לתחילת המסלול ויום ההליכה הראשון
יום שני בטרק הוא בדרך כלל יום של שרירים תפוסים ועייפות. במיוחד אחרי שהלכנו לישון מאוחר.
תחילת ההליכה היתה מדהימה – חציית הנהר על הגשר היפה בדימדומים, כאשר לגשר מתנקזים עוד הולכים המגעים מהאכסניה שלנו ואחרות.
עברנו את הגשר למבצר העתיק, חצינו את העיר העתיקה, עצרנו במאפיה, יצאנו לשכונות החדשות, כאשר לשלט של החץ הצהוב שמסמל את הדרך התווסף סמל צהוב נוסף, מקדונלדס.
הדרך עברה ליד שיכונים חדשים, וחשבתי על איך זה לגור בקומת קרקע של בניין בן 8 קומות כאשר הגדר נושקת לדרך בת מאות שנים שאנשים מכל העולם באים ללכת אותה.
יצאנו את העיר ושוב, שדות. את ארוחת הבוקר ערכנו במסעדה כפרית. הימים ימי סוכות ובחצר היה עץ אתרוגים.
על הדרך המרוצפת היו מאות אגוזי מלך שמכוניות טרחו לשבור עבורינו.
הסמלים של הצליינים שעלו לסנטיאגו דה קומפוסטלה היו שלושה:
צדפה (קוקי סן ז'אק) שהפסים, כמו הדרכים, שעליה הובילו לסנטיאגו.
מקל הליכה
דלעת- שימשה לשתיה.
על הדרך ראינו גן ירק עם הדלעת שרצתה כנראה להצטרף להולכים:
ככל שהצפנו פני השטח היו עם יותר גבעות ויותר ירוק.
איזור פונטה דה לימה נחשב לאחד האזורים היפים בפורטוגל, רבים מהמטיילים מגיעים לכאן במיוחד לראות את העיירה ואת הטבע שסביבה. בכניסה לעיר ישנה שדרה מפוארת. השדרה מגיעה עד לקצה הגשר המפורסם שעל הנהר.
מחר יהיה כאן השוק הדו שבועי.
אחרי לילה באכסניה ועם שרירים תפוסים הרשינו לעצמנו לישון הלילה במלון ספא, שהסתבר שהוא ללא שירותי ספא למי שמגיע לקראת ערב.
