יום ד' 16.9.15
היום מוקדש כולו לפארק הגליישר המקסים והמיוחד הנמצא בצפון מונטנה על הגבול עם קנדה.נסיעה של כחצי שעה מהמוטל בקליספל מביאה אותי לשער הפארק המערבי.היה יום מעונן אבל עם ראות סבירה שהשתפרה מעת לעת. היה ממש קר, למרגלות הפארק 41 מע ולמעלה ירד ל 36 ( בין 4-2 מע'). פסגות ההרים היו מכוסות בשלג ועל צלעות ההרים ניצבים קרחונים שעל פי התחזית הקודרת של אני המקום אמורים להעלם תוך תקופה של כעשרים שנה בגלל התחממות כדור הארץ.הכניסה לפארק ממערב היא מהישוב West Glacier שממנו יש פניה עם שלט ענק לפארק. ממרכז ההדרכה שנמצא ליד הכניסה אפשר לקחת אוטובוס אדום יפה ועתיק משנות השלושים המסייר ברחבי הפארק עם הדרכה.
לאחר קבלתת מפה והסבר מהריינג'רים יצאתי לדרכי.הדרך עוברת לאורך אגם מקדונלד עם מפל הצמוד לכביש.נכנסתי לדרך צדדית וראיתי שם שני דובים חומים.
הכביש החוצה את הפארק נקרא “ הכביש המוליך לשמש” ואכן זו ההרגשה המתקבלת בזמן הנסיעה בו , הדרך מטפסת ומטפסת למעלה ובכל עיקול מתגלה מראה חדש, יפה ומרהיב מקודמו. פעם מתגלה קרחון, פעם מפל ופעם אחרת הנוף בעמק .
לאורך הדרך יש מפרצי חניה במקומות המענינים עם שילוט ברור ומפרצים נוספים . יש מספיק מקומות חניה בכל מקום. חלק מהמסלולים והמפרצים היו סגורים בעקבות שריפה שהשתוללה כאן , בעיקר בחלק המזרחי מחודש יולי ועד לפני כשבועיים.
מהיציאה המזרחית נסעתי מעט צפונה על כביש 89 המוביל לקנדה לחלק נוסף של הפארק בשם Many glacier – הרבה קרחונים, היה מיותר לגמרי, הדרך המוליכה לשם בחלקה לא סלולה ויש שם בקושי שני קרחונים. אורך הדרך החוצה את הפארק הוא כ 50 ק”מ ולקח לי בסביבות ארבע שעות לכוון אחד ושעתיים נוספות בדרך חזרה. הביקור בפארק היה חוויה מאד מיוחדת.
חשוב לדעת שהפארק סגור בחורף בערך מנובמבר עד מאי ויתכן גם שיהיה סגור ביתר הזמן לפי מזג האוויר וחשוב לבדוק באתר של הפארק לפני היציאה. חזרתי ללינה בקליספל, עיר לא גדולה אך אפשר למצוא בה הכל.
