ממא מיה ממאיה - חופשה בים השחור - חלק א'

אני ל- 338...

בקיץ 2013 נחנך הקו של WizzAir לבוקרשט והיינו חייבים, אבל ממש חייבים לבדוק את הקו לפני טיול הקיץ המשפחתי שלנו לרומניה.

אז תפסנו מושבים במוביל הסגלגל, הדקנו חגורות והופ קפצנו לנו לממאיה רומניה!

את הכרטיסים רכשנו כחדשיים לפני המועד המיוחל, אבל מי באמת סופר, המחיר ששילמנו כולל מזוודה הוא כמו המחיר (לאחר הנחה) ליעד הדרומי - אילת, אז באמת לא סופרים.

רכב לקחנו, כי גם היה זול מאוד.

מלון Tomis , על חוף מימי הים השחור בטיילת של  ממאיה , מלון 3 כוכבים ששווה הרבה יותר!

סיבוב של אחה"צ בבוקרשט ולקראת ערב הגענו ליעדנו כאשר המטרה המוצהרת ברורה וידועה - נופש וחופש לגוף ולנשמה!

הפרטים הטכניים

טיסה – עם WizzAir הוזמנה ליום שבת ה-15.6.13 ומועד חזרה ליום חמישי ה-20.6.13

זוג מבוגרים + מזוודה גדולה 32 ק"ג -סה”כ 139 יורו מחיר לחבר מועדון, המחיר נשמע מגוחך, אבל אכן זה המחיר לזוג. בפועל הזיזו לנו הטיסות מיום שבת ליום ראשון, מה שאפשר לנו להזיז את החופשה לימים נוחים יותר כפי שבחרנו ללא תוספת תשלום. שיחה למרכז שירות הלקוחות של WizzAir פתרה את העניין לשביעות רצון כל הנוגעים בדבר, שיחה מקומית למספר – 03-7630911.

לקריאת טיפ על מזוודות ומטען ב- WizzAir – לחץ כאן

רכב – הוזמן משרית נציגת Carentals. על הנייר הוזמנה פיאט פנדה לחמישה ימים מלאים במחיר של 95 יורו, כולל כל הביטוחים הנדרשים, איסוף והחזרה בשד"ת אוטופני בבוקרשט. בפועל הרכב סופק ע”י חברת ההשכרה המקומית Autonom . מסתבר שפיאט פנדה אין להם במלאי, במקום זאת הוצעה דצ'יה לוגאן 1.4 חדשה, אבל גם זה לא סופק בדיוק. הגענו לרכב המיועד, הרכב חדש ומנצנץ אבל הנציג גמגם משהו ושיחק עם השלט, עשה קולות של מנסה להתניע ולבסוף התייאש ואמר, “מצטער לאוטו יש בעיות במצבר. אם תקחו ויעשה בעיות, תתקשרו ונבוא לעזור עם כבלים, אבל "במקרה" יש כאן עוד 2 רכבים, האחד רנו סימבול והשני דאצ'יה סנדרו, תקחו מה שאתם רוצים, בלי להוסיף כסף”.

שני הרכבים היו מלוכלכים וניכר שהוחזרו באותו היום למגרש, מה גם שעוד לא עברו טיפול של אחרי החזרה. לכלוך חיצוני וגם לא הכי נקי מבפנים, מכות, דפיקות, שריטות ולא פחות מ- 108,000 ק"מ על מד הק"מ. חוסר של חלקים, תא כפפות שננעל רק בבעיטה ויציאת מזגן שבורה. יכולנו לעשות מהומה ולדרוש רכב נקי וחדש יותר. אולם רצינו יותר מכל לצאת לדרך, צילמתי את הרכב ואת הנציג ליד וזה האחרון כתב וסימן כל פגיעה ושריטה לרבות הכיתוב “שריטות ומכות פח בכל הרכב”.

בסופו של עניין הרכב שירת אותנו נאמנה ולא עשה בעיות, המזגן היה תקין ובסה"כ הרכב חסכוני מאוד בדלק בזכות מנוע קטן 1.2 וממוצע צריכת דלק לא רע בכלל כ- 45 ליטר תדלקנו אחרי כ- 800 ק"מ, עלה כ-55 יורו.

מלון בממאיה -Tomis Hotel מדורג 3 כוכבים ובהחלט שווה את אותם 132 יורו ששילמנו לארבעה לילות. מלון מבריק ומצוחצח, חדר בגודל סביר, מקלחת קטנה, ללא אמבטיה. מחליפים מגבות ומצעים כל יום! יש מקרר קטן, טלויזיה LCD עם מגוון ערוצים כולל מערביים. כמובן שיש מזגן. מרפסת קטנה עם נוף לאגם (נחמד) ומרחק 2 דקות צעידה מקו המים.

ארוחת בוקר כמו כל מלון אירופאי ממוצע, יש ירקות חתוכים, 2 סוגים של גבינות, 4 סוגים של נקניק/נקניקיות, ביצים, לחמים, חמאה, ריבות, 2 סוגי קורנפלקס, עוגת שמרים מיץ תפוזים/חמוציות של פריגת (אשכרה פריגת עם הלוגו מישראל) וקפה/תה.

בחוף ניתן לקבל שמשייה ענקית ומיטות שיזוף ללא תשלום לאורחי המלון (עוד תמונות בהמשך).

פנסיון ללילה אחרון באוטופני Amethyst House‏  – בוילה ענקית שהוסבה לפנסיון, חילקו לחדרים מפוארים ומושקעים מאוד, 4 כוכבים סימנו, בבוקינג, אני הייתי מציע לא לבנות על שירות תלוי כוכבים כמו במלון. יש חדרים זוגיים וסוויטות למשפחות. שילמנו בסה”כ 20 יורו ללילה לזוג לחדר זוגי ענקי, קיבלנו את הסוויטה במחיר של חדר רגיל. חשבו כאן על הכל החדר מעוצב בצבעי WizzAir עדינים, מרפסת גדולה, טלוויזיה, אינטרנט, מיניבר/מקרר ו... חדר מקלחת ענקי עם ג'אקוזי גדול, פינתי שמתאים לזוג, כשדלת הזזה נפתחת והופכת את חדר המקלחת לקומפלקס ענקי יחד עם החדר. ואפילו חלוקי רחצה מפנקים, נעלי בית וכירבוליות פליז חיכו לנו על המיטה.

החצר הענקית מותאמת למנוחה, עם גזיבו ומיטות שיזוף הפזורות מול 2 בריכות קטנות לילדים. סלון הוילה הוסב לחדר אוכל מפואר. בהחלט היה שווה להתענג בהאט טאב אחרי יום מתיש ולפני הטיסה.

תקשורת וניווט-  ביציאה מהקניון מצד ימין (כשאתם בגבכם לארמון הפרלמנט) יש דלפק של Orange , כאן רכשנו סים מקומי ואלו החלופות שהוצעו לנו:

כרטיס סים לשיחות בלבד וכולל דקות לחיוג מקומי וגם לישראל 200 דק' לקו נייח או 100 דק' לקו נייד - 5 יורו.

כרטיס סים לגלישה באינטרנט בלבד - כולל חבילה של 2 ג’גה דטא - 5 יורו.

כרטיס סים לגלישה באינטרנט בלבד - כולל חבילה של 500 מגה דטא - 3 יורו.

כרטיס משולב לשיחות מקומי + ישראל 200 דק' לנייח או 100 דק’ לנייד + 500 מגה דטא - 10 יורו.

נעזרתי במוכרת לטעון את המידע למכשיר, היות והליך טעינת הקוד הוא ברומנית. בחרנו באופציה השלישית וזו שמשה אותנו למשך כל הטיול ועדין לא נגמרו השיחות או הדטא לגלישה.

בחנות עצמה יש WI-FI ולכן התחברתי, הפעלתי את ה-Waze במכשיר שלי ומיד נטענו המפות הרלוונטיות ומכאן השתמשנו ב-Waze Kניווט במשך כל הטיול, עבד חלק וללא בעיות.

לקריאה של טיפ שכתבתי על תקשורת וניווט – לחץ כאן

ברצוני לציין שההוצאות הכלליות על מזון, שתייה ואטרקציות, זול מאוד ביחס לישראל או כל מדינה מערב אירופית מתקדמת.

מתכננים לעשות קניות בדיוטי פרי של בוקרשט? לחץ כאן לטיפ

היום הראשון

אז אחרי איסוף המזוודות, קבלת הרכב (עם הפאדיחה הקטנה שעשו לנו אוטונום) יצאנו ע"פ השילוט למרכז בוקרשט. הנסיעה עברה חלק וללא בעיות מיוחדות.

בעוד הצמודה שלי נוהגת אני מנסה לתפעל את מכשיר ה-GPS שלנו ואולם ללא הצלחה יתרה. כל הזמן מקבל הודעה שהמכשיר לא מצליח להסתנכרן מול המפה.

שם במכשיר “בולגריה” >ורנה> והמכשיר לוקח אותי בלי שום בעיה, שם רומניה>בוקרשט>, מקבל הודעת שגיאה, לא ניתן להתחבר למפה.

באין ברירה ממשיכים עם השילוט ומגיעים ממש עד כיכר אונירי, אני מזהה לפי המזרקות הגדולות ולפי קצה השדרה בה עומד וניצב לו ארמון הפרלמנט הענקי.

סכום ראשוני של כסף החלפנו באחד הצ'יינג'ים קרוב לכיכר, לא חסרים כאלו, רק צריך לשים לב לשער ההמרה ואם קיימת עמלה. שואלים בפשטות אני נותן לך X יורו/דולר, כמה ליי אתה נותן לי?

סיבוב עם הרכב מסביב לקניון גדול ואותיות בוהקות באדום H&M קוראות לנו להיכנס.

לקריאת טיפ על המרת כסף ברומניה – לחץ כאן

ממשיכים מימין לקניון ומחנים את הרכב בנתיב המיועד לכך. גברת עם וסט זוהר מסבירה, 1.5 ליי לשעה ואתם יכולים לחנות. מי אנחנו שנתווכח? משלמים ומראש וצועדים לכיוון הקניון. סימן ההיכר שלנו לחזרה - סופרהמרקט הענקי קרפור סניף אונירי.

סניף המקומי של H&M זול מאוד והמון פריטים במחיר התחלתי של 10 ליי, לא דברים שאין בארץ או בגרמניה למשל, פשוט המון פריטים במחירי סוף עונה ו/או מבצע. משאירים בחנות בדיוק 100 ליי ויוצאים שמחים ומאושרים, הרי אין כמו לפתוח טיול בשופינג למצב הרוח.

סיימנו את הסיבוב בכיכר אונירי, המשכנו למה שנקרא בשפת הטיולים המאורגנים "סיור פנורמי בעיר" חלפנו על ארמון הפרלמנט שבנה צ'אוצ'סקו ובסיבוב מעגלי חזרנו לכיוון העיר העתיקה, חלפנו על שער הניצחון ובשעת אחה"צ מאוחרת התחלנו לתפוס את הכיוון לקונסטנצה.

גם ללא עזרי ניווט מיוחדים ניתן למצוא את הדרך בנקל, העיר משולטת היטב כולל שלטים מכווינים לאזורים מרכזיים ולערים מרכזיות, כולל שלטים המכוונים לאיסטנבול, ורנה ועוד ערים מחוץ לרומניה.

אחרי רכישה של סים מקומי, תפעול וסנכרון, יצאנו מהעיר הגדולה ועלינו על דרך המלך לקונסטנצה בואכה "אוטוסטרדת השמש", המוליכה עד ליעד הסופי. מדובר על כביש חדיש כאשר כ-35 ק"מ מבוקרשט, באזור המחלף ל- Fundulea יש מחסום כניסה לאוטוסטרדה שבו משלמים אגרת נסיעה.

גם מומחי רומניה בפורום לא ידעו לציין שברומניה יש כבישי אגרה ובמענה לשאלות מפורשות בנושא ציינו תמיד שאין עדין כבישי אגרה ברומניה. בפועל גילינו שיש כביש אגרה ויש בו 2 נקודות תשלום, הראשונה באזור שציינתי והשנייה באזור המחלף ל- Fetești קצת פחות מ-80 ק”מ לפני 80 קונסטנצה.

תשלום אגרת נסיעה חד פעמית 13 ליי לכיוון - כל טיול לומדים משהו חדש!

לקריאת טיפ על האוטוסטרדה המחברת בין בוקרשט לממאיה – לחץ כאן

האוטוסטרדה מהירה ומותר לנסוע בה במהירות של 130 קמ"ש. ניכר כי לאחרונה הותקנו בה עמדות SOS רבות ומצלמות, היות ואינני מומחה אני לא יודע לקבוע אם מדובר על מצלמות בקרה או מצלמות מהירות, לכן מוטב להשמע ולציית לחוקים ולהשאר בגבולות המהיראות המותרת, למרות שגם כאשר המחוג שלנו עמד יציב על 130, עקפו אותנו מקומיים רבים במהירות מסחררת.

ניידות משטרה רבות לא ראינו, לאורך הנסיעה של כ-270 ק"מ ראינו בדרך 2 ניידות משטרה, שעמדו בצד הדרך.

דבר חשוב נוסף, הרומנים השקיעו המון בתשתיות וזה ניכר בכביש, כל כמה עשרות בודדות של קמ', תחנת רענון, בין ע"י חניון גדול למכוניות שבצידו מבנה שירותים גדול ומתוחזק היטב, ובין אם ע"י תחנות דלק גדולות ובהן חנויות נוחות. עצרנו באחת מהן לשתיית קפה, בהחלט קפה טוב ובמחיר מצחיק 4.5 ליי ללאטה מקיאטו או אספרסו.

האוטוסטרדה חוצה אגמים, נהרות ובמסוך אליה מדי פעם נושק כביש 3 שהוא הכביש הישן המוליך לקונסטנצה.

ביציאה מהאוטוסטרדה, ניכרות עבודות פיתוח ונראה שבקרוב האוטוסטרדה תכנס ממש עד ממאיה מצד אחד ועד לקונסטנצה מצד שני.

השקיעה לא מגיעה לפני השעה 21:00 ולכן נותר לנו עוד די זמן לטייל על הטיילת של ממאיה אחרי הצ'ק אין במלון.

מה נותר לנו לעשות? בטן/גב בחוף הים, אפילו המים הקרירים מזמינים טבילה נעימה להתרעננות

החופים עדין ריקים ולא התמלאו בהמוני נופשים, אך יש כאן אינסוף שמשיות ומיטות שיזוף להמונים שגודשים בקיץ ומוזיקת הצ’יל אאוט נשמעת היטב בחוף. עם בירה ביד, החיים הטובים!

היום השני

בוקר חדש, בוקר טוב היום השני לחופשה.

מתעוררים בקצב שלנו, לקראת השעה 09:00 בבוקר ויורדים לארוחת הבוקר, כפי שציינתי ארוחת בוקר אירופאית טיפוסית. לנו אין הרבה עניין בה, מתעניינים בעיקר בקפה ומאפה, ירקות, ביצה מקוקשת, ירקות וכמה גבינות. כל השאר: שעועית, נקניקיות ונקניק, פשוט לא מעניין,

הערת אגב,

כשהבטיחו נוף לאגם, מה שקיבלנו ניתן לראות בתמונות המצורפות, אין אכזבה כי הנוף לים מצד שני של המלון לא משופר בהרבה. גם לא באנו לרבוץ במרפסת, כך שזה בסדר לנו.

אז את מרבית היום העברנו ברביצה על החוף, אותה מוזיקת צ'יל אאוט מרגיעה מאתמול נשמעת ברמקולים של חוף Plaja Tomis וכל מה שנותר לי לעשות זה להעלות כמה תמונות קיץ.

לקראת ערב יצאנו מעט צפונה, פשוט עלינו על הכביש הסמוך לטיילת של ממאיה, התחברנו לכביש 86, עלינו אתו עד לגשר גדול החוצה נהר כאשר מימין יש סכר גדול, בכיכר לוקחים שמאלה ומתחברים לכביש 226 ונכנסים לפרבר של קונסטנצה שנקרא Navodari, שכונה קטנה ללא שום חשיבות מיוחדת, בכניסה שלה מימין יש סופרמרקט של Lidal ובהמשך יש סופרים נוספים גם של Penny.

יש 2 מסגדים, כמה כנסיות גדולות ופסל יפה בכיכר המרכזית. אגב, ניכר כי במקום יש ריכוז לא קטן של מוסלמים, אלו מהגרים תורכים שהתיישבו באזור לפני עשרות שנים, במעבר דרך בולגריה השכנה.

מסיימים את הקניות בסופרמרקט ויוצאים חזרה לכיוון קונסטנצה, עד קניון City Park קניון גדול ומודרני, עשרות של חנויות, מחירים לא זולים במיוחד. שפע חנייה בסמוך לאגם שממנו יש תצפית יפה על כנסיית העץ שהובאה במיוחד ממרמורש.

מחוץ לקניון ליד החניון, קבביה רומנית אותנטית, אבל מתקנים אותי כאן, בשום אופן לא קבב, אם כי מטיטיי, נראה טעים ומגרה, לא דגמנו מפאת כשרות, הסתפקנו בסניף של פיצה האט שיש בקניון, פיצה צמחונית גדולה + שתייה 30 ליי בלבד.

לאלו שבאים עם ילדים, מחוץ לקניון, ממש בקרבת הפארק ששמו - Lacul Tăbăcăriei ובחלקו האחורי בסמוך לאגם הוקם פארק שעשועים לילדים, רכבות, קרוסלות, טרמפולינות ושאר מתקנים לילדים והכל פתוח עד שעה מאוחרת מאוד, כמו הקניון שנסגר בשעה 23:00.

היום השלישי

כמה אפשר בטן/גב??

היום התחיל אמנם מאוחר, יצאנו מהמיטה רק ב-10 בבוקר, אפילו על ארוחת הבוקר במלון, ויתרנו. נאכל כבר באיזו מאפייה מקמית אמרנו וכך היה. מאפה גבינה , לדעתי גבינת ברינזה מקומית הממלאת מן מאפה בצק עלים. מזכיר חצ'פורי (גרוזיני) או בורקס טורקי כמו זה של העגלה בקריות.

קפה וקרואסון טוב אפשר למצוא בכל פינה בטיילת של ממאיה, המחירים שווים לכל נפש כ-10 ליי.

את הבוקר החדש שלנו אנחנו פותחים דווקא בהליכה בצד השני של הגדה, על שפת האגם. כאן אין טיילת מסודרת ויש לא מעט קטעים שבהם צריך להתרחק קצת צהאגם ולעקוף איזה מרינה קטנה, מלון או בית שלהם חצר הפונה לשפת האגם. אולם שווה לתת גיחה גם לצד הזה של ממאיה, פשוט יפה כאן.

ורק כדי לסבר את האוזן ואת העין אני מצרף תצלום מסך מגוגל מפה הממחיש את משמעות המונח "רצועת חוף" שהיא רצועה צרה מאוד.

יצאנו עם הרכב מחניון המלון והתחלנו צפונה אולם בטרם עזבנו את ממאיה נכנסנו חזרה לכיוון החוף וטיילנו קצת על הטיילת בטרם נמשיך צפונה. עצרנו ליד עץ תות, כמו זה שהיה לנו ליד הבית בילדות ואח"כ היא... לאטה מקיאטו, הוא בירה SILVA ,משהו מקומי וטוב... בבית קפה על קו המים, עם מוזיקה שיכולה להביא אותך לגיל 120. המיקום קרוב מאוד למלון גולדן טוליפ.

זה האזור הטוב ביותר לקחת בו מלון בממאיה, יש כאן כמה בתי מלון על קו המים ממש, מלון Bueno, מומלץ מאוד מבחינת מיקום.

סיימנו בבית הקפה ובנסיעה של כעשרים דק' מגיעים ל-- Corbu כפר קטן שכל מה שיש להתרשם בו, זה מהעובדה שהזמן עצר פה מלכת. למרות הקרבה לכרך הגדול.

אין כאן מים זורמים בכל הבתים, בכל חצר יש באר מים לשאיבה עצמית וגם החשמל לא בהכרח מגיע לכל בית. רועי בקר וצאן זה משהו מוכר גם אצלנו, אך רועי אווזים זה מסוג הדברים שאט אט נעלמו בעולם המודרני.

נוסעים בכפר ומלבד עצירה פה ושם להנציח כמה רגעים המזכירים היסטוריה ישנה, אין מה להתעכב כאן. הדרך עצמה עוברת בנעימים, בין שדות של חיטה, חמניות ותירס.

הכפר הבא שבו עברנו Săcele, עוד פינה שכוחת אל, שהמחזה הכי מרגש שנתקלנו בו היה: תחנת המשטרה המקומית, בה ניידת המשטרה מסוג הלוגאן “הגאווה המקומית” חונה בחצר עם שלט משטרה ברומנית והשוטר המקומי? בדיוק נוסע הביתה לקונסטנצה באוטובוס...

אגב,

אם צריך להזמין משטרה לא לדאוג, נגשים לתא הטלפון הציבורי הקרוב, תא יש, טלפון... עדין לא…

Histria – היסטריה, אפשר גם חיסטריה ואיסטריה היא היעד הבא שלנו. מדובר על כפר שנבנה בסמוך לחורבות כפר עתיק מהתקופה ההלניסטית עת שלטו באזור היוונים.

אז פומפיי זה לא, אך יש מוזיאון שפתוח כל יום עד 20:00 הכניסה אליו ולאתר העתיקות בתשלום כ-20 ליי לאדם. הנוף מהגבעה מעניין, אך המסעדה שלמרגלותיה, יותר.

צהריים אכלנו במסעדת Eteks המצוינת. אוכלים במין גזיבו גדול ופרטי. בשבילי פעם ראשונה ממאליגה, למה לא אמרתם פולנטה??? היה ממש אחלה. אשתי לקחה דג פורל על הגריל, יצא מעדן משובח!

יש אפשרות לאכול במסעדה עצמה (קרירה וממוזגת), בטרסה יפה או במעין גזיבו פרטי, מוצל ונעים.

אחרי הארוחה, נרדמנו לנו בערסלים שיש במקום, המלצר אמר שהכי כדאי סיאסטה אחרי ארוחה טובה, אחרי אפריטיף של צויקה ותוספת של בירה בארוחה, מי אנחנו שנשבור לו את המילה?

בצמוד למסעדה יש את שרידי העיר העתיקה ומוזיאון לתולדות היסטריה.

כדי להגיע למסעדה ולאתר הארכאולוגי נוסעים צפונה על כביש 226, עוברים את אגם Lacul Nuntași ומיד פונים ימינה בשלט:

. cetatea histria. בקרבת המסעדה יש שביל שיורד לאגם עצמו, הגדה עבירה רגלית בלבד יש בוץ שחור ומלוח למכביר, עופות מים, עופות דורסים ועוד כמה סוגים של בע"ח.

לאחר שהתעוררנו המשכנו אל אותו האגם שמימיו מלוחים מאוד ובוץ שחור למריחה חופשי לכל דורש מרכיב את חופיו, צילמנו והמשכנו לאגם Taşaul

באגם נערכה תחרות דייג, נשארנו בו עד השקיעה וחזרנו למלון רק לאחר רדת החשיכה, הכי כיף חדר!

לאחר עוד מנוחה בחדר החלטנו סופית על סגירת היום בפתיחה הרשמית של מועדון ה-Mambo club , אחד מיני רבים בו מתקיימות מסיבות חוף יומיות וליליות, אמנם יש לא מעט מועדוני חוף, זה אחד הטובים שבהם.

עד כאן חלק א’ ההמשך בחלק ב’ - לחץ כאן להמשך