חופשת חורף משפחתית- חלק א' בודפשט

חופשת חורף משפחתית בקיסרות האוטסרו-הונגרית  מעודכן - 20.3.2014

חלק א' - בודפשט
WizzAirפתחו קו לבודפשט בתחילת 2013, אז כבר ב- 02/2013 יצאנו לחופשת חורף בהרכב משפחתי זוג+2 לבירת הונגריה המקסימה. שילבנו גם ביקור מתבקש בווינה השכנה הקלסית והשותפה הטבעית מימי עבר וכך יצא שהשלמנו ביקור מושלם בתוספת המון שלג, בקיסרות האוסטרו-הונגרית. הטיסה עם WizzAir יצאה מנתב"ג בדיוק בזמן בשעה 20:30 בדיוק, תתארו לכם שבשעה 18:30 המזוודה שלנו עדין לא הייתה ארוזה! את הדברים התחלתי לכתוב כבר מבודפשט, לא להאמין שתהליך ההתארגנות שלנו ביום הנסיעה היה ממש אטי ומייגע. ישנם רגעים בחיים שאתה מברך את זה שמטוסים מנמיכי טוס עוברים לך מעל הראש בשגרת יומך... היום זה היה אחד מהימים האלו. אולי בהמשך ארחיב על המשקולות ששמנו לעצמנו בכיסים ושבגללן העצבים שלנו נמרטו אט אט כמו נוצות תרנגולת בבית מטבחיים. אבל סוף טוב, הכל טוב, הנה אני כאן כדי לכתוב ולספר על מעללינו בבודפשט ווינה. כשהתחלתי לכתוב את ראשי הפרקים למסע זה בדירה אותה שכרנו, בחוץ שרר קור של חצי מעלה מעל האפס, כבר היו סימנים ראשונים לשלג שבהמשך יתגברו לשלג של ממש, את זה עוד נראה.



תהליך הצ'ק אין בטרמינל 1 היה מהיר מאוד, כאן נציגות החברה לא גילו קפדנות יתר בכל הקשור למטען, אך אנחנו עמדנו בכל הקריטריונים של כמות המזוודות, גדלן ומשקלן. נוסעים אחרים עלו למטוס על שלל וריאציות שבהחלט לא עמדו בתקן, אבל אף אחד לא בדק ולא העיר.
עצה שלי - אל תסמכו על המזל, לך תדע מתי תיפול על דיילת קפדנית בצ'ק אין.

טיפ - מידע על כבודה ומזוודות ב-WizzAir

טיסה כמו כל טיסה בחברת לואו קואסט, עמדו בדיוק ברף הציפיות הנמוך ומשום כך לא התאכזבנו, מה שלא קנינו מראש, לא קיבלנו ואין מה להתלונן. כריכים הבאנו מהבית, שתייה קנינו בטרמינל 3, ממש לפני העלייה למטוס. אני שלא ממש מפריעה לי צפיפות היתר במושבים של איזיג'ט, גילתי מעט אי נוחות ותחושה שב- WIZZ גנבו עוד כמה מ"מ במרווח ולדעתי אפילו חרגו בכמה מ"מ מתקן הנוחות המינימלי לאדם ממוצע כמוני עם גובה של 177 ס"מ.



את הצ'ק אין שעושים באינטרנט חוסך ל-WIZZ הדפסה של בורדינג פאס ולכם חוסך 10 יורו לכל כרטיס (בכל כיוון), בנוסף יחסוך גם דקות יקרות של המתנה. לשים לב שאחרי מועד סגירת הצ'ק אין באינטרנט, מחיר הצ'ק אין בשדה התעופה ללא הזמנה מראש קופץ ל-30 יורו לאדם לכיוון אחד. הדיילת תרשום לכם בעט את מספר השער ושעת העלייה ותחפף אתכם מזווית הראיה שלה, זה קורה במהירות המקסימלית. שאלתי את הדיילת אם אפשר לשלוח טרולי לבטן המטוס, מתוך התחשבות במקום האחסון בקבינה, הדיילות ניהלו בניהן דו-שיח מעניין ואחת אף ניסתה לשכנע את חברתה שזה אפשרי, הטעות היחידה שלי באה לידי ביטוי בכך שאמרתי את מילת הקוד האסורה "איזיג'ט", רק ציינתי שאצל המתחרה הכתום עושים את זה כל הזמן ומעצם הזכרת שמה של הגברת הכתומה, ההתייעצות פסקה מיד והנציגה שתפסה מנהיגות אמרה, "כאן זה לא איזיג'ט, יש כאן חוקים אחרים". הבנתי לאן היא חותרת ומיד אמרתי "תודה, זה בסדר, ניקח את הטרולי עמנו לקבינה!"



טיסה של 3 וחצי שעות שחלפו להן ביעף ומצאנו את עצמנו בתור לביקורת הדרכונים של שד"ת בודפשט. אפקט העדר עובד מעולה גם כאן, הישראלים זה מן עם כזה של מזוכיסטים, היכן שיש תור ארוך ומייגע, הם פשוט נעמדים בו, כאילו שבתור הארוך מקבלים הנחה כלשהי, או מינימום תשורה נאה לרגל ביקור באיחוד האירופי. אין לי מושג איך וכיצד, התור בדלפקים בהם עמדנו היה קצר ביותר, השאר כאילו נהנו מזה שתפסו מקום טוב באמצע. כמה שעות לפני הטיסה הזמנתי לנו שירות הסעה משדה התעופה, חישוב העלות מול התועלת היה קל מתמיד, ותודה למורתי אהובה למתמטיקה שנטעה בתוך מוחי כמה פעולות חשבוניות בסיסיות שעזרו לי להחליט... חיפשתי חיפוש קליל ב-Google לשירות הסעה משד"ת למלון הדירות שלנו במרכז בודפשט וגיליתי שיש לא מעט חברות מתחרות, התעריפים די זהים עם הפרשים של יורו שניים לכאן או לכאן.



 בחרתי באופן אקראי בחברת - Budapest Airport Transfer Plus. נסיעה של כמחצית השעה, התשלום הקבוע מראש (התעריף הקבוע ל-4 נוסעים), עמד על 22 יורו בלבד, כאשר שילמתי לנהג במטבע יורו, הם מקבלים גם פורינטים (כמובן) גם דולרים ואפילו ליש"ט, רק תשלמו. הנהג היה חביב במיוחד, עשה לנו סוג של סיור פנורמי מודרך בעיר. לבקשתי לקח אותנו לצ'יינג בטרם נגיע למלון, להחליף מעט כסף. הוא ציין בפני באנגלית לא רעה בכלל שטוב שביקשתי להמיר מחוץ לשד"ת כי השער שם נמוך בכ-40 פורינט לכל יורו! כשמחליפים כמה עשרות יורו, זה לא נורא אולם סכום של כמה מאות יורו, זה כבר סכום שמצטבר לסכום לא מבוטל.

טיפ - העברה משדה התעופה עם - Budapest Airport Transfer Plus



 אז הגענו לבודפשט ישירות למתחם הדירות gozsdu court. השעה הייתה כבר כמעט חצות והילדים - לא רוצים לישון, רוצים להשתגע. רוצים או לא אין ברירה, חייבים לישון כדי שיהיו כוחות למחר. רפרוף קטן בדפי המידע שיש בדירה ואני רואה שיש 2 סופרמרקטים במרחק 2 דקות הליכה. האחד של רשת CBA הגדולה והשני קטן יותר מרשת Roni ABC, הסופרמרקט הראשון ממוקם ממש בחיבור לכיכר דק פרנק המרכזית, הוא נגיש , זול ויש בו הכל, לרבות אפיה טרייה של לחמים ולחמניות. שעות הפתיחה בו משעה 07:30 בבוקר ועד 22:00, סגור בימי ראשון.



הסופר השני אמנם קרוב יותר לדירה, הוא מעט יקר יותר, יש בו את מרב המצרכים לרבות פירות וירקות והוא פתוח 24/7, היה שימושי מאוד בעיקר בלילה הראשון שבו היינו צריכים חלב לקפה. אם רוצים מוצרים כשרים, ממש במתחם עצמו נמצאת חנות כשרה עם מוצרים מישראל ומוצרים בעלי כשרות.



 על הדירה כבר סיפרתי וכתבתי ואוכל לפרט ולהוסיף שההזמנה בוצעה דרך אתר בוקינג, מכיוון שאתר האינטרנט של מתחם הדירות מפנה להזמנה ישירות דך אתר בוקינג. הדירה מחוממת היטב בהסקה מרכזית, יש רדיאטורים לחימום בחדר השינה, שניים בסלון , במקלחת ואפילו בשירותים , לימי הקיץ יש בדירה 2 מזגנים, האחד בסלון והשני בחדר השינה. המטבח מצויד היטב בכל המכשירים החשמליים, כלי בישול ואוכל יש גם מכונת כביסה ומתקן מתקפל ליבוש הכביסה.



טיפ -דירות Gozsdu court במרכז בודפשט

 חשוב לציין שהדירה חדשה היא מרווחת ומאווררת מאוד , רצפת חדר השינה מחופה בפרקט עץ ויש טלוויזיה חדישה בסלון. קיבלנו דירה בקומה הראשונה, מול מכון הכושר הולמס פלייס אשר נמצא במתחם והגישה לדירה באמצעות מעלית או מדרגות. הדירה היא חלק ממתחם סגור שמזכיר שכונה ברבעים הישנים של פריז עם חצר ענקית אשר ממנה יש כניסות לבנייני דירות ובמתחם ניתן למצוא מסעדות, בארים, פאבים ובתי קפה , המיקום כאמור הוא באזור מרכזי ברובע היהודי העתיק של בודפשט.

למעוניינים כתבתי
טיפ -משדה התעופה למרכז בודפשט באוטובוס




 תחנת המטרו המרכזית שאליה מגיעים כל קווי המטרו של בודפשט (דק פרנק טר) נמצאת במרחק 3-4 דקות הליכה, בתחנה זו גם ניתן לתפוס טראמים (חשמליות) לכל חלקי העיר. לארבעה לילות בשהייה של ימים שלישי עד שבת שילמנו 145 יורו לזוג הורים + 2 ילדים בדירת חדר וסלון, כאשר הספה הענקית בסלון הופכת למיטה זוגית גדולה. יש מצעים נקיים, כריות נוספות וגם שמיכות, למרות שלא היה בהן צורך הדירה מחוממת היטב ונעימה, בעונת השיא המחירים יותר גבוהים, רצוי לברר ולהזמין זמן רב ככל שניתן ומראש.



 אני ממליץ לברר איזו דירה תקבלו במתחם כי לא בהכרח תקבלו דירה בבניין שבו ממוקמים משרדי הנהלת והחזקת הדירות וכדאי לדעת פחות או יותר את מיקום הדירה. יש במקום שפע מקומות בילוי כמו מסעדות, בארים, פאבים וכד' . לנו זה לא הפריע למרות שמרבית הזמן החלון היה אפילו פתוח במעט. בסופ"ש יש תנועה ערה של בליינים ויש בכך גם יתרון אם רוצים לשתות בירה טובה, או סתם כוס קפה בבית הקפה השכונתי (אחד מיני רבים) כל שצריך זה לרדת במדרגות להיכנס לאחד מהמקומות. לא צריך ללכת בקור ולא לחפש, הכל נמצא כאן בהישג יד.



יום 1 בבודפשט

מזג אוויר בהיר מקדם את פנינו, אך בכל זאת איננו ממהרים לצאת מהמיטה הנוחה, גם הילדים רוצים לעשות עוד גלגול מתחת לפוך הרך ורק ריח של כוס קפה מהביל משכנע אותי לצאת מהמיטה. ההחלטה לצאת לסופרמרקט אמש התבררה כשווה... החלב והעוגיות היוו השלמה נהדרת לקפה הישראלי שטרם מצאנו לו חלופה טובה. מתחילים לארגן לנו את ארוחת הבוקר, טוסטים, שפע גבינות מקומיות וירקות טריים, באמת שלא צריך יותר מזה כדי לפתוח את הבוקר. הילדים מתעוררים לריח הגבינה החרוכה בטוסטר וזה הזמן להתחיל להתארגן ליציאה.



 מנהג קבוע יש לנו בחו"ל, ביום הראשון משתדלים לחרוש את הסביבה הקרובה ברגל. להכיר את המאפייה השכונתית, את הסופרמרקט , את דרכי הגישה והתחבורה וכלל להתחיל לנשום את חו"ל. הכניסה הראשית למתחם הדירות היא ברחוב Kiry מס' 13. כאשר יוצאים מהשער המרכזי ופונים שמאלה, הליכה של כמה דקות מביאה אותנו למקום המפגש המרכזי של כמה רחובות ובניהם - Koly ו- Andrsy ואשר מתחת נפגשים להם שלושת קווי המטרו של בודפשט, הצהוב (M1) האדום (M2) והכחול (M3). מכאן ניתן להגיע במטרו לכל פינה בעיר בודפשט. מכאן אנו יוצאים לדרך, בינתיים בלי מפה והעיר היפה מתילה להתגלות.



 מכאן לרח' ואצ'י המפורסם הדרך קצרה מאוד, חוצים לכיוון מזרח וניתן לבחור בכל אחד מהרחובות שחוצים מאור הכיכר, כולם בסופו של דבר מגיעים לרחוב עצמו. סודה מבקבוק סיפולוקס, זה משהו שעוד הולך כאן, גם הפפריקה המפורסמת.



 ואצ'י הוא למעשה מדרחוב אחד ענקי מתויר מאוד, ניכר כי הושקעו בו המשאבים להפוך אותו לשאנז אליזה של בודפשט, יש כן מסעדות יוקרה, לצד חנויות מותגים ובמון חנויות מזכרות לתיירים, המחירים בד"כ יקרים עד יקרים מאוד.



 רחוב Vi אמנם אינו צמוד לגדות הדנובה אך התוואי שלו עובר מדרום לצפון ע"פ כיוון זרימת הדנובה, מקביל אך לא צמוד. כלומר רחוב אחד פנימה במפה. בכל רגע תמיד אפשר לפנות מזרחה ולהגיע לדנובה עצמה. זה המקום לקיים תצפית על מצודת הדייגים, ארמון המלוכה, סיטדלה , הכנסיות ושאר המבנים היפים של בודה ההררית.



 אחר הצהריים של היום הראשון ואנחנו עדין מטיילים לנו, את הפסקת ההתחממות הראשונה עשינו במדרחוב ואצ'י. לקראת סוף המדרחוב בכיוון השוק המקורה יש מעין קניון קטן Vaci utca center שיש בו מסעדה/קפה וכאן עצרנו לשתות קפה המבוגרים ונשנושי אוכל לילדים. המחירים זולים למרות שמדובר על רחוב ואצ'י המתוייר. למקום קוראים Picnic. יש גולש הונגרי מסורתי, לצד מנות פסטה, סלטים ועוד מאכלים מערביים מוכרים.



 משהו טרנדי בבודפשט, בהרבה חלקים של העיר ניתן למצוא IceBar, מחיר הכניסה כולל 2 משקות או קוקטיילים - 3 יורו בלבד. וכרגיל, בבודפשט הכל נתון למיקוח בתקופה שהיא לא עונת התיירות, עשו הנחה של יורו ואת הילדים הכניסו חינם. כשראו מצלמה על הצוואר ביקשו בנימוס לא לצלם בפנים. לסיכום, חוויה נחמדה, לא יותר מכך.



לגבי המרה של כסף בבודפשט:
לא לנסות אפילו בשדה התעופה. השער נמוך בכ-20% מאשר בצ'יינג'ים שברחבי העיר. בכל מקרה הצ'יינג'ים הנושקים למקומות המתויירים נותנים את השער הטוב ביותר ולרוב לא גובים עמלה. תמיד לשאול כמו אהבל לפני שמוסרים את הכסף: " אני נותן 100 יורו, כמה פורינטים תיתן לי?" כך תדעו בדיוק מה תקבלו מבלי להסתבך בהבדלים של Buy ו-Sell. שימו לב שבחלק מהמקומות נותנים שער מעולה, אך גובים עמלה קטנה. בצ'יינג' שנמצא ממש קרוב למדרחוב ואצ'י כשמגיעים מגשר החירות M&M (שתמונתו מצורפת) צמוד לשעון הרחוב, נתנו שער של 290 פורינט ליורו, נטו אחרי כל עמלות ההמרה. במקום מקבלים גם שקלים, לפי שער של כ-50 פורינט לשקל (לא מי יודע מה). תכלס ההבדל בין השערים זניח, כי שער של 291 או 288, ב-100 יורו זה הבדל של 300 פורינט, כלומר יורו ועשרה סנט... לעומת שער 245 שנותנים בשדה התעופה זה ממש זניח.



 אחרי הפסקת הצהריים המשכנו בטיול הרגלי שלנו. לפני קצת יותר ממאה שנה, ליתר דיוק ב- 1904 עשו פסל ואנדרטת הנצחה לבישוף הקתולי גלרט שעל שמו נקראת הגבעה. והכל כי... בשנת 1046 סיים גלרט את חייו בתוך חבית שגולגלה מראש הגבעה בבודה אל מי הדנובה הקפואים!
כיום יש על שמו אנדרטה, גבעה, בית מלון ואפילו מרחצאות.



 עוד כמה הסתובבויות ובשעת אחה"צ מתחיל כבר להחשיך, אנחנו חוזרים לדירה, כי קר. לאחר מנוחה קצרה אני והבן (12.5) יוצאים לסיבוב בין ערביים.



 עם רדת הערב הבניינים ברח' אנדריאשי מוארים באור יפה



בית הכנסת ברחוב דוהאני הנו בית הכנסת הגדול של בודפשט, למעשה זהו בית הכנסת השני בגדלו בעולם. הגענו בשעת לילה. רק כדי להתרשם מהיופי כשהוא מואר חיצונית. בהמשך למחרת היום נערוך ביקור מסודר ומפורט יותר.



 הבזיליקה המרשימה של אישטוואן הקדוש מוארת גם היא.



יום 2 בבודפשט

את היום השני אנחנו מתחילים מול החנות הכשרה ברח' Dob,ביציאה ממתחם המגורים יש בית קפה שהוא גם מסעדה מקסימה בשם שפינוזה. שלט ברוכים הבאים בעברית יקדם את פניכם בחלון הראווה וכאן ניתן ליהנות מארוחת בוקר במחיר שווה בהחלט של 5 יורו. או 1450 פורינט, שלמו באיזה מטבע שמתחשק לכם . בסופי השבוע במהלך הגשת ארוחת הערב תוכלו ליהנות כאן מהופעה של להקת כליזמרים.



כמה מטרים ליד הכניסה לבית הקפה מתחת לשלט " חנות כשרה" הוקם גל עד לזכרו של קרל לוץ, חסיד אומות העולם מטעם יד ושם ודיפלומט שווייצרי אשר בין השנים 1942-44 ניצל את מעמדו ותוקף תפקידו והציל למעלה מ-60,000 מיהודי בודפשט ע"י זיוף אשרות, מסמכים וניירות, תוך ניצול קשריו עם הנאצים. את אהדתו ליהודים ולמפעל הציוני רכש ביפו בתחילת המאה הקודמת, עת הוצב כשליח של שווייץ לארץ ישראל. המקום שנבחר להצבת הפסל ב-1991 היה האזור בו היה הגטו היהודי של בודפשט.



התחנה הבאה ביום הסיור שלנו ברובע ביהודי הישן של בודפשט, בית הכנסת הישן - רומבאך. הבניין נמצא ברחוב Rombach מס' 11-13. ההגעה בקלות כאשר ממשיכים כמה דק' הליכה על רח' Dob וכאשר הרחוב נפגש עם רח' Rombach, פונים שמאלה, 3-4 דק' הליכה ומגיעים לבית הכנסת. בית הכנסת נבנה לקראת סוף המאה ה-19 ומזה עשרות בשנים הוא איננו משמש כבית תפילה. יש בוטקה בכניסה והתשלום לסיור עצמאי בו הוא 500 פורינט לאדם. הצצנו ברשות וזה לא ממש מוזיאון וגם סכום זניח זה לא ממש שווה את השקעת ה-2000 פורינט דמי הכניסה משפחתית, רק כדי לראות כמה קירות משופצים ומקום שהוא עדין תחת עבודות שיפוץ.



 בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש בית הכנסת כאחת מנקודות הריכוז והאיסוף של יהודים למחנות ההשמדה. מכאן נלקחו ב-1941 כ-18,000 יהודים לדרכם, אל דרך המוות בצפון הונגריה ואוקראינה.



 ממש ממול בית הכנסת מסעדת Greenland מסעדה המגישה מנות צמחוניות, חלקן עם זיקה וקשר אלינו, כמו פלאפל. המחירים זולים מאוד ויש מבחר גדול של מנות. משהו שילדינו הפנו את תשומת לבי אליו ולא רק במסעדה זו, אלא בעוד בתי עסק בעיר, זה השימוש באותיות עבריות ושילובן במילים לועזיות.



ממשיכים להתקדם עד קצה רחוב רומבאך ובסופו רואים ממול מעבר לכביש את בית חב"ד שעוד נתארח בו מחר בערב לקבלת שבת בבית הכנסת.



 ואנו לא חוצים את הכביש לכיוון בית חב"ד, אלא פונים שמאלה מגיעים חיש מהר לנקודת החיבור הבאה ליהדות, בית הכנסת השני בגדלו באירופה, הלא הוא בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאני.



 בית הכנסת אינו משמש כיום לתפילה, הוא משמש כמתחם מוזיאון ובו כמה מבנים בנוסף למבנה העיקרי - אולם בית הכנסת. כאן יש מוזיאון לתולדות יהדות הונגריה, הבית בו הרצל נולד, בית מדרש פעיל וחצר גדולה ובה מונומנטים של הנצחה לקרבנות השואה.



חשוב לזכור שבית הכנסת עצמו הוא מוזיאון לכל דבר ועניין. קראתי הערות של מטיילים ישראלים שהביעו את מורת רוחם על כך שגובים תשלום בכניסה בעוד הם באו "רק" להתפלל במקום. אז למען הסר ספק, זהו מוזיאון ולכן הדרישה לתשלום היא לגיטימית בהחלט.





 מבנה בית הכנסת מרשים מאוד מבפנים ומחוץ:



 ברחבת בית הכנסת נמצאת אחת מתחנות לאוטובוס התיירים שגם עליו יורחב בהמשך. בבודפשט מתקיימים לא מעט פסטיבלי יין וגם כבוד עושים ליין הישראלי.




ההמשך מכאן, הליכה בת כעשר דקות לשוק המקורה. תזכרו שהשוק נמצא בקצה חלקו הדרומי של מדרחוב ואצ'י. צריך לצאת לכיוון כיכר Főv ולחצות את הכביש, זה הבניין ממול ממש, אתם תזהו בנקל לפי התמונות.



בשוק המשמש בעיקר את המקומיים כשוק יומי למזון, פירות וירקות, גבינות, בשר ונקניקים, יש קומה נוספת של דוכני אוכל, מסעדות. בנוסף תמצאו כאן דוכני סדקית, בגדים, מתנות ומזכרות. המחירים בשוק הזה די זולים.



 אוכל... אוכל... ועוד אוכל...





 כאן מצאנו בהמון דוכנים את שפופרות הגולש המפורסמות, יש במגוון טעמים: מתוק, פיקנטי וחריף. בא גם במגוון גדלים. המחיר בדוכנים די זהה מאחד לשני גם די דומה למחיר בסופרמרקט, אולי כמה פורינטים, לכאן או לשם, ההפרש ממש זניח. חשוב לציין שהשוק עצמו, נקי אסתטי מאוד וגם לא היה עמוס במיוחד כשביקרנו בו בשעת צהריים מוקדמת.



בדוכן D17 התעכבנו כי ראינו שלטים בעברית. המוכרת ששמה אגנס שאלה: מה נשמע? בעברית, התעניינה במתרחש בארץ ובשלומנו. ניהלנו שיחה קצרה בעברית כמובן. היא בקשה שנמסור ד"ש לקרובי משפחה בארץ הקודש והבטיחה לנו שלפי המתכון שלה הגולש יצא הכי טעים. היא הציעה לנו בחיוך דבש מארץ הקודש וכמובן שאת הגולאש והפפריקה שמחנו לקנות אצלה.



 בקומה 1- של השוק יש סופרמרקט בינוני של רשת Match, יורדים במדרגות הנעות ואפשר להצטייד כאן במלאי מזון וחטיפים להמשך. מיץ תפוזים Jaffa (גאווה לאומית) וגם משקה חלב מתוק בטעמי החטיפים המתוקים והמוכרים.



מהשוק המקורה עלינו על טראם 2 שלקח אותנו עד לבניין הפרלמנט ההונגרי. השעה הייתה כבר שעת אחה"צ ואת הילדים עניין יותר להאכיל את היונים בשאריות הבייגלה מאשר להיכנס לסיור בתוך הבניין עצמו.


באזור בניין הפרלמנט בניינים מרשימים מאוד, מוזיאונים ומונומנטים רבים ויפים.



 ההונגרים לא שוכחים ועושים כבוד למהפכנים של 1956, עת התקוממו אמנם ללא הצלחה יתרה כנגד המשטר הסובייטי. הוקמה אנדרטה וגל עד בסמוך לבניין הפרלמנט. בגלעד מונף דגל אותנטי לתקופה, רק שגזרו מתוכו את הסמל שהיה חלק מהדגל עד לנפילת המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה בכלל ובהונגריה בפרט בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.



 בניין הפרלמנט ולרבות אגפו הדרומי בשיפוצים, חיצוניים ופנימיים. לכן בטרם תבחרו לסייר בו, בדקו מה סגור. הפיגומים מקיפים את כל חלקו הדרומי של הבניין. כל הטיילת שמתחת לפרלמנט, כלומר גדת הדנובה, סגורה לרגל הרחבה ושיפוצים. לכן לא ניתן לרדת למטה ולהגיע לאנדרטת הנעליים המפורסמת. החייל השומר בכניסה מצד זה של הפרלמנט הסביר שהשיפוצים החלו לא מזמן וזה ייקח קצת זמן. אז למרות שרצינו להמשיך לאנדרטת הנעליים שעל גדת הדנובה, אתר שהיה מבחינתנו חובה, נאלצנו לוותר ולהמשיך הלאה.



 צריכים שירותים? לפעמים אתר הבנייה היה הפתרון. קרוב, זמין, אם כי לא הכי נוח אבל זה לא ממש משנה או מפריע לעשרות הפועלים העמלים במלאכת שיפוץ הפרלמנט.



את הדרך חזרה עשינו במטרו, בקו האדום. נסיעה חד פעמית עלתה לנו 1050 פורינט לכולנו (350 פורניט לנוסע). המוכר המבוגר בעמדת מכירת הכרטיסים התעקש שהקטן שלנו לא צריך לשלם . אמרתי והצבעתי- Seven והוא עשה תנועת ביטול ביד ואמר משהו שהיתי מתרגם אותו כמו "בסדר בסדר" ביקשתי לשלם כי לפי המידע שקראתי ילדים עד גיל 6 חינם בליווי מבוגר. בפועל ילד בעיני הקופאי וגם בעיני השומרים... הוא... רק ילד.



מתחת למלון מרידיאן שנמצא ממש על הדרך מתחנת המטרו המרכזית דק פרנק טר, יש בית קפה קטנטן Stre'eat שמו, הוא פתוח ומחומם בכל שעות היום, יש בו מאפים טעימים מאוד, אפילו בייגל בסגנון רומני (קובריצ'י) עם מלח מצאנו בו.



אחרי קפה ומאפה חיש מהר ובטרם תרד החשיכה אנחנו מתקדמים לעבר הדירה שלנו.
כשהערב יורד, אווירת חג אופפת את העיר, אווירת חג אמרתי? הכיצד? אני מקשה ושואל את עצמי, הרי החג עכשיו בבית... רחוק רחוק מעבר לים בישראל, מה להונגרים ולפורים אני שואל? אז מרבית המקומיים לא ידעו להצביע על הסיבה המדויקת לקישוטים, למסכות ולתחפושות, אבל כל חג מכל דת הוא כנראה סיבה מספיק טובה למסיבה. אז כן... והעיר בודפשט צהלה ושמחה! מתחת לדירה שבה גרנו, המון מסיבות, המון אלכוהול וכל זאת בהמון גילאים. סגרנו את הלילה בפאב שכונתי.



יום 3 בבודפשט

בבוקר שלמחרת נראה כבר כמו ציור... התמונות צולמו מוקדם מאוד בבוקר, עת הלכתי למאפייה השכונתית לקנות לחמניות לארוחת הבוקר, הלכנו לישון והשארנו עיר צבעונית ורטובה, קמנו בבוקר לעיר שנצבעה בלבן:



הקור והשלג שינו את כל התכניות, במקום האי מרגיט ומרחצאות סצ'יני שהיו בתכנית המקורית להיום, עשינו תפנית חדה והחלטנו (לאחר מלחמת כדורי שלג), לקחת אוטובוס Hop on Hop Off במקום לקנות כרטיס יומי לתחבורה הציבורית נגשנו לדלפקי קידום המכירות של אוטובוסי התיירים. הם עומדים סמוכים זה לזה , יש של האוטובוס הירקרק זוהר ואוטובוס התכלת ולא רחוק מהם זה שבצבע בורדו וההוא הצהוב יש עוד ועוד! ברוך השם, לא חסר. כמו (כמעט) כל דבר בבודפשט, נושא המחיר פתוח לדיון ולמשא ומתן... התחלנו ב-20 יורו למבוגר ו-10 יורו לילד, אחרי מקח קצר, סיימנו ב-20 יורו לכול המשפחה כולל שייט על הדנובה.

אתר האינטרנט - Budapest Hop on

לפני שחצינו הכביש בכיכר דק פרנק לכיוון תחנת האוטובוס הראשונה של המסלול, ראינו חנות מקושטת יפה לפורים, עצרנו להציץ ונכנסנו פנימה לקנות אביזרים שיעשו לנו פורים עוד יותר שמייח.



התחפושות והמסכות רק דרבנו את הילדים להחריף את מלחמת כדורי השלג ובמלחמה כמו במלחמה, אין מנצחים, יש רק כאלו שחטפו פחות, אם סופרים גם את עוברי האורח שטעמו את נחת זרועם של החוגגים רעולי הפנים המוזרים.



יצאנו לדרך עם אוטובוס התיירים, הבחירה הייתה בהחלט משתלמת. ההסברים באזניות הם בעברית והיו מעניינים גם לילדים כך שהספקנו להשלים ביקור בלא מעט נקודות עניין שיש לעיר להציע וכל זאת כאשר המעבר בניהן מהיר, חמים ויבש.



מפת מסלול האוטובוס - להורדה

לציין שעל הדרך השלמנו גם סיורים בכיכר הגיבורים והמוזיאון שסמוך אליו.



טיפ - אטובוס התיירים בודפשט

הערת אגב, בקרבתם ממוקמים הקרקס של בודפשט, מרחצאות סצ'יני, גן החיות ועוד אטרקציות. בהמשך ההשלמות ליום זה במסגרת הסיור הממונע שלנו : גבעת גלרט, הארמון בבודה וטירת הדייגים והסיטדלה. לא קל לצלם כשיורד שלג ללא הפסקה. אין לי כאן ציוד מתאים, אך בכל זאת המשכתי לצלם גם כשהשלג בעיצומו.



 עשינו רק 2 ירידות מהאוטובוס והתחנה הבאה בה עצרנו הייתה הסיטדלה שנמצאת בגבעת בודה במקום אסטרטגי ושולט על העיר. זהו למעשה מבצר סובייטי גדול שגם לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי נשאר על כנו כמונומנט אשר נוספו לו עם הזמן עוד אנדרטאות ומיצגים. קיבלנו את האתר הסובייטי עם התפאורה המושלמת ביותר שאפשר לבקש בדמותו של גנרל חורף. כאן המיצגים התחילו לדבר אל הילדים, בוטקה של חייל העומד על המשמר, בונקרים ותותחים, אשר מספרים את הסיפור המרתק גם ללא מילים.



מבצר הדייגים מרשים גם הוא תחת מעטה הלובן. על משטח השלג פגשנו קבוצה של תיירים מיפן שהתלהבו לא פחות מהילדים מהשלג הרך.



בזמן שהיה פנוי בין סיור האוטובוס לאירוח בבית חב"ד, נסענו במטרו אני ובני לתחת הרכבת Keleti לקנות כרטיסים לרכבת. זו הרכבת שתיקח אותנו מבודפשט לווינה. לנסיעה משפחתית הלוך ושוב ללא מקומות שמורים של זוג הורים ו-2 ילדים מתחת גיל 14 שילמנו 20,675 פורינט שהם כ- 70 יורו. מהכניסה הראשית ובתוך מבנה הרציפים, לכו לצד שמאל שם ממוקם משרד הכרטיסים. יש לקחת מספר ובהגיע תורכם תוכלו לרכוש את הכרטיסים. בקופה מקבלים פורינטים בלבד. לנסיעה הלוך ושוב ציינו את התאריכים בהם אתם מתעתדים לנסוע. במידה ותרצו מקומות שמורים יהיה עליכם להוסיף כ-1200 פורינט (4 יורו) לכל נוסע. תוקף הכרטיס שרכשתם הוא ל-3 ימים על תאריך הנסיעה הנקוב בו. אין צורך להזמין מקומות, פשוט להגיע במועד הנקוב ועד 3 ימים מהתאריך הנקוב. בעת רכישה של כרטיס הלוך ושוב ציינו את המועד בו אתם מתעתדים לשוב מוינה. במידה ורוצים כרטיס נסיעה חופשי בתחבורה הציבורית בווינה התקף ל-48 שעות יש להוסיף 6,980 פורינט שהם כ-24 יורו להרכב נוסעים כמו שלנו, כלומר 8 יורו למבוגר ו-4 יורו לילד. ניתן גם להזמין כרטיסים באתר האינטרנט של Mav, לשלם ולאסוף במכונות האוטומטיות שבתחנות הרכבת בבודפשט.

טיפ - נסיעה מבודפשט לווינה ברכבת



לעת ערב שבנו חזרה להתארגן לקבלת שבת. הלכנו לבית חב"ד, במקום מתקיימת תפילה וקבלת שבת ובהמשך הוזמנו לארוחת שבת, אך מכיוון שהתכוננו בעצמנו מראש על ארוחת שבת ומכיוון שהבן הגדול נשאר בדירה, נאלצנו לסרב בנימוס להזמנה המכובדת ולשוב לארוחה משפחתית בדירה. לציין שהאווירה בבית חב"ד בשבת מיוחדת במינה ומרגשת, היה מאוד מרגש ומיוחד להשתתף בתפילה בסגנון חב"ד. למתעתדים להגיע, רצוי וכדאי להודיע מראש על הגעתכם. בהמשך יצאנו אני ובני לטיול ערב, סוף סוף כשהשלג פסק מעט.



כשחזרנו למלון ראינו שגם בהארד רוק קפה מסיבת הפורים בעיצומה!



יום 4 בבודפשט

שבת בבוקר יום יפה כתב המשורר ואצלנו השבת גם יפה וגם מושלגת...קם בבוקר המבוגר האחראי והולך לקנות לחמניות, כשכל פורינט מדוד ושקול, אני משאיר בצד שטר 1000 פורינט (לנסיעה במטרו לתחנת הרכבת) ובשאר קונה לחמניות חמות, חלב ומבזבז את כל מה שנשאר בסופר. אי שם בזיכרון הייתה לי המחשבה שבני השאיר אצלו מטבע של 100 פורינט וסמכתי על כך מכיוון שהנסיעה במטרו צריכה לעלות 1050 פורינט לכולנו. אוכלים ארוחת בוקר, שולחים הילדים לשחק בחצר בשלג ואנחנו אורזים חיש מהר. כשהילדים חוזרים, אני מבקש את המטבע מהבן והוא משיב: אבל שמתי לך אותו אתמול בארנק, מה עכשיו? מהיכן אגריל מטבע של 50 פורינט??? הרעיון הראשון שעלה היה לחזור לסופר CBA לקנות משהו קטן ולשלם ביורו, לקבל עודף בפורינט ובא לציון הגואל. אולם היו לי רק שטרות של 50 יורו, לך תסביר לקופאית שמדברת רק הונגרית שאתה רוצה 45 יורו בשטרות של יורו ואת השאר בעודף פורינטים.



בצעד מהיר הלכתי למשרד הקבלה של הדירה , בצעתי צ'ק אאוט ועל הדרך שאלתי אם אוכל לפרוט 50 יורו ל-49 יורו ו-300 פורינטים? למה אתה צריך רק 300 פורינטים התעניין פקיד הקבלה? הסברתי שחסרים לי אותם 50 הפורינטים לנסיעה במטרו והוא הוציא מארנקו 150 פורינט ואמר שזה בסדר, לא צריך לפרוט! הודיתי לו מקרב לב וכך נפתרה בעיית הפורינטים. שילמנו במטרו ואת יתרת הפורינטים חילקנו לילדים שיהיה להם למזכרת.



סידרנו את הדירה, ניקינו ושטפנו הכלים ואפילו שאבנו אבק. לא כי אנחנו כאלו מלאכים, ולו רק כדי להשאיר רושם טוב שהישראלים הם אורחים טובים ורצויים. ואם השארנו רושם שכזה אחרינו, דיינו! הלכנו למטרו, ממש לא נורא, עם המזוודות כשהילדים עוזרים, אמנם קר אך השלג פסק ואין גשם. את המדרכות פינו ואין בעיה לצעוד 5 דק' למטרו. נסיעה של 4 תחנות ויורדים בתחנת קלטי, הגענו חצי שעה לפני הזמן, שאלנו במודיעין, הנציגה לא דיברה אנגלית והודות לנוסעת צעירה שעמדה קרוב , מצאנו את הרציף המתאים. הרכבת כבר המתינה ברציף, אי אפשר לפספס את הרכבת האדומה והחדישה של RailJet. בכניסה לקרונות ממתינים סדרני רכבת שמסייעים תמורת טיפ, להעלות המזוודות, אם אינכם מעוניינים, סרבו בנימוס. עלינו לרכבת, התמקמנו בקרון שמתאים לנסיעת ילדים. יש מסך המקרין סרטים לילדים ויש לילדים מקום רחב לשחק בו ולשבת על הרצפה מבלי להפריע לשאר הנוסעים ברכבת.



ילדים הם ילדים ובכל העולם... הם רק ילדים... 
בשלב מסוים לא הועילו הסרטים המצוירים, הלגו ושאר המשחקים, הילדים החלו לשחק בתופסת או אולי ב- נגעתי עכשיו תורך... מי שיזם דווקא היה לוקאס הילד הגרמני שהיה עד אותם רגעים שקט, מנומס ומאופק. המשחק הפך במהירות לריצה ורדיפה הדדית בקרון כאשר קול שחוקם של הילדים מהדהד וחותך את השקט ברכבת. אמו של לוקאס קמה כדי להרגיע את בנה ואני אמרתי לה, תני להם... הם רק ילדים... והנסיעה ארוכה ומתישה, תני להם... היא חייכה והסכימה. נתנו להם עוד זמן לרוץ לשחק ולהשתולל ברכבת... בכל אותה עת חלפו במוחי המחשבות על המחזה המדהים, בו צחוקם של ילד ישראלי וילד גרמני מתגלגל ומהדהד לו בתוך קרון רכבת על אדמתן של הונגריה ואוסטריה שלהן חלק לא מבוטל בפרק האפל והשחור של מלחמת העולם השנייה והשואה של עם ישראל. הרי רק לפני כשבעים שנה דבר כזה לא היה יכול להתרחש גם לא בגדר חלום. הזמן עושה את שלו אנחנו מתרגשים וכשאני ואשתי מדברים על זה בשקט וחולקים בנינו את החוויה, יש אפילו דמעה קטנה למחות.



הנסיעה ברכבת אורכת 3 שעות בדיוק מדהים, למרות השלג הרב שנערם בצדי הדרכים המסילה נקייה וכל עצירה של הרכבת מתוזמנת בדיוק מופתי. הרכבת הזו פועלת בקו בודפשט-אינסברוק ויש מגוון אפשרויות נסיעה עמם, הכוללת רשת רכבות הפרושה בכל רחבי אירופה.



הגענו לווינה. עד כאן החלק הראשון.