19.10
יצאתי ברכבת של 7.30 בבוקר(5800¥)עם תיק וציוד למשך שבוע ימים – זמן הטיול שתכננתי לעשות ברכב. רכבת השינקנסן המהירה עברה את המרחק של כ 150 ק"מ מקיוטו לנגויה בחצי שעה. משרדי חב' ניסאן שממנה הזמנתי את הרכב נמצאים בסמטה קרובה לתחנה. העלו את הרכב מהחניה ועברו איתי עליו כדי לראות שהכל בסדר. הוסיפו לי לרכב את כרטיס ה ETC המשמש למעבר בכבישי האגרה.( תשלום של 324 ¥) ולאחר בדיקה שהג'י פי אס עובד באנגלית יצאתי לכביש המהיר לכוון הרי האלפים היפנים שמצפון לנגויה. הנסיעה היא בצד שמאל של הכביש ומתרגלים מהר מאד, פשוט זורמים עם התנועה. הנהגים מאד אדיבים ונותנים להשתלב בתנועה בקלות.
חשוב : לרכוש את כרטיס ETC . חוסך את העצירה בכניסות וביציאות מהכביש המהיר . בזמן החזרת הרכב מוציאים דוח המפרט את כל הנסיעות שנעשו ומשלמים את מה שיצא. ביפן ישנם הרבה כבישי אגרה והאפשרויות האחרות הן , עצירה בכל מקום לתשלום במזומן או נסיעה על כבישים צדדים שלוקחת הרבה מאד זמן. ראיתי באחד האתרים שיש אפשרות לשלם עבור נסיעות לא מוגבלות בכבישי האגרה.
התחנה הראשונה בכוון צפון היתה העיר Gifu מרחק של כשעה נסיעה. כאן נמצא מקדש עם פסל בודהה גדול מצופה בלכה. לפי מגרש החניה הקטן לא מבקרים כאן הרבה. בהמשך עליתי ברכבל למצודת Gifu שניצבת על הר גבוה שמעל העיר. הרכבל יוצא כל רבע שעה(1080¥). בתחילת העליה בצד שמאל ישנה פגודה אדומה בין העצים. מהתחנה מתחיל מסלול עם הרבה מדרגות לעבר המצודה. היפנים לא מפונקים והיו הרבה ילדים ומבוגרים שעלו. במצודה עצמה יש תערוכה (200¥) של בגדים וכלי נשק. בקומה שלישית יש תצפית על כל הסביבה. המשכתי לעיר Gujo Hachiman היושבת משני צדדיו של נהר ויש בה מערכות של העברת מים לבתים. עירה די נחמדה עם רחובות צרים ובתי עץ יפים אבל בדיוק ירד גשם ואי אפשר היה כמעט להסתובב בחוץ. הגשם שירד ותאונה קטנה שהיתה לי קיצרו את המשך הנסיעה והגעתי ישר לKanazawa לצורך טיפול ברכב. ניסו לקחת ממני תשלום עבור השכרה חד כוונית אך בסופו של סיפור ועם עזרה של עובד קבלה במלון קיבלתי רכב חלופי ללא תשלום. לנתי במלון עם בריכה מחוממת בקומה העליונה.
20.10
לאחר שסימנו את פרשת החלפת הרכב שנמשכה גם הבוקר (לא מצאו רכב עם ג'י.פי.אס. באנגלית) יצאתי לסיור בפארק Kenrokuen , שנחשב לאחד היפים ביפן. לפארק שני חלקים משני צידי הכביש. החלק הימני חופשי והשמאלי בתשלום . יש כאן שילובים של עצים, שיחים, מים ואבן. מכאן נסעתי מזרחה לכוון Tateyama כדי לעשות את המסלול של חוצה האלפים. בכניסה לאתר אמרו שלא אוכל לבצע את המסלול המלא היות והוא לוקח מעל 6 שעות. רכשתי כרטיס עד לפסגת ההר (7550¥) ומיד עליתי ברכבת לתחנה הראשונה בה עוברים לאוטובוס העולה עד לפסגה. לאורך הכביש ראינו את העצים מחליפים את צבעיהם לגווני צהוב ואדום אך הראות לא היתה טובה והאוטובוס נסע די מהר. בתחנה שבפסגה היה שלג שכבר התחיל להערם . סיור קצר בשלג וחזרה לנקודת ההתחלה. מכאן המשכתי למפל Shomyo הגבוה ביפן . הגעתי ממש לפני השקיעה. נסעתי משם ללינה בTotayama
מסלול חוצה האלפים – מתחיל ממזרח לTateyama במערב ומסתיים ב Ogizawa במזרח. לשתי התחנות ניתן להגיע ברכב או ברכבת. המסלול עצמו סגור לכלי רכב. הנסיעה נעשית רכבל, אוטובוס ורכבת. היציאה כל 20 דק' פתוח בין התאריכים 15.4-30.11.2018.
21.10
התחלתי את היום בנסיעה לקניון Kurobe . המסלול הוא על גבי רכבת שחלק מקרונותיה פתוחים. יש מספר תחנות בדרך ומשלמים לכל תחנה בנפרד או למסלול המלא (1980¥). עצרתי באחת התחנות אבל הפקח שהיה שם לא הרשה לי ללכת על הגשר לצלם. המשכתי לתחנה האחרונה – הגדולה וכאן הלכתי למפלים ולמספר נקודות תצפית. הנסיעה לכל כוון היא כשעה וחצי , כך שעם הליכות זה מצטבר כמעט לחצי יום. הרכבת חזרה היתה עמוסה לגמרי ( יום א'). נסיעה של כשעתים וחצי הביאה אותי לפארק קופי השלג. (800¥)מהחניה יש הליכה של כעשרים דק' בעליה. הגעתי בדיוק בזמן ארוחת הערב של הקופים שבסיומה עלו הקופים לסלעים שמעל הבריכה ללינה. את הבריכה עם המים החמים הם שומרים לימים קרים . ירדתי משם כבר בחושך ללינה בMatsumoto.
22.10
בבוקר נסעתי לכוון הטירה- אחת היפות ביפן. הטירה בנויה ללא מסמרים בגובה של 7 קומות, מוקפת אגם עם מעבר על גשר אדום. הטירה השתקפה במי האגם. מכאן נסיעה על כביש 158 מערבה בין עצי השלכת לפארק Kamikochi .אין כניסה לפארק עם רכב ויש חניה מסודרת על הכביש ליד תחנת האוטובוס (600¥) . האוטובוס (2050¥) עוצר במספר נקודות בפארק ומכל תחנה יוצאים מסלולי הליכה. ירדתי בתחנה הסופית. חיברתי שני מסלולים להליכה של כשעתיים לאורך הנהר. יש כאן כל מיני צבעים של העצים בשלכת ושל המים באגמים. מהחניה המשכתי על כביש 158 ל Takayama , עיירה יפה שנשמרה על רחובותיה ובתיה הקטנים, עמוסה בחנויות ומסעדות. מכאן דרומה לכוון Kiso , אחת הדרכים היפות עם צבעי שלכת מרהיבים. לנתי במלון יפני- על הרצפה. (היה נח מאד) גם האוכל כאן היה יפני מושלם. בכניסה קיבלתי חלוק וכפכפים איתם ניתן להסתובב במלון.
23.10
את הבוקר ביליתי על מסלול Nakasedo שהיה בזמנו הדרך מקיוטו לטוקיו ועובר בין מספר עיירות קטנות. יש אנשים שעושים את המסלול ברגל . עשיתי חלק ברגל וחלק ברכב. הדרך עצמה מרוצפת אבנים וההליכה בין בתי העירות השמורות יפה. יש כאן שני מפלים קטנים. .
צריך לשים לב לרדת מהכביש הראשי – 19 – לכביש 7 או 256.
בסיום הביקור נסעתי לכוון הר פוג'י – סמלה של יפן. היה די מעונן וההר הציץ מפעם לפעם בין העננים. טיילתי לאגם Saika שממנו יש תצפית יפה על הפוג'י ולמערת הלבה שלצידו שבקרקעיתה היה קרח.
24.10
מזג אויר מושלם לביקור בפוג'י. שמיים בהירים . עליתי עם כביש 7 להר(2550¥) לתחנה מס' 5 בגובה של 2350 מ' . היו הרבה אנשים. הר פוג'י הוא סמלה של יפן . ניצב בודד בגובה 3773 מ' עם צורת חרוט מושלמת, ראשו לבן והוא מתכסה מדי פעם בעננים.
המשכתי לכוון העיר Kamakura לביקור בפסל הבודהה הגדול ביפן. הפסל נמצא בחוץ לאחר שהמקדש בו היה נהרס. יש כאן בעיית חניה כי שומרים את החניות לאוטובוסים. המשכתי לאורך החוף ללינה באזור Hakone.
25.10
את היום האחרון לטיול ברכב התחלתי בנסיעה לרכבל הארוך המוביל מHakone לאגם Ashinoko תוך כדי נסיעה מעל עמק O Wakudani המעשן. בתחנה היו מספר אוטובוסים של תלמידים והצלחתי להשתחל פנימה בין הכיתות . הרכבל יוצא כמעט ברצף והתור נעלם די מהר. ירדתי בתחנה של Owakudani לסיור בעמק המעשן. ההליכה היתה די קצרה כי חלק מהמסלול היה סגור. היתה מכאן תצפית יפה על הר פוג'י שבמהלך היום כבר התכסה בעננים. המשכתי עם הרכבל עד לחוף אגם Ashinoko שעליו יש שייט באניות שנראות עתיקות. מכאן נסיעה לאורך החוף ובמעלה ההר לNagoya להחזרת הרכב. ההחזרה היתה חלקה, שילמתי עבור כבישי האגרה ובדרך למלון שהיה בצד השני של התחנה הזמנתי עם הפס של JR את כרטיסי הרכבת למחר ובדקתי את מיקום הרציף. חשוב לדעת שהתחנות ביפן גדולות עם הרבה רציפים.
