5 ישראלים על הקצה - קייפ יורק - אוסטרליה
לטאות ענק וצבי מים, סוחרי-נשק וסמים, נהרות אימתניים, תולעים באוכל ורכב ששבק מטר מהקצה - 10 ימים, 5 ישראלים וטויוטה אחת בדרך לכיבוש הנקודה הצפונית ביותר ביבשת.
לטאות ענק וצבי מים, סוחרי-נשק וסמים, נהרות אימתניים, תולעים באוכל ורכב ששבק מטר מהקצה - 10 ימים, 5 ישראלים וטויוטה אחת בדרך לכיבוש הנקודה הצפונית ביותר ביבשת.
לאוסטרליה נסענו כאמור בעיקר בשל המרחבים, הפראיות, הטבע, אולם את שבוע הפתיחה נבלה דווקא בכרך של סידני, עיר מודרנית... ההתחלה העירונית שלנו בסידני.
נחיתה בסידני, התארגנות זריזה, רכישת רכב, סדר פסח והיידה לדרך! הפלגים כבר מיומנים וקצת מזל אף פעם לא מזיק.
החוף המזרחי של אוסטרליה בניגוד לעמיתו המערבי, מאוכלס ורווי עיירות נופש ואטרקציות תירותיות. הפלגים מדלגים מעיירה מומלצת אחת לשניה, מאטרקציה לאטרקציה, הפעם בכדי להינות צריך לשלם.
החוף המזרחי כשמו כן הוא, חוף. הפלגים עוברים מעיירה אחת לשניה, ממציל אחד לשני, בכולם אותה חוויה בלתי מספקת. הים והגלים האוסטרלים. ברקע עננה, רותי חוזרת הביתה, השאר ממשיכים.
יצאנו חבורה של 10 ישראלים לכבוש את הנקודה הצפונית ביותר באוסטרליה - קייפ יורק. התחלקנו ל 2 ג`יפים פטרול חדשה שהשכירו כמה חבר`ה והרכב שלי ושל עוד חבר ניסן פטרול MQ 86 טורבו דיזל, או בקיצור ``הפטרול המפוקפק...``
סוף הדרך, טזמניה, הפרק האחרון של המסע הזה. סוף הדרך, טזמניה נמצאת בקצה הדרום דרומי של אוסטרליה. סוף הדרך, טזמניה, היא ככל הנראה, אחד מהמקומות היפים בעולם.
ניר, שירי, נטע וענבר ממשיכים הלאה. הפעם הם מגיעים לקופר פדי ולאליס ספרינגס. ביתו של הארי לוכד התנינים, טיולי מדבר ועימותים רבים עם איתני הטבע מלווים את הטיול.
The Great Barrier Reef (שונית המחסום הגדולה) משתרעת על שטח עצום של למעלה מ-2,000 ק``מ ומונה מספר רב של איים קטנים. הצלילה בשונית היא חוויה שלא מן העולם הזה.
איזי ומיכל פוגשים את שושי ודובי בסידני וביחד מתחילים את מסכת חיפוש מקום מגורים (עד קניית הקרוואנים). בדרך הם פוגשים דמויות צבעוניות כמו נוחם הלוחם ללא החת ומוכרת מהשוק שרצה עד אליהם להסביר להם את משנתה. הם מתארחים בגסט האוס בבעלות סינית ומרגישים כמו מיעוט.
לאחר פרייזר אנו ממהרים לביקור משפחתי במלמבימבי הסמוכה לביירון-ביי, ועל כן אנו מרפרפים באופן יחסי על ה- Sunahine Coast וה- Gold Coast אשר בדרך, ומקדישים להם אולי מעט ימים מהמגיע להם.
תוך שבוע עברנו ממצב של אופטימיות, למצב של יאוש מתקדם, והכל בגלל פרידה. 70 יום פרידה בילתה איתנו, והיא פשוט לא רצתה ללכת... אבל לכל יאוש, יש נקודת אור. היא נמצאת מעבר לים.
מסידני ממשיכה משפחת סייר צפונה לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה. היא ניצלת בנס מסערה איומה ומפחידה ופוגשת לראשונה בקנגורואים.
ירדן מסכמת חוויות מהנסיעה מסידני ועד עיירת הגולשים החביבה ביירון ביי.
``אנו ממשיכים לנסוע לעבר סידני, נופי ניו-סאות`-ווילס ירוקים להפליא, רוויי נהרות גדושים ברוחב אדיר אותם אנו חוצים לכל היותר מדי שעה. את סידני נעקוף הפעם ממערב דרך ההרים הכחולים, אך עד לשם ישנם הרבה חופים כחולים...``
קצת קשה לספר על יומיים מתוך טיול של 4 חודשים באוסטרליה, אבל מה לעשות שזה היה אורכה של חופשת הסקי שלי שם... הכל התחיל בחלום ישן נושן מאז שיצאתי מהארץ לפני 7 חודשים לעשות סקי גם בקצה השני של העולם בדרום הפסיפיק...
מדינת ויקטוריה בהחלט החזירה לנו את רטט ההתרגשות לטיול! אחרי הראשוניות של קווינסלנד, חשנו בניו-סאות` ווילס ירידת מתח מסוימת (אל תסיקו מסקנות, אלו כנראה מסוג ההרגשות הסובייקטיביות לחלוטין), אך בויקטוריה שוב אנו נפעמים מהמפגש עם טבע עוצמתי ומרהיב.
בבאטמנס בי אנחנו על שפת השפך לים חיים כמה ימים את הגיאות והשפל. כמו מצב הרוח. היבשה נחשפת, השחפים מגיעים, היבשה מתכסה, הדייגים באים. נעמה מדברת עם דניאל, גלעד עם עומרי. עומרי מספר שהוא הורדם ונותח כבר פעמיים, הוא צם,ובשבוע הבא יתחיל טיפולים.
לאחר שעזבו את אליס ספרינגס, חיכתה למש` בן-סיני כברת דרך ארוכה עד לדרווין. הם עצרו לאורך ה-top end בפארק הלאומי קאקדו ובפארק הלאומי ליצ`פילד אך מזג האוויר שיבש להם את התוכניות...רק מוזיאון הטריטוריה הצפונית בדרווין הציל את המצב...
הסיירים נוסעים אל עבר ה``סלע`` הלא הוא Ayres Rock מטיילים בסביבה ומתפעלים מהנוף, הצבעים ומהאווירה, הולכים לישון בצילו (המטאפורי) של הסלע וקמים ליום מקסים בו הם מבלים בסלעי האולגאס...
ירדן מספרת על הביקור ב``אליס``- שם נסעו ברכבת הישנה, הלכו להופעות במסגרת פסטיבל הקיץ, התרשמו מהחיים ב-Out Back ובמיוחד מחיי התלמידים ולסיום ביקרו במרכז הזוחלים שם ראו חיות מיוחדות כמו הנחש הכי מסוכן בעולם, הלטאה האוסטרלית, דינוזאור קטן ועוד ועוד...
משפחת סייר מעבירה שעות על גבי שעות בנסיעה ארוכה לאורך המדבר. אתם בטח שואלים את עצמכם איך מעבירים את הזמן בנסיעה כזו? איך מפעילים את הילדים ?- על כך ועוד תשובות בכתבה הזו.
מה הקשר בין טוסקנה לאוסטרליה? מה קרה לנטע שהוא מרגיש כבר ילד גדול ומה עושה ענבר בלי הר של צעצועים...- על אלה ועוד בכתבה שלפניכם...
``ההרים הכחולים מרוחקים כמאה ק``מ מהכרך הגדול, ובעוד שבעבר היוו מחסום בלתי עביר להתפשטות ההתיישבות מערבה, כיום הם אתר תיירות פופולרי ומדהים כאחד. שמם של ההרים ניתן להם על שום האובך הכחול הנוצר ממעבר האור באדי שמן, הנובע ממיליוני עצי האקליפטוס שבו...``
במפגש עם מטיילים מקומיים שלחה אותם רונית ברוב התלהבותה לראות את הוולאבי, אך הוא כבר לא היה שם. ``לא נורא``, הפטירה האוסטרלית, ``יש לנו כאלו בחצר האחורית``... שיעור בתורת היחסות אותו עוברת המשפחה באליס-ספרינגס.
``אני עולה עם מצלמת הוידיאו לגג הקרוואן, יושב ישיבה מזרחית ומביט בשקיעה, שצובעת בגוונים האדומים-כתומים המתחלפים לאט לאט על הסלע. אני שוקע במחשבות על האבוריג`ינים, שחיו כאן עד לפני 100 שנה, באותו אופן פחות או יותר שהם חיו כאן גם לפני 40.000 שנה...``
רוב הזמן-שיגרה. נוסעים ונוסעים. אמר מי שאמר ``טוב יותר לנסוע מלהגיע``. הוא בודאי לא התכוון למרחקי נסיעה של 500 ק``מ. לועסים גזר או תפוח כאשר השעמום בפה מתגבר. פותחים רדיו או שומעים דיסק כאשר השעמום באוזניים עולה. מדברים ומקשקשים כאשר השעמום מדגדג בלשון.
ממשיכים. ניר ושירי מגלים שזה לא כל כך נורא להשאיר את הילדים עם בייביסטר...ונטע לומד מהו שנורקל...וענברי?!- נהנה לשחק....
הדרך ממשיכה. כן צריך לגמוע עם מרחק גדול בדרך לפרת`. הפעם נספר לכם על המקומות בהם חלפנו בדרכנו דרומה לאורך החוף המערבי...
ירדן מספרת על חוויותיה בפארק ליצ`פילד ועל מפגשים עם קנגורואים, תנינים ואפילו נחש לא מתוכנן.בנוסף היא רואה מערות עתיקות ולסיום - מבלה בפארק חייזרים עמוס בדמויות ירוקות ומסתוריות...