בצער רב נפרדנו מהמוטל בווסט ילוסטון. רגע לפני, עוד הספקנו לעבור בחנויות המזכרות ולקנות לילדים סווצ'רים עם הדפסות שהם בחרו ומזכרות קטנות נוספות.
בדרכנו לSLC עשינו 2 עצירות -; האחת ב-Big Springs עליה המליצה פטי, בעלת המלון. יש שם נהר עם גשר ואמורים להיות שם דגים שקופצים לגובה כשזורקים להם אוכל, רק שהיינו עייפים ולא ראינו שום דבר מעניין ולכן החלטנו להמשיך. העצירה השניה היתה בדרך נופית של Mesa Falls ועשינו תצפית על חלק מהמפלים כי באיזור השני פספסנו את מסלול ההליכה הקצר, והארוך נראה לנו ארוך למדי, למרות צבעי השלכת המדהימים שליוו את תחילת המסלול.
עצרנו לארוחת צהרים קלה ב- Wendys ושם היתה לנו חוויה של ממש.
לאחר שהתיישבנו לאכול ראיתי שאחד האנשים אוכל מרק ושאלתי אותו אם זה מרק צ'ילי. האיש השיב בחיוב ואני אמרתי לו שחיפשתי כזה זמן רב. לאחר מספר דקות התכוונתי ללכת לקנות מרק כשהאיש הופיע עם מגש ועליו 2 מנות מרק שהוא קנה עבורנו! לא ידענו מה להגיד פרט לתודה, תודה ושוב תודה. נהנתי מאוד. לפני שיצאנו מהמקום הילדים ואני דיברנו עם אחת הקופאיות שהתפעלה מכך שבאנו מישראל עד שם ואמא דורבן שרצתה להזמין גלידה -; קיבלה אותה על חשבון הבית!
משם המשכנו לעבר SLC ולקראת ערב הגענו למלון עם חדרים ענקיים וניסיון שלנו לשדרג לסוויטה כמעט והצליח, רק כשפתחנו את אחת הדלתות גילינו שכבר יש שם מזוודות ...
לא נורא. נסתדר עם מה שיש...
לאחר הפיצה הטעימה שקנינו, התקלחנו ושקענו בחלומות.
יום שלישי, 18.09.2012
אחרי שנת לילה טובה מתעוררים לבוקר חדש.
נכנסים לפורום, עונים לשמוליקיפוד ששלח הודעה אתמול בלילה ומעדכנים את חברי הפורום בחלק מהחוויות שלנו.
יורדים ללובי של המלון ומופתעים לגלות ארוחת בוקר מלאה: חביתות, תפוחי אדמה חמים, פנקייקים עם מבחר רטבים, דגני בוקר, תוספות של פירות, מיצים, לחמים ואפילו תפוחים ובננות.
אנחנו מאוד מרוצים מהמלון הזה (Crystal Inn & Suites) במיוחד מהחדר הגדול והמרווח -; שיש בו אפילו 2 כיורים!
לאחר שיוצאים מאיזור SLC , מפספסים בגלל עבודות בכביש את הירידה לכביש מספר 6 ונוסעים הלוך וחזור 2-3 פעמים עד שמגיעים לכיוון הנכון. לפחות הנוף מפצה על בזבוז הזמן היקר -; ההרים צבועים באדום שלכת ואנחנו עוצרים לרגע בצד לצלם עם קבוצת יפנים מתלהבים ואופנוען. בהמשך ניתקל בקבוצות רבות של אופנוענים בגיל העמידה, בד"כ ממועדוני (ואופנועי) הארלי דייוידסון, המטיילים ברחבי ארה"ב. בהחלט מעורר קנאה.
בהמשך הנוף משתנה והעצים צובעים את ההר בכתום ובמיוחד בצהוב. לצערנו, לא מצאנו מקום לעצור, אז ננצור את התמונות בזיכרון האישי שלנו. שוב מתחלף הנוף ואנו נוסעים עשרות מיילים באמצע השממה. לפתע רואים ישוב קטן ועוצרים בתחנת הדלק, נכנסים לחנות הקטנה וכל אחד מוצא לעצמו משהו כיפי: אני -; קפה, אמא דורבן -; ארטיק והילדים -; פופקורן! היו נחמדים מאוד -; גם מחירים סבירים לחלוטין, וגם למדנו שהמכסה של כוס השתיה נקרא LID. לא ידענו.
לקראת 14:00 מגיעים לאיזור מואב ומחליטים לנסוע ל-Dead Horse Point (State park, 10$) זוהי נקודה שהמידע עליה בספרים מועט ולא 'עושה חשק'. טעות !!!! נכנסנו רק כי היה זמן. איזה מזל!!
כשהגענו לפארק יצאנו לסיור קצר שמקיף את מרכז המבקרים והתרשמנו מהנוף.
הוספנו מסלול הליכה קצר לצידו השני של העמק וקינחנו בתצפית המרוחקת כמייל מהמרכז והומלצה בחום ע"י הריינג'רית.
אם עד עכשיו הנוף היה מדהים, כשהגענו לשם נעתקו המילים מפינו וכל מה שיכולנו לאמר זה "אין דברים כאלה!". התמונות יצאו לנו נחמדות, אבל לעמוד בתצפית בגובה של כ 9,500 רגל ולהיות מוקף ב-WOW של ארבעה כיווני אוויר זו חוויה אדירה. צילמנו והצטלמנו (בעזרת תיירים איטלקים) והתקשנו לעזוב את המקום. אחד המקומות המומלצים ביותר בטיול. לא לפספס.
לאחר התלבטות, החלטנו לוותר על נסיעה לקניונלנדס הקרוב ולהגיע למלון.
יום רביעי, 19.09.2012
קמנו בבוקר וקיווינו לראות משהו מהזריחה, אך התבדנו...
השמש עלתה ומחושך עברנו לאור בלי שום סממן מיוחד. ציפינו ליותר מהאיזור הזה.
לאחר ארוחת בוקר פשוטה ביותר במלון (לחם וריבות, מיץ תפוזים, שתיה חמה וקורנפלקס לילדים) יצאנו לקניות קצרצרות בסופר המקומי ומשם פנינו לArches- . יצאנו לסיבוב בשמורה/
באחת העצירות שלנו, קבוצת אופנוענים סימנה לנו שנתקרב. הם ראו שבאנו עם ילדים והציעו להם להצטלם על אחד מהאופנועים. רק דורבן ב' רצה להצטלם. הוא עלה על האופנוע. הם שמו לו ברקע מוסיקה מתאימה ואף נתנו לו משקפי שמש! בהחלט חוויה אחרת.
אח"כ יצאנו ל-2 מסלולים נוספים שיצאו מאותה נקודה: Double Arches - אין דין מראה מרחוק למראה מקרוב ממש מתחת לנקודת החיבור של הקשתות -; איזה גודל, איזה עוצמה! חזרנו רגלית לאיזור החניה ומשם עשינו סיבוב לקשתות ה-Windows.
בדרך חזרה עצר אותנו זוג מבוגר שהעברית שבפינו הסבה את תשומת ליבו. מסתבר שיש להם חברים טובים בארץ (שהכירו כשהזוג עבד בעיירה שלהם לפני כשלושים שנה) ויש להם פינה חמה מאוד לישראל! לאחר שיחה של כ-10 דקות נפרדנו מהם והמשכנו לקשתות נוספות : הלכנו בתוך החול באיזור ה-Sand Dune Arch והשקפנו מרחוק על ה- Broken Arch.
סיימנו באיזור גן השטן (למרות שויתרנו על המסלול ל-Landscape Arch כי היינו עייפים. בדרך לשם עוד הספקנו לתצפת מרחוק על ה-Delicate Arch . ניסינו לעלות לתצפית גבוהה יותר, אך המסלול היה יותר בעליה קשה ורק אני נשלחתי לבדוק ולצלם. כמו כן עצרנו לרגע ב- Skyline Arch.
היינו צריכים לתדלק ולכן הוחלט לחזור למואב, לתדלק, להצטייד בסופר המקומי ולאכול בחדר ארוחה קלה. הזמן רץ מהר וכך יצא שהגענו למרכז המבקרים של Canyonlands (איים בשמיים) כשלרשותינו קצת יותר משעה (כי רצינו להגיע חזרה ל-Arches לשקיעה). למרות הזמן הקצר הספקנו להגיע ולצלם בנקודות התצפית המומלצות: Grand View Overlook, Green River Overlook ואפילו הספקנו לעצור לנקודה נוספת שלא הומלצה ע"י הריינג'רית Buck Viewpoint. סה"כ היה לנו הספק לא רע והצלחנו להנות מהנוף המרשים, למרות שלטעמנו, אין כמו ה-Dead Horse Point שראינו אתמול.
הקדמנו לצאת והגענו שוב ל-Arches כ-45 דקות לפני השקיעה (ביררנו זמנים במרכז) ונסענו לנקודה מומלצת -; Avenue. סה"כ הנוף, אותו לא הספקנו לצלם בבוקר, היה יפה ובזמן שחיכינו לרדת השמש התחלנו לראות דמויות מעניינות בסלעים השונים. השמש החלה לשקוע אט אט אי-שם במרחק ולמרות שהשקיעה לא הניבה צבעים יוצאים מן הכלל נהנינו לראות את משחקי האור השונים בסלעים.
עצרנו לארוחת ערב קלילה וחזרנו למלון.
