יום חמישי, 25.07.2013
בוקר טוב, שלוש ורבע, השעון המעורר מצלצל - זמן לקום ולהתחיל להתארגן...
קופצים מהמיטה, מתארגנים ומחכים לנהג, שכרגיל מאחר במספר דקות.
מעדכנים אותו בדרך על השנה האחרונה, במיוחד על פרויקט הרובוטיקה של דורבן א' והדרך עוברת מהר.
מגיעים לשדה התעופה בארבע וחצי לערך ואין סימן לתורים המאיימים שהזהירו אותנו מפניהם.
רק בחמש וקצת פותחים את הדלפק של בריטיש ואנחנו מתייצבים ראשונים כדי למסור מזוודות.
גם בביקורת הגבולות תור קצרצר ואנחנו מעבירים את הזמן הנותר לטיסה במתחם האוכל - דורבן א' סיגל לעצמו הרגל של עצירה בבורגר ראנץ' לפני העליה למטוס ודורבן ב' מצטרף בשמחה לחגיגה. אנחנו מסתפקים בקרואסון שקדים ובעיתון. מגיע הזמן, לעלות למטוס - מטוס חביב, שלוש + שלוש, עם מערכת בידור אישית. הטיסה עוברת בנעימים סה"כ, פרט לארוחה שקיבלנו שראינו טובות ממנה לרוב... במזל משיגים 2 ארוחות צמחוניות שנותרו ודורבן א' ודורבנית יכולים להינות מחביתה חמה במקום העוף + נקניקיה שקיבלו השאר.
מגיעים ללונדון - יש המון המון המון זמן להעביר - כשש שעות!
ראשית, עוברים לטרמינל 5, ממנו נצא לקנדה. מתקרבים לעמדת הבידוק הבטחוני, אישה אחת שולחת אותנו למסלול המהיר ואנחנו חושבים - איזה כיף... אח"כ כשעוברים בידוק - יש צפצוף אצל 3 הגברים שבחבורה שנאלצים לעבור חיפוש גופני ו-2 תיקים שעוברים בדיקה נוספת - באחד בקבוקוני מים שנותרו מהטיסה הקודמת ובשני מבררים האם ניתן להמשיך למטוס עם המשחה שדורבן א' צורך, שזקוקה לקירור וצמודה לקרחום שראה רגעים קרים יותר... לבסוף, ניתן האישור המיוחל ואנחנו יוצאים לאיזור הקניות...
קצת פחות משעה עברה ויש עדיין המון זמן להעביר - שיטוט קצר בחנויות ואנו מחפשים את מתחם האוכל המוכר משדות תעופה אחרים - גורנישט... מסתבר שיש פה ושם מסעדות, אבל כל אחת במקום אחר ואין פיצריה או ג'אנקיה מוכרים... דורבנית ואני קונים סלט וכריך, דורבן ב' מסתפק בקרואסון ודורבן א' לא רעב. בינתיים קונים שוקולד קדבורי להנעמת זמננו בטיול.
פחות משעתיים נותרו לטיסה ורק אז מגלים לנו לאיזה שער עלינו להגיע... לוקחים את השאטל ומגיעים לאיזור השער - עולים בדרך כדי לרדת אח"כ למטוס - ממש רעיון מבריק!
הטיסה עוברת בעצלתיים, שוב נתקלים בארוחה מזעזעת - איכשהו אפשר לזהות את חזה העוף וכמה שעועיות טועות. רק המוס-שוקולד מציל את המצב אבל דורבן א' ודורבן ב' לא מוצאים מה לאכול פרט ללחמניות המיניאטוריות שמלוות את המנות. דורבנית ואני מוותרים על הלחמניות שלנו ואף מבקשים מאחד הדיילים להשיג 2 נוספות...
המטוס נוחת סופסוף, ואנחנו מתפצלים, מבלי לשים לב, ויוצאים דרך שרוולים שונים. כעבור דקות נפגשים ליד ביקורת המכס ויוצאים לחפש אוטו.
מגיעים להרץ ואז מתברר שלמרות שהזמנו פול סייז אין רכב בגודל מתאים בגלל תאונת המטוס שהיתה לפני כשבוע בסן פרנסיסקו וגרמה למחסור ברכבים גדולים... הפקיד מציע פיצוי קטן - אין צורך להחזיר מיכל מלא,
כלומר - מיכל על חשבונם. יש ברירה? בודקים שהמכונית המוצעת מסוגלת להכיל בבגאז' את המזוודות ואז יוצאים לדרך.
מגיעים תוך דקות למלון ולאחר ששמים את המזוודות בחדר, יוצאים רגלית לארוחת ערב בSubway ובברגר קינג.
עייפים נופלים למיטות ללילה עם שינה לסירוגין...
לילה ארוך...
![האוטו שלנו יפה וכחול]()
יום שישי, 26.07.2013
בשעה ארבע ורבע בבוקר כולם כבר ערים וערניים, לאחר לילה של נים לא נים של המבוגרים ושינה טובה של הילדים. בסביבות רבע לשש מתייצבים לארוחת בוקר מפנקת של ופלים, טוסטים, בייגלה, גבינת פילדלפיה, ריבות, חמאה, מיצים, קורנפלקס ואפילו לפתן פירות (כבר לא מצאנו מקום לתפוחים ולבננות שנשארו בסלסלות שלהם...)
יוצאים לדרך מוקדם, נוסעים באיזור כפרי משהו, עם עצים בשלל צבעים ופרחים מרהיבים שמקשטים את החצרות.
![בדרך לקניון לין]()
מגיעים לקניון לין עם הגשר התלוי - זה מקום שבו לא משלמים על הכניסה ונראה די נטוש ברבע לתשע. אנחנו המכונית השלישית ואפילו מרכזון שנמצא שם סגור עד 10:00...
הולכים מעל הגשר התלוי, למרות החששות של דורבן א'. הליכה נחמדה של כ-50 מטר מעל לנהר חביב, עם נוף של מפלים וירוק. עושים מסלולון קצרצר ביער ומחליטים להמשיך, לא לפני שדורבן ב' מצלם את אזהרת הרשויות מהקויוטים שמסתובבים באיזור והנחיות למקרה שפוגשים בהם.
![קניון לין - Lynn Canyon]()
![קניון לין - Lynn Canyon, אזהרה מפני קויוטים משוטטים...]()
לאחר שהג'י פי אס קצת מתבלבל ופניה למספר מקומיים, ממשיכים לכיוון נהר קפילנו. החלטנו לוותר על הגשר התלוי שבו ושאר אטרקציות שלא מתאימות לאופי של המשפחה שלנו וגם על המחיר המופקע- כ-100 דולר למשפחה. יורדים לפארק הסמוך ומחפשים את מדגרת דגי הסלמון. החניון נראה נטוש ופעם ראשונה נתקלים במודעות על פורצים שמסתובבים באיזור ושמירה על הרכבים. לא מבינים במפה את מיקום המדגרה ומחליטים להתחיל לטייל רגלית. עושים מסלול נחמד שנקרא COHOשבסיומו הצלחנו לאתר את המדגרה שמסתבר שהיתה ליד החניה שלנו...גם כאן נטוש לחלוטין והכוונה לנטוש לגמרי - אין נפש חיה, רק בריכות של דגיגונים מקורות ברשת ומספר הסברים על הקירות באיזור.
![ליד מדגרת הסלמון]()
![ליד מדגרת הסלמון]()
ממשיכים לכיוון פארק המגדלור. בדרך באחד הסיבובים עוברים ליד בית נחמד ובכניסה שלו יש פסל של במבי בגודל טבעי. פתאום, הפסל מתחיל לזוז ומתברר שזה אייל צעיר אמיתי! תוך שניות מזהים אייל בוגר יותר עומד ולועס בנחת שיח בחצר. הם לא התנגדו שנצלם אותם למזכרת (רק שהתמונות קצת התפספסו...). מגיעים לפארק המגדלור ורגע לפני שמתחילים לצעוד פוגשים באישה מקומית מלווה בכלבים שמציעה לנו לבחור במסלול 7 האחיות. צועדים ביער בינות לעצים גבוהים ומגוונים עד שבוחרים באחד מהשבילים המסועפים לכיוון המגדלור. לא ממש מגיעים עד אליו אלא רק לתצפית. יורדים כמעט עד לחוף, על גבי סלעים, מצלמים וחוזרים למעלה דרך שביל ראשי יותר.
![פארק המגדלור, ונקובר]()
![פארק המגדלור, ונקובר]()
משם בדרך ארוכה, חלקה ברחובות חמודים מלאי פרחים וחנויות ברחוב מארין הבלתי נגמר, לעבר המוזיאון האנתרופולוגי. דורבנית נהנית מהטוטמים ומשאר המוצגים, אני לא ממש מתחבר והילדים כבר עייפים ונהנים חלקית - היו שם מסכות, בגדים ומוצגים מתרבויות שונות בעולם.
![המוזיאון האנתרופולוגי, ונקובר]()
![המוזיאון האנתרופולוגי, ונקובר]()
![המוזיאון האנתרופולוגי, ונקובר]()
![המוזיאון האנתרופולוגי, ונקובר]()
לאחר התלבטות, מחליטים לנסוע לכיוון המלון לאכול בדני'ס ואולי להמשיך הלאה לפארק סטנלי. במלון מתייעצים עם האנשים בקבלה שממליצים לנסוע לפארק ברכב ולא בסקייטריין, בגלל הלוגיסטיקה והמחיר. עולים לחדר לנוח קצת ונרדמים למספר שעות...קמים לרגע להתקלח ולהחליף בגדים ושוקעים בשינה, כל אחד כפי יכולתו..