צפון מערב ארה"ב + הרוקי'ס הקנדים, קיץ 2013 – חלק 2 - עוברים בסיאטל ונהנים בפורטלנד.

שוב היינו ערים מוקדם בבוקר, סופרים דקות לפתיחת חדר האוכל...

אוכלים טוב ומתכוננים לצאת מונקובר, דרומה, לעבר סיאטל, ארה"ב.

אחרי כשעה נסיעה מתקרבים לגבול. רואים שיירה ארוכה בת שני נתיבים מצד שמאל ומצטרפים אליה. יש נתיב ריק בצד הימני שמידי פעם נוסעות בו מכוניות. מסלול זה מוביל כנראה לדיוטי-פרי וככל הנראה גם לאנשים עם אישור מיוחד. סופסוף מגיע תורנו ולאחר בחינת הדרכונים ומספר שאלות אנחנו נשלחים למבנה המרכזי, לתשאול נוסף ותשלום (6 דולר לאדם). התור הזה זז יחסית מהר והתור הרציני היחיד היה לחדר השירותים הבודד שבכניסה...

סה"כ הסיפור הזה לקח שעתיים וזה בשבת בבוקר (הגענו לשם בשמונה!).

לעבור את הגבול מעזה לישראל יותר מהר והשוטרים לא חמושים מכף רגל ועד ראש. מה יש לקנדים שמרגישים מאויימים כל כך?


 

עולים על כביש 5 לכיוון סיאטל (לאחר שנסענו בכביש 99 מקנדה). ממשיכים לפי ההסברים הנפלאים של רבקה ק., לדרך נופית במקום המהירה. האמת שעוד לפני שהתחלנו בחלק הנופי של הטיול הודינו לרבקה, שהפנתה אותנו לכיוון כביש 20, ביציאה 230, וזאת בגלל פקק ארוך שמהותו לא ברורה שהשתרך באיזור - שמחנו לרדת ביציאה וגם ראינו מכוניות רבות שעשו פרסה כדי להמנע מלעלות על ה-I5.

המשכנו בכביש 20 עד שפנינו שמאלה (אם אני לא טועה ההכוונה היתה לכיוון Oak Harbor)

מגיעים להר אירי ומעפילים לגובה בכביש צר ומתפתל כשהשמש מסנוורת לחילופין, בתוך יער יפה. עוצרים בשתי נקודות לתצפית. כנראה שאת הראשונה שעליה המליצה רבקה פספסנו למרות שנדמה לנו שאיתרנו אותה ולא היה מקום לחנות/לעצור. עצרנו בחניה, שלידה משני צידי הכביש היו מדרגות ועלינו לשני הצדדים לתצפית. סה"כ הנוף היה יפה, אבל לא היה מזיק לקצץ את ראשי העצים שהסתירו...



 משם המשכנו לכיוון Deception Pass Bridge . יש לשים לב לשלט הראשון עם שם דומה של המעבר Pass שם אין כלום. צריך להמשיך עם הכביש, לעבור פארק קטנטן ליד אגם ולהמשיך ישר עד שרואים שלט שמזהיר עלNarrow Bridge . רואים שיש שוליים רחבים מאוד ליד קיר בלוקים ושם להחנות. יורדים מהרכב והולכים על גבי הגשר (כדי לעבור לצד השני יש להמשיך ישר ברגל עד שמגיעים למקום ובו מעבר של מדרגות מתחת לגשר). המראה יפה מאוד.


 

 ממשיכים לעיירה Coupeville. זוהי עיירה קטנה ונחמדה מאוד. חנינו בחניה מסודרת (יש לעקוב אחרי השלטים), ביקרנו בשוק איכרים קטן וחביב, משם ירדנו לכיוון הים, לשדירת החנויות. במיוחד אהבנו חנות קטנה עם חפצים ישנים כמו פטיפון, טלפונים של פעם וכרזות ישנות.



 עצרנו לביקור קצר במוזיאון ההיסטורי - שעולה כ-3 דולר לאדם. 6 למשפחה של 3 וכל חבר נוסף מוסיף דולר. המוזיאון קטן מאוד וחמוד.



 משם טיילנו על המזח הקטנטן עד לקצהו ונכנסנו למבנה לראות מספר שלדים של יצורים ימיים גדולים וחנות מזכרות יקרה להפליא. בדרך חזרה רואים ערימות של צדפות על החוף שנחשפות בשל השפל. לפי החום שהיה באיזור יכולנו לאכול מרק-צדפות ללא מאמץ רב (זה מה שהשחפים עשו....)



 נכנסנו לאוטו, חזרנו לכיוון כביש 20 וחצינו אותו לצד השני של העיירה כדי לאכול פיצה משפחתית טעימה בפיצה פקטורי. אח"כ חזרה בכביש 20 לעבר קלינטון משם עלינו עם הרכב על מעבורת - קצת פחות מ-10 דולר לחוויה חביבה. אחרי הנחיתה המשכנו על אדי דלק לסיאטל, מקווים שהמיכל לא יתרוקן בדרך (בגלל בעיה בהשכרה בונקובר קיבלנו פיצוי של החזרת מיכל ריק וקיווינו שלא נצטרך למלאו בדרך).


התמקמנו במלון ותוך דקות היינו בשדה התעופה להחלפת מכוניות. גם פה היתה בעיה אדמיניסטרטיבית שביזבזה את זמננו. בסיומה, שוב קיבלנו את האפשרות להחזיר מיכל ריק. קיבלנו אוטו ע נ ק ומפלצתי. בשל השעה המאוחרת החלטנו לעשות סיבוב רגלי קצר להשקטת הרעב והלכנו לישון.

 

הפעם התעלינו על עצמנו והתעוררנו בסביבות חמש וחצי (לאחר יקיצה או שתיים בלילה).לאחר ארוחת בוקר טובה (טוסטים, ופל, ביצה, מיץ, קורנפלקס ולפתן פירות) אורזים ויוצאים לדרך. היות והחלטנו לא להכנס לעיר, יוצאים דרומה ומחליטים (בהחלטה של רגע, ללא בדיקה כלשהי) לנסוע להר רנייר. עצרנו בדרך בSafeway לקניות מינימליות של מים, קורנפלקס, לחמניות וקצת מטעמים לילדים: דונאטס ובייגלה. הדרך היתה נעימה וחלק ממנה עבר ליד נהר בצבעי תכלת בהיר מרהיב.



 מתישהו בדרך אני מסב את תשומת בני המשפחה לבמבי חמוד ואייל נוסף בוגר בצד הכביש. הם היו מוסווים כהלכה - מזל שאני שם לב...הגענו לכניסה לשמורה ולנקודת העצירה הראשונה ליד מוזיאון קטנטן עם פוחלצי חיות. לאחר שיחה קצרה עם הריינג'רית הסתבר שכל עצירה נוספת תביא לכך שנפספס את המוזיאון שתוכנן בפורטלנד. יוצאים לעשות חושבים, צועדים קלות באיזור וזוכים לראות פסגה מושלגת.



 חוזרים לאוטו ומחליטים לוותר על המשך הביקור בשמורה (למרבה המזל לא שילמנו כלום בכניסה בגין כרטיס הפארקים שברשותינו מהשנה שעברה). הדרך לפורטלנד מתארכת. מידי פעם רואים אגמים ונהרות, עוצרים לזמן קצרצר בברגר קינג (אני ודורבן ב') וסאבווי (דורבנית ודורבן א') וממשיכים עד שנתקעים בפקק... חושבים ששוב ילך לנו עוד יום שבו לא נממש תכניות. למזלנו, הפקק לא ארוך מידי (סקרנים, כמו בארץ, שהאטו בגלל תאונה בנתיב שממול) ואפשר להמשיך לנסוע. מגיעים למוזיאון המינרלים עליו קראנו טיפ באתר. מוזיאון משפחתי קטן ומקסים, ששוכן בבדידות בינות לעצים, אי שם במקביל לכביש הראשי. נכנסנו לבניין הראשון שראינו ולא שבענו מלראות אבנים ומינרלים בשלל צבעים וצורות. משם המשכנו לבניין הראשי, על 2 קומותיו וגם שם לא הפסקנו להתפעל מהמוצגים חגיגה לעיניים! בגלל המוזיאון הזה ויתרנו על חלק מהתכניות שלנו, עקב שעות הפעילות המצומצמות שלו - ימים רביעי עד ראשון בין 13:00 ל- 17:00. שמחנו שלא טעינו, ואנו ממליצים עליו בחום!







 

יש לשים לב שתשלום על הביקור מתבצע בבניין אחר ובו חנות המזכרות.
 גם בדרך למלון נתקלנו בפקק רציני נוסף והפעם בגלל תאונה שאירעה בהמשך הדרך (ראינו התראה על כך באחד משלטי הדרך). הגענו למלון - דייז-אין , שנמצא בקומפלקס של מסעדות ולידו לפחות מלון נוסף (בסט וסטרן) . בצמוד למלון יש מיני-מרקט שמוכר סיגריות, שתיה על כל סוגיה, ממתקים וקצת ציוד למטיילים. החדר נראה מרווח יחסית ובפעם הראשונה נתקלנו בכיור שנמצא מחוץ לשירותים, כמו בטיול הקודם שלנו למערב.

ארוחת הבוקר מאוחרת יחסית ופחות טובה, לדעתנו. אמנם יש ביצים:מקושקשות או מבושלות ויש גם לחמים, בייגלה וופל (אלא שהפעם צריך לחמם מן המוכן ולא להכין "טרי על המקום"), אבל משהו מרגיש שונה. כמובן שיש גם קורנפלקס ויוגורט ואפילו נקניקיות עם רוטב לבן מוזר...

לאחר התלבטות ומעבר חוזר על רשימת מקומות וטיפים שקראנו יוצאים מזרחה לכיוון הקולומביה ג'ורג', על כביש 84, ומצליחים לפספס את הפניה ל-Vista House.

אמנם היה שילוט מראש, אבל רק אחרי היציאה של המחלף, כשממשיכים ישר, רואים בצד ימין את השלט החום המפורסם. אין ברירה ממשיכים ישר על הכביש המהיר ומבינים שכנראה אין דרך חזרה לאותו נקודה היות והכביש די צמוד לנהר ולא רואים אפשרויות מעבר חזרה. בפניה הבאה עם שלט של פארק לוקחים ימינה והבחורה בבוטקה מפנה אותנו חזרה לנקודה שאותה פיספסנו. אז, למען הסדר הטוב: נקודת הירידה לכביש נופי עם תצפיות לכיוון מפליהיא יציאה 22 ממנה עולים על Historic Columbia River Highway . יש בדרך מספר נקודות עצירה לנוף ולמפלים.



 

 במפלים המפורסמים, מתייעצים עם הריינג'ר ועולים עד לגשר בלבד, שם יש תצפית טובה על המפל הגבוה. מהרחבה למטה רואים היטב את שני המפלים גם יחד.

משם יוצאים חזרה לכיוון פורטלנד ועוצרים באאוטלט שראינו בדרך. דוגמים קלות מספר חנויות ולא מוצאים שום דבר מיוחד. עוצרים שוב לארוחת צהרים קלה בJack in a Box - שלא הייתה משהו, בלשון המעטה, ומשם היישר למוזיאון המדע המפורסם OMSI . החלטנו מראש לוותר על סרטים, תצוגת המומיות וסיור בצוללת והסתפקנו במספר תצוגות אחרות. היתה תצוגה של עוברים אמיתיים בגילאים שונים (אלו עוברים שלא שרדו עקב מחלות או תאונות)- מרשים! אהבנו גם תערוכה של צילומים שונים של נשיונל ג'אוגרפיק שאסור היה לצלם. היו תמונות יפות מאירן, אתיופיה, דרום אמריקה וכמובן ים המלח שלנו! אהבנו במיוחד גם את פינת משחקי החשיבה וחנות המוזיאון.



יצאנו משם לגן הורדים הסיני, אליו לא ממש התחברנו ולאחר שפגשנו אישה שיצאה מהגן היפני ושאלנו מה רואים שם
 החלטנו לוותר בגלל שכרגע אין הרבה פריחה והייחוד של הגן הוא בדברים שלא ממש מדברים אל הילדים העייפים שלנו. עברנו בסניף של דני'ס, השבענו את רעבוננו והגענו למלון. מגיעים לחדר ומעבירים את הכרטיס בדלת ואופס - אור אדום - אין כניסה... מנסים את הכרטיס השני ויוק אותה תגובה. יורדים לקבלה. מסתבר שמסיבה כלשהי יש צורך באתחול כל הכרטיסים הישנים....