לפוסט הקודם: Monument Valley, Goosenecks & Natural Bridges
יום שבת, 09.08.2014
לאחר תדלוק שלנו בארוחת הבוקר רצינו לתדלק את הרכב.
כרטיס האשראי שלי לא התקבל ובמקביל התקשרו אלי מקבוצת ישראכרט!
לא ענינו היות ולא עשינו תכנית לשיחות בחו”ל. לאחר מספר דקות גם התקבל מהם מסרון ליצור קשר דחוף. לפני שנתיים היתה לנו בעיה עם ניסיון לשכפול כרטיס האשראי ולכן היינו מתורגלים: התקשרנו לסבתא דרך הסקייפ (יבורך ה-webbing שמלווה אותנו בטיול) ותוך כדי שיחה איתה היא התקשרה למוקד ישראכרט. מסתבר שהכל תקין אבל יש תחנות דלק שבודקות האם יש כסף בחשבון שלך לפני שהן מאשרות חיוב... למזלי, שילמתי בכרטיס אחר שהיה ברשותי, ללא בעיה.
אנו חוזרים על ההמלצה לנסוע עם 2 כרטיסי אשראי שונים, לפחות.
מנסיון מצטבר, אמריקן אקספרס לא מכובד בכל מיני מקומות בשל עמלות גבוהות שנדרשות מבתי העסק.
לאחר שהעניין הוסדר המשכנו לכיוון קניולנדס ועצרנו בעיירה Monticello במרכזון מבקרים.
הצטיידנו במפה של יוטה ובעיתונים של הפארק וכן של ארצ'ס.
עצרנו בדרך לפארק בסלע העיתון – Newspaper Rock והתרשמנו מהבהירות של הציורים, שנראו היטב גם מהכביש. ראינו בעבר פטרוגליפים בקפיטול ריף, אבל אין ספק שהסלע הזה מיוחד יותר – גם בשל הכמות הרבה של הציורים וגם בשל השימור שלו.
הדרך המשיכה עוד כ-22 מייל עד לכניסה ומרכז המבקרים.
הנסיעה היתה מהנה – קירות הקניון הגדולים והמרשימים קרובים מצד אחד ומצד שני מתגלות מעין פירמידות של אדמה ועליהן מבני סלע מרשימים.
בתוך הפארק נסענו בטבעת שמקיפה אותו ועצרנו לתצפיות וכן עשינו 2 מסלולים קצרים ומהנים על גבי סלעים.
הראשון נקרא Spring Cave שמגיעים אליו בדרך לא סלולה (קטן עלינו, אחרי מונומנט ואלי) כשבצידי הדרך מעין פטריות שמנות וגדולות – ברובן הרגל בצבע חום אדמדם והכיפה בצבע בהיר יותר מתקרב ללבן. המסלול עצמו עובר בחלקו הראשון במעין חצאי מערות, כלומר זה נראה כמו כניסה למערה אבל העומק הוא של עשרות ס"מ בלבד – נחמד וגם נותן צל! בהמשך טיפסנו פעמיים על סולמות בני מספר שלבים שנשענו על הסלעים והגענו לפסגת הסלעים למבט על העמק.
במסלול השני הולכים על גבי סלעים ובהם עשרות שקעים עם אדמה יבשה, שמן הסתם עם תום החורף מלאה במים – המסלול נקרא Potholes. אנחנו זכינו לראות שרידים של מים בבריכה אחת בלבד שהיתה רובה מכוסה בבוץ ומעליו שכבה דקה של מים בהם ראינו עשרות ראשנים שוחים !
ירדנו, לפי המלצת הריינג'ר, לדרך נוספת לא סלולה בשם "Elephant hill" ועצרנו לאחר כמייל וקצת, באיזור חניה נרחב – שם יש תצפית לכיוון סלעים בצורת "מחטים" שנתנו לחלק זה של הפארק את שמו Needles הדרך נמשכת עוד כשני מייל, אבל הריינג'ר אמר שמספיק לנסוע לתצפית. ירדנו שם מהרכב והלכנו לאורך שביל עפר להתרשם מהנוף !
סיימנו בנקודת התצפית האחרונה וחזרנו למרכז המבקרים ומשם לכיוון מואב.
קיבלנו את החדר במוטל, נחנו זמן מה ויצאו לאכול בדני'ס. חשבנו להמשיך משם ל-Dead Horse Point. השעה היתה לקראת חמש וחצי ואמא דורבן נזכרה שהפארק הזה הוא State Park ולכן ייתכן ושעות הפתיחה שלו מוגבלות. מזל שבדקנו בטאבלט – מסתבר שאכן הפארק נסגר בשש וידענו שגם אם נספיק להגיע זה יהיה על הקשקש – לכן החלטנו לדחות את הביקור למחר.
בערב אמא דורבן ואנ יוצאים לבד לסיור באיזור החנויות ורואים ילדים ואנשים אוכלים משהו שמזכיר גלידה אבל לא בדיוק... – יש בוטקה קטן ובו אישה צעירה שמכינה גוש קרח, מרסקת אותו, יוצקת לכוס ושופכת עליו נוזלים צבעוניים בטעמים, לפי בחירה – זה מעין ברד אבל חלק יותר (נקרא באנגלית: shaved ice). כשחזרנו לחדר סיפרנו לילדים שהתלהבו מהרעיון והצלחנו לארגן גם להם טעימה רגע לפני שהבוטקה נסגר.
לפוסט הבא: Canyonlands, Dead Horse Point ו-Arches
