בלגי-ה-ולנד, חלק 4, הולנד: פעם שלישית ליידן ואפטלינג

יום ראשון , 14.08.2011 LEIDEN

הגענו לליידן, בפעם השלישית וחנינו בחניון HAAGWEG (בהולנדית:הָךְ-וֶוךְ)

שם גילינו הסעה בחינם שעוברת ב-4 תחנות ברחבי העיר למי שחונה בחניון זה (CITY SHUTTLE)
התחנה הראשונה שלנו היתה במוזיאון הטבע NATURALIS ולמרות שהיינו במוזיאוני טבע בארה"ב, נהננו מאוד מחווית הביקור במוזיאון. במוזיאון מגוון פוחלצים של חיות שונות שמאוגדים לפי נושאים במעמד טבעי -; פשוט חגיגה לעיניים.



 יש שם גם תצוגה של מאות אם לא אלפי צנצנות של חיות ים משומרות בתנוחות שונות , אבני מחצבים ססגוניות ומינרלים מרהיבים. התצוגות האחרות היו נחמדות גם הן ובמיוחד אהבנו את תצוגת LIFE בה יש מספר חיות ש"נסות" על נפשן -; מאוד אמיתי... כמו כן התרשמנו ואפילו צילמנו את עצמות הדינוזאורים הענקיות.



 

 בסיום הביקור הזמנו דרך האנשים בקופות את השאטל, שהגיע מהר, ולקח אותנו למוזיאון טחנת הרוח הבז (VALK).



 הגענו בדקותיים ל-13:00 ממש לפני הפתיחה. בקומה הראשונה ראינו סרטון באנגלית המסביר על ההיסטוריה של תחנות הרוח השונות, הסיבות להקמתן, הסוגים השונים ומידע כללי אחר. משם המשכנו לטפס עד מעלה הקומה השביעית. כל קומה קטנה מקודמתה ומדרגות העץ הולכות ונעשות תלולות יותר עם העליה לגובה. בכל קומה מספר מוצגים השייכים לתחנה. דורבן א' ויתר על הקומה האחרונה... יש לציין שמומלץ לרדת את מדרגות העץ עם הפנים אליהן (כמו שיורדים מסולם) ולא בדרך הטבעית. באמצע הדרך יצאנו אל המרפסת של התחנה כדי לצפות בנוף.




לאחר שירדנו למטה, עצרנו בכיכר BEESTENMARKT משובצת המסעדות וסעדנו במסעדת פנקייקים.
 המשכנו לשוטט ברגל בין הרחובות הנעימים, עלינו למצודת BURCHT היא ממוקמת אי שם בינות לבניינים אחרים ורוב המקומיים לא ממש ידעו לכוון אותנו. כשכבר היינו ממש למרגלותיה נכנסנו בטעות למסעדה. שאלנו איך עולים למצודה ואיפה משלמים. כאן חטפנו את השוס -; הביקור בחינם. נדיר מאוד בהולנד. המוכרת הפנתה אותנו ליציאה נוספת של המסעדה הישר לשביל המוליך למעלה. כשמגיעים ללמעלה יש רק ללכת על החומה, בגובה כ 3 מטר, ולהציץ על הנוף דרך החרכים -; נחמד.





סיימנו את הסיור במקום המפגש של שתי התעלות, עלינו לכלבו המקומי כדי ללכת לשירותים -; גם כאן הכניסה עולה כסף -; אוף!!! קנינו שוקולדים קטנים והתחלנו לחזור לכיוון החניון.
אמא-דורבן היתה בטוחה לאן צריך ללכת, היות והיינו שם לפני מספר ימים, אבל ה-GPS התעקש על כיוון אחר... בסוף, הלכנו בעקבות ה-GPS שהוביל אותנו בדרך קצת שונה למקום החניה.



 

יום שני -; 15.08.2011 

 

אמרת הולנד עם ילדים -; אמרת אפטלינג.
זה נכון אם לא היית קודם בפארק של דיסני או אולי אם אתה חובב רכבות הרים, אבל אנחנו לא...

קמנו מוקדם והצלחנו להגיע לפני 10! (שעת הפתיחה הרשמית).
חנינו בשורה 6, ממש קרוב לכניסה ויצאנו לעבר תורי הקופה. סה"כ ההמתנה היתה קצרה למדי וחיש מהר נכנסנו לפארק. בכניסה עמדה להקה קטנה שניגנה נעימות. אנשי הפארק חילקו מפות (בחינם!) שלא ממש היו מובנות -; מה לעשות, יש בינינו כשרוניים לשפות, אבל הולנדית לא אחת מהן.
למזלנו, הבאנו מהבית הסברים על כל המתקנים, רק שהשילוט בגן, לפחות בכניסה לא היה ממש ברור. נכנסו שמאלה לאיזור האגדות. השמועות אכן התבררו כנכונות -; למרות המיצגים החביבים שראינו בדרך, איזור זה מתאים לילדים צעירים יותר מאלה שלנו. ניסינו לצאת מהאזור אך לשוא -; כחצי שעה התבזבזה עד שנשמנו לרווחה כשיצאנו משם. לעומת דיסניוורלד, המרחקים בין המתקנים גדולים יחסית והשילוט "לא משהו", בלשון המעטה...
סה"כ החוויה היתה חביבה, אך לא יותר מכך.
 התחלנו במסע בין בובות העולם, סיור שאמור להיות כמו "עולם קטן" בדיסני. הסיור היה נחמד, הבובות היו שונות ממה שתיארנו לעצמנו. משם המשכנו למסע מסחרר בתוך הספלים המסתובבים והפעילת המתבקשת הבאה היתה -; הליכה במבוך...




 הכניסה למבוך היתה בגובה דשא וחצי, אבל הצלחנו כולנו להשתחל. הלכנו כל הזמן ימינה, בעקבות האלגוריתם הלוגי של דורבן א' (מתמטיקאי בהתהוות) . מתישהו באמצע הדרך, מגיעים לגשר מושפרץ, מעל נחל, ממנו אמורים לצאת יבשים. חיש מהר קלטנו את השיטה של ההשפרצות ויצאנו כולנו פחות או יותר יבשים (מי יותר מי פחות). יצאנו מהמבוך וראינו שלא רחוק משם יש שיט רגוע בסירות קטנות, שנעות על גבי מסלול בתוך האגם. השיט הזה פשוט תענוג -; כ-20 דקות של שלווה בינות לצמחיה והברווזים.

ממליץ להזהר על הראש כשנכנסים לסירה. אותי אף אחד לא הזהיר....



 ממול למתקן זה היתה כניסה למתקן שנקרא פגודה -; משטח עגול מחובר לזרוע ענקית שמרימה אותו לשמיים ומסתובבת באיטיות כדי שנוכל להשקיף על הנוף והפארק. נהדר. משם עברנו לאטרקציות הנחשבות יותר (את זה יודעים לפי הזמן הרב שמבלים בתורים הבלתי נגמרים): פירנאות -; שיט אבובים כיפי וקצת רטוב (תלוי במזל) שאהבנו גם באורלנדו, פאטה מורגנה -; ביקור שמזכיר את שחרזדה וסיפורי אלף לילה ולילה וביקור מאכזב במסע לארץ הפיות -; אצלנו בראש פיה = טינקרבל, אצל ההולנדים הפיות מלאות ומבוגרות...



 בדרך נכנסנו לתצוגה של חברת לגו:



 שעת צהרים ורצינו ללכת למשהו קצת יותר רגוע. לכן, התקדמנו לכיוון סרט תלת מימד שנקרא חלומה של פנדה. ההמתנה לסרט היתה מתישה, למרות שלא היו תורים, כי העייפות התחילה לתת את אותותיה. הסרט עצמו חביב מאוד ומפתיע -; סרט טבע עם חיות רבות, ולא ממש צריך להבין את השפה, רק שהפנדה מופיעה בחלק קטן מאוד ולא ברור למה הסרט קרוי על שמה. את הביקור חתמנו בקרוניות זוגיות שנוסעות על מסילה -; אנשי האלף ובדרך ליציאה הילדים התעקשו על ביקור נוסף במבוך. הפעם הם נכנסו לבד וכל אחד בחר בדרך אחרת. המעניין הוא שכאשר השקפתי עליהם מבחוץ ראיתי לפחות עוד 5 משפחות ישראליות ששלחו את הילדים למבוך והשגיחו מלמעלה שהילדים יגיעו בשלום חזרה ...