כמו רבים וטובים, גם לנו הקורונה שיבשה הרבה תוכניות שכללו טיולי בר מצווה ובת מצווה. אבל בסוף שנת 2021 החלטנו שיהי מה ובקיץ 2022 חוזרים לטייל והפעם לספרד. לטיול יצאנו בהרכב של שתי משפחות כך שהיינו ארבעה מבוגרים ושישה מתבגרים מגיל 12 ועד 20. החלטנו לטייל בצפון ספרד ובעיקר בפירנאים, טיול שיכלול טבע, הרים ועיירות קטנות וכמובן את ברצלונה בסוף.
יום 1 – נתב"ג – מדריד – בילבאו – גרניקה – סן סבסטיאן
בשעת לילה מוקדמת יצאנו להתמודד עם האתגר הראשון – נתב"ג. רצינו להגיע 4 שעות לפני הטיסה אבל התעכבנו מעט ורק בשעה 01:45 נכנסנו לאולם הטיסות היוצאות ומיד חשכנו עינינו - תורים ארוכים השתרכו בכל מקום, אנשים טרוטי עיניים נעמדו בתורים הלא נכונים ותיירים מבולבלים לא הצליחו לפצח את הכיוון. ברגע הראשון היה נראה שגם 3 וחצי שעות אולי לא יספיקו.
שעה ראשונה בתור עד התשאול הביטחוני, 3/4 שעה נוספת עד דלפק הצ'ק אין ואז חזרנו כמעט עד דלתות הכניסה לתור הארוך ביותר לבידוק ושיקוף. התור התקדם בקצב איטי ואחרי כמעט שעה עברנו גם אותו לעמדות הדרכונים הביומטרים. כמעט 3 שעות בתורים השאירו לנו 20 דקות עד העלייה למטוס. מספיק זמן לשירותים ולקניית משקפי שמש במקום אלו שנשכחו בבית.
בשעה 05:00 התיישבנו במטוס בחיוכים עייפים. רגע אח"כ ועוד לפני שטיסת איבריה למדריד המריאה, חצי מהנוסעים כבר נרדמו. כיסויי החלונות הונמכו וארוחת הבוקר הוגשה בזריזות ואחריה כמעט ארבע שעות שקט להתאושש מהטראומה של נתב"ג. איבריה קיבלה אצלי ציון טוב מאד על הטיסה.
נחתנו במדריד בשעה 10:00 לקונקשן קצר ומעבר בין טרמינלים ברכבת תחתית ללא נהג. בשעה 11:50 המראנו לבילבאו בטיסה קצרה שמאפשרת לנו עוד קצת מנוחה ובשעה 13:00 כבר היינו בהמתנה למזוודות בשדה התעופה הקטן. במסוע של הטיסה שלנו היו מעט מזוודות ואחרי כמה סיבובים התחיל להתגנב לי החשש שנפלנו בסטטיסטיקה ונצטרך להסתדר עם מה שלקחנו בתיקי הגב והטרולי. אחרי עוד כמה דקות מתוחות הודיעו לנו לעבור למסוע אחר ושם לשמחתנו מצאנו את כל המזוודות.
עברנו לדלפקים של באדג'ט לאיסוף הרכב ולאחר המתנה של שעה (ההזמנה היתה לשעה 16:00 אבל הטיסות השתנו ולכן הקדמנו בשעתיים) הסכימו לשחרר לנו את כלי הרכב. אני קיבלתי מרצדס ויטו עם שבעה מקומות וגיסנו קיבל פולקסווגן גולף סטיישן.
אחרי לילה ללא שינה וחציה של שלושה שדות תעופה היינו מוכנים ליעד הראשון של היום – גרניקה. נסיעה ראשונה להתרגל לרכב ולכביש ולתת לנווטת הזדמנות לתרגל את העבודה. אחרי חצי שעה של נסיעה דרך כבישים צדדיים עם המון פניות וכיכרות ונוף יערות וגבעות מוריקות, חנינו במזג אוויר קריר ומעונן בסמוך לגן יפה ויצאנו לנשום אוויר בדרך לאתר הראשון – העתק הציור המפורסם של פיקאסו ששמו הוא כשם העיר. הבכורה (בוגרת בית ספר לאומנות) נתנה הסבר מרתק על פיקאסו עצמו ועל הציור ואני הוספתי מעט היסטוריה של ספרד וחבל הבאסקים ומה החשיבות שאני רואה למקום. אחר כך הלכנו לראות את עץ האלון העתיק תחתיו התכנס הפרלמנט הבאסקי במשך מאות שנים לקבל החלטות.
מגרניקה נסענו עוד כשעה עד לסן סבסטיאן בה נהיה בשלושת הלילות הקרובים. הגענו בשעה 19:00 למלון חביב במיקום נוח ושמנו את כלי הרכב בחניה. בהמשך רק יצאנו לאכול ארוחת ערב לפני שהתמוטטנו בחדרים.
יום 2 – סן סבסטיאן
את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר ספרדית טיפוסית – טוסטדה, פריטטה וקפה קון לצ'ה. המאפים נהדרים והקפה סביר. לאחר הארוחה הלכנו לעיר העתיקה וממנה עלינו למצודה בראש מאונט אורגול, אחרי הגשם שירד אתמול, הטמפ' היו עדיין נמוכות יחסית והאוויר צלול. עלינו בשביל נוח בתוך חורש אלונים סבוך עם חלונות לנוף המפרץ המרהיב.
לקראת הצהריים ירדנו אל האקווריום הימי והעברנו בו שעה נוספת עד שהרעב הכריע אותנו והתיישבנו באחת ממלכודות התיירים ברציף. לאחר הארוחה חזרנו למלון למנוחה שהייתה נחוצה ובערב יצאנו לעיר העתיקה לאכול פינצ'וס.
סן סבסטיאן מתוארת כאחת מערי החוף היפות בספרד ואולי באירופה כולה. מפרץ לה קונצ'ה (הצדפה) המושלם עם מי הטורקיז, רצועת החול הרחבה והנקיה, הגבעות הירוקות המתנשאות מעל העיר והגשרים מעל הנהר , כל אלה יוצרים תפאורה נהדרת וקשה להפסיק לצלם. ההשוואה של העיר עם ריו דה ז'נירו נראית לי מעט יותר הגיונית עכשיו.
יום 3 – סן סבסטיאן
הבוקר התיישבנו לאכול ארוחת בוקר במסעדה הצמודה למלון ואחר כך צעדנו כמעט שעה עד לצידו השני של המפרץ ועלינו למאונט איגוולדו. את העליה (והירידה) עשינו בפוניקולר בן 100 וזהו גם גילו של פארק השעשועים הנמצא בפסגת הגבעה. הילדים נהנו מאד מהפארק והמבוגרים נהנו מהנוף ובירה קרה. אל המלון חזרנו באוטובוס ואחרי סיאסטה נעימה (When in Rome…) יצאנו לקראת ערב לחוף הים. בגלל הגיאות הגבוהה חוף הים הצטמצם מאד ומהטיילת נראה היה שאי אפשר יהיה להכניס סיכה מרוב אנשים ואכן נאלצנו להצטופף על מטר מרובע. עדיין, היה כיף, החוף נקי והמים קרים ומרעננים.
ביומיים מאז שהגענו לסן סבסטיאן חלפו על פנינו קבוצות של נערות לבושות בתלבושת אחידה של קבוצות ריקוד ממדינות שונות, גם את נבחרת ישראל ראינו, מה שהוסיף לאווירה החגיגית והשמחה בעיר. מסתבר שבימים האלו התקיים בעיר גמר תחרות ריקוד בינלאומית.
יום 4 – סן סבסטיאן – פמפלונה – מנזר לייר
בבוקר נפרדנו מסן סבסטיאן היפה והיעד הראשון להיום היא העיר פמפלונה. בדרך עצרנו לפיקניק לצד הכביש המהיר בנקודת תצפית יפה – מיראדור דה אספירוס. המשכנו בנסיעה וחנינו למרגלות העיר העתיקה של פמפלונה ויצאנו לסיור קצר לראות את הקתדרלה, לשוטט ברחובות הצרים והכיכר המרכזית ובדרך לראות היכן מתקיים מרוץ השוורים של פסטיבל סן פרמין. לפמפלונה הגענו שלושה ימים לפני תחילת הפסטיבל לכן לא ניתן היה לסייר בקורידה (זירת השוורים).
מפמפלונה המשכנו בנסיעה עד למנזר לייר השוכן בשיפולי ההרים ובו נישן הלילה. סיירנו בכנסיה העתיקה, באפסיס ובחלקים נוספים שניתן להיכנס אליהם ולמדנו שהמקום הוא בן כאלף שנה. לבעלי הפחדים לא היה קל בין קירות האבן העבים והמסדרונות החשוכים ובמיוחד כשהחלה סופת ברקים ורעמים וגשם שניתך במשך כשעתיים. תוסיפו על זה הפסקת חשמל קצרה וקיבלתם פה חומר לסרט אימה...
יום 5 – מנזר לייר – איינסה – פראדור דה ביאלסה
קמנו לבוקר קריר וערפילי ועד ארוחת הבוקר הרתחנו לנו קפה שחור בחצר של המנזר. כנראה לא המראה השגרתי במקום. אחרי ארוחת בוקר בסיסית יצאנו לנסיעה של כשעתיים בכבישים המפותלים של שיפולי הפירנאים עד לעיירה איינסה. עיירה זו שוכנת על גבעה במפגש של שני עמקים והיא עיירה ימי ביניימית טיפוסית עם מצודה גדולה שהגנה על העיר, רחובות צרים ובתים שנשתמרו במשך מאות שנים.
מאיינסה נסענו עוד כ-40 דקות עד למקום הלינה של הלילה בפראדור דה ביאלסה הנמצא בקצה עמק פינטה בלב הפירנאים בקצה הצפון מזרחי של הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו. הפראדור המרשים הזה היה בעברו בקתת הרים ונבנה לפני כמאתיים שנה. אנחנו התארחנו בו לפני 22 שנים כשהיינו רק שני זוגות אחרי חתונה. המקום נשאר יפה כמו שזכרנו והפינוק של הפראדור פיצה על האירוח הספרטני משהו במנזר.
לארוחת ערב ערכנו פיקניק על הדשא לצד הפראדור עם נוף מרהיב של השמש היורדת מעבר להרים בקצה העמק. אחר כך ישבנו עוד במרפסת הפראדור עם סנגרייה עד שהחושך ירד, מתקשים לנתק את המבט מהנוף של מפלי המים הצונחים מהמצוקים.
יום 6 – פראדור דה ביאלסה – אסטרי ד'אנאו
קמנו לארוחת בוקר מפנקת ואחריה נסענו דקה עד לחניון של מסלולי ההליכה בכניסה לפארק. בחרתי לנו מסלול מעגלי באורך של 7 ק"מ עם 400 מ' עליה ו-400 מ' ירידה. המסלול מגיע עד לבסיסו של המפל אותו רואים מהעמק והפראדור. שמו של המפל הוא קסקדס דל סינקה והוא בעצם סדרה של מפלים. תחילת המסלול הינה בגובה 1300מ' והוא עובר בחורש אלפיני מעוטר בפריחה צבעונית והמוני חרקים מעופפים. אחרי כשני ק"מ של עליה, העצים התמעטו ונהייו נמוכים עד שהגענו לגבעה שצופה אל המפל. מכאן אפשר להתקדם עוד ולרדת לערוץ על גשרון מתכת שנבנה כדי לחצות לצד השני. כמויות המים הזורמים וסדרת המדרגות של המפלים הינם מראה שבהחלט שווה להתאמץ ולהתקרב בשבילו.
הדרך חזרה למטה עברה בקלילות אבל המאמץ של הטיפוס וההליכה הממושכת עייפה את כולם. הגענו לחניון לקראת השעה 15:00 ואחרי שחרור לשרירים יצאנו לנסיעה ארוכה בכבישי הפירנאים דרך עמקים, מנהרות ורכסים עד לעיירה קטנה בעמק אנאו, שנקראת, כמה מפתיע - אסטרי ד'אנאו. בעיירה הזו שכרנו בית בן שלוש קומות עם 8 חדרי שינה, ארבעה חדרי רחצה, שני מטבחים ומכונות כביסה.
יום 7 – אסטרי ד'אנאו
להיום תכננתי יום חופשי בו אפשר יהיה לנוח, לאכול, להצטייד לקראת היומיים הקרובים ובעיקר לעשות כביסה.
ביומיים הקודמים, מזג האוויר היה נפלא והיום ירד גשם לאורך כל היום עד לשעות הערב, בהחלט מזל גדול שלא היו תוכניות. בהפוגות מהגשם והכביסות טיילנו מעט בעיירה וקנינו את הדרוש ליומיים ההליכה הצפויים ממחר בפארק הלאומי איגאוסטורטס ואסטני דה סט. מאוריצי.
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
