20.9.15
הביקור הקצרצר בונקובר הסתיים מהר מדי ויצאתי מוקדם מוקדם בבוקר , עוד לפני הזריחה לכוון ארה”ב על כביש 99 כדי לא להיתקע זמן רב במעבר הגבול. כשהגעתי למעבר הוא היה ריק, כל המחסומים היו סגורים ורק שוטר משועמם אחד עמד שם, בדק ניירות ושאל כמה שאלות ובפחות מחמש דקות עברתי לארה”ב. נסעתי על כביש 5 דרומה כשבהרבה מקומות לאורכו היו מגרשי מכירה של קראונים בגדלים ובמחירים מגוונים עם תנאי תשלום מאד נוחים.
פניתי מערבה על כביש 90 וממנו ל 18 כדי להגיע למפלי Snoqalmie עם הפארק הנחמד שלצידם.
כמה צילומים ודרומה על 18 ל169 וממנו ל 410 כדי להגיע ליעד העיקרי להיום,יעד שאותו החמצתי בביקור באזור בשנה שעברה, הר רנייר השולט על מרחבי העיר סיאטל וסביבתה.ההר מכוסה בשלג ולמרבה המזל לא היו היו הרבה עננים כך שניתן היה לראות את פסגתו היפה בין ענן לענן.
חשוב מאד לשים לב לפניה לנק' התצפית סנרייז הצמודה לשלט הכניסה לפארק. היו כאן הרבה מטילים שעושים כאן מסלולי הליכה. ירדתי מהתצפית לכביש 123 וממנו לנקודת התצפית השניה של ההר – הפרדייז. כשהתחלתי לעלות מזג האויר התחלף והעננים ירדו לגובה נמוך מאד כך שאי אפשר היה לראות כלום. לאורך הדרך לתצפית ואחריה יש נקודות משולטות רבות לעצירה ליד מפלים וקניונים צרים חצובים בבזלת.
באחת הנקודות אספתי זוג צועדים ולקחתי אותם לחניה לרכבם בצד המערבי של ההר.בדרך סיפרו שהם הגיעו משיקגו ומטילים כאן כבר מספר ימים ותכננו להיות עוד מספר ימים אך הבת נקעה את רגלה. משם המשכתי על כביש 706 עד לחיבור לכביש 5 ודרומה ללינה במוטל סופר 8 בעיירה קלסו שהיה מעולה עם בריכה וג'קוזי.
