מארקו המשכנו לעבר ווסט ילוסטון. הדרך נמשכה ונמשכה וניסינו להתעודד משיירות הקרוואנים שהיו בדרך היציאה מווסט ילוסטון. הגענו לעיירה, עברנו במקדונלדס המקומי ומשם למלון. החדר עדיין לא היה מוכן ולכן יצאנו לשעה של קניות בחנויות הבגדים... בשלוש וקצת נכנסנו לחדר, אותו אחד משנה שעברה... ותוך דקות יצאנו לכיוון פארק יילוסטון. היה לנו הספק לא רע בכלל! התחלנו באגן התחתון, רק שהפעם גייזר Fountain לא הראה סימני חיים.


משם המשכנו לעבר Midway Basin ונהננו לשחזר תמונות מהטיול הקודם בכניסה ליד הנהר הכחול כהה, אגם המכתש הכחול הגדול, בריכת הצבעים שנראתה שונה בשל מזג האויר ושאר הבריכות המרשימות באיזור.




עצרנו לסיבוב בBiscuit Basin ובצפיה בהתפרצות של הזקן הנאמן. הפעם לא היה לנו כוח לסיבוב על ההר שמסביב ורק נכנסנו לקבל קצת מידע במרכז המבקרים.





בדרך, בצד שמאל עצרנו לסיור קצרצר במקום שטרם היינו בו וגם לא מופיע על מפת הפארק...
יום מלא נופים וצבעים מרהיבים:




משם המשכנו לעבר אגן נוריס והפעם כל המשפחה ירדה לסיור מדהים בשביל המעגלי. המצלמה עבדה ללא לאות ולאחר שסיימנו את הסיבוב החלטנו לנסות את שביל הפורצלן שבפעם הקודמת פספסנו - היה שווה! בילוסטון כמו בילוסטון כל רגע סוחט קריאות התפעלות!







נסענו לעבר הגדה הדרומית של הנהר, גם בה לא ביקרנו בטיול הקודם, גם כי טיילנו לתצפית מהגדה הצפונית וגם בגלל גשם קל שירד. הגענו לנקודת Artist Point והמילים פשוט נעתקו מפינו! ללא ספק זה אחד המקומות המדהימים ביותר בהם היינו מעודנו!



מלאי אדרנלין חזרנו לכיוון הכביש הראשי ועצרנו במסלול הדרומי ובנקודת השיא המפורסמת שלו - המדרגות של הדוד תום - כ-330 מדרגות שיורדות מטה מטה, לאחר שביל עקלקל לעבר תצפית למפלים אותם ראינו קודם מרחוק. לפני תחילת המסלול יש אזהרה על רמת הקושי שלו. הירידה לא היתה קשה. עיקר הקושי להתפתל בין המלוכסנים שעוצרים בכל מדרגה שניה ומצלמים את עצמם בשלל פוזות. מתישהו הפסקנו להתחשב בהם ולא חיכינו שיצלמו. פשוט עברנו.
לאורך כל הדרך רואים מים מתפרצים עם קשת תמידית שיושבת עליהם. לפעמים אפילו רואים קשת נוספת בהירה יותר מעל... מגיעים למטה, המפלים בהחלט מרשימים! ואז, מתחילה העליה למעלה - קשה ומתישה. במדרגות הראשונות עדיין לא מבינים את הקושי, אבל אז מתחילים להתנשף...
צל"ש ענק לכל בוגרי המסלול!















ביציאה, בדרך למלון , נתקענו בפקק ענק שסיבתו התבררה בהמשך: במסלול הנגדי ראינו ביזון ענק שנדחף ע"י מכונית של ריינג'ר....

http://petespizzapasta.com/





בדרך לרוזוולט עצרנו במפלים חביבים. פגשנו שם משפחה אמריקאית שטיילה בסביבה, שוחחנו איתם מספר דקות. האבא הראה לנו על ההר ממול עצמות של ביזון.




בדרך לשם רואים מרחוק ביזון ואפילו לא עוצרים לצלם.




בחזרה, מספיקים לעבור בלובי כדי להכין משקה חם (קר כבר אמרנו?) ופוגשים זוג ישראלים שחי בלונדון.
לאחר שיחה נעימה נפרדים מהם והולכים לישון.