התחלת סוף הטיול
היייייייייייייייי
מה שלומכם נשמות טהורות???!!!
זהו. עזבתי את החופים לטובת התחלת סוף הטיול.
מה עושים בהתחלת סוף הטיול, אתם שואלים???
אז ככה, טוב האמת היא שפשוט קונים וקונים וקונים. עד כדי כך שנסעתי מגואה לאודייפור כדי לקנות כמה דברים נחמדים ואי"ה במוצ"ש אני חוזרת לפושקר גם למטרת קניות, קניות קניות... אטרף.
מה לעשות, הרי כ"כ זול פה, כ"כ יפה, וכ"כ נגיש... ומה עושים עם כל הציוד עכשיו? אין לי עדיין מושג, כלומר בגדול המטרה היא לשלוח כמה וכמה חבילות לארצנו הקטנטונת... אבל נראה מה יהיה.
כן, זהו, אז עזבתי את חופי ארמבול (גואה). השגתי שם את מה שחיפשתי- שבועיים וחצי של מנוחה, חוסר תזוזה מקסימלי, מוזיקה, שקט, ים, שמש, מחשבות, וואלה, היה גם בונוס- היה את הבית היהודי המקסים מקסים.... שמנוהל ע"י זוג מדהים ושני הצוציקים הקטנטנים שלהם שעשיתי עליהם את הסטז` של החזרה הביתה (לא, לא ילדים משלי אלא החזרה לאחיינים שלי)...
כרגע אני באודייפור, הגעתי לפה היום בבוקר אחרי יומיים נסיעה רצופה באוטובוסים, אבל לפחות אוטובוסים עם דרגשי שינה. חבל על הזמן איזו המצאה זו. חייבים להביא את זה לארץ. אתה פשוט נכנס לאוטובוס, מקבל דרגש עם וילון ומחיצה מהעולם החיצון שנמצא בשאר האוטובוס, נשכב ונרדם. המצאה גאונית. חשבתי לייבא אותה לארץ (בין שאר כל מחשבות היבוא שלי) אבל הנסיעה הכי ארוכה בארץ היא כ-8 שעות... אז לא נראה לי שזה ילך...
זהו, הספקתי היום לעשות את הקניות שרציתי, אני אעשה פה שבת, ככה בצפייה על האגם, בחוסר תזוזה. דרך אגב, באודייפור כבר הייתי, עם אבאמא, וזה מזה מצחיק לחזור לפה בלעדיהם, ממש מוזר לטייל בהודו ולהיזכר בדברים שעשיתי עם אבאמא פה, ממש ממש פה... בשאיפה מחר בלילה (מוצ"ש) לנסוע מפה לפושקר לכמה ימים מוטרפים של שופינג, שופינג, שופינג וקצת מעבר לזה... ואחר-כך נראה. לא, לא, אל תתקשרו עדיין, אני עוד לא בדרך הבייתה, לאט לאט.
שבת מצויינת. מלאה בחיוכים ושמחה.
אוהבת.
בבה העיזה הפזיזה
נכתב ע"י אורית
