חופשת חורף משפחתית- חלק ב' - וינה

חלק ב' - וינה
מעודכן - 20.3.2014 וינה יום 1
תחנת Westbf בוינה הנה תחנה מרכזית בה נפגשות רכבות מכל אירופה. ההתמצאות בה למרות גדלה העצום, פשוטה ויש שילוט מסודר לרכבת המקומית S למטרו U ,לטראמים ולאוטובוסים. נסיעה חד פעמית בתחבורה הציבורית עולה 2 יורו ולטווח קצר של עד 2 תחנות 1 יורו. כרטיס חופשי יומי למבוגר עולה 6.70 יורו ומקנה נסיעה חפשית ל-24 שעות. כאמור המשתלם ביותר זה לרכוש כרטיס ל-48 שעות יחד עם כרטיס הרכבת, מחירו 8 יורו למבוגר. יש גם טראם צהוב שעושה מסלול קבוע ברינג, עליו אפרט בהמשך.



 בוינה ירדו כמויות אדירות של שלג ומסתבר שהשלג בבודפשט היה ממש משחק ילדים, בוינה השלג נערם לגובה מטר ויותר. יצאנו במטרו מתחנת Westbf , סה"כ 7 תחנות עם החלפה אחת, נסיעה של כעשר דק'. סביר בהחלט. הגענו למלון - Vienna Downtown Franz.

מלון - Hotel Vienna Downtown Franz הוא חלק מרשת Meininger אשר לה 2 בתי מלון חדישים ומודרניים בוינה. המלון מציע מגוון רחב של חדרים, החל ממיטה בחדר משותף, חדרים זוגיים, חדרי משפחה ועד לחדרי קבוצות. המלון חדש ונבנה בסגנון מודרני, כאשר אנחנו התארחנו בחדר משפחה המתאים לזוג + 2 ילדים. גודל החדר שקיבלנו היה קטן ומעט צפוף, אך יחסית למחיר הזול ששילמנו, התועלת בהחלט הייתה שווה ביחס לעלות. הציוד בחדר חדש וניכר שהושקעה מחשבה רבה בנוחות. בכל בוקר מסדרים החדר, מחליפים מגבות ומצעים במידת הצורך. ייחודו של המלון בכך שהוא מארח משפחות לצד תרמילאים מכל העולם וגם זוגות מבוגרים. לשלושה לילות (שבת עד שלישי) שילמנו סכום חסכוני במיוחד במונחים של וינה - 132 יורו בלבד. ניתן להזמין ארוחת בוקר בתוספת של 5.90 יורו למבוגר ו-2.90 יורו לילד.

בקומת הלובי יש מטבח משותף שבו ניתן להשתמש והוא מצויד בכלי הבישול וכלי האוכל הנדרשים. יש מקרר גדול שבו ניתן לאחסן מוצרים הדורשים קירור. יש כירה חשמלית, טוסטרים, מיקרוגל, תנור אפיה, קומקום חשמלי וכל מה שנחוץ כדי לבשל ארוחה חמה. המטבח פתוח לשירות האורחים 24 שעות ביממה. חשוב לסמן את שקית האחסון במקרר במס' חדר ותאריך הגעה, בכל יום שני, מנקים את המקרר ומזון ושקיות לא מסומנות, נזרקים לאשפה. בנוסף, יש במטבח מכונת כביסה ומייבש, גם הם לשימוש האורחים ללא תוספת תשלום. צוות המלון מורכב מאנשים צעירים, כולם אדיבים וחייכנים ונאותו לסייע ולעזור בכל שאלה ובקשת מידע מצידנו. פגשנו במלון ישראלים נוספים שהתארחו בו בעת שהותם בוינה והם היו מרוצים כמונו. מרחק 20 מטרים הליכה מהמלון יש סופרמרקט גדול וזול של רשת Penny ואפשר להצטייד בו במזון, לחמים טריים, ירקות, גבינות ובשר וכל מה שתצטרכו בעת שהותכם. וינה קיבלה את פנינו לבנה. מהמטרו, הליכה של קצת פחות מ-10 דק' ואנחנו במלון. מתחילים להתארגן. החדר כאן קטן ואין מה להשוות לתנאים של הדירה בבודפשט, אך אין מה להתלונן.



טיול קצר בסביבת המלון הזכיר לנו שבלובי המלון יש מטבח שכדאי לנצלו להכנת ארוחת ערב חמה, מרק ואפילו יין חם.
ההתארגנות הייתה זריזה. בסיום ארוחת הערב ישבנו בקומת הלובי בה נאספים המון חבר'ה צעירים מכל העולם אשר לנים במלון על בסיס דורמטרי (מיטה בחדר משותף).




בהמשך יצאתי לכיוון הסופרמרקט כדי לגלות שביום שבת הוא נסגר שעה מוקדם משאר ימי השבוע. בכל מקרה בימי א' הוא סגור כל היום.
שאלתי את הנציג בקבלה אם יש באזור סופר פתוח ונמסר לי שבתחנת המטרו הגדולה Landstraße קיים סניף ענקי של רשת SPAR ולה סניף קטן בקניון שפתוח 7 ימים בשבוע משעה 6 בבוקר עד שעה 23:00.
נסעתי מרחק 3 תחנות מטרו לסופר ב-Landstraße כדי להצטייד במצרכים ומזון טרי למחר. המחירים במינימרקט הזה זהים למחירים של סופרמרקט האב הסמוך לו וגם בו יש מאפייה ללחמים ולחמניות וכמובן כל מוצרי החלב והמצרכים. אפילו חומוס, חצילים וטחינה יש כאן, אמנם במחיר מופקע של כמעט 6 יורו לקופסה קטנה של 250 גרם.



וינה יום 2
וינה מקסימה, מיד התחברתי...
אחרי התארגנות זריזה על ארוחת בוקר שתפעלנו יחד כל המשפחה במטבח המשותף בקומת הלובי, יצאנו לטיול רגלי של הרגע ראשון, מרבית החנויות ובתי העסק סגורים בגלל שהיום בשבוע היה יום ראשון, אך המוני אנשים היו ברחובות.



מתחילים מאזור Stephansplatz ועד למתחם הופבורג.ארכיטקטורה מרהיבה לעין ובתוספת שלג, הכל פשוט לבן וכאילו נלקח מסיפורי האגדות. הגנים המרהיבים שבארמון הופבורג נעלמו. ולעניין הקור, היה קר ונסבל בהחלט. אני שסובל מקור, בד"כ אפילו כפפות לא הייתי צריך, מעיל הסקי שלי בהחלט עשה את העבודה יחד עם הגטקס וכובע הצמר. שאר בני המשפחה, הצטיידו גם בכפפות ובביגוד טרמי, מה ששמר על חום ומורל גבוהים.



בוינה קל לחשוב שמבנה כזה או אחר הוא ארמון, או מבצר או משהו בעל ערך משמעותי. לעתים זה נכון כמו בנין האופרה או מתחם ארמונות הופבורג העצום ולפעמים כמו שאצרף בהמשך יהיו אלו "סתם" בניינים מרשימים ביופיים והם ללא שם תואר מחייב כמו ארמון, או טירה.



אחרי שהלכנו רגלית בטיול סובב הכיכרות סטפן פלאץ, הקתדרלה, בנין האופרה וקרל פלאץ, המשכנו באופן טבעי לכיוון מתחם ארמונות הופבורג.



כפי שהצגתי בתמונות הקודמות, יופי הגנים פשוט נעלם תחת מעטה השלג הרך והצפוף. לא היה זכר למדשאות, לשיחים המפוסלים ולצבעוניות שנבטה אלינו מספרי הטיולים.



בעודנו עומדים ומחפשים את הכיוון הנכון במפה/ספר, צנח לו גוש שלג, רך למזלנו, הישר על ראשינו. בהמשך נתקלנו בשלטים המזהירים מפני גושי קרח בעיקר שצונחים מעל גגות הבתים ומהווים סכנה של ממש. שמענו אפילו את אחד המדריכים מספר לקבוצת תיירים, ספק בצחוק ספק ברצינות שבכל שנה נהרגים כחמישה אנשים כתוצאה מתאונה זו!
אז תזהרו לא לעמוד ולא ללכת בקו של גגות הבתים ובטח לא ביום שבו מפשירים הקרח והשלג.
לא יהיה נעים לקבל בראש את הקרח מפיו של האריה...



 טיול עירוני בתחבורה הציבורית של וינה, המשימה פשוטה וקלילה! גם בחורף. 5 קווי מטרו שמגיעים לכל פינה ועוד רשת של חשמליות שמשלימה באופן מושלם. אפילו שהיינו צריכים להתפצל, אשתי שסומכת בד"כ על חוש ההתמצאות שלי בעיקר בניווט בנבכי המטרו או הטראם, עשתה זאת בקלות וללא הסתבכות מיותרת. אפילו תנועת החשמליות והאוטובוסים פעלה כסדרה למרות כמויות השלג הבלתי מבוטלות. השירותים המוניציפליים של וינה תקתקו את פינוי השלגים באופן מופתי וניכר שגם התושבים עצמם מורגלים היטב ופינו לעצמם את הדרך כשהיה צריך.



ארמון הופבורג הוא מתחם עצום של ארמונות, מוזיאונים וכאן נמצא גם בית הספר הספרדי לרכיבה. הטיול בין הגנים, השערים, המוזיאונים הרבים והמבנים עצמם יכול לקחת שעות רבות. רצוי לתכנן מבעוד מועד את השהות שלכם במתחם המשתרע על דונמים רבים ומשני עברי הכביש.



 אנחנו רכשנו כרטיס חלקי למוזיאון סיסי כאשר המחיר למבוגר 10.50 יורו ולילד 6.50 יורו. ילד לצורך העניין - 6-18. יש כרטיס מלא שכולל גם את ארמון שונברון ו-Hofmobiliendepot (Imperial Furniture Collection) והוא עולה למבוגר 23.50 יורו ו-14 יורו לילד.



 לא בזבזנו יותר מדי זמן בהופבורג היות והילדים השתוקקו כבר להגיע למוזיאון המלחמה והנשק. כיפת המוזיאון בהופבורג מבפנים, בתוך המוזיאון עצמו לא צילמתי. למתחם הופבורג הגענו מהרינג בהליכה. נכנסנו דרך אחד הגנים, אחד מיני רבים המקיפים את המתחם. ניתן להמשיך עוד על הרחוב ולהכנס מהשר המרכזי הוא שער הגיבורים. אנחנו עשינו זאת כאמור מהחלק האחורי מאזור בגנים הקרוב ל-josefs platz.אם אתם מגיעים בטראם, יש כמה קווים שמגיעים לרבות 1,2 ו-D המרכזיים . בכל הכניסות למתחם ויש כאלו המון יש מפות התמצאות. יש כמה מוזיאונים וכדאי לתכנן מראש מה אתם רוצים לראות, כי אם מתוכנן לכם גם ביקור בבלוודיר או שונברון, אתם תמצאו את עצמכם מביטים באותן תקרות מעוצבות או אותם רהיטים או תכשיטים מתקופת הבארוק. לא אוכל לחוות דעתי על יופי הגנים כי בכל מקום שביקרנו השלג תפס עמדה שלטת.



בנוסף למוזיאונים הרבים, דירות הקיסרות והקפלות נמצא כאן גם בית הספר הספרדי לרכיבה. ניתן לקנות כרטיסים זולים יחסית לאימונים, כרטיס למבוגר 14 יורו, כרטיס משפחתי (2+1) 28 יורו וכל ילד נוסף 3 יורו, המחירים של המופע יקרים יותר מתחיל ב 23 יורו לכרטיסים הזולים.
מי שהמידע יהיה יעיל עבורו, צרפתי קישורים בהם נעזרתי למצוא המידע. אנחנו לא נכנסנו בפועל.

אתר בית הספר הספרדי לרכיבה

עת סיימנו הסיור בהופבורג יצאנו לכיוון הרחוב חזרה לתפוס טראם. לא הייתי בטוח בעצמי וחציתי את הכביש לכיוון מוזיאון האמנות וביקשתי לברר מה הדרך הכי טובה להגיע למוזיאון הנשק והמלחמה או בשמו Heeresgeschichtliches Museum, כאן הנציג בעמדת המודיעין יצא מגדרו כדי לסייע ולעזור. לא שקט ולא נרגע עד שהדפיס לי מפה עם הכוונה. פשוט אין מילים בפי...
עם שמחה בלב ומפה ביד עולים על טראם D, הנסיעה היא בכיוון כללי ארמון בלוודיר ואנחנו מחליטים לרדת תחנה אחת לפני התחנה שסימן לנו הפקיד החביב כדי לעשות סיבוב חיצוני בבלוודיר.



 גם כאן הכל בלבן, אין זכר למדשאות, לירוק ולמים במזרקות. אני מצלם את התחנה בה ירדנו כי ברור לי שכאשר ירד החושך, מבט חטוף במצלמה יסייע לאפס התמצאות. מתחם ארמונות בלוודיר גם הוא עצום ויש בו מוזיאונים ומייצגים. השחפים ובעלי הכנף טיילו להם במימי המזרקה הקפואים.

לבלוודיר עוד נשוב לקראת ערב עם תמונות שוות יותר. אחרי הסיור בגנים הלבנים של הארמון אנחנו יוצאים ומנווטים ע"פ המפה שקיבלנו מהפקיד החביב והחייכן כאשר השעה כמעט אחת בצהריים.

את מרחק ההליכה אמדתי בכעשר דק' עד רבע שעה אולם משחקי שלג של הילדים מאטים קצת את הקצב ולאחר חציית אחד הכבישים אני נכנס לשביל בגן ציבורי, דורך מבלי לשים לב יותר מדי, על שכבת קרח דקה והופ כל כף הרגל שלי מהקרסול שלי עד מעל המפרק טובעת במי קרח קפואים!!!
אני מסנן חצי קללה מבלי שהבנים ישמעו וניגש הצידה לאמוד את הנזקים. השהייה של אותה חצי השנייה במים פשוט הרטיבה את כל הנעל והגרביים! למזלי או יותר נכון איזה מזל טוב שדאגתי תמיד לארוז בתוך תיק הטיול היומי עוד כמה זוגות גרביים, שקיות ניילון של סופרמרקט ועוד.
חיש מהר אני מחליף את 2 הגרביים ושם שקית שתבודד בין הנעל הרטובה לגרב היבשה. הנעלים אלו נעלי ההליכה הרגילות שלי מהארץ - סאקוני סטנדרטיות שמתאימות לריצה ולא לשלג/מים.

ממשיכים להתקדם ופוגשים באשה נואשת המנסה לחלץ את רכבה התקוע במטר גובה של שלג קפוא. המפלסת העירונית לא רחמה עליה ופילסה את כל הקרח והשלג על מכונית שלה.
הצעתי עזרה בתמורה להכוונה למוזיאון המלחמה, היא הסכימה ברצון וחפץ לב, וכששמעה אותנו מחליפה מילים בעברית בנינו הוסיפה: "הו שלום מה נישמההה". מסתבר שהיא קווקזית שעברה לגור בוינה עם בעלה שגם הוא יוצא הקווקז שבשעתו היה פועל זר בישראל. זה לפחות מה שהצלחתי להבין בטרם אמרה "כשתהיו לי בריאים ותודה.
אני והבנים דוחפים והיא בפול גז מחליקה ומפרפרת במקום, זה לא עסק... אני מבקש רשות ומתחלף אתה בנהיגה ובנענועים של קדימה ולאחור, מוציא את הרכב מתוך השלג למרכז הכביש.
רק אחרי שיצאתי שמתי לב שאמנם אוסטריה , שלג , קרח וזה... אך היא עם צמיגים רגילים ברכב!



סוף טוב הכל טוב מגיעים למחוז חפצנו. בוינה חצי מהבניינים נראים כמו ארמון שעוצב בתקופת הבארוק או מינימום בידי אמני הרוקוקו... אילולי הטנקים, הנגמשים, כלי הטיס ואוסף התותחים שמחוץ לארמון/מבצר, ספק אם היה עולה בידי לדעת מהו המבנה בו שוכן המוזיאון. כי גושי בניינים שלמים בקרבתו בהחלט היו יכולים לשמש גם הם ולו מבחינה חיצונית, כארמון, מבצר או משהו בסגנון. במוזיאון תצוגה קבועה עליה אפרט ותצוגות מתחלפות וזאת ע"פ נושאים כאשר המוטיב המרכזי כמובן הוא המלחמה ו/או כלי הנשק.



 שווה להתעדכן בפרטים ב- אתר האינטרנט של המוזיאון

כיום מוצגת תצוגה מתחלפת שנושאה העיקרי הוא נשים בתקופת המלחמה.
פרטים טכניים:
כניסה עולה 5.10 יורו .
ילדים ועד גיל 19 כניסה חינם.
רשות לצלם בוידאו 3.50 יורו .
רשות לצלם בסטילס 1.50 יורו
סיור מודרך 2.20 יורו.
אזניות לשמע והסברים 1.50 יורו.
בכל יום ראשון הראשון בחודש הכניסה לכולם בחינם
הכתובת: Museum of Military History Arsenal, Object 1 A-1030 Vienna
שעות פתיחה: כל יום משעה 09:00 ועד 17:00
טראמים: 18,D,O Heeresgeschichtliches

נכנסנו למוזיאון לא לפניי שסקרנו את כלי המשחית מחוץ לבניין, שכללו אוסף מרשים של תותחים עתיקים בשלל גדלים, קטרים ומשקלים. טנקים ושאר זוחלים. משאיות וכלי רכב גלגליים ואפילו 2 מטוסי קרב סילוניים.



בכניסה למוזיאון ניתן להשאיר מעלים ומטריות. תיקים חובה לאפסן. השירות הוא ללא תשלום. כאמור כדי לצלם קונים מדבקה אותה מדביקים על דש הבגד וכך סומנתם בתור בעלי רשות לצלם. הכניסה למוזיאון מרשימה ביותר, כל מנהיג, גיבור מלחמה, לוחם פשוט ואפילו נושא כלים, קיבלו הנצחה בפסל שיש מרשים וכך יצרו אולם רחב ידיים שעמודיו עמודי שיש בדמויות גיבורים הם המונצחים.



 התקרות גבוהות מאוד והן מרשימות כיאה לארמון מתקופת הבארוק. בקומת הכניסה 2 אולמות, זה מימין ובו מיצגים מתקופת מלחמת העולם הראשונה וכוללת פיריטים בעלי משמעות היסטורית כמו הרכב שבו התנקש רוצח בדוכס ויורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד בסרייבו, המהלך שבפועל הביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.



ומשמאל אולם ובו מייצגים מימי מלחמת העולם השנייה בה סופחה אוסטריה לרייך השלישי במהלך שנקרא "אנשלוס", תכנית בה חברה אוסטריה לגרמניה ללא שפיכות דמים. אן זו הנקודה בה אנחנו מתחברים לצד היהודי לחוויה האישית שלנו כתזכורת ליום השואה. ליד מיצגים הקשורים בשואת עם ישראל התעכבנו דקות ארוכות, שוחחנו והחלפנו דעות. הילדים גילו בגרות יוצאת דופן עם רגישות והבנה של הנושא החשוב.

עוד תמונות ממוזיאון המלחמה



 במוזיאון צלמתי עשרות רבות ואולי אפילו כמה מאות של תמונות ואני בטוח שהרעיון הובן, אז אעבור לתמונות ומידע נוסף. מהמוזיאון יצאנו ממש בדקות הסגירה שלו, עוד הספקנו להסתובב מעט בחוץ ולהתרשם מעוד מטוסים ותותחים בשלג.



טיפ שכתבתי על מוזיאון המלחמה



אגב, יש חצי קומה עם גלריה שמוצגים בה מייצגים של הצי האוסטרי... צי של מדינה שאין לה חוף ים. דגמים מרהיבים של כלי שייט ואפילו ראש גשר של צוללת שטובעה באחת ממלחמות העולם, ראש הגשר חולץ ממעמקי הים בדומה לאח"י דקר.



בצאתנו את המוזיאון חוצים את הכביש ועולים על הטראם, תחנה אחת ויורדים שוב בכניסה לארמונות בלוודיר... לצלם קצת תמונות ערב:



וינה יום 3


 אני מתעניין בדלפק הקבלה במלון לגבי השוק המקורה של וינה - Naschmarkt. ההסבר קצר וקולע, 6 תחנות במטרו הירוק U4 עד לתחנת Kettenbrückengasse . נסיעה של מספר דקות ואנחנו בכניסה לשוק:



 הנגיעה האוריינטלית ניכרת בכל פינה, מוכרים טורקים, איראניים ופקיסטנים מנסים כל אחד עם מבטאו המיוחד, לשכנע שמרכולתו היא הטובה ביותר בשוק. יחד עם זאת האווירה בשוק נינוחה ורגועה. המחירים, לא ממש זולים.



 בפינה אחת 4 כדורי פלאפל עולים יורו ובצד אחר 20 כדורי פלאפל ב-2 יורו! עוד בשוק כל סוג של פרי וירק, מאכל ומשקה וכן מסעדות בשלל צבעים, טעמים וניחוחות.



גם ממתקים, ביגוד, מזכרות ומוצרי סידקית יש בשוק