בחרתי הפעם לטייל במערב קנדה, באזור הרוקיז ובאי ונקובר.הטיול תוכנן לעשרה ימים, חמישה להרי הרוקיז ושניים לאי ונקובר.יום נסיעה מונקובר לרוקיז ויומיים מהרוקי לונקובר.הטיול ברוקיז כלל את פארקי יוהו וקוטנאי, באנף, וג'ספר, את אגמי לואיז ומוריין ואת כביש הקרחונים המחבר בין באנף וג'ספר שלאורכו קניון ג'ונסטון, אגם פייטו,קניון מיסטיה, שדה הקרח קולומביה ומפלי אתבסקה. באזור ג'ספר את קניון מאלין והאגמים שבסביבה.ובדרך חזרה את אזור ויילס גרי עם שלל מפליו ואת כביש 99 , הכביש מהים אל השמיים – sea to sky . באי ונקובר את שמורת פסיפיק רים , ויקטוריה ושימנוס המצוירת. המקומות שאהבתי יותר היו: אגם פייטו, אגם מוריין, מפלי אתבסקה,קניון מאלין והעיירה שימנוס ואת פרויקט מסילת הברזל החוצה את היבשת ממזרח למערב עם רכבות ארוכות מאד . למי שמתכנן טיול דומה חשוב לדעת שחלק ממסלולי הליכה אינם מסומנים ולפעמים גם לא בדיוק עבירים. הקנדים שומרים די בקנאות על הטבע הנפלא שבידם ומשתדלים לפגוע בו כמה שפחות. זו גם הסיבה שתחנות דלק לא נראות כאן בכמויות אלא בדרך כלל ליד ישובים.מחירי הדלק משתנים לפי אזורים. גם רוב הכבישים הם בני מסלול אחד לכוון. כדאי להגיע למקומות המתוירים מוקדם בבוקר כי החניות די קטנות וברוב המקומות אסור לחנות בצידי הכביש.החניות נסגרות ע”י הפקחים כשהן מתמלאות.באגמי לואיז ומוריין יש חניונים שמהם יוצאים שאטלים בזמינות די גבוהה.שני אתרים עמוסים במיוחד הם אגם לואיז ושדה הקרח קולומביה. יש בהם חניוני אוטובוסים ותבינו מזה את כמות האנשים. קחו בחשבון שהסינים מטיילים בעולם ודי לא מנומסים(נדחפים וצועקים). נתקלתי בהם באתרים הגדולים, באתרים שבהם יש מסלולי הליכה הם כמעט לא נמצאים.( תיירים של לעצור דקה לצלם ולהמשיך- לסמן V)