סיכום Basel Fasnacht 2017
חג הפורים הגיע ואין זמן טוב יותר בכדי לסכם טיול קצר לפסטיבל פסנאכט שהתקיים באזל, שווייץ במרץ 2017 ואשר בו נטלנו חלק גם אנחנו .
כרטיסי טיסה
נרכשו ב- EasyJet מראש עם הפתיחה בתחילת יוני 2016. זוג כרטיסים במחיר הוגן של €184.56 ללא מזוודות וללא הושבה מראש.
לינה
למצוא לינה טובה ובמחיר שפוי בבאזל ועוד בימי הפסטיבל זו משימה קשה מאוד, מרבית המקומות מוזמנים מראש ולנצח, נותרו מס' אפשרויות מצומצם וזאת גם כ-9 חדשים מראש. מצאתי באתר Airbnb פנסיון שענה על כל הצרכים שלנו - La Belle Maison basel אותו מנהלים ז'אן ומוניקה, הם משכירים רק 3 חדרים ויש בבית הרבה יותר חדרים, זהו בית ענקי, כאשר כל ההכנסות מכספי השכירות שז'אן מקבל נתרמים למטרה טובה.
אני ממליץ ליצור קשר ישירות עם ז'אן במייל, מדובר על יהודי טוב שעושה באמת המון למטרות טובות ונעלות ובמידה ושוכרים ממנו ישירות ניתן לחסוך עד כ-20% במחיר, שזהו למעשה סכום התיווך אותו גובה Airbnb . פשוט תכתבו לו במייל – [email protected], הוא דובר צרפתית, גרמנית ואנגלית (ואפילו כמה מילים בעברית).
עלות לינה בחדר בפנסיון, כאשר בכל קומה יש שירותים, מקלחת ומטבחון מצויד היטב, עומדת על 60CHF ללילה לזוג, יש להוסיף מס עירוני בסך 3.5CHF לאדם ללילה. מס אשר מקנה כרטיס נסיעה חופשי לאותו היום בכל אמצעי התחבורה הציבוריים, כולל אוטובוס מס' 50 אשר יש לו תחנה כ- 600 מטרים מהפנסיון.
עלות ארוחת בוקר טובה והוגנת עולה 8CHF לאדם וכוללת מגוון משקאות חמים קפה/תה/נס/שוקו, גרנולה/קורנפלקס, 3 סוגי ריבות, דבש וחמאה, 2 סוגי גבינה שווייצרית קשה, 2 סוגי לחמים שאותם ז'אן אופה בעצמו בבית, מעדני חלב, מיץ תפוזים, נקניק (למי שלא שומר כשרות) והכל ללא הגבלה, בהחלט שווה כל פרנק.
תחבורה
אז כפי שציינתי, קיבלנו כרטיסי נסיעה לפי מס' הימים שבהם שהינו בפנסיון. רק לסבר את האוזן, עלות נסיעה חד פעמית בתחבורה הציבורית בבאזל עמדת על 4.5CHF לנסיעה ואם מדובר על נסיעה קצרה של עד 3 תחנות העלות 1.5CHF .
משדה התעופה לפנסיון המרחק בדיוק 9 דקות נסיעה. מהפנסיון למרכז העיר 3 דקות בחשמלית או 10 דקות הליכה ברגל עד לכיכר המרכזית מרקטפלאץ.
על הפסטיבל
השנה הפסטיבל התקיים בין התאריכים 6-9/3/17. זהו פסטיבל עתיק יומין, מידע עליו מפי הועדה המארגנת ניתן למצוא באתר הרשמי של Basler Fasnacht . בגדול מדובר על מסורת מימי הביניים, בת כ- 700 שנה, בה יוצאים תושבי באזל בשעה 04:00 לפנות בוקר בדיוק, ביום הראשון לחגיגות כאשר הם מצוידים בפנסי נייר, תופים וחלילים ומטרתם היא לגרש את החורף.
או אז יחלו ובמשך 72 שעות הקרובות וברציפות, תהלוכות, מצעדים סדורים ומאורגנים היטב, אך גם מצעדים פרוביזוריים של דמויות מקסימות. כאשר המוטיב העיקרי הנו הנגינה בחלייםל קטנים (דומה לפיקולו) ורעמי התופים. עם השנים נוספו כלי הקשה וכלי נשיפה נוספים ונוצרו להקות ענקיות שצועדות ומנגנות באופן יוצא מגדר הרגיל.
בכל יום משלושת ימי הפסטיבל מקדישים ומתרכזים במשהו מיוחד, היום הראשון הוא לתהלוכות של הקבוצות שצועדות במסלול היקפי של כ-8 ק”מ ומקיף את כל העיר העתיקה, חוצה גשרי ורחובות. כל קבוצה שסיימה את הצעדה, ממשיכה בין הסמטאות. כך יוצא שבמשך שלושת ימים הולכים בעיר ונפגשים עם אלפי נגנים החל מנגן אחד בודד ועד קבוצה של 100 נגנים ויותר.
היום השני זהו יום הילדים בפסטיבל, ההורים גוררים עגלות ובהם יושבים הילדים שמחלקים סוכריות, ממתקים, תפוזים ולפעמים גשם של קונפטי. בין קבוצות הילדים שחלקן על במות נגררות ע”י טרקטורים מקושטים, ממשיכות לצעוד קבוצות הנגנים, השיא של היום הזה בגשר המחבר בין העיר העתיקה (אזור מלון שלושת המלכים) לרחוב הראשי קלארה שטראסה, ממש באזור של קפה שפיץ המפורסם, אלפי ילדים צוהלים “גרטיס גרטיס” מתוך תקווה לקבל בובה, ממתק או מתנה.
היום השלישי זהו שיאו של הפסטיבל, מאות טרקטורים גוררים במות עליהם דמויות שונות, משונות, מצחיקות ואפילו מרשעות ורעות, תושבי העיר מחלקים מתנות מכל הבא ליד, עשרות טונות של תפוזים נזרקים לעבר החוגגים, ממתקים, שתייה, מים, בירה, אלכוהול, פירות, ירקות, בשמים, קרמים משרוקיות ומה לא? טונות על גבי טונות של מתנות שמחלקים לעוברים והשבים של העיר. נתינה אינסופית ע”י הג'וקרים של העיר.
בין הבמות צועדות קבוצות הנושא של הפסטיבל, חלקן בתחפושות קבועות מזה דורות העוברות בירושה, חלקן נושאים על גבם מיצגי ענק עם מסרים פוליטיים ועוד קבוצות שונות ומשונות שגם המקומיים לא תמיד יודעים להסביר. השיא של היום הזה מתנקז לשעות לפנות בוקר כאשר קבוצות הנגנים חוברות לקבוצות ענק בכיכר העירייה, בקתדרלה, על הגשר ובעוד מקומות וכל הנגנים מנגנים יחד. זהו מחזה בלתי ניתן לתיאור במילים.
ז'אן הסביר שכדי להיות חלק מקבוצה מנגנת בפסטיבל יש ללמוד לפחות 3 שנים על חליל או תוף ולהכיר בע”פ לפחות 20 מנגינות של הפסטיבל. עוד הוסיף שאנשים נולדים לתוך קבוצה ובמשך כל ימי חייהם חוזרים בתקופת הפסטיבל לנגן ולא משנה היכן הם גרים. זה מסביר ולו במעט את ההרמוניה השורה בקרב קבוצות הנגנים השונות.
השנה נוספו לפסטיבל עוד 48 קבוצות נוספות, זה מדהים, מדובר על אלפי אנשים שמשמרים מסורת עתיקת יומין נהדרת.
מי שמכיר את באזל ואת שווייץ, שלא יטעה, האנשים המעונבים, המנומסים והחייכנים ביו-יום הופכים יחד עם האלכוהול לאנשים עליזים ופרועים, אולם לא פרועים יתר על המידה. כך שאם תזכו למקלחת קונפטי מקצה הקודקוד ועד לתחתונים, אל תתפלאו, גם זה חלק מהעניין. מה שכן ראוי לציין, בסיום הפגזת הקונפטי, תקבלו ממתק, פרח או חיבוק. אותי פינקו לא אחת במנה הגונה של קונפטי ובירה או בקבוקון אלכוהול.
לא מנקים את הרחובות בימי הפסטיבל ובחלקים מסוימים של העיר הקונפטי נערם גם ל-10 ס”מ גובה. טונות של קונפטי ברחובות.
מה קורה בבתי הקפה והמסעדות?
רוב בתי העסק נסגרים למשך שלושת ימי הפסטיבל וזאת למעט בתי הקפה, המסעדות והבארים שעוברים לתפריט פסנאכט שבו מגישים מרק קמח ופשטידות בצל, אבל לא רק. גם נקניקיות מסורתיות, בירה, פיצות ופסטות יגישו לכם בתפריט שמתייקר בעשרות אחוזים במדינה שממילא נחשבת למדינה יקרה מאוד.
בבתי הקפה והמסעדות נאספים חבורות הג'וקרים והנגנים ובהשפעת האלכוהול מריצים צחוקים והצגות מאולתרות, גם למי שלא מבין גרמנית (שווייצרית), המחזה מצחיק ומשעשע מאוד.
מתי זה קורה בפעם הבאה?
2018 – 19.2.18
2019 – 11.3.19
2020 – 02.3.18
תרשמו תזכורת ביומן, הטיסות באיזיג'ט נפתחות כאמור באזור יוני.
שלמי תודה ל- Yael Golan ו- Ricki Rehan חברותי שהעלו בעבר את קרנו של הפסטיבל בבלוגים ובפורום משפחות (ואם יש עוד ושכחתי, עמכם הסליחה).
מידע אחרון לשיתוף
נושא הפסטיבלים והקרנבלים בשווייץ בשיאו בתקופה שלפני הפסחא (פב'-מרץ) כאשר בתקופה זו מתקיים פסנאכט בלוצרן, בברן ואפילו בציריך. כך שכדאי מאוד לתאם מועדים חופפים ולהספיק אפילו יותר מפסטיבל אחד בנסיעה.
שאלות, כרגיל מתקבלות בברכה.
R e e F