לונדון בכריסמס פשוט נפלאה, ולאו דווקא לקניות!
שבוע בלונדון, בדיוק מה שנדרש לנו כדי לקחת ת׳זמן לאט ובסבבה – אמא ובתה בת ה-18, טרום גיוס (: הקדשנו את הזמן להליכה ברחובות העיר היפים, תאטרון, אומנות, מנוחה, ארוחות וכמובן גם קצת קניות. באשר לקניות – זול זה לא, הכרחי גם לא, עם זאת מצאנו שטעימות בחנות פה, חנות שם זה דווקא נחמד.
יום 1
נחתנו בהית׳רו בשעות הצהריים. לאחר כשעה המתנה בביקורת הגבולות, אספנו מזוודותינו וניגשנו לתחנת הרכבת התחתית, שבקומת הקרקע בשדה. רכשנו כרטיס Oyster, לשבוע. כרטיס זה הקנה לנו אפשרות נסיעה חופשית בטיוב ובאוטובוסים באזורים 1 ו-2 שבלונדון. עלינו על קו פיקדילי (כחול) שיוצא מהשדה ומגיע למרכז לונדון. הטיוב הובילנו לאחר כחצי שעה בביטחה אל כיכר ראסל, משם צעדנו כחמש דקות למלון Tavistock, הסמוך. מלון 2 כוכבים, צנוע ובהחלט עונה על הצורך והמחיר אותו שילמנו לשבעה לילות + ארוחת בוקר קונטיננטלית.
ערב כריסמס, ירח זורח במלוא הדרו, העיר מקושטת לכבוד החג, עצים מוארים, כוכבים, זרי פרחים על דלתות. משפחות עם כובעים אדומים כזה של סנטה. משמח. הקדשנו את הערב לארוחת בפאב בריטי (אכלנו מוקדם מכיוון שבשמונה כל המקומות נסגרים בשל החג) בשכונת קמדן, מרחק הליכה של כחצי שעה. The Spread Eagel. יש פה בירה מעולה, בחרנו באחת קלה של מבשלת בירה מקומית – WIT Bear. מספרים ש- Earel of Grey, המציא את בירת החיטה יום אחד לפני שקית התה הראשונה ☺️ אגדה או אמת? כך נחתם על הבקבוק. המלצרים בחגיגיות גדולה הגישו את המנות הטעימות והביתיות: בשבילי דג cod אפוי עם גריסי פנינה, וילדתי Mac'h Cheese.
יום 2
כריסמס. אין תחבורה ציבורית ולונדון זמינה ופנויה להליכה ברחובות. שקט ונעים, ויש כמה מקומות פתוחים. בחרנו בסיור פנורמי מודרך אחר הצהריים, עם חברת Golden Tours. שלוש שעות באתרים המרכזיים של לונדון: כיכר הפרלמנט, ארמון בקינגאהם, סנט פול, גשר לונדון, כיכר טרפלגר ועוד. עבורי, כתיירת לראשונה בלונדון הסיור היה חשוב ומלמד, ולשתינו סייע להחליט לאן נרצה לחזור.
יום 3
יצאנו מהמלון בצעידה קצרה של כעשרים דקות אל קובנט גארדן. שכונה חביבה, עם הרבה חנויות בגדים, ורחוב הנעליים Neal. בתי שמחה למצוא שם את חנות המותג ברנדי. שוטטנו ואף רכשנו. בשלוש כבר היינו ישובות בתיאטרון Novello, אשר בשולי קובנט גארדן. צפינו ב”מאמה מיה” מהמעגל המרכזי. אחלה הפקה, עם השירים האהובים עלינו. בתום ההופעה הסתובבנו בשכונה, ובה טיילו רבים. היו שם דוכני אוכל ושאר מציאות, עצי אשוח מקושטים במנורות אדומות ולבנות. מאוד שמח. אכלנו במסעדה ויטנאמית של רשת Pho בשכונה. נזכור במיוחד את הקינוח המרטיט – “טראפל שוקולד ולצידו כדור גלידת תה ירוק”.
יום 4
התחלנו את הבוקר בנוטינג היל. צעדנו בפורטובלו, רחובה הראשי, התמוגגנו מהבתים בצבע פסטל ובורגנדי. גם פה מגוון חנויות מרשים, מסעדות, בתי קפה. מצאנו את חנות הספרים, שכיכבה בסרט נוטינג היל וגם מסעדה איטלקית ביתית מצוינת.
געגוע הביתה אצלי מתבטא בערגה לסלט ירקות טרי טרי
על שכונת נוטינג היל בלונדון שמעתי בזכות הסרט שצולם בה בכיכובם של ג׳וליה רוברטס ויו גראנט. למי שזוכר פחות, העלילה מתחילה בחנות ספרים קטנה. הסתובבנו ברחובותיה של נוטינג היל, תרים אחר החנות ומתרשמים ממגוון הבוטיקים ובתי הקפה. בעוד אנו צועדות ברחוב פורטובלו, התנגנו בראשי השירים הנוגעים ללב - She ו-Ain't no sun shine, געגועים לשמש דרך עלילה רומנטית מתקתקה של מה שאי אפשר או אפשרררר, לפחות בספרים (; יפה פה.
ואני בסלט עסקינן 🍃🌿🍅,
בין טיפות הגשם והאפרוריות הקלה, שמדוללת בבתים בגווני פסטל ובורגנדי, חלפנו בקצה רחוב פורטובלו על פני דלת צרה. ניחוח מבושם קל של אפייה ביתית הגיע אלינו דרך סדק צר, וזה כל מה שגעגוע נדרש לו. סדק. לא עמדנו בפיתוי, פתחנו את הדלת ומעבר לסיפה מסדרון...ועוד דלת, איטלקי חמוד עם סינר שחור בא לקראתנו עם ברכת בון ג׳ורנו. מיד הרגשנו בבית. לאחר שהתמוגגנו מהלחמים הטריים שעל המדף, מהעגבניות הבשרניות שנצמדו זו אל זו בשורה, משלל התבלינים ו ה ר י ח, כמו גם ממארזי מתנות כריסמס שהשתלשלו מהתיקרה, צללנו לתוך התפריט.
״מאמה תרצי קפה?״ הרמתי ראשי... ולא. הוא לא התכוון אלי. תוך שניות היא הופיעה מתוך המטבח, נושאת סלסלה מלאה בלחמניות ריחניות. מחייכת. ״סי, סי״. הזמנתי סלט עלי רוקולה עם פומדורו, שמן זית ופרמז׳נו. וילדתי קנלוני תרד. מסעדונת קטנה, ביתית וטעימה להפליא. לא רק לדוברי איטלקית. 👍
http://youtu.be/Ce_BXD_ONQ8
מכאן המשכנו לרחוב אוקספורד, תקלה ב- boxing day. כל כך הומה, שלא ניתן להכניס סיכה לרחוב או לחנויות. ברחנו מכאן כל עוד נפשנו בנו.
יום 5
בוקר יפהפה עם שמש מקצה אל קצה. בשמונה כשזו עלתה הירח עדיין זרח גם הוא. קסום. יצאנו בטיוב אל תחנת לסטר, בה בתי קולנוע למכביר. כמה ילדים בבגדי מלחמת הכוכבים. חמוד. צעדנו אל כיכר טרפלגר, ומשם אל הגדה הדרומית של התמזה דרך גשר המיתרים, שנקרא כאן Golden Jubilee. תצפתנו אל הביג-בן ושאר הבניינים המפורסמים. חלפנו לצד ה- London Eye. המשכנו בצעידה נעימה לכיוון גשר המילניום ותיאטרון הגלוב של שייקספיר. בגלוב הצטרפנו לסיור מודרך (יוצא כל חצי שעה), עם אזניות ומדריכה מעולה. בתי למדה תיאטרון בתיכון, ועבורה הסיור היה נפלא – מבטא הלכה למעשה דברים שלמדה על שייקספיר ותקופתו. מדובר בתיאטרון פתוח, שנבנה בשלישית על בסיס מבנה התיאטרון בעידן שייקספיר. הצטערנו שלא היו כרטיסים להצגות השבוע, כי מדובר בתיאטרון אחר
(נשארנו עם טעם של עוד לביקור הבא). מהגלוב צעדנו אל גשר לונדון והמצודה. בדרך היה יריד וחנויות וגם דוכן עם הקרמבו האירופאי, במגוון טעמים. צעדנו מגשר המצודה אל תוך הסיטי של לונדון, שם בבניין Heron, הזמנו שולחן במסעדת סושי סמבה היוקרתית (החלטנו על ארוחה אחת עם קוד לבוש (:)
יום 6
היום הצטרפנו לסיור אמנות רחוב בשכונת שורדיץ׳ שבמזרח לונדון. יש אפשרויות שונות לסיור. בחרנו בישראליות – ARTernative.
מי מכיר את האיש שצייר על הקיר?
הבוקר הגענו לשכונת שורדיץ׳ שבמזרח לונדון, במטרה לסייר בין היצירות המתנוססות על קירות הבניינים. למי שטרם פקד את השכונה, אני ממליצה בחום. קירותיה של שורדיץ׳ ״חיים ונושמים״ ומאפשרים תוך כדי שיטוט, מגע בלתי אמצעי עם יצירות של אמנים מרחבי העולם - ידועים ואחרים. כל אחד ואחת (יש כמה נשים), הותיר בשכונה טביעת יד ייחודית ורוב היצירות מדברות אלה עם אלה. מדובר ביוצרים שהעירייה והחוק מתירים והם מצידם נוהגים בג׳נטלמניות אחד עם השני. כבר בסימטה הראשונה הבנו שלא רק הקירות מעוטרים, במבט מעלה פגשנו את הפטריות (שצצות בעיר אחרי הגשם) ובמבט מטה אל המדרכה ראינו את היצירות הקטנות ביותר, שיוצרו ביד אמן, על גבי מסטיקים שהושלכו ודבקו במדרכה. יש עבודות מתחלפות, ויש ממוסגרות וקבועות. יש שהוכנסו מהרחוב לגלרייה ויש קלופות קמעה. יש ביטוי לטכניקות שונות בהן: הדבקת נייר, חריטה, ריסוס שבלונות, צביעה. יש צבעים בוהקים ויש אחרים. יש עבודות מוזמנות ויש עבודות מחאתיות. הכל מהכל. פשוט מרהיב! חוצמזה יש פה אחלה בתי קפה, כולל אחד לחתולים ובעליהם, פאבים, מסעדות, מועדונים ועוד. לקפה של בוקר שווה לטעום את FIX 126, נקודת המפגש ממנה יצא הסיור, ולצהריים את המסעדה ההודית Dishoom. יעל מצוות ארטארנטיב (ראו לינק) עשתה עבודה מצוינת בסיור בעברית. בתמונה המחולקת לחמש, אני משתפת אתכם בטעימות מאמני רחוב ידועים, בהם ארבעה ישראלים משמאל לימין:
Stinkfish, Noir, Broken Fingaz, Stik, Bansky
יום 7
התחלנו אותו בביקור ב- Regent's Park, אתנחתא בריאה ירוקה, פורחת עם אגם. עטירת סנאים, ברווזים ושלל ציפורים. יפה, יפה. משם צעדנו דרך רחוב Marylebone, היפה אל רחוב אוקספורד (לא נכנעות, צריכות להגיע לפריימארק). אחר צהריים לקניות, באווירה פחות מלחיצה מהבוקסינג דיי. מלאות שקיות עלינו על הטיוב, ועצרנו ב- Holborn, בסמוך לתחנה יש סניף של רשת המסעדות היפנית Wagamama. מוצלחת מאוד.
יום 8 – 31 בדצמבר, 2015
השכם בבוקר ניגשתי לתחנת הטיוב כדי לאסוף 5 פאונד פיקדון על כרטיס האויסטר, קבלנו גם עודף על מה שלא היה בשימוש. (שימו לב – ניתן לקבל החזר על הכרטיס רק לאחר שפג תוקפו. כלומר, אם התוקף נגמר ביום 30.12, יכולתי לקבל החזר רק ב- 31.12, ולכן הגעתי לתחנה השכם בבוקר. בשש היא כבר פעילה). יצאנו מהמלון לקראת שבע וחצי, לנסיעת בוקר בת כשעה לנמל התעופה לוטון. באם מסתייע עדיף לחזור מהית׳רו, יותר זול להגיע לשם (; עם זאת, לוטון שדה קטן וסימפטי.
לקראת 19:00 נחתנו בנתב״ג.
שתהיה שנה אזרחית טובה 2016.
