים שהיו עסוקים בחפירה במקום העתיק הזה (חפירות ארכיאולוגיות) ולבקש שצלמו אותי ..

 ביום למחרת אהוד אמר לי שהבחורה בהוסטל שלנו יוצאת לסיור עם סוסים , אמרתי לו ואללה ? מצויין ...אז הצעתי לבחורה (שלומית) לעשות את הסיור ביחד.

לתחילת הכתבה

בערי האינקה

הלכנו לסוכנות בפאלזה דה ארמס. בסוכנות שילמנו 25 סול לסיור ומשם יצא איתנו מדריך שלקח אותנו עם מונית לאיזור ששם חיכו סוסים, ונפרד מאיתנו והשאיר אותנו עם ילדון שהוא היה המדריך שלנו ביום זה. עלינו על הסוסים לא לפני שהוא שאל אם יש לנו ניסיון בסוסים, אמרתי לו שיש לי, אז הוא אמר ...מצויין אני אתן לך סוס עצבני. התחלנו ברכיבה ומסתבר שהסוסים הללו כל כך מורגלים להליכה שזה כמו לשים בראשון באוטו ולנהוג. לא צריך לעשות כלום- הם פשוט הולכים בקצב קבוע למרות שמדי פעם אפשר להאיץ בהם. הגענו למקום שנקרא bQENGO זה נראה כמו גוש סלע ענקי שיש בו מנהרה שחצובה בסלע בתחתיו ומעליו חצובים עוד כל מיני דברים.

עלינו על הסלע הזה שכמובן היה מוצף בתיירים, ושמענו הסברים. לשמחתי שלומית ידעה ספרדית ממש טוב כך שבהסברים יכולנו להשלים אחד את השני, מסתבר שהמקום שימש כמקום פולחני. יש בו אבן שעליה היו מקריבים את הקורבן. הדם של הקורבן היה זורם על גבי המזבח (הקורבן יכל להיות גם אדם וכמובן בעל חיים). היו שתי תעלות (לכיוון צפון ודרום- אם הדם היה זורם בכיוון צפון אמורה השנה הקרובה להיות שנה פוריה לאדמה והרבה יבול ואילו הפוך ... אוי ואבוי (תמונה למטה).

האינקה אהבו לחזות את העתיד ע"פ כל מיני פולחנים. לך תבין.. היה שם פרצוף של חתול או נמר שמורכב מאבנים שבתאריך הארוך ביותר בשנה השמש הטילה על פני החתול הללו אור בצורה כזאת שעיני החתול היו מושחרות ואילו שאר הפנים היו מוארות ...למטה מתחת לאבן היתה אבן גדולה שעליה היו בני האינקה הורגים את הקורבן ואז מעלים אותו כלפי מעלה. שם היה פרואני לבוש בלבוש מסורתי שהסביר את העניין בספרדית ואפילו צלימנו אותו, אחרי זה שהוא הסביר הוא כמובן ביקש פרופינייה שזה אומר ...תשר ...כן תשר על ההסבר. האמת, זה נורא מגוחך העניין הזה ..

 משם עלינו על הסוסים והמשכנו בדרכנו למקום שנקרא puku pukara, שם ניתן לראות מבצר עתיק שהאינקה הקימו. זהו אורחן דרכים מה שנקרא פונדק, הפונדק צופה מההר על הדרך שעולה אליו, יש שאמרו שהוא אולי גם מקום שאמור היה לשמור על האיזור... לך תדע.

 אני ושלומית הצטלמו באיזור ועשינו פוזות למצלמה. צילמתי ילדים שהתחבאו מאחורי איזו גבעונת. משם המשכנו בדרכנו לעוד אתר (האחרון בסיור) TAMBO MACHAY. הדרך המובילה אליו היא דרך עפר ואחרי כ-10 דקות מגיעים אליו רגלית כי הסוסים לא נכנסים לשם (אפרופו, על מנת להכנס לכל האתרים קונים כרטיס יומי (בקוסקו). הכרטיס מקנה כניסה לאתרים הללו ולאתרים נוספים במשך יומיים ...יש הנחה לסטודנטים עד גיל 25 ).

בכל מקרה, ב-TAMBO MACHAY, היו בני האינקה מתקלחים. יש שם רשת של תעלות קטנה ומים שנובעים ויוצאים מהפתחים החצובים בסלע שהאינקה חצבו. מערכת התעלות הזאת נמצאת על גב הר ומורכבת מאבנים גדולות שמוצבות שם. המים זכים וקרים, ובאותו יום שהיה חם זה היה מרענן וזרמי המים ששוטפים לך את הפרצוץ מחזירים לך את האויר אם התעייפת, המים כל כך זכים אז פשוט שתיתי מהם...

יום לאחר מכן אהוד ויוחאי הודיע לי שהם יוצאים לטרק הקצר למאצ`ו פיצ`ו ועשו אותי אדם מאושר. בימים שאהוד ויוחאי היו בטרק העברתי את הזמן בקוסקו, האמת שרוב הזמן הייתי עסוק באכילה והליכה למועדוני רקודים ומדי פעם ללכת לאכול עם הח`ברה אסף דני עומרית ענת וליאור.

 שחזרנו מהמאצ`ו פיצו הלכנו לאכול פנקיק כמו שצריך אבל היינו כול כך מפוצצים שלא היה מקום להכניס כלום ,אפשר לראות את הפנקיק הלא גמור יושב וממתין למישהו שיבוא לאכול אותו .

לתחילת הכתבה

הכנות לרכיבה

כשיוחאי ואהוד חזרו מהטרק הם בישרו לי שיש שתי בנות שרוצות להצטרף לטיול. חשבתי לעצמי שזה יכול להיות פיצוצי כמו בטיולים בארץ שאנחנו רוכבים בקבוצות של מקסימום 9 ובכלל בנות תמיד מוסיפות את הנופך האנושי בטיול אבל .. אחרי הכויה שנכבתי בטרק של הסנטה קרוז הייתי חייב לדבר עם המועמדות כי הם חייבות לדעת שטיול כזה הוא טיול קשה לא קל שדורש לא רק חוסן גופני אלא גם חוסן נפשי. שתי הבחורות רעות ומיכל, שתיהם היו עם אהוד ויוחאי ביחד במאצ`ו פיצ`ו.

רעות בחורה גבוהה (180) וחסונה עם שריטה חזקה שאוהבת ספורט אתגרי ובכלל אוהבת לנצוח צניחה חופשית ומה יש עוד לציין שהיא היתה עם אור אריכא שנפל בטרק האחרון בווארז בוויאוש ונראה שהיא די רצינית (מסתבר שאור אריכא הבחור בכלל קרוב משפחה שלי ). מיכל בחורה אנרגטית שאמרה שטיילה בעבר באופניים אבל באמת אי אפשר לדעת...

באותו יום אני וכל החברה אהוד מיכל ורעות הלכנו לחפש אופניים (הצטרפה אלינו בחורה נחמדה בשם רותם), התחלנו להגיע למקומות בקוסקו שלא כל כך מגיעים תיירים, שווקים רחוקים. אני הייתי מותש נפשית מהחיפושים הללו בעוד שווקים.

באותו יום מצאנו להם אופניים וציוד, אמנם האופניים לא היו כמו האופניים שאנחנו קנינו אבל הם היו מספיקות אמנם בלי מערכות ומעביר אחורי וקראנק וגם לא כל כך קלות אבל ...הם היו הטובות במצב שאנחנו היינו למצוא להם אופניים, מה שנשאר להם היה למצוא אוהל.

באותו ערב חשבתי לעצמי שחזרתי למלון שאולי טיול כזה לא מתאים להם. הלכתי לאכול המבוגר או בספרדית המבורגסה אצל נעמי, ברחוב סאפי. ברחוב זה יש המון דוכנים שמוכרים המבוגר עם רטבים אבל כל הישראלים והמקומיים הולכים לאכול אצל נעמי, למה? - ככה, עניין של מסורת. נעמי מברכת אותך בעברית בשלום, כן כן פרואנית שיודעת עברית, במטרה למכור לך המבוגר לוהט וחם. ההמבוגר שלה עולה 2.5 סול אבל מה שהוא עושה לקיבה שלך זה חגיגה, מגוון של טעמים ובשר דקיק שתוך הלחמניה אתה נותן ביס והכול נוזל לך מתוך הפה ...

בכול מקרה לנעמי הגיעה הדס- בחורה ישראלית שפגשתי בהווארז, בחורה שעושה טריאטלונים, והיא היתה יכולה להיות מישהי שהטיול תפור עליה אז קישקשנו והיא אמרה, "מה אתה נורמלי ... רעות ומיכל הם בקושי עלו את העליה למא`צו פיצ`ו" אופסס נחרדתי. ידעתי שאני צריך לשוחח איתם!!

באותו ערב חיפשתי את הבנות במלון והם לא היו. השעה היתה מאוחרת מאוד. ידעתי שאסף חולה, אסף הבחור שטייל איתי באריקיפה, אז אמרתי, זו הזדמנות טובה לקפוץ לבקר את החולה, באתי אליו והוא היה שם עם ליאור בחורה בת 21 ישראלית כמובן וענת שלומדת רפואה ולקחה חופש מהלימודים (שנת הפסקה )... קישקשנו קישקנו ולבסוף הלכתי לישון במלון.

יום למחרת התיקים היו אצל התופרת וגם התיק של האופניים שלי היו בתפירה, התורפת אמרה שהם יהיו מוכנים בסביבות שעה 14 בצהריים ...והזמן עובר לו לאט לאט. חלוקת הזמן שלי לא היתה נכונה כי כל הזמן הייתי רץ לתופרת לבדוק מה קורה עם המוצ`ילות ומה קורה עם אהוד ויוחאי ואחר כך רץ לבדוק מה עם האופניים. הספקתי להגיע למלון של הבנות ושם פגשתי אותן. זה היה מאוד לא נעים אבל ...כינסתי אותם ואז כמו איזה ראש צוות שמנסה להסביר את המטרה ואת הגישה לפרוייקט .... אמרתי להן: "... תראו ... תשמעו .. אני יודע שאתם רוצות להצטרף, אתן יודעות במה זה כרוך, זה כרוך בשינה לא קלה כלומר בשטח,

זה כרוך ברכיבה יום יום שעה שעה בעליות בגבהים" אבל לעומת זאת ניסיתי להסביר להם את המסלול שהוא הולך להיות מדהים, "בכלל שאנחנו אמורים לעבור את לגונת טיטיקקה שהיא הימה הגדולה בעולם ואנחנו נעבור את המסלול בדרך האינקה העתיקה ומצד שמאל לנו אמורים להיות שרשרת הרים מושלגת וזה באמת חלום אבל אם אתם יוצאות איתנו תדעו את הסיכונים ולעיתים שלא בטוח שאם אתם יוצאות אז אי אפשר להפסיק". הן הנהנו בחיוב ואמרו שהן יודעות ומכירות. שאלתי אותן כמו באיזה ראיון עבודה, מה הניסיון שלהן בשטח ואם הן רוכבות, לבסוף העייסק נסגר שהן יצטרפו אלינו אבל היה חשוב להסביר להם ובכלל להוריד אותם מההתלהבות הראשונית כדי לצנן ולהסביר את גודל העניין.

אחר כך לקחנו את המ`וצילות שלנו, ארזנו אותן כל אחד בהוסטל שלו והתכוונו לשלוח אותם ללה פז, בחברה היחידה שעושה את tour Peru. בהתחלה הם ביקשו כרגיל מחיר יותר גבוה 70 סול אבל אחרי משא ומתן הם ירדו למחיר של 30 סול למוצ`ילה - האמת המחיר לא היה כל כך חשוב העיקר שהמ`וצילות יגיעו ללה פאז.

 בשעה 16:30 וחצי הלכנו לקנות אוכל כבר לבושים עם האופניים, ושסיימנו את הקניה היתה עוד שעה וחצי לחשיכה, למרות זאת לא ידענו אם לצאת או לא- אהוד רצה לצאת, אני רציתי מאוד לצאת ויוחאי רצה להשאר ...איכשהוא עשינו תמונה בכיכר המרכזית נפרדנו מרותם שהיתה עם יוחאי ואהוד במאצו` פיצ`ו התחלנו בנסיעה

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על קוסקו