על הגג מול האקרופוליס נאכל מזט של בוקר כמו שאוכלים היוונים… במידה, כדי להשאיר “מקום” לארוחה הגדולה…
נצא אל הרחוב הסואן וניעלם בסמטא צדדית שתיקח אותנו לגינה ירוקה בלב העיר… יאניס ידידי שהוא יצרן אוזו ידוע, אוהב לחלוק עם חברי את סלון ביתו ולספר את סיפורי ילדותו בין המחששות של פיראוס... (בן 82 יאניס)…נלגום קצת ונתחיל לסובב את אתונה על מכמניה התרבותיים…
בצהרים, באוזריה שברחוב דמוסקלס אני כבר יודע שאחד מאורחי המקום ישלוף יש מאין בגלמה קטנה ויפרוט על מיתרי ליבינו כשאדי משקה הצ’יפורו יסובבו את ראשינו כמו את ראשו המוטה דרך קבע ימינה, לראות אם מאריה תגיע…. (על מאריה אגלה לכם בהמשך) אבל אני עדיין נושא עימי את דיבורו על חייו האבודים הנעים בין מהירות השכחה ואיטיות הזיכרון…
כך נמשיך לטייל לאיטנו מרחוב לסמטא, לבית, למשקה אלכוהולי או מאכל מטריף חושים…
בלילה העיר משנה את פניה... הטברנות נפתחות, הקהל מתחיל לזרום ובסמטאות רוויות הסוד נשוטט...
לקראת חצות נרד אל ה'קוטוקיה' של דימיטריה... שם במעבה האדמה, היכן שהיה בעבר ביתם של החשישניקים ושותי האלכוהול נפגוש הרכב מוזיקלי שמנגן לפליטי הסמטאות הצרות... אין מקרופון, אין רמקולים... רק מוזיקה, עיניים טובות ואנשים שמחפשים קצת מרגוע לרוחם הסוערת...
ארבעה ימים נשוטט באתונה ונספוג אל תוכינו כמו אוויר לנשימה את יופיה וטובה של העיר....
טיול באתונה הוא מסע חושני… רומנטי… נוסטלגי… רווי אהבה, געגועים ואנשים טובים…לא תבואו איתי?
ההרשמה לטיולי הטברנות בחורף החלה – לפרטים, עלויות והרשמה – כנסו כאן
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
