• פולנים בסביבת זקופנה zakopena,  מתרגלים את המילה הבין לאומית waw. חבל ארץ בדרום פולין, עם חשיבות הסטורית ונופית בהיקף של גלויה מצולמת על פס רחב. יורדים מטיסה בקרקוב, עוליםעל תחבורה שכורה או מכורטסת מאד יעילה ונוסעים כשעתיים. כרים ירוקים משובצי כפרים ועיירותזעירים הם התחלה. התחלה טובה. אפשר בהחלט להתלהב ולהפיק מזה הנאה, אחרי שנתיים שבהן חוצלארץ היה חלום רחוק. צבעי הטבע משתנים בהתאם לעונה, עוברים מסתיו בגווני שלכת סוערים, מתכסים בלבן שלג ואפור חורפי עד ירוק  מסנוור וכהה, שהולהך ומתבהר ככל שהחודשים מתקדמיםלעברה הקר של השנה. 

    ה׳יש מה לעשות׳ הוא בהתאם: ספורט שלג ובילויי חורף, טיולי רגלים ואופניים בקיץ ובין לבין מעשים תירותיים מוכרים כמו סיורי שווקים רבי פריטים, רבי איכויות וזולי מחירים. דוגמאות? מתחת לגשר רב תנועה בשולי העיר - יריד שבו הכל למבלה ולקונה לילדים, לנכדים, להורים ולמנהלה. מעיל איכותי ב 120 שקלים, צעצועי עץ בעשרים ומוטות הליכה טובים בתשעים. 

    העץ הוא חומר העשיה הכי שימושי באזור. משמש לפריטי משחק, חימום, ריהוט ובנייה של בתים יחודיים שערוכים ככפרים בעלי יחוד מקומי בהחלט שובה עין מבלי להשביע אותה. כל בית וצורתו, צבעו וטקס בנייתו וחיבור קורותיו, גגו המשופע בחדות, חלונותיו המנוסרים בדייקנות ומכילים תפאורת זכוכית או עדני פרחים ואיתם צבעי גירניום ופרחי עונה אחרים המשווים לכלל הבית את אופיו ואת מה שמבליט אותו. 

    דרכי הנפה משמשים מטיילים רבים, להגיע אל מסלולים להליכה או רכיבה באופניים, שבראשיתם חניונים סדורים ונוחים עם שומרים ומפקחי הסדרת תנועה וחניה. כך, בין ריבוא ערוצי נחלים שוטפים, אפשר לראות ריכוזי מכוניות שבעליהן או משכיריהן מהלכים בין גבעות מיוערות בצפיפות או רוכבים בשבילים יפים ונוחים, לעיתים מאתגרים בבהילות מפתיעה ובחדות מסעירה. נתיבי הכבישים מובילים לפינות טבע ניסתרות ועוצמתיות, דרך חוות צימרים ומקומות ממכר מזון מקומי ופריטים שאין מושג כמה צריכים אותם ואיך הסתדרנו בלעדיהם כשטיחי פרווה בגדלים שונים ומוטות גירוד לגב מבהיקים בלכה על עץ אורן טבעי. 

    אפשר לתאר את הנופים בכל אותם ביטויי הארה, עדיף פשוט להגיע ולראות, כי מלבדם יש חיים בעיר עצמה והם כבכל עיר מערבית, משופעים באוהבי צחוקיה ושעשועים. למשל במדרחוב שבו בתי קפה ומסעדות בשרים ומאכלים מסורתיים, מסבאות ובארים המאכלסים שותים ורוקדים וזמרים ואמני רחוב חביבים. בשולי הרחוב המרוצף אבן, בנינים שבהם דירות מעל הרחוב וחנויות רשת מוכרות ומקומיות בקומת הקרקע שלהם וגם בתי אוכל, מהם חקיינים ומהם מאמצי מסורת וחדשנות המטבח הפולני. אלו, האחרונים, עושים את הבילוי בהן לחווית סעודה רוויית אנחות עונג, בדגש על טעמים וריחות הרחוקים ביותר ממטבחה של האמטיפוס הפולניה. עד כדי כך רחוקים וחסרי אפרוריות עמוסת סוכר או מלח, שנדמה שהמטבח נמצא בכלל במעוז אוכל בו הומצאו ונבראו כוכבי המישלן. הנה למשל: דרוקיאנה סמאקו,  על כיכר הנצחת חשובי העיר. מנה פולניה שמוכרת בשם פירה תפוחי אדמה, המוגשת תדיר עם שיכבת בצל מטוגן וחבילת מרגרינה או חמאה על כל שני תפוחים, קיבלה תזזית של ממש בעלילה, שומנה החלבי הוחלף באוצר רסיסים של עישבי תיבול, פירורי שקדים וצנוברים ועל הכל רסס בכמות הגיונית של משרה פסטו עשוי ביד אמן. עוף מכובס, נחתך לנתחים נוחים לחיך, נצלה היטב לרמת רכות נעימה, עוטר בשמיכת רוטב מתובלנת ודקיקה ושב לתנור בתבנית שרוככה באותה שמיכה כדי לספוג אל תוכו את מכלול הטעמים ולהיצרב קלילות עד שיזוף חייכני ומזמין נגיסה. זרועות תמנון עסיסיות נפרסו דקות וכל פרוסה טוגנה קצרות בשמן דק שכבה משל היתה תפוגן והפכה לסגסוגת של טעמים נסתרים בלובן בוהק ונחשפים לעישבי חושים של ריח וטעם עם נגיסה בחתיכה ראשונה מהם.

    לילות במלון אריאס ARIES עם קבוצה קטנה של חברים טובים מבית ׳אלוןאליד טורס׳, שפעו נוחות תוך הפרייתם בבילוי בספא פנימי וחיצוני ובמועדון ארוחת בוקר, שזכה לשלל פרסים לאומים ובין לאומיים, כך גם היות המטבח מארח ארוחות נוספות במהלך היום והערב, שהן רבות טעמים ומאצלות בילויים. 

    יהיה המשך. פשוט חכו לו.