יום ראשון, 09.08.2015 - Rocks arond the clock !
מתחילים את היום ב-City of Rocks State Park. מתקרבים אל הפארק ומנסים לנחש איפה הוא ומה הסוד שלו. לפתע הדרך יורדת קמעה ומתגלים לפנינו ריכוזי סלעים! בהחלט נראה כמו עיר (בגודל, מזכיר יותר כפר) של סלעים שנראים כמו בולדרים גדולים. מדהים ריכוז הסלעים בצורה זו בשטח כה קטן, כאילו ללא קשר לסביבה.
הפארק נראה די נטוש, פרט ל-RV שחנו במתחמים הרחוקים יותר ואוהלים שאנשים הקימו בין הסלעים. לא הבנו למה להיות כ"כ קרובים לנחשים.
מתייעצים עם הריינג'רית שממליצה לעשות סיור רכוב. היות ואחד הילדים היה מצוברח זה התאים יותר מאשר טיולים רגליים. פרט לריכוזי הסלעים' ראינו מספר ארנבים (יש שני סוגים, אחד אפור יותר והשני גדול וצבעוני יותר), חיה עם זנב חום מעובה (כנראה סוג של גירית) והרבה פרפרים גדולים- צהובים וכתומים. גם הצמחיה היתה מגוונת וססגונית (ביחוד הפרחים).
.
.
.
כאמור, נסענו,בחלק התחתון של הפארק. מה שקצת הפריע לנו היה שליד כל ריכוז סלעים יש שלט עם שם, שמצביע בעצם על נקודת פיקניק / חיבור ל-RV. די מקלקל, לטעמנו. לא עלינו לתצפית על הגבעה.
.
.
גן בוטני מדברי:
.
.
הנסיעה לפארק מהעיר Deming נמשכת כ- 25 מייל – די רחוק, אבל הפארק הזה מפתיע ושווה את המאמץ. לאחר כשעתיים, לאחר שחצינו בדרך את הגבול לאריזונה והרווחנו שעה, הגענו ל- Chiricahua National Monument.
בדרך השמים התקדרו וירד קצת גשם. קיווינו שהוא לא ימשיך לרדת, היות והאיזור מועד לשטפונות (יש שלטי אזהרה בצידי הכביש). כמנהגנו בטיול, גם כאן הדרך אל הפארק רצופה עליות, הפעם - די מתונות, וכביש שכנראה שקע בגלל גשמים, כך שכל הזמן יש עליות-ירידות קלות והבטן מתהפכת. כללית, הדרך לא נגמרת וכל הזמן בדקנו שאנו בכיוון הנכון.
כבר בכניסה, כדקה לאחר שצילמנו את השלט, צפה בנו מתוך העשב אייל חמוד (למתעניינים - White tailed deer). בהמשך הדרך, חצתה את הכביש בריצה ציפור גדולה ומיוחדת ונכנסה בינות לעצים. למרות מנספר נסיונות צילום, היא לא נקלטה בעדשת המצלמה. עוד רגע תגלו מי זו.
.
.
הגענו למרכז המבקרים. החנייה די שוממת. אולי עוד 2 רכבים (ככל הנראה של הריינג'רית והמתנדבת)...
יושבים מספר דקות בחניה, מכינים כריכים ולאחר שהשקטנו את הרעב, נכנסים פנימה ומבררים לגבי הפארק. רואים פוסטר עם ציפורים. מצביעים על הציפור ושואלים את הריינג'רית איך קוראים לציפור שראינו. הופתענו ושמחנו לגלות שזו היא Roadrunner, גיבורת ילדותינו הזכורה לטוב מהסרטים המצויירים. למי שלא זיהה – זוהי "מיפ-מיפ" שבורחת מזאב הערבות (Coyote – קויוט) הרע שלא מפסיק לרדוף אחריה ולהתרסק באלף דרכים שונות ומשונות...
מרוצים חוזרים לרכב ומעפילים לנקודות התצפית המומלצות. במעלה הכביש, רואים סלעי ענק מרשימים ועצי יער קרובים לכביש לתוכם מעופפות מדי פעם ציפורים שונות (ביניהן אחת תכולת כנפיים). עוצרים ומנסים לתת שמות לכל מיני סלעים…
.
בחלק השני של הדרך, נעלמים הסלעים ואנו מעפילים על ההר כשלצידנו Bonita Canyon.
עושים מסלול קצר Massai Point Nature Trail - לנקודת תצפית נחמדה ובה משקפת המכוונת למספר נקודות עניין. הסלעים ממול מזכירים ב"גדול", תרתי-משמע, את קניון ברייס, אבל כאן אין צבעים וגם המצבורים של הסלעים פחות צפופים.
.
.
.
עצרנו ב- Sugarloaf Mountain Trailhead, לצילום בלבד. ראינו את האזהרות של המסלול וחשכו עינינו... ממש מזמין: תיזהר, אתה נכנס לשטח פראי! ואז מופיע פירוט מרגיע של פומות, דובים, נחשים ושאר מרעין בישין....והכל באחריות המטייל...עכשיו תחליט אם להתקדם או לא..…
הם ממשיכים לעודד אותך ומזכירים לך שלפעמים קצת קשה להגיע לאיזורים האלה במהירות במקרה שתצטרך… החלטנו לוותר.
.
בנקודה הבאה, שמנו לב שהשלט חוזר על עצמו, אז נרגענו קצת ועשינו מסלול חלקי מ- Echo Canyon Trailhead, עד למקום שראינו מרחוק את מקבץ הסלעים שמן הסתם הוא ה-Grotto וחזרנו לרכב.
.
.
גם הקניון הזה מיוחד בדרכו ושמחנו שעשינו את המאמץ להגיע אליו.
אנו למודי קניונים, ראינו רבים, ושמחים לגלות בכל פעם מחדש פנינים נוספות. עדיין לא ראינו שני קניונים דומים. השונות מדהימה ושווה!
לקראת ערב הגענו לטוסון, בה נלון בשלושת הלילות הקרובים.
