בדרך לצ'יטרי
כשטיילנו בצורה שכזו זכינו לכל כך הרבה תשומת לב חיובית - האנשים (הן ההודים והן תיירים אחרים) נופפו לנו לשלום, חייכו אלינו, ונסעו לצדנו כשהם ממטירים עלינו שלל שאלות. האוויר הקר והצלול שהכה בפנינו - פשוט נפלא. לאחר כשלוש-ארבע שעות נסיעה, ולאחר שעברנו את הפאס (מעבר הרים) בנקודה הגבוהה ביותר, פנינו בעיקול קטן ולפתע הופיע גן העדן בצדו השני של ההר. פתאום היינו ממש בלב ההימלאיה, ובגובה הזה הסתכלנו על הרי ההימלאיה ישר לתוך העיניים.
בשלב הזה היה האופנוע לוהט ועייף, ולכן נתנו לשלושתנו מנוחה קצרה. הוא טיפס בעליה בצורה נפלאה, מנוע ה-350 שלו סוחב אותנו באצילות מעלה. החנינו אותו על קצה הכביש, כך שמאחוריו השתרעה ההימלאיה והתחלנו בסדרת צילומים שלו ושלנו. אחרי העלייה הגיע תורו של הכביש הארוך למטה ארוך מאוד. אך זה כבר היה קל יותר לכולנו. פנינו היו מועדות לעיירה קטנה ושמה צ`יטרו Chitro, שהתגלתה לבסוף כשלוש בקתות באמצע שום מקום - החלק היותר שומם של שום מקום. אבל כל כך יפה זה היה. לרוע המזל, כשעתיים לפני ההגעה לצ`יטרו נגמר הכביש ואנו נסענו על חצץ, מה שהזיק מאוד לאופנוע - המנשא נשבר ואנו המתנו לרגע בו התיקים שלנו יפלו איתו. היו מים על הכביש, פלגים קטנים שהיה עלינו לחצות, שהיו לעיתים עמוקים, ואנו נרטבנו לגמרי. כשהגענו לצ`יטרי היינו מלוכלכים, עייפים וחצי שבורים. אבל העיירה הייתה יפהפייה.
לתחילת הכתבה
חזרה למנאלי
נשארנו ללון בבקתה אותה שכרנו בעבור 50 רופי כל אחד. מנורת גז קטנה אחת, ויכולנו לשמוע את רחש זרימת המים בנהר ספיטי, 15 מטר מאיתנו. היה מקסים, אך קר מאוד. בעוד אנו נהנינו מהשמכיות המקומיות החמות, האופנוע בחוץ קפא לגמרי, ולקח לנו יותר משעה להתניע אותו למחרת בבוקר. למרבה הצער נאלצנו לחזור על עקבותינו למנאלי - תיירים שעצרו בעיירה ללילה סיפרו לנו כי האופנוע לא יוכל להמשיך בדרך אל האגם, היות והכביש גרוע ביותר. הם עצמם הגיעו בג`יפ ונתקעו בדרך. בנוסף לא היה לנו מספיק דלק, ולא היה שום מקום לתדלק בו בדרך. גם כך היה מנשא הציוד במצב כל כך גרוע, שקיווינו שנצליח לחזור למנאלי בחתיכה אחת אך האופנוע הוכיח את עצמו כ"כלי" אמיתי, ובעזרת מעט אילתורים על הכביש הצלחנו לחזור בשלום למנאלי.
לקחים: אם הינכם יוצאים למסע ארוך באופנוע-
1- השיגו מידע על מצב הדרך - האם היא סלולה או לא, הימצאותן של תחנות דלק, והאם האופנוע יוכל לעבור את מעברי ההרים הקשים בדרך.
2- קחו כמה שפחות ציוד עמכם. כל אבן קטנה יכולה לפגוע באופנוע והמשא הכבד ייפגע במנשא ובאפנוע כולו.
3- קחו כמות דלק אקסטרה.
4- היכונו לכאב רציני ב...
אגב, קראנו לאופנוע שלנו בשם דהרמה. אני רציתי לבחור בשם זה היות ודהרמה בשפת הינדו היא "חוכמה עתיקה", ואילו דני בחר בו בשל בלונדינית מסויימת מהטלוויזיה
דהרמה היא אופנוע enfield 350, אותה קנינו בדלהי תמורת 640 דולר. עד כה נאלצנו בכל מקום אליו הגענו להחליף חלקים ממנה (למשל עכשיו יש לנו פנצ`ר) - אבל גם זה חלק מהכיף
לתחילת הכתבה
