ליער השחור יצאנו ביוני 2014 בהרכב משפחתי מורחב: סבתא, זוג הורים ו-4 ילדים (בגילאי 15, 13, 10 ו-5).
בחרנו לצאת לחופשה מיד עם סיום הלימודים בתיכונים, מכיוון שמחירי הלינה ביוני היו זולים מהמחירים ביולי-אוגוסט. 2 הקטנים נעדרו מ-8 ימי הלימוד האחרונים, אבל למרבה המזל לא פיספסו את מסיבות סיום. יוני נחשב ביער השחור ל”טרום עונה”, למרות שמבחינת מזג האוויר אין הרבה הבדל. מעבר למחירי הלינה הנמוכים, נהננו גם מהעדר עומס באתרים הפופולריים. ברוב המקומות בקושי חיכינו בתור, ואם חיכינו זו הייתה המתנה סמלית. גם מפלס הישראלים היה נמוך יחסית (למי שזה חשוב לו), אם כי לא היה יום בלי ששמענו עברית מסביב.
את הכרטיסים הזמנו כבר בינואר 2014, מיד עם פתיחת הטיסות של איזי ג’ט לבאזל. מיד לאחר הזמנת הכרטיסים התחלנו לחפש מקום לינה. מצאתי המון אופציות למשפחה פלוס 2 או 3 ילדים, אבל אנחנו היינו צריכים מקום לינה ל-7 אנשים, דבר שצמצם את אפשרויות הבחירה שלנו. בסוף בחרנו בבית הארחה black-forest-sun בעיירה טודומוס. מדובר בית עם 3 דירות אירוח. לכל אחת מהדירות יש נוף נהדר, אבל מספר החדרים משתנה מדירה לדירה. אנחנו בחרנו בדירה העליונה. הדירה כללה מטבח גדול מצוייד היטב, שולחן אוכל שהספיק לכל המשפחה, מרפסת שמש גדולה, טלוויזיה עם ערוצים בכבלים (כמעט כולם בגרמנית, אבל מכיוון ששהינו שם בתקופת המונדיאל, הטלוויזיה הייתה שימושית מאוד לחובבי הכדורגל במשפחה), ווי פיי חינמי וטוב (לגמרי לא מובן מאליו באירופה), 2 חדרי שירותים ואמבטיה אחת. בסלון הייתה ספה נפתחת, והיו עוד 3 חדרי שינה: חדר עם מיטה בודד ומרפסת שמש קטנה ששימש את הסבתא, חדר הורים ענק עם נוף מקסים, וחדר ילדים עם 2 מיטות שאפשר היה לגשת אליו באמצעות ירידה ב-4 מדרגות או באמצעות גלישה במגלשה. נחשו מה הילדים העדיפו... החסרון של החדר הזה הוא העובדה שהכניסה אליו היא מחדר האמבטיה. ברגע שמישהו התקלח, הוא נעל את דלת החדר ולמעשה מנע מהנוכחים יציאה מהחדר. הדירה הייתה מאוד מרווחת ומצויידת היטב, אבל היה נראה שהיא לא תוחזקה היטב. במהלך הלינה שלנו שם התפרק צינור בכיור המטבח (שתוקן במהירות על ידי בעלי הדירה), נשרפה נורה במטבח, המנעול באחד מחדרי השירותים לא עבד, והוזהרנו שהחלונות המשופעים (חלונות עליית הגג) לא ניתנים לפתיחה. בנוסף, למים החמים הייתה נטיה להיגמר במהירות. נאמר לנו שצריך להמתין 20 דקות לפני שיהיו מים חמים נוספים. לרוב גם המתנה של שעה לא עזרה למים החמים להופיע. נאלצנו להתקלח במשמעת מים ארצישראלית. מקלחות קצרות, ורצוי לפני שהאורחים בדירות האחרות יחזרו (כי אם הם יתקלחו לפנינו, הם יגמרו לנו את המים החמים). אז כן, זה מעצבן ואפילו מאוד, ועדיין בהתחשב בהרכב המשפחתי שלנו, אני חושבת שהדירה הזאת התאימה לנו.
המיקום של הדירה היה סביר. היינו במרחק של כשעת נסיעה מכל האתרים המרכזיים של היער השחור. עם זאת, בעיני לינה באזור אגם טיטזי או פלדברג עדיפה - גם בגלל שהם ממוקמים במרחק של כ-15-20 דקות נסיעה מכל האתרים המרכזיים וגם בגלל שהלינה בהם מזכה בכרטיס האדום של היער השחור. כמעט בכל מקום שהגענו אליו, ראינו אנשים נכנסים חינם עם הכרטיס האדום, בזמן שאנחנו והכרטיס השחור שלנו נאלצנו לשלם. האם הכרטיס השחור משתלם? רק אם אתם בהרכב משפחתי של 2+3, מתכננים לבקר בפארק אירופה, ובונים את כל הטיול שלכם כך שיכלול את אתרי הכרטיס. לנו זה לא השתלם. לא הפסדנו עליו, אבל הוא לא חסך לנו כלום.
לאחר שראינו שמציאת מקום לינה ל-7 אנשים זה לא דבר פשוט, החלטנו להזדרז ולשריין לעצמנו רכב. כדי לא להצטופף למוות, החלטנו לשכור רכב של 9 מקומות. למרבה הצער, לא מצאנו רכב אוטומטי כזה, אלא רק רכב עם הילוכים ידניים. שנינו לא נהגנו ברכב עם הילוכים ידניים כמעט 20 שנה. הזמנו רנו טראפיק, קיבלנו פולקסווגאן קרוואל. האוטו היה מאוד מרווח, אבל החזרה להילוכים ידניים הייתה קשה. אני פחדתי אפילו לנסות (מכיוון שכבר בשיעורי הנהיגה הייתי קטסטרופלית בהעברת הילוכים), ולבעלי כל הזמן קפץ הקלאץ’ והרכב נכבה. לרוב היינו סלחניים לקפיצות הקלאץ’ האלה, אבל כשזה קרה בדיוק באמצע פסי רכבת, זה היה מלחיץ ואפילו מלחיץ מאוד. שניה לפני ששקלתי לפתוח את הדלתות ולהוציא את כולם מהרכב, בעלי הצליח להתניע ולזוז מפסי הרכבת.
מבחינת אוכל נדרשנו להתארגנות מיוחדת, מכיוון שאנחנו שומרי כשרות. מטיילים דתיים אחרים המליצו לקחת אוכל מוכן בציידנית שתשלח לבטן המטוס. חששנו שבשדה התעופה של באזל האוכל יוחרם, אבל אפילו לא בדקו את המזוודה. רשמית, אגב, אסור להכניס אוכל מוכן למדינות אירופה, אבל הבנו שלא כ”כ בודקים והחלטנו לקחת את הסיכון. קנינו ציידנית קלקר שנכנסה לתיק בד. בצידנית סידרתי קופסאות פלסטיק של שניצלים וקציצות קפואים. בנוסף הבאנו פסטה מהארץ, נקניק קבנוס, אבקת שוקולית, אבקת מרק, חטיפים ומרקים נמסים. את שאר מצרכי המזון (בעיקר מוצרי חלב, פירות וירקות טריים) קנינו בסופרמרקט מקומי מיד לאחר שהתמקמנו בדירה. השניצלים והקציצות היו עדיין קפואים כשהגענו לדירה. אכלנו אותם כל צהריים ביחד עם לחמניות שקנינו במאפיה המקומית. בערב אכלנו ארוחה חמה (חביתות, סלמון שרכשנו בסופר המקומי, פסטות, מרקים וכד’). בתום הטיול אף אחד מאיתנו לא יכל להסתכל יותר על שניצלים או על סלמון, אבל זה היה טיול ראשון לחו”ל שבו לא גוועתי ברעב עם תזונה צמחונית. בדיעבד, ההתארגנות הזו גם חסכה לנו הרבה כסף בהשוואה למשפחות שאוכלות במסעדות.
המסלול נבנה בעזרת פורום טיולי משפחות. מעבר לאתרים שתוכננו מראש לימי הטיול, הכנתי גם בנק מטרות לימי גשם ובנק מטרות של אתרים שפחות עניינו אותנו למקרה שבו נהיה חרוצים ונספיק יותר מהמתוכנן. בפועל, כמובן שהספקנו הרבה פחות מהמתוכנן.
כמה טיפים כללים:
ימי גשם - למרבה הבאסה יש ולא מעט. אבל, לא כל יום שמתחיל גשום גם ישאר ככה. היו הרבה פעמים שיצאנו בבוקר בגשם, ועד לשעות הצהרים השמים התבהרו ויצאה שמש נהדרת. אני הסתמכתי בעיקר על אפליקציית מזג האוויר של YAHOO. היא חזתה בצורה די מדוייקת טמפ' וגשמים. וכשבודקים אותה ערב לפני, היא גם מפרטת לפי שעות מה ההסתברות לירידת גשם בכל שעה ושעה, כך שיכולתי לדעת שעד השעה 10:00 יש סבירות של 80% לגשם, אבל מ-11:00 הסבירות יורדת ל-30%, ולכן שווה ללכת בכל זאת לאתר. בכל הפעמים שלקחנו סיכון עם סבירות של 30%-40% סיכוי לגשם, ההימור הצליח ונפלנו על מזג אוויר נהדר.
מבחינת בגדים – אולי אין צורך להיגרר עם מעיל (כי בכל זאת, זה מכביד על המשקל), אבל תביאו סווצ'ר טוב, רצוי מפליז. ועוד סווצ'ר אחד קל יותר. שילוב של שניהם יחמם מספיק בימים גשומים וקרים. ואפשר גם להשתמש רק באחד מהם בימים פחות קרים.וכדאי להביא שכמיות / נילונים לגשם. לפעמים מדובר בטפטוף טורדני שלא נדרש יותר משכמיה כדי להתמודד איתו.
חימום בחדרים - אני מניחה שמי שמטייל ביולי-אוגוסט אולי ירים גבה, אבל אנחנו נתקלנו בלילות די קרירים. מה גם שהעיירה שבה לנו הייתה גבוהה למדי. למרבה הצער, התברר לנו שהחימום פועל רק כשהטמפ' יורדת מתחת ל-12 מעלות. הטמפ' אמנם לא ירדה מתחת ל-12 מעלות, אבל גם ב-14 היה לעכברי שפלה כמונו קר.
כשאתם סוגרים צימר (במיוחד אם מיקומו גבוה ואם אתם נוסעים בחודשי האביב והסתיו), בררו על חימום.
שעות פתיחת וסגירת אתרים – הגרמנים אוהבים לקום מאוחר וללכת לישון מוקדם. כשמחשיך (בסביבות 22:00) גם הבתים מחשיכים. בבוקר לעומת זאת, הם לא מזיזים את עצמם לפני 9-10. וזה לא רק לגבי שעת פתיחת אתרים, אלא גם לגבי שכת פתיחת חנויות ובכלל נוכחות של אנשים ברחובות. בצד השני של היום, בשעה 18:00-19:00 בעלי העסקים מתחילים לקפל את עצמם הביתה. לכן, אם הבילוי המתוכנן שלכם הוא אטרקציה / אתר עם שעות פתיחה וסגירה או אם אתם מתכננים קניות, עשו זאת בשעות הבוקר / צהריים. את מסלולי הטבע החינמים שווה לשמור דווקא לשעות הערב. יצא לנו כמה פעמים להתחיל מסלול הליכה בסביבות השעה 17:00. נכון שהתחלנו אותו עייפים ובאנרגיות נמוכות, אבל אחרי הליכה קצרה חזרנו לעצמנו.
טיפ מיוחד לילדים: בחלק מהסופרים בגרמניה, ובעיקר בחנות הדיוטי פרי בנמה"ת של באזל (EuroAirport Basel-Mulhouse-Freiburg) אפשר למצוא את ביצי קינדר הישנות!
טיול מהנה!
