מיד עם חזרתי מהטיול הקודם ביפן בסוף 10.18 התחלתי לתכנן את מסלול הטיול הבא. התכנון הפעם היה לבקר ביפן האחרת , לא זו של התיירים אלא באיים שיקוקו וקיושו שבדרום המדינה.כמו שצפיתי ידע האנגלית היה כאן נמוך מאד וכמעט שלא היו שלטים באנגלית אבל התושבים כאן אדיבים ומאד רוצים ומוכנים לעזור וקושי השפה כמעט ולא קיים. כשהקלדתי שמות של בג'י פי אס ברכב קיבלתי לפעמים את התוצאה ביפנית.( כנראה שאפילו גוגל עדיין לא תרגמו את כל השמות לאנגלית)
המסלול תוכנן לשבועיים בתחילת אפריל כדי לראות את פריחת הדובדבן והתנהל ברכב.הנהיגה ביפן מסודרת ונוחה כי הכבישים המהירים מחוברים כמעט לכל מקום. נכון שעלות הנסיעה בהם לא זולה אבל לפעמים עדיף לנסוע בדרך המהירה מאשר בדרכים האחרות שבהן יש בקושי מסלול לכוון והמהירות בהן מוגבלת ל 40 קמש.
בניתי את מסלול הנסיעה בחלקו כשאני משאיר זמן לביקור במקומות נוספים. חלק מהבעיה בתכנון היה שאין מספיק אינפורמציה על אתרים .נעזרתי בחלק מהמקרים בחיפוש אתרים קרובים שבתוכנת המפות של גוגל.דרך אגב, הנווט ביפן נעשה בדרך כלל לפי מספר טלפון כי הכתובות אצלם די מסובכות.
התכנון היה להיות יומיים בשיקוקו, שבעה ימים בקיושו ושלושה ימים במערב הונשו.די הסתדר למרות שעוד יום בשיקוקו היה מועיל
את הטיסות הזמנתי כשבוע לפני הטיול ובמחיר טוב. בגלל שהטיסות היו במספר חברות שכנראה לא בדיוק קשורות אחת עם השניה , היתי צריך לקבל את שובר העליה למטוס רק בשדות בהם החלפתי את המטוסים (היה קל בהלוך, קצת פחות בחזור)
