חתונה וירח דבש בצ'כיה 2009

פרולוג

יולי, 2024. בחוץ חום בלתי נסבל, כזה שלא מאפשר אפילו לחשוב על לצאת מהמזגן. המחשבות מפליגות כמעט מעצמן אל הקרירות של אירופה, ואלין בוחנת אותי:

לאן נסענו ב 2014?

סלובניה וקרואטיהכמובן, אני משיב ללא היסוס

2016?

דולומיטים!

לא האגמים באיטליה?

לא, זה היה ב 2013..

בטוח?? בוא נבדוק בבלוג

דווקא על הטיול הזה לא כתבנו בבלוג..😐

לא כתבנו?.. או לא כתבת? דווקא על זה לא? זה היה טיול כל כך מוצלח.. חבל גם שאת הכתבה שלך על החתונה שלנו בפראג ב 2009 לא פירסמנו בבלוג ☹️

חבל מאוד.. אז עוד לא היה בלוג בכלל, אפשר היה לפרסם רק כתבות. נראה לי שהיא אבדה לעולמים בארכיון האינסופי של "למטייל". אבל.. אולי נצליח בכל זאת למצוא אותה?.. ולהוסיף אותה לבלוג רטרואקטיבית?..

אם לא תנסה - לא תדע!

אז ניסיתי, והאמת - זה לא היה מסובך. גוגל התמודד כבר עם אתגרים הרבה יותר מסובכים, שלף את הקישורים המתאימים בלי שום בעיה, והנה אנחנו מוסיפים את הכתבה על הדייט הראשון (ובהחלט לא האחרון..) שלנו עם פראג - העיר היפה ביותר בעולם.

הטיול בן 11 הימים כלל בתוכו 8 ימים בפראג, מתוכם יום אחד בקארלובי וארי ויום אחד בצ'סקי קרומלוב, ו 3 ימים נוספים בצ'סקי ראי - גן העדן הצ'כי. יש לקחת בחשבון שכל המידע בפוסט הזה נכון לשעת כתיבתו, כלומר לשנת 2009, ומי שיקרא את הפסוט וייבנה על זה שכרטיס יומי לתחבורה הציבורית עדיין עולה 100 קרונות - ככל הנראה יתאכזב. אבל פרט לנתונים היבשים ולמחירים, סביר להניח שרוב המידע עדיין רלוונטי.

אז בבקשה להדק את החגורות ולהיכנס למנהרת הזמן.. חתונה וירח דבש בצ'כיה, 2009: הנה זה בא!

פראג, היום הראשון: טירת טרויה וגן החיות

בספטמבר 2009 נסענו ל -11 ימים לצ'כיה. בעת תכנון הטיול נעזרנו רבות בטיפים ובכתבות באתר "למטייל", ועכשיו, לאחר שחזרנו, רצינו לשתף את גולשי האתר בחוויות שלנו, ולצרף המלצות משלנו. הטיול הורכב מ-8 ימים ברוטו בפראג (מתוכם יום אחד ביקור בקארלובי ווארי ויום אחד ביקור בצ'סקי קרומלוב) ועוד 3 ימים טיול ברכב בצפון צ'כיה, באיזור גן העדן הצ'כי (Cesky Raj).

נחתנו בשדה התעופה של פראג ב-9:30 בבוקר ומשם הייתה לנו הסעה למלון. התארגנו במהירות ונסענו במטרו למרכז העיר (תחנת Mustek) על מנת להחליף כסף. בדקנו והישוונו במספר מקומות בכיכר וואצלב, החלפנו דולרים בקרונות צ'כיות, חזרנו למטרו ונסענו עד תחנת Karlovo Namesti. ירדנו אל המזח של נהר הוולטאבה, בין גשר Palackeho לבין גשר Jiraskuv, ומשם לקחנו הפלגה לכיון טירת טרויה וגן החיות של פראג. ההפלגה יוצאת בשעות 9:30, 12:30 ו-15:30, עולה 140 קרונות צ'כיות (כיוון אחד) ונמשכת כשעה וחצי, בעיקר בגלל עומסי התנועה הכבדים בנהר הוולטאבה והצורך לשנות את מפלס המים. אין צורך להזמין כרטיסים מראש. בדיעבד, הרעיון להגיע בהפלגה אל טירת טרויה לא היה מוצלח במיוחד. ההפלגה עצמה די ארוכה, העצירות הרבות בחלק הראשון שלה מרגיזות ובחלק השני שלה, לאחר שעוברים את מרכז פראג, אין יותר מדי מה לראות. יתכן שעדיף היה לנסוע באוטובוס ולחסוך זמן וכסף (כפי שחזרנו בערב – כמפורט בהמשך). מצד שני, ההפלגה כן מאפשרת הצצה ראשונית על יופיה של פראג מכיוון נהר הוולטאבה.

טירת טרויה (Troja Chateau) עצמה בהחלט שווה ביקור. מדובר במבנה יפהפה, עם גן גדול ובו מזרקות, שיחים מעוצבים, עצים וספסלים למנוחה. הכניסה לטירה עולה כסף, אך הכניסה לגן ללא תשלום, ומכיון שמדובר במקום המרוחק יחסית מהמרכז – אין כמעט תיירים. אנחנו מיהרנו לגן החיות, ולכן לא נכנסנו לטירה עצמה, והסתפקנו במראות היפים מהגן.

התחנה הבאה לאחר טירת טרויה היתה גן החיות של פראג (Zoo Praha), הנמצא במרחק חמש דקות הליכה מהטירה. אפשר למצוא בגן החיות הזה כמעט כל חיה שניתן להעלות על הדעת: החל מאריות, דובים, פילים ונמרים, דרך קנגורו ופינגווינים וכלה במיני עכבישים וזוחלים מוזרים שרק אלוהים יודע מאיפה גירדו אותם. גן החיות עצמו הוא באמת משהו מיוחד, ליגה אחרת לגמרי, בהשוואה לספארי בארץ וחגיגה אמיתית לחובבי בעלי החיים (וגם לאלה שקצת פחות). הכל מדוגם, משולט, מלא בהסברים על כל חיה וחיה ומבריק מניקיון. איש אינו מעז להשליך ליכלוך על הארץ או להאכיל את הג'ירפות בבמבה. ארבע שעות חלפו בלי להרגיש בכלל. והעניין שהכי מצא חן בעיננו: בניגוד לאתרים בארץ, שבהם חצי שעה לפני שעת הסגירה כבר מתחילים לרמוז בעדינות (או שלא כל כך בעדינות) שהגיע הזמן ללכת, בגן החיות של פראג אין שעת סגירה! המתחמים הסגורים אמנם ננעלים בשעה 18:00, וכך גם השער הראשי, אך המבקרים רשאים להמשיך ולהסתובב באזורים הפתוחים של הגן ולצאת החוצה מתי שהם רוצים. כשהרגשנו שאנחנו באמת נופלים כבר מהרגליים גם אנחנו יצאנו, תפסנו אוטובוס 112 עד תחנת המטרו Nadrazi Holesovice וחזרנו למלון, עייפים אך מאד מרוצים מהיום הראשון שלנו בפראג. אתר האינטרנט של גן החיות: www.zoopraha.cz/en.

פראג, היום השני: מצודת פראג

את היום השני שלנו בפראג הקדשנו לאחת האטרקציות המפורסמות ביותר של הבירה הצ'כית: המצודה (Prazsky Hrad). נסענו במטרו עד תחנת Malostranska וממנה לקחנו חשמלית מספר 22 לכיוון המצודה. ירדנו בתחנה הרביעית, רחוב Pohorelec, ומשם התחלנו את הסיור. חובבי העליות והטיפוס במדרגות יכולים לוותר על החשמלית ולהתחיל את הסיור בטירה מלמטה, ביציאה מתחנת Malostranska. אנחנו לא ממליצים.

עוד לפני מתחם המצודה, נכנסנו למנזר סטרחוב (Klasterni Pivovar Strahov), עברנו דרך השער שנמצא בצד שמאל, לכיוון המסעדה, והגענו לנקודת תצפית יפהפיה על רובע מאלה סטראנה ועל פראג כולה. טיילנו עוד קצת בחצר המנזר השליו, ויתרנו על הביקור בספריה המפורסמת שלו והמשכנו לכיון המצודה. עצרנו להציץ בארמון צ'רנין הענק, המשמש כיום את משרד החוץ של צ'כיה, ובמנזר הלורטה (Loreta) שנמצא מולו, והגענו אל מתחם המצודה לקראת השעה 12 בצהריים, שעת טקס חילופי המשמר.

החילופים מתקיימים בכל שעה עגולה, אך רק בשעה 12 הם כוללים גם מצעד ותזמורת. נדחסנו בין המון תיירים אחרים שביקשו גם הם ליהנות מהמחזה (מי שרוצה לתפוס נקודת תצפית באמת טובה – מומלץ להגיע זמן רב לפני 12) וניסינו לראות משהו. נרשמה הצלחה חלקית. לאחר חילופי המשמר, ולאחר הצילום המסורתי עם השומרים, נכנסנו לרחבה השנייה של המצודה ופנינו לכיוון הגן המלכותי (Karlovska Zahrada), מקום מקסים לספוג בו אווירת סתיו אירופאית (בתנאי שמגיעים בספטמבר...) ולנוח קצת מההמולה שבמצודה. המשכנו עד ארמון הקיץ שבקצה הגן. לצערנו, הארמון היה בשיפוצים וחזיתו הייתה מוקפת בפיגומים. לכן לא התעכבנו שם יותר מדי וחזרנו אל המצודה.

מתחם מצודת פראג מכיל מספר אטרקציות ומוקדי משיכה, ובראשם קתדרלת סט. ויטוס הענקית (Klaster sv. Jiri), שבנייתה נמשכה לא פחות מ-600 שנים, והסתיימה רק בתחילת המאה העשרים. פרט לקתדרלה, שהכניסה אליה חופשית, הכניסה אל שאר האתרים הינה בתשלום וניתן לרכוש סוגים שונים של כרטיסים, בהתאם למספר האתרים שבהם רוצים לבקר (פירוט מלא של סוגי הכרטיסים ומחירם ניתן למצוא כאן, מפת המתחם - כאן). אנחנו רכשנו את הכרטיס המלא לכל האתרים (ארמון המלכות הישן, תערוכת סיפורה של מצודת פראג, בזיליקת סט. ג'ורג', הגלריה הלאומית, סמטת הזהב, גלריית התמונות, מגדל אבק השריפה והכרם של סט. ווינסלס). מי שאינו חובב מוזיאונים, יכול בהחלט לרכוש את הכרטיס שאינו כולל את הגלריות והתערוכות. עברנו בין האתרים השונים והתרשמנו מאד – הכל יפה ומעניין. למגדל אבק השריפה לא הספקנו לצערנו לעלות מקוצר זמן, ויצאנו ממתחם המצודה דרך סימטת הזהב (Zlata Ulicka) הציורית והחביבה והתיישבנו במסעדה נחמדה, המשקיפה על הגגות האדומים של רובע מאלה סטראנה. הליכה של חמש דקות נוספות הביאה אותנו אל תחנת המטרו Malostranska שבה התחלנו את היום, ולא נותר לנו אלא לעשות את הדרך ההפוכה לזו שעשינו בבוקר, בחזרה למלון. אתר האינטרנט של המצודה: www.hrad.cz.

פראג, היום השלישי: העיר העתיקה

את היום השלישי שלנו בפראג התחלנו בדיוק כמו היום השני, בנסיעה במטרו עד תחנת Malostranska. הפעם פנינו מהתחנה דרומה, אל עבר גשר קארל (Karluv Most), הגשר הגדול והיפה ביותר שמעל נהר הוולטאבה. חצינו את הגשר להנאתנו אל עבר העיר העתיקה (Stare Mesto) והתרשמנו מהפסלים הרבים שעליו, כמו גם מציירי הרחוב הרבים ומדוכני המזכרות והשמעטס השונים. תנועת התיירים על הגשר עמוסה מאד וזה בדיוק הזמן להישמר מפני כייסים. כשהגענו לצידו המזרחי של הגשר, טיפסנו על המגדל, לתצפית על רובע מאלה סטראנה, כנסיית סט. ויטוס שבמתחם המצודה, העיר העתיקה ונהר הוולטאבה. מומלץ ביותר.

ירדנו מהמגדל והמשכנו מזרחה, אל עבר כיכר העיר העתיקה (Staromestske Namesti). כאן המקום להזכיר ש"כיכר" בפראג איננה מעגל התנועה המוכר לנו מהכבישים בארץ, אלא מעין רחבה גדולה ופתוחה. הכיכר עצמה פשוט יפהפיה ובה אין ספור מוקדי משיכה: בפינה הצפון-מערבית בולטת כנסיית סט. ניקולאס (Kostel sv Mikulase), בחלק הדרום-מערבי עומד בית העירייה הישן עם השעון האסטרונומי והמגדל, ועל החלק המזרחי חולשת כנסיית גבירתנו שלפני טין (Kostel Matky Bozi pred Tynem) עם שני צריחיה הענקיים, ועל ידה גלריית בית פעמון האבן וארמון קינסקי. במרכז הכיכר נמצאת האנדרטה המרשימה לזכרו של יאן הוס, המהפכן הפרוטסטנטי. המתנו כמו כולם ליציאת המלאכים מהשעון האסטרונומי בכל שעה עגולה (לא שוס כזה גדול, למען האמת). לא ויתרנו גם הפעם על הטיפוס אל ראש המגדל לתצפית יפה על הכיכר, נכנסנו לכנסיית סט. ניקולאס והמשכנו אל כנסיית גבירתנו שלפני טין, שנמצאת מעט מזרחית לכיכר.

הסתובבנו מעט ברחוב Celetna עמוס החנויות (לא להתפתות לקנות שם – יקר מאד!) והמשכנו אל עבר מגדל אבק השריפה (Prasna Brana) ובית העירייה החדש (הכל יחסי, כמובן..) והיפהפה, הנמצא בכיכר הרפובליקה (Namesti Republiky), מרחק של כ-10 דקות הליכה נינוחה מכיכר העיר העתיקה. כעת כבר אי אפשר היה להימנע מסיבוב חנויות בקניון פלאדיום החדיש, על חמש קומותיו (אזהרה לגברים שבינינו: זה הולך להיות מעייף מאד!). כשמיצינו את הקניון, חזרנו על עקבותינו אל עבר גשר קארל, ונהנינו מיופיה של העיר העתיקה בלילה. סיימנו בתחנת המטרו Staromestska, ונסענו חזרה למלון.

פראג, היום הרביעי: העיר החדשה

במרכז היום הרביעי שלנו בפראג עמדה העיר החדשה – Nova Mesto. נסענו במטרו אל תחנת Hlavni Nadrazi, כחמש דקות הליכה מבית הכנסת שברחוב ירושלים (Jeruzalemska). בית הכנסת הזה אמנם אינו נמצא ברובע היהודי, אך לפחות על פי חזותו החיצונית, הוא בהחלט שווה ביקור – מדובר בבניין מרשים ויפה. מה שלא לקחנו בחשבון, זה שבית הכנסת נפתח למבקרים רק בשעה 11 בצהריים (כמובן, סגור בשבתות ובחגים). וויתרנו על ההמתנה לפתיחת בית הכנסת והמשכנו לעבר האזורים ה"צפוניים" של פראג. הלכנו לאורך שדרות Na Prikope והתרשמנו מהחנויות היוקרתיות. הגענו עד כיכר וואצלב (Vaclavske Namesti), שהיא בעצם טיילת ענקית, המסתיימת במוזיאון הלאומי של צ'כיה. הצצנו על ארמון אדריה ועל השעון האסטרולוגי שבלובי שלו ועל כנסיית גבירתנו שלפני השלגים (Kostel Panny Marie Snezne) והלכנו לתפוס קצת שלווה בגינה המטופחת של המנזר הפרנציסקני.

חזרנו אל כיכר וואצלב הסואנת והמשכנו אל המוזיאון הלאומי (Narodni Muzeum), בניין גדול ומרשים שבחזיתו אנדרטה ענקית של המלך וואצלב רכוב על סוס. לשמחתנו, הגענו ביום שני הראשון של החודש, שבו הכניסה למוזיאון היא חופשית (כמקובל במדינות נוספות, אתרים שונים פתוחים חינם בימים הראשונים של החודש. כדאי לברר מראש ולתכנן את הימים בהתאם). במוזיאון יש תצוגה ענקית ומרתקת של פוחלצים, מאובנים ושלדים של בעלי חיים שונים, וכן פסלי ברונזה ואבנים מיוחדות.

מהמוזיאון הלכנו אל המטרו ונסענו עד תחנת Karlovo Namesti. הספקנו להציץ הצצה חטופה בגן הבוטני של אוניברסיטת קארל (Botanicka Zahrada) ממש רגע לפני שהוא נסגר והמשכנו לכיכר קארל עצמה, לראות את האנדרטה המוזרה משהו לזכרו של ההיסטוריון פרנטישק פלאצקי. התחנה הבאה שלנו הייתה הבית הרוקד (Tancici Dum) היפה והמיוחד, שנמצא על יד גשר Jiraskuv. את היום סגרנו באי הסלובני (Slovansky Ostrov) השלו והמקסים, בו נחנו מהיום ונהננו מהמראות של נהר הוולטאבה ופראג בלילה. הליכה של 10 דקות מהאי הביאה אותנו אל תחנת המטרו Narodni Trida, בדרך חזרה אל המלון.

פראג, היום החמישי: חתונה

היום החמישי שלנו בפראג הוקדש רובו ככולו לעניין העיקרי שלשמו הגענו לפראג – החתונה שלנו. לא נפרט כאן את הפרטים, סביר להניח שזה לא מעניין את הרוב המכריע של הקוראים. נשמח רק להמליץ בחום על קמילה ועופר שדאגו לכל סידורי החתונה - מעל ומעבר לכל הציפיות. בנוסף נציין שלאחר הטקס עצמו חגגנו במסעדה יוקרתית, מסעדת קאמפה פארק (Kampa Park), אשר נמצאת על הגדה המערבית של הוולטאבה, ממש מתחת גשר קארל. מדובר במסעדה מהסוג הפלצני והיקר, שבה היחס בין גודל הצלחת לבין גודל המנה הוא 1:10 בערך (לטובת הצלחת כמובן), אך האוכל היה בהחלט ברמה גבוהה, השירות אדיב ואיכותי והאווירה עצמה נעימה מאד.

אחרי המסעדה נסענו ברכבת התחתית עד לתחנת Staromestska, ממנה המשכנו לכיון רובע יוספוב (Josefov), הרובע היהודי של פראג. מי שמצפה למצוא סממנים יהודיים רבים ברובע יוספוב – סביר להניח שיתאכזב. בסך הכל מדובר ברובע נוסף ורגיל לחלוטין של העיר, ומה שהופך אותו ל"יהודי" הוא הריכוז הגבוה של בתי הכנסת באזור. מכיון שהגענו בשעות הערב, הספקנו להיכנס רק לבית הכנסת הספרדי, שהוא גם המפואר ביותר. פרט ליופיו של בית הכנסת, מוצגים בו פרטים רבים ומעניינים אודות ההיסטוריה של יהדות פראג. בתי הכנסת האחרים כבר היו סגורים, ונאלצנו להסתפק במבט מבחוץ.

חצינו את רובע יוספוב, הגענו לכיכר לזכרו של יאן פאלאך (Namesti Jana Palacha), הסטודנט הצ'כי שהצית עצמו במחאה על הפלישה הסובייטית לפראג, והמשכנו לאורך נהר הוולטאבה עד גשר Checuv, שמתחתיו יצאנו להפלגה לילית בספינת הג'אז. מדובר בספינה גדולה שמפליגה דרומה בנהר הוולטאבה, כשבמהלך ההפלגה ניתן להזמין ארוחת ערב וכמובן – להאזין להופעת ג'אז. ניתן למצוא את לוח ההופעות באתר האינטרנט ומומלץ לרכוש כרטיסים מראש, על מנת להבטיח מקום בקרבת הבמה. ההפלגה עצמה הייתה נעימה מאד וגם ההופעה הייתה מוצלחת. רק העצירות הארוכות קצת מרגיזות. סיימנו את ההפלגה ב-23:00, חזרנו אל תחנת Staromestska ונסענו חזרה למלון.

פראג, היום השישי: מאלה סטראנה וגבעת פטרז'ין

ביום השישי (והאחרון) שלנו בפראג קיווינו להספיק להגיע אל כל המקומות שרצינו לראות וטרם הספיקונו. התחלנו במה שהפך כמעט להרגל קבוע, נסיעה אל תחנת Malostranska, וממנה הלכנו דרומה, אל עבר גני וואלדשטיין (Valdstenjnska Zahrada) היפים והמטופחים. טיילנו בגן החביב והשקט והמשכנו ממנו אל הכנסייה הענקית סט. ניקולאס (Kostel sv. Mikulase). בפראג יש בעצם שלוש כנסיות בשם סט. ניקולאס (אחת מהן ראינו בכיכר העיר העתיקה), אך זו הנמצאת בכיכר מאלה סטראנה (Malostranske Namesti) היא הגדולה והמפוארת ביותר מבין כל ה"סט. ניקולאסים". החלל העצום של הכנסייה מלא פסלים מוזהבים מרהיבים והתקרה מכוסה בציורי קיר ענקיים. ניתן גם לעלות אל מגדל הפעמונים של הכנסייה. אנחנו ויתרנו הפעם, יצאנו מהכנסייה וטיילנו מעט ברחוב נרודובה (Nerudova) העמוס חנויות ובתים מעניינים, שמסומנים בציורים, על פי המקצוע של בעל הבית.

לאחר מכן חזרנו אל כיכר מאלה סטראנה והלכנו מזרחה, אל עבר האי קאמפה. בכיכר וולקופרז'וורסקה (Velkoprevorske Namesti) עצרנו על מנת להעיף מבט על קיר ג'ון לנון, קיר המכוסה כתובות גראפיטי שונות ומשונות. בהמשך התרשמנו גם מגדר עמוסת מנעולים שנמצאת על הגשר מעל נהר הוולטאבה. מהאזנה להסברים במקום הסתבר לנו שהמנעולים מובאים למקום על ידי זוגות מאוהבים, כסמל לאהבתם הניצחית. חצינו את הגשר וטיילנו לאורך האי קאמפה, ולאחר מכן הלכנו אל תחנת הרכבל שנמצאת ברחוב אויזד (Ujezd), או ליתר דיוק, בסימטה קטנה היוצאת מרחוב אויזד, על מנת לעלות אל גבעת פטרז'ין. יש לציין שהכרטיס של רכבת התחתית מתאים גם לרכבל (כמובן, בתנאי שהוא עדיין בתוקף).

גבעת פטרז'ין (Petrin) חולשת על פראג מצידה המערבי ומציעה מספר אטרקציות, שהמפורסמת שבהן היא הדגם המוקטן של מגדל אייפל. התחלנו בטיפוס המפרך במעלה 299 המדרגות עד לראש המגדל, ופראג כולה, על כל האתרים המקסימים שבהם ביקרנו במשך כל השבוע, הייתה פרושה לפנינו. ירדנו מהמגדל ונכנסנו אל מבוך המראות שנמצא לידו (לא להיט גדול. אם באתם בלי ילדים – אפשר בהחלט לוותר) ואחריו הלכנו לראות את מצפה הכוכבים שטפניק (Stefanikova Hvezdama). ויתרנו על הצפייה בכתמי השמש (המקסימום שניתן לראות במצפה הכוכבים כשמגיעים בצהריים) והמשכנו אל גן הוורדים הריחני ואחר כך לגני קינסקי (Kinskeho Zahrda), הנמצאים בצד הדרומי של גבעת פטרז'ין, ודרכם ניתן לרדת מהגבעה. אנחנו לא עשינו זאת, מקוצר זמן, וחזרנו אל תחנת הרכבל, איתו ירדנו למטה.

לסיום היום נסענו לצפות במזרקה המשוגעת של פראג (Krizik Fountain), מזרקה ה"רוקדת", משנה צבעים ומקרינה תמונות לפי המוזיקה המנוגנת ברקע. על מנת להגיע למזרקה יש צורך לנסוע באחת החשמליות המגיעות אל תחנת ויסטוישטה (Vystaviste) ואז לחצות את הכביש ולהתקדם בעקבות המוזיקה. כרטיס הכניסה עולה 200 קרונות והמקומות אינם מסומנים – הישיבה על פי סדר הכניסה. כמו ישראלים טובים, השתדלנו להידחף אל ראש התור, אך המאמצים היו מיותרים, מכיוון שיש אלפי מקומות ישיבה, וגם מי שנכנס אחרון לא התקשה למצוא מקום טוב. לאחר המופע המהנה חזרנו למלון בחשמלית ובדרך נפרדנו בצער מהמראות היפהפיים של העיר שליוו אותנו בשבוע האחרון.

טיפים כלליים

מלון – בפראג התאכסנו במלון Vienna House. המלון היה פשוט מעולה. חדש כמעט לחלוטין, חדרים מודרניים ויפים, צוות ידידותי שסייע בכל בקשה ושאלה וארוחת בוקר מצויינת, כמעט ברמה של המלונות בארץ. מבחינת מיקום, המלון אמנם לא נמצא ממש במרכז, אלא מהצד המערבי של נהר הוולטאבה, דרומית לרובע מאלה סטראנה. אבל במרחק של חמש דקות הליכה מהמלון נמצאת תחנת מטרו (תחנת Andel של הקו הצהוב), ושם גם נמצאת תחנת אוטובוסים וחשמליות מרכזית, כך שאין כל בעיית נגישות לאתרים המרכזיים של העיר. באחד הלילות עשינו את הדרך מגשר קארל אל המלון ברגל וזה לקח כחצי שעה. בנוסף, מול המלון יש קניון Novy Smichov, אמנם לא גדול כמו קניון פלאדיום, אך מספיק על מנת לתת מענה, לפחות חלקי, לחולי שופינג.

תחבורה – התחבורה הציבורית בפראג מצויינת, וקל מאד להסתדר איתה. ישנם שלושה קווי מטרו: אדום, ירוק וצהוב, כאשר כל קו מצטלב עם כל קו אחר בתחנה אחת. קווי המטרו מגיעים לכל האתרים המרכזיים בעיר, כאשר משלימים אותם אוטובוסים וחשמליות. בכל תחנה, הן של מטרו, הן של אוטובוס והן של חשמלית, מופיע המסלול המפורט של הקו, וגם בכלי התחבורה עצמם מופיעה רשימה של התחנות, כך שאין שום בעיה למצוא את הקו המתאים. ההמלצה שלנו היא לתכנן מראש איך מתכוונים להגיע לכל מקום, על מנת לחסוך זמן (אם כי כאמור, אין שום בעיה לעשות זאת גם בזמן אמת). ישנם שלושה סוגי כרטיסים: הראשון עולה 18 קרונות צ'כיות ומאפשר לנסוע עד ארבע תחנות במטרו, או 20 דקות, ללא החלפת קווים. כרטיס זה שימושי לנסיעות קצרות. הכרטיס השני, והפופולארי ביותר, עולה 26 קרונות צ'כיות ומאפשר לנסוע שעה ורבע, ללא הגבלה במספר התחנות או הקווים (כלומר הוא תקף לכל אמצעי התחבורה, לא רק למטרו). הכרטיס השלישי עולה 100 קרונות צ'כיות ותקף ל-24 שעות מרגע הקנייה, לכל אמצעי התחבורה (ישנם גם כרטיסים התקפים למשך מספר ימים, בהם לא השתמשנו). בכל תחנת מטרו ישנן מכונות אוטומטיות למכירת כרטיסים. המכונות מקבלות אך ורק מטבעות (כדאי לדאוג שתמיד יהיו מטבעות בכיסים, לא תמיד יש איפה לפרוט שטרות), ומחזירות עודף. לאחר קניית הכרטיס יש להעביר אותו במתקן מיוחד המדפיס עליו את השעה, ומאותו הרגע הכרטיס תקף למשך הזמן בהתאם לסכום ששולם עבורו, ואין צורך להחתים אותו פעם נוספת.

נהיגה ברכב – בפראג עצמה, מיותר לומר, אין שום טעם לנהוג באופן עצמאי. הרחובות צרים (במיוחד באזור העיר העתיקה), עומסי התנועה מזכירים את ת"א ביום חמישי בערב, והחנייה היא סיוט. מחוץ לפראג, קל מאד לנהוג ולהתמצא. המהירות המותרת היא בדרך כלל כמו בארץ: 50 קמ"ש בשטח בנוי, 80-90 קמ"ש בדרכים בינעירוניות ו-110 קמ"ש באוטוסטרדות. על מנת לנסוע באוטוסטרדות יש צורך במדבקה מיוחדת שמודבקת על השימשה הקדמית. אם שוכרים רכב, קרוב לוודאי שהמדבקה כבר קיימת ברכב. יש לשים לב לנושא הפנייה שמאלה ברמזורים: בדומה למדינות אחרות באירופה, גם בצ'כיה הרמזור שמאלה ירוק במקביל לרמזור ירוק לתנועה שמגיעה ממול, ויש לתת זכות קדימה. כל תחנות הדלק מקבלות כרטיסי אשראי (ויזה ומאסטרקארד), ובדרך כלל התדלוק מתבצע באופן עצמאי, ואחר כך נכנסים לחנות שנמצאת בתחנה על מנת לשלם.

קניות בפראג – הקניון המרכזי בעיר הוא קניון Palladium, שנמצא בכיכר הרפובליקה (Namesti Republiky). קניון גדול, חדיש ויפה, עם (כמעט) כל המותגים שתוכלו להעלות על דעתכם. המחירים פחות או יותר כמו בארץ, אולי מעט זולים יותר. חנויות קטנות של מזכרות פזורות כמעט בכל פינה. מומלץ לא לקנות בעיר העתיקה (כל האזור בין גשר קארל לבין כיכר הרפובליקה), המחירים גבוהים משמעותית לעומת המחירים בחנויות שמעט יותר מרוחקות מהמרכז.

החלפת כסף – ישנם Changes רבים בעיר, אנחנו לא מוצאים טעם להמליץ על אחד ספציפי. הכל תלוי כמה סבלנות וכמה זמן יש לכם על מנת לחפש את ה-Change עם השערים הטובים ביותר. כדאי לעשות סיבוב בעיר העתיקה או בכיכר וואצלב, לעבור בין כמה Changes, להשוות את השערים ואז להחליף.

אוכל ומסעדות – חובבי המזון המהיר יחגגו: יש סניפים של מקדונלד'ס ודומיו בכל פינה. אנחנו נהננו מאד מהישיבה בהארד רוק קפה שבכיכר העיר העתיקה (ליתר דיוק: ב-Male Namesti, מעט לפני כיכר העיר העתיקה אם מגיעים מכיון גשר קארל). מסעדה איכותית ויוקרתית שבה אכלנו היא Kampa Park שנמצאת ממש מתחת לגשר קארל, מצידו המערבי של נהר הוולטאבה.

שירותים ציבוריים – קיימים כמעט בכל מקום, נקיים ומסודרים, אבל עולים כסף (5 עד 10 קרונות צ'כיות), כולל בתחנות המטרו. מומלץ לשמור תמיד מטבעות בכיסים למטרה זו.