יום שלישי, 18.08.2015 - ספארי כיף ונופים של ים
בביקורנו הקודם בסן דייגו היינו בגן החיות בפארק בלבואה. חשבנו הפעם לבקר בפארק הספארי.
היו קצת התלבטויות – שוב גן חיות (למרות שאנחנו מאוד אוהבים), מה מיוחד, הדעות חלוקות, והמחיר ...
בסוף החלטנו לתת צ'אנס וגם רצינו לשנות קצת אווירה.
הגענו קצת אחרי תשע, שעת הפתיחה. מסתבר שה-Tram הפנימי באיזור הספארי מתחיל לעבוד רק בעשר, כך שיש לנו זמן לשוטט ולהתרשם באופן ראשוני.
רואים עגורים, תוכי כחול על ענף די בכניסה, חופשי, ללא כלוב וכל מיני חיות קטנות.
באחד מהאקווריומים רואים צ'ינצ'ילות קטנות מנומנמות... לידן מתחם עם סוגים שונים של צבאים. אחד מהם, גור נמרץ ביותר רץ במהירות בסיבובים ומדלג בצורה מצחיקה מידי פעם.
עוברים ליד אגם גדול מאוד ובו המון עופות מים, במיוחד ברווזים, שחלק לא קטן מהם דווקא מטייל על השבילים בחוץ…
נכנסים למתחם ובו ציפורים יפהפיות – בולטות במיוחד האדומות והכתומות, שמתעופפות מהר, כך שקשה לתפוס אותן בעדשת המצלמה, אבל הצלחתי לא רע…
בדרך לספארי, עוברים ליד הכדור הפורח הענק (שבעצם קשור בכבל ארוך לאדמה), כלוב האריות ובו 4 גורים – 3 נקבות וזכר אחד.
בשל השעה המוקדמת יחסית, התור ל-Tram לא ארוך וחיש מהר אנו מוצאים עצמנו ישובים ויוצאים לדרך.
כבר בהתחלה, מצד ימין, זוכים לראות את אחד מכוכבי האיזור – צ'יטה!
הנסיעה איטית, אך הנהג לא תמיד עוצר במקומות הנכונים (לפחות לטעמנו)!
בכל זאת, רואים מגוון רחב של חיות, מוכרות יותר ומוכרות פחות, שנמצאות במרחב מחיה גדול למדי – נקודת אור חשובה!
לאחר שירדנו מהסיור, עולים במעלה אחד השבילים לכיוון כלוב הפילים.
ליד, יש מתחם ישיבה מוצל, שם אנחנו עושים הפסקת אוכל קצרה.
חולפים שוב ליד האגם הגדול, בתוך כלוב רקונים, אליו צריך להכנס רק לאחר שחיטאת את הידיים ובלבד שעברת את גיל 5! וכן ליד הגורילות.
וכשממשיכים רואים הפניה לאמפיתאטרון וקוראים שיש שם מופע עם ציפורים שבדיוק החל לא מזמן. עלינו במהירות למעלה ונהננו לנוח ולצפות בציפורים שונות.
בדרך למטה, עברנו, שוב במקרה, ליד הדגמה של תוכי מסויים עם הסברים על אילופי ציפורים.
לאחר מספר דקות נחמדות, המשכנו הלאה.
את הביקור בפארק סיימנו באגף הנשרים, שהדרך אליו יפה וצופה אל העמק עם החיות המשוחררות מצד אחד ועם תצוגת קקטוסים וצמחי מדבר אחרים מצד שני – תענוג!
הסיכום המשפחתי היה שבנוסף לזה שמאוד נהננו מהספארי שהינו מרווח ונעים לשוטט בו, הוא הרבה יותר כיפי מגן-החיות בסן-דייגו (בילינו בו יותר מ 3 שעות). אם היינו צריכים לבחור – פה אחד נבחר הספארי ולא גן החיות (החיסרון – 30 מייל מהעיר).
בזמן ההכנות לטיול קראנו על שמורת Torrey Pines. מעיון באינטרנט היא נראתה מעניינת. כשהגענו לסן דייגו ובדקנו איפה היא ראינו שהיא צפונית לעיר וחשבנו שפיספסנו ביקור בה, בדרך.
התברר שהספארי גם צפונית לעיר והשמורה השתלבה נהדר בדרך חזרה.
רגע לפני השמורה מגיעים לאיזור חוף הים, ומחליטים לעלות למרכז המבקרים למעלה כי נראה שתצפית מהגובה תהיה נהדרת. הדרך למעלה קצרה ביותר, במיוחד כשהיא נעשית בנסיעה (כ 2 מייל). בצד הדרך ראינו אנשים צועדים אך לא מקומות לעצור להתרשם מהנוף. עצרנו בחניית מרכז המבקרים, הנמצאת בקצה האיזור בו מותר לנסוע.
נכנסנו למרכז הקטן והחביב. מסביב לקירות מדפים ועליהם פוחלצים של חיות האיזור.
ההמלצה שקיבלנו היתה מסלול אחד שעובר לאורך הגדה ובו תצפיות לים.
בפועל, יצאנו לחניה שנמצאת ממול והתחלנו לרדת במסלול לים. הלכנו את רובו עד למצוק מעל הים.
המסלול קל יחסית. הולכים בשביל חולי למדי, בינות לצמחייה. כמובן שיש אזהרת נחשים...
לקראת המצוק – נגלה נוף מקסים – חלק מההר עם תצורות אדמה יפות וכמובן ... הים!
הבעיה היחידה, לטעמינו, העדר הצל. למרות זאת, זה לא כך נורא. מזג האוויר באיזור אמנם חמים, אך נעים לאין שיעור בהשוואה למה שחווינו בניו מקסיקו ואריזונה.
בדרך חזרה, עוקף אותנו בזריזות בחור צעיר שעושה את דרכו בעליה, בריצה. המיוחד הוא שאחת מרגליו היתה למעשה פרוטזה – הסתכלנו בהערכה !
חזרנו לרכב. נסענו מרחק קצר ביותר בחזרה לכיוון הים. בצד שמאל יש חניית עפר קטנה, בין תמרורים ובהם אזהרת "פה אסור לחנות" – כלומר, יש איזור מצומצם ביותר למשהו כמו 4-5 רכבים!
המסלול עצמו לא ארוך, ומזכיר, משום מה, את המסלול שעשינו לפני מספר שנים בשמורת - Point Lobos.
למרות שמה של השמורה, את עצי ה-Torrey Pines ראינו יותר במסלול הראשון. פה בלטו יותר עצי Mojave Yucca trees ופרחים שונים.
רגע לפני שמסיימים את המסלול, חלק מאיתנו זוכה לראות ארנב.
ממשיכים במסורת של הטיול הנוכחי – בכל פארק רואים לפחות חיה אחת שאינה סנאי, או לטאה…
בתכנון היומי שלנו, עוד חשבנו לעבור גם בלה הויה, אבל שוב, העייפות מכריעה ובנוסף יש פקקים הולכים ומתארכים בדרך ולכן אנו מסיימים את היום בשש ורבע בערב עם 2 פיצות Take away ולחדר...
למרות שנותר עוד יום אחד של טיול, יש מספר פריטי לבוש שדורשים כביסה ובזמן שהלכנו ללובי דורבן ב' מגלה ספריית וידאו בת עשרות סרטים ומבקש בקבלה את שני חלקי הארי פוטר האחרון.
הילדים מתרווחים במיטות, צופים בסרט ואנו נהנים לשבת בחוץ, ליד הבריכה בשקט.
פה מתחיל להתרקם רעיון ליום המחרת, שהינו כאמור, היום האחרון.
