שנה טובה מפושקר
העומס כעת הוא כפול: אנחנו צריכים לבנות את המקום (תאורה, צביעה, ארונות, מטבח כשר ועוד) ובנוסף להתכונן לשני ימי החג, שעומדים לחול בצמידות לשבת. יש לנו עוד יומיים עד החג ורק אלוקים יודע איך נעשה את זה...
העומס כעת הוא כפול: אנחנו צריכים לבנות את המקום (תאורה, צביעה, ארונות, מטבח כשר ועוד) ובנוסף להתכונן לשני ימי החג, שעומדים לחול בצמידות לשבת. יש לנו עוד יומיים עד החג ורק אלוקים יודע איך נעשה את זה...
כמה שעות לפני חג-הסוכות מתקדרים השמיים וגשם עז חודר אל הסוכה. לזמן מה נראה שהכל אבוד, אך בדיוק בזמן הנכון - שעה וחצי קודם הסעודה מתפזרים העננים, מאפשרים לעובד שלנו לסדר מחצלות ושולחנות נמוכים ולמאתיים מטיילים לחגוג את ערב החג הראשון.
מי שאוהב את הודו כמוני וחושב עליה בהחלט כעל מקום שהיה רוצה לגור בו, מוצא עיר בהודו, שזרים יכולים לקבל בה היתר מגורים, שיש בה אנשים המאמינים בשלום, שלווה והרמוניה ושאם אתה מאמין כמוהם בכך אתה מוזמן להיות תושב העיר.
לא תוכלו להשאר אדישים לנוכח האטרקציות ההסטוריות, הדתיות והתרבותיות של העיר <strong>מומבאי</strong>, ליבה הפועם של תת היבשת ההודית. מבנים קולוניאלים, מקדשים מרהיבים, מוזיאונים מרתקים, מופע אנושי מרהיב ותעשיית סרטים שהטביעה חותמה מסביב לעולם. ברוכים הבאים למומבאי!
``בומביי (Bombay) או בשמה המעודכן מומביי (Mumbai) אינה נתפסת כיעד אטרקטיבי לתיירים ישראלים. ובמיוחד לא אצל הצעירים. אבל צריך להבין שאנחנו מפספסים ובגדול. בומביי, לטעמי, מרתקת ומעניינת וחבל לפסוח עליה ולברוח היישר לגואה עם הנחיתה. תנו לה צ`אנס, לעיר הענקית הזו.
``אנחנו קוראים יחד `שמע ישראל` ואני רואה דמעות ממלאות את עיניו. כשהוא מוריד את התפילין, קולו רועד מהתרגשות. משהו כאן מוזר, אני חושב לעצמי, ואז מספר לי טום שהוא לא הניח תפילין מעולם...``
אם נסתכל על הצד הרוחני של הדברים, אין ספק שכיום יש התעניינות הולכת וגדלה בצד המיסטי של העולם, אצל יהודים בפרט ובעולם בכלל. זהו דבר שמהווה הכנה לייעוד האלוקי של ימות המשיח- ``לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה` בלבד``.
``ביום שני אני ולוי יוצאים אל הפסטיבל, בידינו תפילין ולצידנו ילדי משפחת גולדשטיין ישובים על עגלת עץ, מובלים בידי נער הודי. אנחנו מפלסים את דרכינו בתוך ההמון, הילדים שקטים (אולי קצת המומים), צופים בשלל המראות. מהר מאוד מתחילות הנגיעות: כל הודי/ת שעוברים לי
דיו היא פינה קאריבית בלב הים הערבי. הינדואיזם צלוב בטעם של וודו, ים, סרטנים, סירות. טיח מתפורר, שיהוקים של וויסקי. סיפור קטן על אי קטן.
מה עוד אפשר לבקש?! אגם מקסים, טרסות אורז בשיפולי ההרים והנוף המהמם של רכס האנפורנה שבמרכזו השפיץ של הר ה-Fish Tail. פוקרה היא עיר מקסימה ונעימה, שקטה ומלאה טרקרים שיוצאים ואלה שחזרו לנוח בה.
משפחת פלג שבה לארץ וקצת קצת לפני הסוף נכתבו ההגיגים של סיום הטיול. המראות, הניחוחות והאחווה המשפחתית - כולם רצים בראש, רגע לפני שמגיעים למציאות אחרת, בחיק הבית בישראל.
כחמשת אלפים יהודים חיים בהודו, למעלה מאלפיים מהם מרוכזים בעיר מומבאי (Mumbai, לשעבר- בומביי), בעיקר בעיירה תנה (Thane), המרוחקת ממנה כ-35 ק``מ; הם נוהגים להתכנס בתשעת בתי הכנסת הפזורים בעיר, המהווים מחצית ממספרם הכולל של בתי הכנסת הפועלים כיום ברחבי המדינה.
תושבי האזור זקוקים לנו, התיירים, ולא רק כמתנדבים. מבחינתם, תיירות היא מקור הכנסה והוכחה שהמצב חוזר ל``נורמל``, שהעולם לא שכח אותם. קשה לתאר במילים את היחס המדהים לו זכינו כתיירים וכמתנדבים.
מה דעתכם על טיול בן יומיים על גבן של פילות? רק אתם והן? רון ובשמת עשו זאת בלאוס ונהנו מכל רגע בחוויה הייחודית הזו. כששבו לעיר נטלו חלק בקורס בישול מקומי ויצאו לטיול אופניים מהנה לאורכו של נחל. סיפור מסע כולל מתכונים.
לא הרבה מכירים את הגן הלאומי כפר נחום, הממוקם על שפת הכנרת. זהו אחד האתרים החשובים ביותר עבור מטיילים נוצרים וצליינים המגיעים לביקור בארץ. גם לישראלים כדאי לבקר במקום היפה הזה מאחוריו עומד סיפור מעניין מאוד.
נחל קטלב ממוקם לו אי שם בלב הרי יהודה, בואכה ירושלים מכיוון עין כרם. הזוג בבי ובבי יוצאים לטייל בנחל, משכשכים בבריכות מים, עוברים בנחל שורק ובחירבת א-שיח' ובסוף מקנחים בטיפוס. הכל בשלוש וחצי שעות.
נוסעים לדרום תאילנד? בואו להכיר את האט יאי, מרכז מסחר דינמי וצומת תחבורה עיקרי. מכאן ניתן להמשיך אל פוקט, קרבי או קו סמוי, וכמובן ליהנות מקניות רבות.
העיר העצומה בומביי יכולה להרתיע מבקרים רבים, שלעיתים מעדיפים לראות בה כתחנה זמנית בדרך לעיירות נעימות יותר. למעשה, כמו הודו עצמה, בומביי היא עיר של ניגודים. אפשר למצוא בה כמה מסמלי העושר המובהקים ביותר של הודו. מי שבוחר להכיר את העיר מגלה מקדשים, שווקים ואזור חוף מיוחד.
עיר המדבר ג'איסלמר והמבצר הגדול שלה הם פנינה בלב מדבר תאר. בתוך המבצר עומדים מקדשים לאלים שונים כגון וישנו, סוריה, לקשמי, שיווה וגנש אך הם אינם מרשימים כמו המקדשים הג`אינים שנבנו בין המאה ה-12 למאה ה-15 מאבני חול צהובות חומות ואבני שיש לאלים ריקאבדווג`י (Rikhabdevji) , סאמבהאוואנתג`י (Sambhavantji) ופרשוונטג`י (Parshvanathji). טיולי ג'יפים וספארי גמלים הם דרכים נוספות להנות מהחוויה המדברית.
נהרות גועשים, כפרי הרים יפים, פרדסים, יערות אורנים ירוקים, רכסים מושלגים וערך היסטורי מיוחד הופכים את עמק קולו לחוויה עבור מטיילים. קולו, מנאלי והכפר נגר המצוי ביניהן, על מגוון מקדשיו הן תחנות חשובות בטיול באזור.
בדרום מערב רג'סטן נמצאת מאונט אבו, המהווה אתר נופש עבור מי שמחפש אווירה רגועה במחוז. אגם נאקי והמקדשים הג'אינים בדילוורה הם בין מוקדי העניין המרכזיים באזור. כתבה זו תציג לכם תחנה חשובה בטיול לצפון הודו.
בשוליו של מדבר Thar נמצאת העיר ג'ודפור. עיר עתיקה צבעונית, בנוסף למבצרים ומקדשים רבים הניצבים בסביבה, הופכים את המקום לתחנה מומלצת בהודו. למי שנותר זמן בעיר מומלץ לבקר בארמון המלכה, ארמון הפנינה וארמון הפרחים.
רצועת החוף של גואה כוללת חופים יפים ואווירה טובה, וגם את וגטור וצ'אפורה, הראשון כפר אינטימי עם בתי הארחה מיוחדים, והשני יישוב על גבעה ואחת מנקודות המוצלחות היפות של האזור.
לא בלי חששות אבל לאחר בירורים רבים יוצאים הפלגים לקשמיר (kashmir), לבלות שבוע ימים על בית סירות מפנק באגם דאל בעיר סריניגר, באווירה לה זכו בעבר רק בני אצולה בריטים. מקור החשש במתיחות המלווה תדיר את האיזור.
ככל שאנו מתרחקים מערבה הנוף משתנה בהדרגה, הופך כפרי יותר ויותר. כשאנחנו יורדים לבסוף לדרך צדדית סצינות מהתנ``ך חולפות על פנינו - נערות עם כדים לראשן עולות אל פי הבאר (יש כבר חשמל, אבל אין מים זורמים), תאו מים מתרחץ בשלווה בבריכה קטנה, גמל רתום לעגלת עץ. מקבצי ירק ועצים סוככים גדולים מתחלפים לסרוגין בשטחים פתוחים ריקים מצמחיה, ובכפרים לצידי הדרך בתי בוץ מחליפים את סככות העץ והפח. רג`סטאן (Rajasthan) הכפרית, העניה, האמיתית, מגלה אט אט את פניה.
תיירים רבים עוברים בבנגלור, אבל מעטים מאוד נשארים בה, ובעצם, אין שום סיבה להישאר בעיר הזו. בנגלור היא אחת הערים המערביות ביותר בהודו, התפתחה במהירות עצומה בשנים האחרונות, בעקבות צמיחתה של תעשיית ההייטק והפכה למעשה לבירת עמק הסיליקון ההודי.
בדלהי משאירים הפלגים את הציוד החם ששימש אותם בצפון הודו: פליזים, נעלי הרים, שקי שינה (כן...5 מכל דבר) ומתחילים סיבוב ברג`סטאן המדברית והחמימה. את הציוד יפגשו בעוד חודש בדרכם לנפאל. כתחנה ראשונה נבחרה פושקר (Pushkar), ניתן להתחיל בכל עיר אחרת, כך נבחר.
אחרי פושקר ממשיכה הדרך בטיבעיות דרומה, אודיפור (Udaipur) היא התחנה הבאה, עיר חמשת האגמים. הבטיחו ולאחר עונת מונסון טובה גם קיימו! הפלגים נשארים בעיר כשבוע, סופגים את העושר בו חיו המהאראגו`ת בארמונות מפוארים.
מאונט אבו (Mt Abu) - עיירת קייט על פסגת שלוחת הרים בגובה 1700 מטרים בלב רג`סטאן, המקום אינו על מפת המטייל הישראלי אך בהחלט על המפה של התייר ההודי בארצו. הגענו ולא התאכזבנו.
ג`ודפור (Jodpur) היא עירם של הבראהמינים, הכהנים. חלקה העתיק שרוע למרגלות מבצר מרשים, קירות הבתים כולם צבועים בכחול עז, גאוות הקסטה, אי אפשר להתהלך ולא ללכת לאיבוד. מסוחררים מהיופי הלכנו לאיבוד בהנאה רבה.