סיפורים מהחיים ששמענו באוסטרליה
לפניכם הסיפורים ומי שמאחוריהם אשר ליקטנו בדרכים. סיפורים מוזרים, אנשים מוזרים, תחביבים מוזרים לא פחות. כל השבלולאים מכל הארצות, מכל המינים ומכל הזנים.
לפניכם הסיפורים ומי שמאחוריהם אשר ליקטנו בדרכים. סיפורים מוזרים, אנשים מוזרים, תחביבים מוזרים לא פחות. כל השבלולאים מכל הארצות, מכל המינים ומכל הזנים.
הרגעים האחרונים לפני מסע הנדודים הגדול צפונה. מפעילים את הכלים, מנסים להפרד מחיקה החם של אמא, מטיילים בין עיירות שקטות ועוסקים בספורט אתגרי חדש ושמו חיסכון. כל זה עד שנגיע לקסינו העיר והאם לכל בעל קרוואן או מוטורהום.
לאחר קניית הקרוואן (סוף סוף) מתחילה החבורה להתקדם לעבר בריסביין. בין לבין הם מגלים שבית על גלגלים זה גם אומר בית צפוף ולא כל כך נוח ופארקי קרוואן שונים ומשונים. השבלולאים מתקדמים לעבר הזריחה, שם השמש לעולם לא שוקעת.
איזי והחבורה מנסים לצלול לתוך ביצת השוק הפרוע של קרוואנים באוסטרליה בחיפושם עבור קרוואנים עבורם. המסע היה מפרך וכמעט מייאש אך לבסוף נמצאו הקרוואנים המבוקשים. עוד בכתבה, נספח (חשוב), מיומנה של מיכל, על גברים עצמאיים עלאק...
איזי ומיכל פוגשים את שושי ודובי בסידני וביחד מתחילים את מסכת חיפוש מקום מגורים (עד קניית הקרוואנים). בדרך הם פוגשים דמויות צבעוניות כמו נוחם הלוחם ללא החת ומוכרת מהשוק שרצה עד אליהם להסביר להם את משנתה. הם מתארחים בגסט האוס בבעלות סינית ומרגישים כמו מיעוט.
אז איך מתכוננים לטיול שבלולאי בגיל שישים? על אתרי האינטרנט השונים בהם איזי מצא מידע, רשימת הוצאות (והסברים של הפסמיסט), רשימת תרופות, טיפים כללים וכמה דברי חכמים...
פרק ראשון ובו יסופר על איך לגבר בן 60 עלה רעיון, נפלה החלטה, נתגלגלו החיים והגענו לאן שהגענו- לדרך חיים אולטימטיבית.
``אני עולה עם מצלמת הוידיאו לגג הקרוואן, יושב ישיבה מזרחית ומביט בשקיעה, שצובעת בגוונים האדומים-כתומים המתחלפים לאט לאט על הסלע. אני שוקע במחשבות על האבוריג`ינים, שחיו כאן עד לפני 100 שנה, באותו אופן פחות או יותר שהם חיו כאן גם לפני 40.000 שנה...``
לאחר שלושה חודשים באוסטרליה אנו נפרדים ממנה לקראת המשך מסענו בניו-זילנד. מסעות בדרך כלל מתחילים ונגמרים בערים גדולות, שם היו נמלי הים הגדולים, בהן התפתחו במאה האחרונה גם נמלי האוויר הגדולים, והן מנתבות את מירב התנועה האנושית בעולם. מדובר כמובן ב``ביצה ותר
מדינת ויקטוריה בהחלט החזירה לנו את רטט ההתרגשות לטיול! אחרי הראשוניות של קווינסלנד, חשנו בניו-סאות` ווילס ירידת מתח מסוימת (אל תסיקו מסקנות, אלו כנראה מסוג ההרגשות הסובייקטיביות לחלוטין), אך בויקטוריה שוב אנו נפעמים מהמפגש עם טבע עוצמתי ומרהיב.
כתבה זאת מוקדשת לכל מי שחושב שלטייל בקרוואן זה רק להתעורר בבוקר כשהנוף המדהים של הגרנד קניון או של הבלו מאונטנס למול חלונו כשהוא עם כוס קפה ביד, או במילים אחרת- אתם מוזמנים לקרוא על שגרת החיים בקרוואן...
מההרים הכחולים אנו ממשיכים מעט בתוך היבשת לביקור קצר בבירה האוסטרלית קנברה, ומשם חוזרים לנפוש בחופי דרום ניו סאות` וויילס.
``ההרים הכחולים מרוחקים כמאה ק``מ מהכרך הגדול, ובעוד שבעבר היוו מחסום בלתי עביר להתפשטות ההתיישבות מערבה, כיום הם אתר תיירות פופולרי ומדהים כאחד. שמם של ההרים ניתן להם על שום האובך הכחול הנוצר ממעבר האור באדי שמן, הנובע ממיליוני עצי האקליפטוס שבו...``
``אנו ממשיכים לנסוע לעבר סידני, נופי ניו-סאות`-ווילס ירוקים להפליא, רוויי נהרות גדושים ברוחב אדיר אותם אנו חוצים לכל היותר מדי שעה. את סידני נעקוף הפעם ממערב דרך ההרים הכחולים, אך עד לשם ישנם הרבה חופים כחולים...``
לאחר פרייזר אנו ממהרים לביקור משפחתי במלמבימבי הסמוכה לביירון-ביי, ועל כן אנו מרפרפים באופן יחסי על ה- Sunahine Coast וה- Gold Coast אשר בדרך, ומקדישים להם אולי מעט ימים מהמגיע להם.
חודש ראשון באוסטרליה מוקדש להתארגנות, להסתגלות ולעליה צפונה עד לאי פרייזר, שם עברנו בהצלחה גיבוש בשטח בג`יפ ואוהל. כשחזרנו, שמחנו לגלות שהקרוואן גדל בינתיים.
``למרות שאינני מחובבי נהיגת השטח, ובדרך כלל מתגעגע לשקט של לפני אופנת ה``כביש-שטח``, כאשר עוד היה אפשר להלך בשבילי הארץ בלי לברוח מהג`יפים השועטים, החורצים קוליסים עמוקים בכל פינה, ולהנות מקצת שלווה בלי נהמות מנועים, הרי שאם רוצים לטייל בפרייזר- אין ברירה".
``גם לכתבה הזו, כמו לקודמתה, יש ריח חזק של ים, וכאן על החוף היא נכתבת, תוך כדי נסיון נואש להרחיק את גרגירי החול מהמקלדת...``
דוד ומלכה נוחתים בסינגפור ומתרשמים ממנהגי החג המיוחד ההינדי בו המאמינים פוצעים את גופם לאות אמונתם. משם הם טסים אל דרווין שבאוסטרליה ומטיילים בה. אחרי ביקור במלבורן וסידני ואחרי הרבה קואלות וקנגרואים הם ממשיכים אל נופי ניו זילנד המהממים ומקנחים בביקור קצר בפיג`י האקזוטית.
``מיד כשעגנו בריף, הלבשנו את הילדים בחליפות גומי ובווסט הצלה, ועם שנורקלים וסנפירים יצאנו לתור את השונית. המראה שנגלה לעין היה מדהים: המוני דגים צבעוניים, כוכבי ים, צדפות ענק ואפילו סוסון ים...``
לאוסטרליה נסענו כאמור בעיקר בשל המרחבים, הפראיות, הטבע, אולם את שבוע הפתיחה נבלה דווקא בכרך של סידני, עיר מודרנית... ההתחלה העירונית שלנו בסידני.
``אנו נוסעים בשפלת קווינסלנד, כל הדרך קני סוכר, עוד ועוד שדות, מכונות אימתניות קוטפות אותם ומרסקות ויש כאן אפילו מוזיאון סוכר. בעצירה מקרית בדרך ליד גן שעשועים נחמד, עולה בי זכרון ילדות של מציצת קנים שאבי היה מביא לנו מדי פעם...``
לטאות ענק וצבי מים, סוחרי-נשק וסמים, נהרות אימתניים, תולעים באוכל ורכב ששבק מטר מהקצה - 10 ימים, 5 ישראלים וטויוטה אחת בדרך לכיבוש הנקודה הצפונית ביותר ביבשת.
``שעתיים טיסה לקיירנס הביאו אותנו לליבו של האזור הטרופי בצפון החוף המזרחי של אוסטרליה, ואפילו שכעת זוהי לא סתם העונה היבשה, כי אם גם שנת בצורת, ירוק עד מכסה כאן כל פינה...``
במפגש עם מטיילים מקומיים שלחה אותם רונית ברוב התלהבותה לראות את הוולאבי, אך הוא כבר לא היה שם. ``לא נורא``, הפטירה האוסטרלית, ``יש לנו כאלו בחצר האחורית``... שיעור בתורת היחסות אותו עוברת המשפחה באליס-ספרינגס.
אנו נפרדים מסידני וממשיכים למדבר, אל ה-outback, וזו לא טעות- כן, המדבר מלבלב! התמזל מזלינו ובחודש האחרון ירד כאן הרבה גשם, ואנו פוגשים את המדבר המתעורר לחיים - הכל ירוק ופורח, חוויה שממש לא ציפינו לראותה.
נחיתה בסידני, התארגנות זריזה, רכישת רכב, סדר פסח והיידה לדרך! הפלגים כבר מיומנים וקצת מזל אף פעם לא מזיק.
``לסיכום פרק הטיסה - ממש לא נורא! הילדים, גם אם לא ישנו יותר מידי (וזה אומר שגם אנו לא ישנו כמובן), היו מקסימים, ואפילו תיק הצ`ופרים שהכנו לשעות חרום נותר כמעט ללא שימוש! בניגוד לטיסות עבודה רבות שעברתי תוך ספירת דקות ושעות, הפעם הזמן אפילו רץ``...
קורותיו של יום אחד בשמורת האבוריג`ינים, שהשתבש מעט, דבר שאיפשר להתוודע לאנשים לבנים ושחורים, אורחות חייהם ומנהגיהם. על דיג בלי חכות, דג גדול במיוחד, סירת מנוע מקולקלת בים של קרוקודילים ועוד...
צוות של ארבעה, אבא ושלושה ילדים, הפלגים חסרים את אמא רותי שחזרה ארצה מוקדם יותר. למרות הגעגועים הם נהנים מחבל הארץ המפנק, הפעם הם בוחרים להשאר במקום אחד כמעט שבועיים, בירון ביי.