הר וושינגטון,קונווי, ההרים הלבנים

7.10 הר וושינגטון

מזג האויר השתנה לטובה והתחיל להיות טיפה חם. יצאנו לכוון הר וושינגטון שהטיפוס עליו הוא בדרך תלולה, מפותלת וצרה מאוד וללא שוליים או גדר בצד, מה שמחייב נהיגה זהירה . בשער הכניסה (25$ לרכב ו 8$ לנוסע) אמרו לנו שהטמפרטורה למעלה היא אפס מעלות. לאט לאט מתחילים לראות מלמעלה את ההרים ונוף השלכת המקסים. הצמחיה על ההר עצמו משתנה מעצים גבוהים לשיחים וככל שעולים היא נהית דלילה יותר ונהיה יותר קר וקרח מצטבר בצידי הדרך. כשהגענו למעלה עלינו במדרגות מהחניה ובסיומן חטפנו מכה מהרוח העזה והקרה שנשבה. הצטלמנו על הפסגה ליד השלט ועל המרפסת שהיתה מכוסה בקרח וביקרנו בקטר של הרכבת שעולה להר מצידו המערבי. הקטר הקטן הוא בן כ 100 שנה, פועל על פחם( לפחות לנהג לא קר) ודוחף את הקרון במעלה. בדרך חזרה למטה יש מספר מקומות עצירה לקרור המנוע והבלמים.בדרך למלון עצרנו במפל גלן ועשינו סיבוב קניות נוסף בחנויות.

8.10 יום כיפור

את היום בילינו במלון בהתארגנות וסידור המזוודות. יצאנו לסיור רגלי בעיר ובתחנת הרכבת הישנה שבו יש תצוגה של קטרים וקרונות ישנים וממנה יוצאים סיורי רכבות . באחד המבנים יש מודל ענק של רכבות צעצוע .

9.10 ההרים הלבנים, מיין

יצאנו בבוקר לביקור בשני גשרים מכוסים הנמצאים בדרומה של קונווי וביקרנו באגם אקו -;אגם קטנטן מוקף עצים- מקום מעולה לפיקניק וחניית קראוונים. המשכנו צפונה על כביש 302 בנופים שלווים ויפים ופנינו על כביש 2 מזרחה לכוון מיין כדי לראות את החופים המפורצים שלה. התמקדנו באזור העיר Bath והיה מוזר לראות את תופעת השפל בעיצומה כשחלק מהקרקע והמעגנים חשופים . חבל שלא היה לנו מספיק זמן כדי לחכות ולראות איך הגאות תציף את הכל חזרה. ירדנו דרומה על כביש 1 והגענו לקראת הלילה לפורטלנד, שם התמקמנו ללינה באזור המול הגדול במלון נחמד וטוב.