יום שני, 10.08.2015 - בינות קקטוסי הענק באריזונה
כאמור, נשהה בטוסון יומיים-יומיים וחצי ולכן הרשינו לעצמנו להאריך במעט את שנת הלילה ולמתוח קצת את הבוקר. לקראת עשר יוצאים לדרך לכיוון מוזיאון המדבר של סונורה. בדרך רואים קקטוסים לרוב, בכל הצורות והגדלים.
שלט בצד הכביש מפנה ל-International Wildlife museum. לא היכרנו. פנינו לאיזור החניה להציץ. הכניסה ממש מרשימה – מספר פסלי מתכת של חיות. למרות שהיינו במוזיאון דומה בתחילת הטיול, נכנסנו פנימה והחלטנו לבקר במוזיאון. [מהסברי הריינג'רית הבנו שהבניין נבנה במודל מבצרים ספרדיים של פעם]
.
.
כבר בחדר הראשון לא מפסיקים להתפעל. מלבד עשרות פרפרים צבעוניים ומרהיבים בצורות וגדלים שונים, יש מספר תצוגות מעניינות בתוך אקווריומים. באחד מהם צריך למצוא מספר סוגי חיפושיות ופרפרים שמתחזים לעלים מתים – נהדר!
.
.
יש עוד 3 אקווריומי זכוכית קטנים בהם דרים טרנטולה, עקרב ועוד חיה לא זכורה ברגע זה, שבדיוק זכו להאכלה: צרצר חי שנגזר דינו…
.
באקווריום זכוכית אחר מספר מקקי ענק – מה זה ענקיים? הם גורמים "להתגעגע" לג'וקים הביתיים… אלה יצורים שזוכים לזמן מסך ונאכלים בתכניות הישרדות או Fear Factor למיניהן…
ממשיכים פנימה ומתענגים על תצוגות של חיות שונות מפוחלצות, חדר מיוחד שנקרא לו Poop Room, ובו תצוגות בגדלים שונים, תמונות וחידות טריוויה על צואת חיות. נשמע נורא, בפועל – נחמד ומיוחד!
.
.
.
אחד משיאי המוזיאון אולם גדול ובו עשרות ראשים של איילים וצבאים בכל הגדלים והסוגים וכן עשרות חיות בגודל מלא – פשוט מדהים!
.
.
אצלנו יש אולי סוג אחד או שניים של יעלים, איילים וצבאים. ידענו שיש יותר, אבל לא ידענו כמה!
בתצוגה אחרת מציגים חיות שפועלות בלילה ולכן הוא חשוך!
.
.
קצת קשה לתאר הכל, לכן, ניתן לתמונות לדבר בשמנו.
.
עוזבים בצער את המוזיאון שמבחינתנו נחשב ליפה ביותר בתחומו, יותר מאחרים שראינו. כניסה זולה יחסית – 9$ לאדם, ועוד על-הדרך. מומלץ בכל פה!!
נוסעים לכיוון Arizona-Sonora Desert Museum. האמת לא ידענו למה לצפות. רק ידענו שזה מוזיאון מדברי שרובו בחוץ וזהו.
סיירנו במוזיאון ביום לוהט, מעל 40 מעלות!
.
,
.
חלק מהסיור הינו פשוט כניסה למסלול של (רק) 0.5 מייל לתוך מדבר סונורה. רק להרגיש את הטעם. מרגישים: חם, יבש ויפה. קשה להבין איך אנשים רכבו כאן ימים על גבי ימים על סוסים.
מידי פעם פוגשים קויוטים (אמנם ממתכת, אבל למי אכפת)...
נהנים במתחמים המוצלים – מערה ובה מינרלים ומוצגים שונים, חיות שחיות במעבה האדמה, גלריית אמנות ובה ציורים מדהימים שנראים ממש אמיתיים עם נופים וחיות מהאיזור וגם מזגן-משיב נפש.. (התערוכה מסתיימת בתחילת ספטמבר).
בחוץ, המון המון קקטוסים וצמחייה מדברית עשירה ביותר.
המוזיאון גרם לנו להרגיש כמו במבוך. נהנים לפנות לתוך כל מיני שבילים וגנים. בכל מקום ניתן למצוא קולרים ומים קרים וכן סככות מוצלות – מקל על החום וגורם לסיור להיות נסבל. דרך אגב, ברוב השירותים ניתן לקחת קרם הגנה ללא תשלום.
בין יתר פינות החמד – גינת פרפרים פתוחה – נאמר לנו שהם פשוט שותלים את הצמחים המתאימים לפרפרים ולכן הם מגיעים לשם מבלי צורך לסגור אותם! מתחם קטן עם עצים ובו מעופפים יונקי דבש קטנים ומתוקים שאינם פוחדים מבני אדם. לא פעם ריחפו סנטימטרים ספורים מאיתנו עד שהמשיכו לדרכם. מקסים.
אמא דורבן מבחינה בארבה ענק על אחד הענפים ואני רואה אחד נוסף על העץ שליד.
במוזיאון - מספר כלובים-מתחמים לחיות האיזור, אך לא זכינו לראות אף אחת מלבד דורבן, יתכן והסתתרו (טוב מאוד) בגלל החום הכבד.
כמו כן, גילינו בכניסה לחנות המזכרות שלפני היציאה, חדר ובו אקווריומים ובהם חיות מים מהאיזור – מקסים! בהחלט מפתיע אקווריום באמצע המדבר, ממה שהבנו מההסבר כל היצורים שם הגיעו מ-ים (?) שבאיזור סן דייגו. לא קלטנו בדיוק את השם: סוסוני ים ודגים למיניהם וכן צלופחים קטנים ומיוחדים שנראים כצמחים שיצאו מהחול ונקראים Garden eels.
רואים אותם עולים ויורדים. קיבלנו הסבר שהם עוקבים אחרי דג מסויים ולכן כשהוא שוחה למעלה הם מותחים את עצמם וכשהוא מנמיך הם מתחפרים.…
חייב לציין שמחיר הכניסה גבוה, אין הנחות. 19.5 $ לאדם. שילמנו 70$ למשפחה וקצת התאכזבנו בכניסה. במיוחד בהשוואה למוזיאון הפוחלצים. ככל שהתקדמנו בסיור במוזיאון הלכה האכזבה ונמוגה, עד שעברה להתפעלות.
גם חנות המזכרות (היקרה) יפה מאוד ושווה שיטוט.
למרות החום הכבד, מחליטים להמשיך בנסיעה עוד מיילים ספורים ולהכנס ל- Saguaro National Park, שנקרא על שם קקטוסי הענק שנראים פה בכל מקום.
בדיוק כשנכנסנו למרכז המבקרים מכריזים שבעוד 2 דקות מתחיל סרט. ממילא חם, כך שאנו מציגים את כרטיס הפארקים שלנו ונכנסים לצפות בסרט, שהיה מוצלח ביותר והתמקד בצורה בה האינדיאנים מתייחסים לקקטוסים ולאדמה והיה ערוך בצורה טובה.
אקורד הסיום היה מפתיע., ברגע שהסרט נגמר, המסך עלה וחלון החוצה למרבץ קקטוסים נגלה לעינינו!
כאמור, היה חם מאוד בחוץ והתלבטנו ביותר אם יש טעם לטייל בפארק. למזלנו, הפנו את הריינג'ר Abe להסביר לנו על מפת הפארק ומסלוליו. תוך כדי הצגת המפה והמלצה על נקודה ובה הליכה קצרה לראות פטרוגליפים, פיתחנו שיחה עם Abe החביב. הוא שאל איך אומרים Right בשפה שלנו ולאחר שענינו לו : "ימינה" הוא הסביר שהמסלול הולך "ימינה, ימינה, ימינה..." התחלנו לצחוק ולאחר שסיפרנו לו שאנחנו מישראל הוא סיפר לנו ששמו הוא בעצם אבשלום! [אינדיאני ומשלנו]
שוחחנו עוד מספר דקות על יהודים ועברית ובכלל. אמא דורבן שלפה עט ISRAEL ונתנה לו. הוא הודה לנו בהתרגשות.
עצרנו למספר דקות ליד אקווריום גדול שהוצב בחדר ובו חיות וצמחים של האיזור, כשאנו שומעים ברקע שאייב מתרגש ומראה לחבריו את העט שקיבל. לפתע הוא מופיע לידינו וערך לנו הכרות של כרבע שעה עם החיים שמאחרי התצוגה – הסברים מעמיקים על מבנה הקקטוס, שבתוכו הוא בעצם ספוגי ואוגר כל טיפת מים שניתן, על הקוצים המרובים שמשמשים, בין היתר, ליצירת איים קטנים של צל על הצמח, על החורים בקקטוס שעושות ציפורים ולמעשה פוצעות אותו והדרך בה הוא "מכין" לעצמו סוג של חבישה וכלה בהסבר למה חלק מהענפים כפופים ומתעקלים חזרה למעלה -הסיבה: קקטוס חי כ-200 שנה ובכל שנה יש כשלושה אירועים של קרה, המים שבענף קופאים והוא מתכופף מהכובד, אך מנסה למצוא בחזרה את השמש ולכן מתעקל חזרה כלפי מעלה. כל המידע הוצג ע"י שאלות מנחות וחיוך רחב. הוא בדק את חדות ראייתנו על ידי הצגת מקטע באקווריום בו היה עלינו לגלות עקרב קטן. דורבן ב' חד העין מיד מצא אותו למרות גודלו הקטן וצבעו החיוור (של העקרב!) שהתמזג בצורה מושלמת עם האדמה. חוויה!
המסלול הרכוב, אורכו כ-6 מייל ובו מספר נקודות עצירה למסלולים. נסענו בשביל כורכר לא סלול בתוך יער קקטוסים מרהיב ועצרנו רק בנקודה אחת למסלול קל בן 400 מ' במעלה מדרגות לכיוון מצבור סלעים קטן ועליו מספר פטרוגליפים.
סיום נהדר ליום מלא חוויות מדבריות.
כמובן שבמייל האחרון של הכביש בשמורה אני מבחין בארנב שחומק רגע לפני הקליק במצלמה...
באופן אישי, אולי בגלל ילדותי בערד, יש לי חיבה עזה לקקטוסים באריזונה (הנקראים Saguaro). כאן מדובר בגן עדן לאוהבי הז'אנר – כל הסביבה , כל הפארק , זרועים בקקטוסים בצורות שונות ומשונות. מדהים ומרגש. נהניתי מכל רגע.
בדרך חזרה למלון עצרנו במסעדת Cracker Barrel, בה אמא דורבן ודורבן א' נתקלו במסע הרובוטיקה.
היה טעים ומהנה – למי שלא מכיר זוהי רשת בה מסעדה כזו "יושבת" בתוך חנות בסגנון העבר מלאה בחפצים שונים. האוכל היה טעים ומתאים לכל המשפחה, מבוסס עוף וירקות, והמחירים גבוהים במקצת מברשת דני'ס בה אנו נוהגים לאכול. מומלץ.
