יום 5 להליכה
30/8 Kearsarge Lakes ---> Kearsarge Pass trail & Charlotte Lake Trail Sign
הצטיידות ראשונה
הלילה הטמפ' ירדו מתחת לאפס בפעם הראשונה והלחות סביב האגם היתה גבוהה כך שכל משטח בחוץ היה מכוסה שכבת כפור או קרח. בתוך מערכת השינה שלי חם ונעים והקווילט מתוצרת Neve Gear האוסטרלית, עושה עבודה נהדרת אבל בחוץ קיפאון. גם היום מחכה לי יום ארוך בו אעבור את Kearsarge Pass פעמיים וגם ההתעסקות בהצטיידות תגזול זמן. יצאתי מהאוהל והבאתי את מיכל האוכל שהמכסה שלו היה גוש קרח ששברתי עם אבן. קיפלתי את האוהל עם כל הכפור והיה לי ברור שברגע שיתאפשר אני אהיה חייב לייבש אותו.
יצאתי לדרך לטפס למעבר ההרים ותוך פחות משעה כבר חציתי אותו והתחלתי את הירידה הארוכה עד לחניון כלי הרכב. בתחילת הדרך הלכתי כמעט לבד אבל כבר באמצע הירידה חלפו על פני המוני מטיילים שיצאו מהחניון לכיוון מעבר ההרים והאגמים. במהלך הירידה היתה לי קליטה סלולרית ויכולתי לשלוח עדכונים ותמונות. בשעה 10:00 הגעתי לחניון והלכתי לארון בו השארתי לפני כמעט שבוע את האוכל שלי. מילאתי את המיכל ב-7 ימי אוכל (6 ימים בתוכנית עד MTR ועוד יום אוכל ספייר). פרסתי את האוהל על ארון מתכת אחר ונוכחתי לראות שרוב הקרח טרם נמס. כל ההתארגנות לקחה שעה ויותר וב-11:30 חזרתי לשביל לעלות חזרה למעבר ההרים. העליה, כולל הפסקה לארוחת צהריים ומנוחה ארכה 3 שעות כששוב הכתפיים סובלות מכובד התיק.
הנוף מדהים משני צידי מעבר ההרים והשמים כחולים ללא פיסת ענן שזה שינוי מרענן מהימים הקודמים. את הפאנל הסולארי תליתי על התיק להטעין את הבטריה. אחרי מעבר ההרים נשארו רק עוד כ-4.5 ק"מ עד החניון שתכננתי להיום אבל ההליכה שלי איטית מהעייפות וכובד התיק ועל זה הוספתי עוד 2 ליטר מים שאספתי מערוץ קטן, כדי לסנן כשאגיע לחניון היבש.
כשהגעתי לחניון השמש כבר נטטה מעבר לרכס ממערב ומצאתי את עצמי לבד. זאת הפעם הראשונה שאני לבד לגמרי בחניון ואני בסדר גמור עם זה. החניון הוא בין עצי אורן וכשירד החושך היתה דממה מוחלטת, ללא רעש של זרימת מים, ללא רוח וללא קולות בעלי חיים. קצת הפתיע אותי, אבל כך היה. התארגנתי, התמתחתי, אכלתי ונכנסתי עייף לאוהל.
סה"כ יום 5: 22 ק"מ ↑1210מ' ↓1240מ'
==========================================
יום 6 להליכה
31/8 Kearsarge Pass trail & Charlotte Lake Trail Sign ---> Woods Creek
רחצה ב-Rae Lakes
השקט עזר לי לישון טוב בשעה 05:30 כבר התחלתי להתארגן ועוד לפני 07:00 כבר הייתי בדרכי ל-Glen Pass. הפרש הגובה לא גדול (400 מ' בערך) אבל השביל תלול מאד ובכל זאת בשעה 08:30 חציתי גם את מעבר ההרים הזה. מצפון למעבר ובכיוון שאני הולך ניתן לראות את Rae Lakes שהחלטתי להקדיש להם זמן ראוי למנוחה ורחצה. האגמים פשוט יפהפיים ומנקודת מבטו של מי שהולך 6 ימים ולא התקלח כבר 9 זה נראה ממש גן עדן.
אחרי 3 שעות של ירידה ממעבר ההרים מצאתי חוף חולי שנראה פרטי עם לגונה שקטה ורדודה. השמים בהירים והשמש מחממת את הגב, את הסלעים ואת המים הרדודים. נכנסתי לשטוף את הגוף וישבתי בשמש להנות מתחושת ניקיון והנוף המשגע.
המשך השביל מוביל לעוד שני אגמים יפים (Arrowhead Lake, Dollar Lake) ובמורד South Fork Woods Creek עד לגשר התלוי המפורסם. אחרי הגשר מתחילים לעלות לאורך הערוץ המרכזי של וודס קריק וחולפים לצד המגלשות (זרימת המים על פני סלעי הגרניט). התכוונתי לעלות ולחנות כמה שיותר גבוה באזור Twin Lakes אבל לאחר שעתיים עליה הרגשתי שזהו בשבילי להיום ומצאתי חניון מתאים, שהפעם כבר היו בו שני מטיילים ולא הייתי לבד. אחד הולך בכיוון שלי והשניה בכיוון ההפוך.
שניהם תכננו להתחיל מוקדם למחרת ובשעה 18:30 כבר פרשו לישון. אני עוד התארגנתי וחצי שעה אחריהם גם נכנסתי לאוהל לסגור את היום.
סה"כ יום 6: 22.5 ק"מ ↑850מ' ↓1145מ'
=====================================
יום 7 להליכה
1/9 Woods Creek ---> Upper Palisade Lake
שני מעברי הרים ביום אחד
בבוקר שמעתי את המטיילים האחרים מתארגנים מוקדם וגם אני התחלתי להתארגן כך שב-07:10 כבר הייתי על השביל לכיוון Pinchot Pass. לפני שהתחלתי ללכת דיברתי עם המטייל הנוסף (Matt) וניסיתי להבין ממנו עד לאן הוא מתכנן ללכת היום, אולי יהיה נחמד לפגוש אותו שוב. הוא אמר שהוא חשב על חניון ממש מתחת ל-Mather Pass, שזה מה שגם אני חשבתי, והוספתי שאם אני ארגיש טוב יש אפשרות שאמשיך ואחצה גם את Mather Pass. הוא הרהר בכך, אמר "נראה" ויצא לדרך עשר דקות לפני.
שעתיים ראשונות של עליה למעבר ההרים הראשון, 700מ' עליה על 7 ק"מ שזה שיפוע סביר לכל הדעות. יום 7 ואני מרגיש חזק, בלי כאבים ובלי פציעות ונהנה מההליכה. אחרי המעבר מגיעה ירידה ארוכה שבעבר היתה גורמת לי לכאבים בברך שמאל ובינתיים, טפו טפו, כלום. אני עושה מעט עצירות למנוחה ומים עד שחציתי את South Fork Kings River. באיזור החציה פגשתי את Matt במנוחה, הוא שמח לראות אותי ואמר שהוא עייף ולא היה בטוח לאן יגיע בסוף היום. לי עוד הרגיש מעט מוקדם מדי לעצור אז המשכתי ללכת חצי שעה לפני שעצרתי גם אני להפסקה וארוחה. חשבתי שבזמן הזה Matt יעבור אבל לא ראיתי אותו. המשכתי ללכת ועכשיו כבר הייתי עם תוכנית מסודרת - אם עד השעה 16:00 אגיע לחניון שנמצא למרגלות מעבר ההרים, אמשיך ואעלה. הערכתי שהעליה והירידה בצד השני עד לחניון הראשון תיקח שעתיים וחצי לפחות. ולכן אם אגיע אחרי 16:00, אעצור ואמשיך בטיפוס מחר.
כל העליה לאורכו של South Fork Kings River עד ל-Mather Pass נמתחת על 9 ק"מ, עם כ-700מ' הפרש גובה, אפילו מתון יותר מהעליה למעבר ההרים שחציתי אי שם בבוקר. במהלך ההליכה בין עצי האורן פגשתי מקרוב נקבה של Mule Deer עם זוג עופרים.
הלכתי בהליכה מאומצת והגעתי לחניון ב-15:30 ולפי התוכנית המשכתי כשרוח חזקה וקפואה נושבת בפנים והשמש כבר נוטה מערבה ובמקרה הזה מעברו השני של מעבר ההרים כך שאני הולך בצל והתחושה היא שהיום תיכף נגמר. ממש לקראת מעבר ההרים ראיתי דמות ממהרת בשביל הרחק הרחק למטה ולפי הכובע והתיק זיהיתי את Matt. הוא לפחות שעה מאחורי וקיוויתי בשבילו שהוא מחשב נכון את הזמן. איך שחציתי את מעבר ההרים השמש שוב האירה ויכולתי לראות את הירידה מצדו המערבי של מעבר ההרים שבנויה ממדרגות אבן המתאימות לסוסים או פרדות ופחות לבני אנוש במידות שלי.
בשלב זה נשארו לי 4.5 ק"מ עד החניון ב-Upper Palisade Lake והעייפות כבר היתה ניכרת. גם השמש נטתה שוב מעבר לרכס והאטתי את הקצב כדי לא לנקוע קרסול. לקראת השעה 18:30 התקרבתי לחניון למקום בו זורם ערוץ וחוצה את השביל. במקום לחצות את הערוץ, נמשכתי לצד השביל אל אוהל שהוקם לצד השביל. ההמשך כבר היה מטושטש והוביל לנקודת חצייה עמוקה בערוץ. עייפות כבר אמרנו? שיקול הדעת התערער ובמקום לעצור רגע ולבדוק, החלטתי לחצות בנקודה הזו על גזעי עץ. אחרי שעשיתי שני צעדים, אחד הגזעים התגלגל חצי סיבוב מתחת לנעל שלי ומצאתי את עצמי במים הקרים. לא יודע איך זה קרה אבל למזלי הטוב נשארתי עומד זקוף במים קפואים עד המותניים כשהתיק מושך אותי אחורה. התייצבתי ועשיתי שני צעדים קדימה כדי למשוך את עצמי מחוץ למים. שום דבר לא נפל למים וכך טיפסתי על הגדה השניה ונעמדתי נוטף מים, כשהופיע פתאום מישהו מולי. סיפרתי לו בחיוך נבוך שטבלתי במים ושאלתי אם יש לו המלצה למקום טוב לשים את האוהל. הוא הביט עלי בדאגה ומיד כיוון אותי למקום הכי מוגן מרוח שראה. הודיתי לו והתפניתי לטפל בעצמי.
הורדתי את התיק ולמרות שכל הציוד מוגן ואטום בתוך התיק, שמחתי לראות שמים לא נכנסו פנימה. מבט בטרמומטר הראה שטמפ' האוויר כרגע היא 4 מעלות צלזיוס, מה שאומר שצריך להתארגן מהר לפני שהגוף יתקרר. דבר ראשון בניתי את האוהל כדי שיהיה אפשר להתחיל להכניס את הציוד פנימה ולהחליף לבגדים יבשים. החלפתי בתחילה רק את החולצה הרטובה בחלקה ונשארתי עם המכנסיים הרטובים והנעליים הספוגות כדי להשתמש כמה שאפשר בחום הגוף לייבוש. אח"כ עוד הלכתי לערוץ לפני שהחשיך לגמרי כדי למלא מים שנגמרו במהלך השעות האחרונות של ההליכה. חזרתי לאוהל, הורדתי את המכנסיים, שנראו כבר בדרך להתייבש ואת הגרביים שהיו ספוגות ורוקנתי את שאריות המים מהנעליים. אחרי שכבר הייתי לבוש בבגדים יבשים הרגשתי הקלה והסכמתי עם עצמי שזו היתה עוד אחת מאותן פעמים שאני משלם על חוסר ריכוז. אמנם בקטנה, אבל אם הייתי צולל כולי למים עם התיק זה כבר היה סרט אחר.
איך מייבשים גרביים ונעליים בלילה בטמפרטורות נמוכות? אי אפשר ממש לייבש את הנעליים אז רק הוצאתי את הרפידות והעמדתי את הנעליים שהרטיבות תמשך על ידי כח הכבידה. את החולצה והמכנסיים שמתי מתחת למזרון ואת הגרביים הכנסתי לתוך תא הרגליים של הקווילט ביחד עם פילטר המים שנמצא שם קבוע בכל לילה. למה קבוע? מכיוון שהפילטר רגיש ובטמפ' קיפאון טיפות המים הקטנות שבתוכו יקפאו ויפוצצו את הממברנות הזעירות מה שיהפוך את הפילטר לבלתי שמיש. אכלתי ארוחת ערב חמה ותכננתי לצאת בבוקר רק אחרי שהשמש תעלה. את Matt לא ראיתי יותר.
סה"כ יום 7: 27.5 ק"מ ↑1370מ' ↓1045מ'
======================================
יום 8 להליכה
2/9 Upper Palisade Lake ---> Middle Fork King River
להתייבש במדרגות המוזהבות
בבוקר כצפוי היה קפוא עם כחצי מעלה מתחת ל-0. בדקתי מה מצב הבגדים והם היו לחים וקרים. גיששתי אחרי הגרביים וגם הן היו קרות אבל נראה שקצת התייבשו. התכרבלתי בתוך הקווילט החמים וקצת ריחמתי על עצמי שאני צריך ללבוש בגדים לחים וקרים. גירשתי את המחשבות הטורדניות והתלבשתי והתחלתי להתארגן לאט תוך המתנה שהשמש תעלה. הנעליים נשארו רטובות ובסופו של דבר יצאתי לדרך בשעה 08:00. תוך כשעה גם הנעליים התייבשו ולא היה זכר לכמעט ונפגע של אתמול.
הירידה מאזור האגמים מתחילה ב- Golden Staircase שהוא המקטע האחרון שנבנה עבור ה-JMT עוד בשנת 1938. השביל נבנה כגרם מדרגות ומבצע 100 סיבובים (Swichbacks) כדי להתגבר על הפרש הגבהים לאורכו של Palisade Creek. לאורך הערוץ יש מגוון של נופים עד מתחת לגובה של 2500 מ' שזה הכי נמוך שהיה במסלול עד כאן. במהלך ההליכה לצד הערוץ פגשתי עוד מספר פרטים של נקבות איל עם עופרים וגם שיירת סוסים ופרדות שהמטיילים צריכים לזוז מהשביל לכבודם.
במפגש עם Middle Fork Kings River השביל מתחיל לעלות לכיוון Muir Pass אליו אני אגיע רק מחר. בתחילת העליה פגשתי זוג מטיילים (אבא ובת, אנדי ואלה) שפגשתי אי שם ביום הראשון של ההליכה. שוחחנו מעט ואני תיארתי להם את הימים שעברו והם סיפרו לי שהם טיפסו על הר וויטני באותו היום שאני החלטתי לוותר ובדיעבד אולי היו מוותרים גם. ירד להם גשם ואפילו משקעי קרח או שלג, ובעיקר פשוט הלכו בתוך ענן עם ראות אפסית ובלי אפשרות לראות את הנוף מסביב.
נפרדתי מהם לשלום והמשכתי בעליה לכיוון החניון שתכננתי. הגעתי אליו בסביבות 17:30 וגם היום הרגשתי מעולה. שוב אני לבד ובחניון ביצעתי באופן אוטומטי את ההתארגנות - בחירת משטח (שיהיה בגודל המתאים לאוהל וכמה שיותר אופקי) ניקוי המשטח מאבנים ואיצטרובלים, הקמת האוהל והכנסת הציוד. אחרי 10 דקות תרגילי מתיחות ופילאטיס, הכנתי ארוחת ערב ונשכבתי עייף על המזרן כשאני מנסה לכתוב ביומן לפני שהעיניים יעצמו. כמה שזה קשה לשכב ולהיות במאוזן קרוב לעשר שעות, קר מכדי לשבת מחוץ לאוהל וגם אין עם מי לדבר ובתוך האוהל אין ממש איך לשבת בנוח. אז נשאר רק לשכב ולכן מה הפלא שאני ער לגמרי ב-05:00 ובדרך כלל ב-05:30 כבר מתחיל להתארגן.
סה"כ יום 8: 25.5 ק"מ ↑815מ' ↓930מ'
==============================================
מצטבר ימים 1-8: 170.5 ק"מ ↑6985מ' ↓6815מ'
