טיול משפחת רז ואלמה הרצברג לאתונה וסלוניקי – אוג'- 2018

טיול משפחת רז ואלמה הרצברג לאתונה וסלוניקי –  אוג'- 2018

 בשל ההתעניינות הגדולה של נכדתנו אלמה הרצברג במיתולוגיה היוונית, שוכנענו לקחתה לטיול מיוחד באתונה. הילדה בת השמונה, מכירה את כל האלים וכל הסיפורים סביבם.

לאור זאת, יצאנו לטיול בן 8 ימים באתונה וסלוניקי (זה כמובן לא מאפיין את איי יוון והחופים שלהם).

מסלול הטיול שנבחר הוא כדלקמן:

אתונה- 4 לילות

סלוניקי – 3 לילות (כולל שבת)

יום ראשון 19 באוג' 2018 (ח' אלול תשע"ח): טיסה לאתונה

הזמנו את אריק פרתוק (חברי למחזור בישיבה שעובד כנהג מונית) לאסוף אותנו בשעה 15:30 לנתב"ג. התארגנו מהבוקר עם המזוודות, לא לעבור את המשקלים המוקצבים לנו. אפרת באה להיפרד מאיתנו עם ילדיה. אסנת הביאה את אלמה ובאה גם כן להיפרד ואז יצאנו לדרך לנתב"ג.

הגענו לטרמינל מוקדם, עד שגמרנו את הבדיקה הבטחונית התייצבו הפקידים בדלפקים של Aegean ובגלל שעשינו צ'ק אין ערב קודם מהבית כל התהליך היה מהיר למדי. עברנו את כל התהליך מהר ונשארו לנו שעתיים לשהות בדיוטי פרי. לקראת השעה היעודה ניגשנו לגייט. כל הכבוד לחברת התעופה הזו שעדכנה אותנו בסמס על שינוי הגייט.

הזמנו טיסה מס' 3925A בחברת Aegean מנתב"ג לשדה התעופה Venizelos שבאתונה. המראה תוכננה ל- 19:20 אך בשל איחור בהגעת המטוס מאתונה הכל נדחה בחצי שעה. הטייס התאמץ להדביק את הפיגור כך שהנחיתה תהיה בסמוך ל- 21:30.
 השאטל שהוזמן למלון ע"י קליק גו תיירות -הגיע בזמן והנהג המתין לנו באולם מקבלי הפנים בשדה והחזיק שלט עם שמי באנגלית - נסענו דרך אוטוסטרדות עד שנכנסנו לעיר. לקראת 22:30 הגענו למלון.

מלון A for Athens מצוי ממש 3 דקות הליכה מבית חב"ד באתונה, המלון מציע חדרים מודרניים ונעימים וכולל גם בר מסעדה על הגג שלו ממנו נשקף נוף מרהיב של האקרופוליס, קיבלנו אכן חדר עם נוף לאקרופוליס, המלון ממש בצידה של כיכר מונסטראקי השוקקת חיים כל היום וכל הלילה.

התארגנו לשינה לקראת חצות. לילה טוב.

יום שני 20 באוג' 2018 (ט' אלול תשע"ח): סיור רכוב באתונה

קמנו בשעה 7:30 התפללנו בחדר ועלינו לגג לאכול ארוחת בוקר. התארגנו בחדר לקראת יציאה לסיור. בשעה 10:00 התייצב בחור צעיר לבוש בקפידה והזמין אותנו לבוא איתו לרכב שחנה ברחב הסמוך. אנחנו 3 אבל הוא בא עם מיניבוס לתשעה.
הרכב הוזמן דרך קליק גו תיירות -  סיור רכוב עם נהג פרטי דובר אנגלית במשך 5 שעות. 
 הסיור שלנו התחיל בכיכר המפורסמת ביותר באתונה – סינטגמה (כיכר החוקה). שם ראינו כמה מהמלונות המפורסמים ביותר בעיר, אשר ניצבים אל מול בניין הפרלמנט היווני. המשכנו בנסיעה לאורך רח' פיללינון (Philellinon) עד שהגענו לאתר ההיסטורי - שער אדריאנוס. בתקופת האימפריה הרומית, שער זה הפריד בין 2 חלקיה של העיר אתונה: מזרח אתונה הרומית ומערב אתונה היוונית.על השער המזרחי (היווני) כתוב "זו עירו של תזאוס" ועל המזרחי "מכאן עירו של אדריינוס". זה אותו אדריינוס שחרש ומחק את ירושלים וקרא לה "אליה קפיטולינה" אבל את אתונה הוא אהב והשקיע בה כולל את מקדש זאוס שמאחורי השער הזה.

מיד מאחורי שער אדריאנוס נמצא המקדש ההיסטורי של זאוס האולימפי. כיום, ניצבים שם עדיין 15 עמודים. עשינו כאן עצירה קצרה, ומסרנו לו ד"ש מאוהד.
מכאן נסענו לגבעת ליקאביטוס (גבעת הזאבים) גבעת ליקאביטוס היא הגבעה הגבוהה ביותר במרכז אתונה מבין שלוש גבעות, שאחת מהן היא האקרופוליס, על גבעת ליקאביטוס יש תצפית מרהיבה של כל אתונה ובימים של ראות טובה ניתן לראות באופק את האיים אגינה, אגיסטרי ואת כיף סוניון וממזרח את האי אביה וכמובן את רוב אתונה פרושה מתחתיכם, לצערנו עקב חששות משריפות המשטרה חסמה את הכביש העולה לפסגה לכן נאלצנו לוותר על הביקור באתר הזה.
לאור זאת המשכנו ישר לבקר באקרופוליס – ערש התרבות האנושית.
 הרכב המתין לנו כאן במשך שעתיים בכדי שנוכל לסייר באתר זה שהוא אחד משבעת פלאי העולם החדשים. ביוונית המילה אקרופוליס מתארת את "העיר (Police) הגבוהה ביותר(Akro) ", אך כאשר אומרים אקרופוליס, בדרך כלל מתכוונים לאקרופוליס המפורסמת ביותר בעולם הנמצאת בעיר אתונה, סמל לידע, אמנות, חוכמה וכוח.

האקרופוליס של אתונה הינה רמה מוגבהת עשויה סלע קשיח המתנשאת כמאה וחמישים מטרים מעל לפני הים, שטח הרמה הוא כשלושים קילומטרים רבועים והיא משקיפה על העיר היפיפיה אתונה.

מן העיר אתונה נראית האקרופוליס כמחזה דרמטי ובעל עוצמה, המקום נבחר בשל גובהו והעליונות האסטראטגית שלו, וכמו כן הרצון להיות בקרבה גדולה יותר לאלים. האתר מרכז שרידים של מבנים היסטורים חשובים בעיקר מהמאה החמישית לפני הספירה. שם נוסף הניתן לה בזמני המיתולוגיה הוא קקרופיה Cecropia על שמו של מלך אתונה הראשון קקרופס שהיה חצי נחש חצי בן אנוש.

האקרופוליס לאורך ההיסטוריה - הסימנים המוקדמים ביותר לחיים שנמצאו על רמת האקרופוליס, היו שייכים כנראה לתקופת הניאוליטית (אמצע המאה החמישית לפני הספירה).

כאמור המקום מוזכר בכתבים שונים מתקופות היסטוריות עתיקות ביותר, אך תחילת הפריחה הארכיטקטונית המאסיבית ביותר נרשמה דוקא בתקופה ה"ארכאית" של יוון, אשר הגיעה לשיא פריחתה במאה החמישית בניצוחו של המצביא הנועז פריקלס. בתקופה זו נבנו מרבית המונומנטים המפעימים של האקרופוליס כפי שאנו מכירים אותה היום. תיאטראות, בתי אמנים, מקדשים ומוזיאון, הבנייה והשיחזור פעלו תחת פיקודם של שלושה מהשמות הגדולים של אמני יוון העתיקה - הפסל פידיאס, ושני הארכיטקטים איקטינוס וקאליקראטס. בין המבנים שבנו היה הפרתנון המרשים. בתקופה זו הגיעה לידי ביטוי הארכיקטורה היוונית במלוא הדרה, עם גילופי האבן, העמודים הלבנים הנישאים לגובה רב, הקשתות ואבן הליים האופיינית לסגנון היווני.

גם לאחר הכיבוש הרומי, המשיכה העיר לתפקד ומרבית ממבניה נשמרו ותיפקדו גם בתקופת ימי הביניים, דוקא בעת החדשה החלו המבנים להישדד ולהתפורר, הפרתנון ומבנים נוספים ספגו הפגזות קשות והחלו להתמוטט בימי ההתבצרות העות'מנית. בתחילת המאה התשע עשרה פלשו צבאות בריטיים ושדדו פסלים ואצרות אמנות חשובים מהרמה, אוצרות אלה נמצאים בבריטניה עד היום. במאה העשרים חזר השימור והשיחזור לאתר, ובשנת 1987 אף הוכרז להיות אחד מנכסי אונסק"ו (אתר מורשת עולמי).

כיום נמצאים באתר כעשרים ואחת שרידים, בינהם הפרתנון, מקדש אתנה, תיאטרון דיוניסוס, מקדש זאוס פוליאוס, האודיאון של הרודס אתיקוס ועוד. השרידים של המונומנטים יפיפיים, עתיקים ודרמטים, המלמדים המון על ההתפתחות האנושית.

הנהג הביא אותנו לנקודה הקרובה ביותר לאקרופוליס (האלטרנטיבה מכיוון המטרו הרבה יותר ארוכה וקשה) ונשאר להמתין לנו עד שנסיים את הביקור.
עלינו לשער הכניסה, היה תור ענק לכרטיסים אז השארנו את שרה לשמור לנו על התור ואלמה ואני עלינו על איזו גבעה קטנה שממנה יש תצפית טובה על העיר. היתה רוח חזקה על הגבעה הזו לכן לא נשארנו עליה זמן רב וירדנו להצטרף לשרה בתור.
 קנינו כרטיסים (אלמה חינם כי היא מתחת לגיל 18 , מתברר שהנחה לאזרח וותיק יש רק לאזרחי האיחוד האירופי). שילמנו 20 יורו לאדם והתחלנו לטפס אל ההר. זהו אתר שכל מי שמבקר באתונה חייב לבקר בו לכן יש המונים. למזלנו הגענו יחסית מוקדם (11:00 ) כך שעדיין הייתה כמות מבקרים סבירה. כשירדנו כבר היו כפליים מבקרים.

משם המשכנו לכיוון איצטדיון קלימרמרו (Kalimarmaro Stadium) בו נערכו המשחקים האולימפיים בשנת 1896, כאן עצרנו לכמה דקות בכדי שנוכלו לצלם כמה תמונות ולהתפעל מהמבנה.

המשכנו בנסיעה לאורך רח' הרודוס אטיקוס שם נמצאים ארמון הנשיאות ובית ראש הממשלה. ואז ירדנו לכמה דקות בכדי לצפות בטקס החלפת המשמרות הנשיאותי ובחיילי המשמר עם בגדיהם הייחודיים.

ראינו גם את, האוניברסיטה, האקדמיה של אתונה והספרייה הלאומית.

עצרנו כאן לכמה דקות כדי שנוכל להתפעל מהבניינים. ומשם אל הפרלמנט הישן, הנמצא ברח' Stadiou, שם ניצב פיסלו של קולוקוטרוניס רכוב על סוסו – אחד מגיבורי מלחמת העצמאות של היוונים מעול הטורקים בשנת 1821.
 בסיום הסיור, הנהג הוריד אותנו בפתח המסעדה של חב"ד, שם עצרנו לארוחת צהריים בשרית מלאה. בית חב"ד באתונה מנוהל ע"י הרב הנדל מנדל ומצוי ממש במרכז העיר אתונה בשכונת psiri מספר דקות הליכה מתחנת המטרו monastiraki בנוסף בית חבד באתונה מפעילים מסעדה כשרה בכתובת 10 Aisopou St 10. Psiri, Athens אם אתם מתכננים טיול כשר בהחלט תוכלו להשתמש גם במידע וגם במסעדה של בית חבד באתונה וגם במכולת הכשרה שהם מפעילים צמוד למסעדה. במכולת הכשרה תוכלו לרכוש מוצרים כשרים המיובאים מישראל.

יום שלישי 21 באוג' 2018 (י' אלול תשע"ח): סיור באתונה

 קמנו בשעה 7:30 התפללנו בחדר ועלינו לגג לאכול ארוחת בוקר. התארגנו בחדר לקראת יציאה לסיור.

רכשנו בעזרת מקומיים 3 כרטיסים למטרו לכל היום ויצאנו לדרך. נסענו בשתי רכבות (בכל אחת תחנה אחת) ויצאנו בתחנת האקרופוליס כדי להגיע למוזיאון האקרופוליס. ראינו תור ארוך ונעמדנו בסופו. נראה לנו מוזר שלמוזיאון יש תור כזה ארוך. הלכתי לברר ובדרך מצאתי מדריך טיולים דובר עברית שהסביר לי שזה התור לכניסה להר עצמו (אנחנו הרווחנו עלייה ממקום קרוב יותר) והסביר לי היכן הכניסה למוזיאון.

עזבנו את התור הזה והלכנו לכיוון המוזיאון, בגלל שהגענו מוקדם לא היה תור ונכנסנו מיד. המוזיאון מיוחד בזה שהוא עטוף בזכוכית ורוב התאורה בו היא מהשמש ולא מחשמל. ראינו שם המון פסלים (חלקם משוכפלים) שנמצאו באתר של האקרופוליס וכדי להגן עליהם נבנה המוזיאון הזה והם הועברו אליו. בילינו במוזיאון כשעתיים וצילמנו כמה פסלים ומבנים.

לאחר שמיצינו את הביקור במוזיאון חזרנו לכיוון תחנת המטרו. בינתיים התיישבנו לשתות מים ליד בחור שמשווק סיורים על גבי סגוויי. הוא היה מאד נחמד וסיפר שהוא מרומניה ולחברה שלו יש קשר לישראל וכו'. תוך כדי הוא הציע לנו לנסות לרכב על סגוויי ואלמה התנדבה ראשונה. תוך כמה דקות היא קלטה את הרעיון והצליחה לייצב את עצמה על הכלי הזה.

הודינו לבחור והמשכנו בדרכנו לאקדמיה של אתונה. הקופאית של בית חב"ד (היחידה שהיא גם דוברת עברית במוסד הזה) שכנעה אותנו לבקר במבנה הזה כי הוא בנוי כמו בית המקדש שלנו (אנחנו לא התחברנו לזה) ויש תמונות קיר של הולדת המיתולוגיה. בטעות הלכנו ברגל תחנה שלמה של המטרו. בכל אופן לא התרשמנו כל כך למרות שמבחוץ המבנה מיוחד עם פסלים מעניינים.

חזרנו בעזרת המטרו למלון, אכלנו צהריים מתוצרת ישראל, נחנו כשעתיים ויצאנו שוב לחרוש את העיר ובמיוחד האיזורים מהתקופה הרומית (בית הרוחות, האגורה הרומית וכו').

חזרנו למלון והתארגנו לשינה. לילה טוב.

יום רביעי 22 באוג' 2018 (י"א אלול תשע"ח): פיראוס והאי אגינה

 קמנו בשעה 7:30 התפללנו בחדר ועלינו לגג לאכול ארוחת בוקר. התארגנו בחדר לקראת יציאה לסיור. רכשנו בעזרת מקומיים 3 כרטיסים למטרו לכיוון פיראוס ויצאנו לדרך. הגענו בערך בעשר וחצי לפיראוס. שם בחנת הרכבת ישנה עמדה של חברת הספנות ורכשנו שם 3 כרטיסים לאי אגינה ברחפת מהירה (כולל חזרה). היא נתנה לנו כרטיסים למעבורת של 11:00 כך שנאלצנו לרוץ. הגענו אבל המעבורת אחרה ברבע שעה כך שהיה לנו זמן להתכונן אליה.

עלינו ראשונים והתישבנו במקום מסוים ואז התברר שהמקומות מסומנים. התברר שהיו לנו מקומות טובים יותר מזה שמצאנו לבד. הנסיעה הייתה קצרה (40 דקות) וכבר הגענו לאי. ירדנו מהמעבורת והלכנו לאורך החוף. התישבנו באיזה בית קפה לשתות קולה ואלמה ניסתה להינס למים אבל נרתעה מהאבנים ומהדגיגונים שבים.

המשכנו לטייל לאורך חופי האי. חזרנו לאיזור המעגן ואז בחרנו לטייל באי בעזרת כרכרה רתומה לסוס.עלינו על הכרכרה והקרר הזמין את אלמה לשבת לצידו.

בשעה 16:00 התייצבה המעבורת, עלינו עליה ולקראת 17:00 כבר היינו בכיכר המוכרת והידועה שלנו (כיכר מיניסטראקי).

אלמה החליטה שהיא רוצה להתחפש לאלה יווניה בפורים קרוב ושנקנה לה טוגה וסנדלים עם קשירה.

חזרנו לחדר אכלנו ארוחת ערב וארגנו את המזוודות לקראת הטיסה מחר לסלוניקי.
 לילה טוב, מחר השכמה מוקדמת.

יום חמישי 23 באוג' 2018 (י"ב אלול תשע"ח): סלוניקי

קמנו הבוקר בשעה 6:00 התפללנו בחדר ועלינו לגג לאכול ארוחת בוקר חפוזה. ירדנו לקבלה עם כל המזוודות, ונהג המונית כבר חיכה לנו. עשינו צ'ק אאוט ויצאנו לדרך בערך בשעה 7:30. הגענו לשדה בסביבות השעה 08:00 עברנו את כל התהליכים והמתנו בגייט לטיסה מס' 37110A מאתונה לסלוניקי. המראנו מאתונה בשעה 10:05. ונחתנו בשדה התעופה מקדוניה שבסלוניקי בשעה 11:00, לקחנו מונית למלון אסטוריה בעיר.

קיבלנו חדר לשלושה במלון Astoria ל-3 לילות (זוג+ילד) בקומה שמינית.
המדריכה שלנו סטלה שלם (יש סרטון עליה ביו טיוב) הגיעה למלון ב-12 כדי לקחת אותנו לסיור באיזור הקרוב למלון. הסברתי לה שדחינו את הסיור לאחת בגלל שאנו זקוקים לזמן כדי להתארגן. בסוף יצאנו לסיור בשעה 12:30.
 מהמלון יצאנו לכיוון הנמל (שבעבר כל עובדיו היו יהודים ולכן שבת בשבת). מתברר שאת המבנה (שקיים עד היום) עיצב יהודי.

משם חזרנו לכביש הראשי ולאנדרטה להנצחת שואת יהודי סלוניקי. מצדו התחתון זהו עץ מרובה ענפים (תקווה והתחדשות) באמצע גופות משולבות ולמעלה ענפים בצורת להבות אש או מנורה.

משם המשכנו לכיוון המוזיאון היהודי בדרך לשם נביא מעט מידע על העיר ויהודיה:

תסלוניקי העיר השנייה בגודלה ביון בעלת כ-300,000 תושבים. שמה של העירThesalonini על שם אחותו של אלכסנדר הגדול תסלוניקה שקיבלה את שמה מאביה פיליפוס ה-2 כשחזר מניצחון על תסליה. תסליה+ניקה (ניצחון).

סלוניקי, היא עיר מערבית תוססת פעילה וצבעונית. עיר של מסחר, תרבות ואמנות. היא העיר השנייה בגודלה ביוון ולה רקע היסטורי מפואר ורב שנים. המטייל ברחבי העיר ייחשף לשרידים הסטורים וארכיאולוגים מתקופות עתיקות, מהתקופה המפוארת של ימי ממלכת אלכסנדר מוקדון. תקופת השלטון הרומי, מסעות הצלב בהיסטוריה של הנצרות, 500 שנות שלטון עות'מאני. והלאה עד לעצמאות יוון ב - 1912.

מלחמת העולם השנייה השפיעה על הקשר והמורשת של היהודים לעיר. ראשוני היהודים הגיעו לסלוניקי עוד במאה הראשונה לספירה בעת שביקר שם שליח הנצרות פאולוס. אולם המסה הגדולה של היהודים הגיעה בעקבות גרוש יהודי ספרד ופורטוגל.

באותה עת הייתה סלוניקי תחת השלטון העות'מאני והגולים היהודים הפכו את סלוניקי למרכז יהודי פעיל משגשג ומשפיע. באותה תקופה שלטו היהודים – שהיוו רוב - על כלכלת העיר ועל החיים בכלל כולל סגירת העבודות בנמל בשבתות. מלחמת העולם השנייה, כיבוש יוון ע"י הגרמנים והשואה, חיסלו למעשה את הקהילה היהודית. מתוך כ – 80 אלף יהודים שרדו פחות מאלפיים, כל האחרים הובלו למחנות ההשמדה ושם נרצחו.

בתחנת הרכבת הישנה של סלוניקי אספו לקרונות את אלפי היהודים ששהו בגטו "הברון הירש" הסמוך ומשם הוסעו במסע של ייסורים למחנות ההשמדה. המלחמה נסתיימה ולמעשה הקהילה היהודית של סלוניקי נמחקה, רק מתי מעט ניצלו וחזרו לחלל הענק שנותר. מבני הציבור שהוקמו בתקופת השפע הוסבו למטרות חדשות בהתאם לצרכים שנוצרו.

כיום חיים בסלוניקי כ - 1000 יהודים והפעילות החברתית קהילתית מנוהלת ע"י נבחרי הקהילה, משרדי הקהילה נמצאים ברחוב צימיסקי 24 טל. 031275701. מהאנדרטה פנינו לכיכר אריסטו (היפה והרחבה). סטלה הסבירה לנו שבעקבות השריפה שפרצה ב- 1917 וכילתה את מרבית העיר, החליטו ליצור מספר רחובות רחבים כדי שבשריפה הבאה (אם תפרוץ חלילה) האש לא תעבור לאיזורים אחרים והשריפה תישאר מקומית בלבד.

עברנו ליד שוק מודיאנו הגדול והרוחש פעילות-ברח' וואס' ארקליאו, השוק הוקם ע"י שאול מודיאנו היהודי, בכניסה הראשית לשוק שער מעוצב.

משם הגענו אל המוזיאון היהודי השוכן בבניין עתיק בו פעל "בנק אתונה" שהיה בבעלות יהודית. המבנה בן 2 הקומות ניצל בשריפה הגדולה של שנת 1917 שופץ בשנת 1997 ומשמש כמוזיאון להיסטוריה והמורשת של יהדות סלוניקי.

המוזיאון שוכן באחד הבניינים הנדירים בבעלות יהודית ששרדו את השריפה. המוזיאון משתרע על 2 מפלסים. במפלס הקרקע נמצאות מצבות ועמודי קבורה מבית העלמין היהודי שהיה ממזרח לחומות העיר.

המוזיאון היהודי קם כדי לשמר ולהציג את המורשת הספרדית-סלוניקית העשירה והמשגשגת בעיר מהמאה ה-15. אחרי גרוש היהודים מספרד בשנת 1492, חלק גדול מהמגורשים מצא מקלט בטוח בעיר והחל להפיץ את כישוריו בתחומי הדפוס, הרפואה ותעשיית כלי הנשק. העיר הישרתה אקלים של סובלנות ויציבות כלכלית.

באותה קומה אולם מוצגים מיוחד המתייחס לשואה ובו קיר עצום מימדים עם שמות הניספים בקומה הראשונה תולדות היהודים בסלוניקי מהמאה ה-3 לפנה”ס עד מלחמת העולם השנייה. התצוגה מרגשת ומרשימה ונותנת תמונה כוללת של אורח החיים היהודי בעיר.

כך נוצרו 32 קהילות כשלכל אחת מהן בית כנסת משלה. למשל:

ממש בסמוך ליד שוק הפרחים נמצא ביהכ"נ "יד לזיכרון" המשמש לפעילות השוטפת היומיומית של אנשי הקהילה. בית הכנסת פעיל כל השבוע (ישנם יהודים שמקבלים משכורת כדי להשלים מניין שלוש פעמים ביום). בשבתות ניתן לאכול כאן ארוחות שבת ללא תשלום וללא רישום מראש.

בית כנסת נוסף ששרד הוא מונסטירליס רחוב סיגרו 35 טל. 031524968 (הוקם ע"י יהודים יוצאי מונסטיר שביוגוסלביה אשר היגרו לסלוניקי) המבנה המרשים שימש בעת המלחמה את הצלב האדום הבינלאומי וכך שרד. בית הכנסת פעיל בעיקר בחגים ובאירועים מיוחדים ניתן לתאם ביקורים דרך משרדי הקהילה. (סבתא של מוטי ארואסטי תרמה סכום גדול לבניית בית הכנסת הזה לזכר בעלה).

בהמשך הסיור ראינו בתים רבים שהיו בבעלות יהודית. הבנק היהודי, וכו'.

בדרך עברנו ליד יהודי חמאם Yahudi Hamam זהו בית מרחץ תורכי מהמאה ה-16 שנמצא ברובע היהודי ומכאן שמו. פעל עד ראשית המאה ה-20. כיום בשיפוצים.

סיימנו את הביקור עם המדריכה סטלה שלם, הודינו לה על המידע הרב שקיבלנו ממנה ועלינו למסעדה של המלון.

לאחר הסיור היינו רעבים (לא הספקנו לאכול צהריים לפני הסיור) לכן ירדנו למסעדה של המלון שהיא בעצם מסעדה כשרה לגמרי של חב"ד. הזמנו לנו ארוחה בשרית מלאה. אכלנו, שבענו, ברכנו והותרנו ואז עלינו לחדרנו שבקומה השמינית.

לקראת ערב יצאנו לטייל בטיילת של העיר. ברחוב Nikis (הטיילת) הסמוך לים, מאות פאבים, בארים ובתי קפה מלאים צעירים. זוהי נקודת המפגש העיקרית של חיי הלילה.

הגענו בטיולנו עד למגדל הלבן .(White Tower)המגדל הלבן מסמל יותר מכל את העיר סלוניקי. המגדל היה חלק מהביצורים שהקיפו את העיר ושימש חלק ממערך ההגנה של העיר. במאה ה-15 (בתקופת השלטון העותומני) שימש המגדל כבית כלא של חיילי המשמר האישי של הסולטן שבגדו באדונם. במגדל הוצאו להורג אסירים רבים והוא קיבל את הכינוי "מגדל הדמים". לאחר שחרור העיר מעול התורכים נצבע המגדל בלבן ומכאן שמו אף כי היום איננו לבן יותר. גובה המגדל 35 מ' ומקומתו העליונה תצפית יפה על העיר.

כל איזור הנמל, הטיילת ובמיוחד איזור המגדל הלבן היה מלא במאות אנשים שטיילו כמונו להנאתם. ראינו ספינות מסעדה המשלבות שייט בן שעה במפרץ הזה תוך כדי ארוחה. הסתובבנו מעט, התרשמנו וחזרנו למלון לשינה.

יום שישי 24 באוג' 2018 (י"ג אלול תשע"ח): מנזרי מטאורה

על ראש המצוקים, נמצאים מנזרים שנראים כאילו הם תלויים באוויר ולכן נקרא המקום מטאורה – “תלוי באוויר”.

רצוי מאד להתעדכן אלו מנזרים פתוחים ביום הגעתכם. כל אחד מהם סגור יום אחד בשבוע וממילא ביקור באחד או שני מנזרים לדעתי מספיק להבין את משמעות התופעה.

“נזיר” ביונית פירושו “מתבודד”. המנזרים הראשונים הוקמו במאה ה-14. הנהג לקח אותנו קודם כל למנזר של הנזירות שהוא הכי נגיש לרכב. נכנסנו למנזר (אך לא לכנסייה שבתוכו).

התרשמנו מהניקיון שבו ומהתחזוקה הטובה שלו אך במיוחד מהנוף הנשקף ממנו. הנוף מהמנזר נפלא, האוויר טוב, המון תיירים וכיף גדול לשבת ולהתבונן.
לפי התוכנית היינו אמורים לבקר במספר מנזרים אך לנו הספיק הביקור במנזר הנשים והעדפנו לצלם את היתר מבחוץ. הנהג היה מפתע מכך שביקשנו לחזור לסלוניקי 3 שעות קודם. לנו היה חשוב בעיקר בגלל יום השישי ומסיבות נוספות לחזור מוקדם וכך עשינו. הדרך נמשכה קרוב לשלוש שעות ולקראת השעה 16:00 חזרנו למלון.

אכלנו משהו במקום צהריים והתארגנו לשיחות בסקייפ עם כל הילדים והנכדים. הספקנו להתרחץ ולהתכונן לשבת. לקראת השעה 19:00 (שבת נכנסת כאן בשעה 19:55) ירדנו לקומת חב"ד להדלקת נרות ולתפילה. לאט לאט התקבצו אנשים כך שבשיא היו קרוב ל-20 גברים במניין. אחיו של שליח חב"ד (הרב יוסף קפלן) היה גם החזן ולנוחות הקהל הוא התפלל קבלת שבת בנוסח עדות המזרח.

לאחר התפילה נשארנו באותה קומה לסעודת ערב שבת. הגישו לנו סלטים שונים, דג דניס (אלמה ואני לא נגענו) ועוף שלצדו אפונה ותפו"א אפויים. לקינוח הגישו עוגה ופירות. שרנו זמירות ושמענו דבר תורה.

הסידור במלון הזה הוא שאתה משאיר את כרטיס החדר שלך במתקן כדי לשמור על חשמל רצוף בחדר וכדי לעלות לחדר ולפתוח אותו (אין מפתחות מכניים) אתה מזמין את אחת המלצריות (הגויות) לעלות איתך במעלית ובעזרת כרטיס מותאם פותחת לך את החדר ואז חוזרת למשמרת שלה. כך עשינו, מיד לאחר הארוחה עלינו איתה לקומה 8 והיא פתחה לנו את הדלת. נכנסנו לחדר והתארגנו מיד לשינה.

לילה טוב

יום שבת 25 באוג' 2018 (י"ד אלול תשע"ח): סלוניקי

הבוקר התפנקנו וקמנו לקראת 9 ירדתי לקומת המסעדה (שם גם בית הכנסת ובית חב"ד) במדרגות (7 קומות) לקפה ועוגה שלפני התפילה. לקראת השעה 10 התקבץ מניין והתחלנו להתפלל.

התפילה נמשכה כשעתיים, קיבלתי עלייה במקום לוי כדי שאוכל לברך הגומל. ואז החלה התארגנות לקראת קידוש וארוחת צהריים. הגישו לנו אוכל דומה למה שהיה אמש בארוחה (שוב לאלמה לא היה מה לאכול). ושוב בנוהל של אתמול המלצרית העלתה אותנו לקומה 8 ופתחה לנו את הדלת.

התארגנו למנוחת שבת עד לשעה 17:00. יצאנו לטייל ברחבי העיר והגענו עד לשער גלריוס.

שער גלריוס Arch of Galeriusהוא שער ניצחון, הוא נמצא בכיכר Sintrivaniou. בנייתו נשלמה בשנת 305 לספירה. מטרת הקמתו הייתה לפאר ולשבח את ניצחונו של הקיסר גלריוס על הפרסים בקרב שנערך בשנת 297. השער הוא חלק ממתחם קיסרי רומי עתיק שחרב. הקשת היא חלק ממה שהיה מבנה בן 8 עמודים וכיום נותרו 3 בלבד. על השער ניתן לראות תבליטים המתארים את הקרבות. זהו אתר מורשת עולמית של אונס”קו

ליד השער נמצאת הרוטונדה Rotunda זהו מבנה עגול מהמאה ה-4 לספירה. הנמצא ברחוב Dimitriou Gounari הוא נבנה מתוך כוונה לשמש אחוזת קבר לקיסר גלריוס אבל בסופו של דבר הקיסר לא נקבר במקום. המקום הפך לכנסיה בתקופת הביזנטית שהוקדשה לגאורגיוס הקדוש והייתה מעוטרת בפסיפסים נהדרים מהם שרדו רק מעטים. בתקופת הכיבוש העותומני בשנת 1590 הפך המקום למסגד ושב להיות כנסיה עם חזרת היוונים לעצמאותם בשנת 1912. זוהי הכנסייה העתיקה ביותר בסלוניקי והוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונס”קו.

צפינו בשער אך לא יכולנו לצלם (שבת) אז הורדנו תמונות מהאינטרנט. חזרנו דרך רחוב אחר כדי להגיע בזמן לתפילת מנחה שהייתה אמורה להיות בשעה 19:00. לאחר התפילה הייתה סעודה שלישית שהיא בעצם ארוחת הבוקר שמגיעה לנו. לאחר מכן תפילת ערבית והבדלה.

עלינו לחדר להתארגנות (מחר חוזרים לארץ) והלכנו לישון. לילה אחרון על אדמת יוון.

יום ראשון 26 באוג' 2018 (ט"ו אלול תשע"ח): סלוניקי

גם הבוקר התפנקנו וקמנו לקראת 9 לאחר תפילה ב"מניין הסלוניקאי" (בסלון) ירדנו לקומת המסעדה לארוחת בוקר אחרונה. הפינה הכשרה הייתה ריקה אך הרב של חב"ד דאג לנו והביא לנו את המוצרים הכשרים והראה לנו מה ניתן לקחת מהמזנון הכללי (למשל גבינה לבנה).

אכלנו, שבענו וברכנו ועלינו חזרה לחדר להתארגנות אחרונה. לקראת 12:00 ירדנו לעשות צ'ק אאוט ולהשאיר את המזוודות בשמירת חפצים. התוכנית הייתה לעשות סיבוב באוטו האדום ולרדת במספר תחנות ולעלות שוב. לפי המפה היה מסומן לנו שיש תחנה בנמל של סלוניקי (זה ליד המלון) אך לא מצאנו את התחנה.

נהג מונית עצר לידינו להוריד נוסעים אז שאלנו אותו היכן התחנה הוא הסביר לנו שעלינו להגיע למגדל הלבן כי שם התחנה הראשונה. נסענו איתו (בתשלום) עד למגדל הלבן ושם נרשמנו לנסיעה באוטובוס הזה.

נותרה לנו חצי שעה עד ליציאה של האוטובוס הזה (הוא יוצא כל 40 דקות לסבב של 70 דקות). אז ניגשנו לצלם את פסלו של אלכסנדר מוקדון שנמצא בסמוך.

ליד המגדל הלבן קרוב יותר לים ניצב פסלו של אלכסנדר מוקדון רכוב על גבי סוסו בוצפאלוס Bucephalus שפירושו "ראש פר". מוקדון היה גדול המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. אגדה מספרת שאלכסנדר הילד הצליח לאלף את הסוס שאיש לפניו לא הצליח ואכן הסוס הוביל את אדונו למסעות ניצחון. ליד הפסל תבליט מעניין המנציח חלק מקרבותיו

עלינו לאוטובוס והתיישבנו בשורה הראשונה. היה יום חם מאד ומעלה לא היה צל ולא רוח. אבל נשארנו למעלה כדי לראות לאן אנחנו נוסעים.

חזרנו לנקודות שכבר היינו עם המדריכה או בשבת ואז האוטובוס עלה אל ההר שעליו בנוי חלק מהעיר. ישנה חומה אדירה שהייתה אמורה להיות קו ההגנה השלישי של העיר אך לא נפגעה ורובה נשארה שלמה.

ירדנו במרכז וחיפשנו קניון כדי לקנות עוד כמה פריטים. הופתענו לגלות שפרט למסעדות ובתי קפה אין בסלוניקי "גויים של יום ראשון" שיפתחו חנות. כל החנויות בכל הרחובות שעברנו היו סגורים.

בלית ברירה חזרנו לאיזור של המגדל הלבן וישבנו בו קצת כדי לנוח לקראת הטיסה (אין לנו כבר חדר כי יצאנו). לקראת השעה 16:00 חזרנו למלון כדי לאכול ארוחה כשרה לפני הטיסה (אנו אמורים להגיע הביתה אחרי השעה 01:00). אכלנו שניצלים ולאחר ששבענו וברכנו ירדנו ללובי כי המונית שהזמנו לשעה 17:00 כבר הגיעה.

התברר שהגזמנו במרווח הזמן שלקחנו לעצמנו לקראת הטיסה. תוך 20 דקות היינו בשדה ואז התברר לנו שההרשמה לטיסה (בורדינג) מתחילה רק שעתיים לפני הטיסה (כלומר ב19:40). שרפנו שעתיים על ריק (אין באולם של שדה התעופה אפילו כיסא אחד. צריך לחפש מקום בחוץ בין כל המעשנים.

בשעה היעודה נכנסו לאולם והתברר שיש כבר תור די ארוך. נעמדנו בו וכשהגיע תורנו התברר לנו שהמזוודה הגדולה (מותר עד 20 ק"ג) לא הייתה מלאה. לא חשוב, הם לא מעבירים בדלפק את המזוודה אלא צריך לקחת אותה לפינה ושם פותחים, בודקים ואז מעבירים ברנטגן ושולחים למטוס.

בקיצור, איפה שיש ישראלים יש בלגן, עקיפת תורים, מיליון ילדים שצורחים (חבל שלא הבאתי איתי ריטלין). יש זמן אך אין מה לקנות בדיוטי פרי הקטן של השדה, אז הלכנו ישר לגייט, בדרך יש גם ביקורת דרכונים ושוב תורים והמתנות. ועוד בסוף, הקדימו לנו את הטיסה מעשר וחצי ל-21:40 אבל יצאנו בעשר ורבע.

הגענו לנתב"ג אחרי חצות, לא הצלחנו להעביר את הביומטרי, אז הלכנו לביקורת הגבולות ושם הוא העביר לנו על המכה הראשונה. למזלנו המזוודה כבר חיכתה לנו, שרה הלכה להוציא מה שהשארנו בדיוטי פרי ויצאנו החוצה. כאן חיכתה לנו הפתעה אסנת באה לקחתנו למרות השעה ולמרות התוכנית שאלמה תישן אצלנו הלילה. אז הורדנו אותם בבית שלהם וחזרנו הביתה לשינה.

תם עוד טיול, תושלב"ע.