רקע למדינה
איי פוקלנד אומנם שייכים גיאוגרפית ליבשת דרום אמריקה ומרוחקים מעט פחות מ-500 ק"מ מזרחה מחופי ארץ האש בארגנטינה, אך מטייל שיגיע לכאן במהלך טיולו ברחבי היבשת מן הסתם ישפשף את עיניו ויתהה האם הגיע בטעות למחוז נידח של אנגליה שניתק מאירופה ונסחף בזרמי האוקיינוס האטלנטי, או שמה סובלים תושבי האיים מהזיות אירופאיות לא ברורות. מול היבשת הלטינית ובדרך למרחבים הקפואים של אנטרקטיקה, תמצאו איים שבהם השפה הרשמית היא אנגלית ושרוב תושביהם ממוצא בריטי, המשתמשים בכסף המכונה "לירה שטרלינג של פוקלנד" ושלא יכולים לחיות בלי הפסקת התה האנגלית המסורתית של אחר הצהריים.
איי פוקלנד הנידחים עלו בשנות ה-80 לכותרות בזכות מלחמת פוקלנד, בה הגיע לשיאו סכסוך השליטה על המקום בין הארגנטינאים לבריטים. אך נדמה כי השולט האמיתי כאן הוא הטבע, ולא האדם- מול תושבי האי המונים פחות מ-2500 בני אדם (ועוד כ-1500-2000 אנשי צבא), ניצבות אוכלוסיות גדולות בהרבה של פינגווינים, פילי ים, כלבי ים, אריות ים, למעלה מ-200 סוגי ציפורים וכמה מאות אלפי כבשי מרינו, כולם מפוזרים בשטח הבתולי והריק מאדם, ומהווים את מוקד המשיכה העיקרי לקומץ קטן בן כ-250 תיירים, הפוקדים את האי מדי שנה.
קבוצת איי פוקלנד (Falkland Islands, בספרדית Islas Malvinas) מונה שני איים גדולים הנקראים בפשטות East Falkland ו-West Falkland, ועוד מספר מאות איים קטנים יותר. שטח האדמה הכולל של כל האיים הוא כ-12,200 קמ"ר, בערך חצי משטחה של ארץ ישראל. האיים שוכנים בערך באותו קו אורך כבירת בריטניה, לונדון, אך איזה הבדל קיים בין הנוף העירוני של זו לבין נוף האיים- גבעות רבות (הגבוהה בהן היא הר Usborne בגובה 705 מטר באי המזרחי), נוף חשוף מעצים וצמחייה למעט עשב גבוה בקרבת החופים, מלבד הים סביב אין מאגרי מים גדולים בפנים האיים, ורוחות חזקות מכות במרחבים השוממים. אין כאן לא ערים, לא מקדונלדס, לא אוטוסטרדות, מעט בני אדם והרבה הרבה שקט.
איי פוקלנד היו לפני 400 מיליון שנה חלק ממרכז יבשת העל גונדוונה Gondwana, שבהתפרקותה יצרה בין השאר את אנטרקטיקה, הודו, אפריקה, דרום אמריקה ועוד חלקי יבשה. האיים נפרדו מהיבשת בטרם התפתחו בהם יונקים טורפים ויישוב האיים בידי האדם היה מאוחר מינורי למדי, ועל כן התפתחו בהם באין מפריע מיני ציפורים רבות, כולל מינים אנדמיים. עוד מרכיב חשוב שתרם לאוכלוסיות בעלי החיים הגדולות במקום הינם המים העמוקים של האוקיינוס האטלנטי סביב האיים, העשירים מאוד בחומרי מזון. בעלי החיים הרבים הם האטרקציה הגדולה לתיירים, במיוחד חמשת מיני הפינגווינים החיים במקום- פינגווין ג`נטו, הפינגווין המגלני, רוקהופר, מקרוני, והפינגווין המלכותי, הגדול שבהם. עוד חיים באיים וסביבם 15 מיני דולפינים ולווייתנים; מושבות גדולות של פילי ים, אריות ים וכלבי ים; כ-200 מיני ציפורים בהם האוכלוסייה הגדולה בעולם של אלבטרוסים מסוג Black Browed (המכונים Mollymawk) וסוגי אלבטרוסים נוספים, טבלנים, ברבורים, יסעורים, ברווזים ועוד ועוד.
הגעת האדם הראשון לאיי פוקלנד תועדה ב-14 באוגוסט 1690. היה זה קפטן ג`ון סטרונג הבריטי, שגם העניק למיצר בין האיים את השם פוקלנד, שאח"כ הפך לשמה של קבוצת האיים כולה. האיים נותרו ריקים מאדם עד המחצית השנייה של המאה ה-18, אז הגיעו מתיישבים בטיפטופים מצרפת, ספרד ובריטניה. עד מהרה פרצו הויכוחים למי שייכים האיים- בתחילה הצרפתיים נסוגו לטובת ספרד שניסתה לפנות את הבריטים, שב-1774 התפנו מרצונם למרות כי המשיכו לטעון לזכות הראשונים במקום. אחרי זמן מה עזבו הספרדים את האדמה הקשה, שהפכה למקום מושבם של ציידים שהגיעו בעקבות בשר החיות הרבות באזור. מאוחר יותר הציבה ארגנטינה מושל משלה במקום, לואיס ורנט, אך הוא סולק ב-1831 בידי האמריקאים בעקבות סכסוך עם ספינות ציד אמריקאיות. ב-1833 חזרו הבריטים לאיים שעזבו, גירשו את החיילים הארגנטינאים שנותרו במקום, וב-1892 העניקו לפוקלנד מעמד של מושבה בריטית. מאז חזרתם של הבריטים, המשיכה המדינה השכנה ארגנטינה לטעון לריבונות על האיים. ב-2 באפריל 1982 הפכו המילים למעשים, וכוחות הצבא הארגנטינאי פלשו לפוקלנד. מלחמת פוקלנד נמשכה עד ה-14 ביוני אותה שנה, קצת יותר מ-70 יום, בהם נהרגו כ-1000 ארגנטינאים ו-255 בריטים, ובסופה חזרו הבריטים לשלוט במדינה.
רק כ-2,400 תושבים מתגוררים באיי פוקלנד, רובם ממוצא בריטי, מתוכם כ-2,000 בעיר הבירה סטנלי, הדומה יותר לכפר מגודל. למעשה סטנלי היא היישוב היחידי הראוי לציון בכל האיים, מלבדה יש רק חוות מבודדות בכל רחבי המדינה. כל אלו, אותן "מיני נקודות יישוב" שמחוץ לסטנלי, נקראים בשם הכולל- "הקמפ" The Camp. בנוסף לאזרחי פוקלנד שוהים באיים גם כוחות של הצבא הבריטי, בסה"כ כ-1,700 חיילים, רובם מרוכזים בבסיס מאונט פלזנט Mount Pleasant, הנמצא במרחק של כ-56 ק"מ מסטנלי. מלבד הכוחות הצבאיים, נותרו עוד באי מתקופת המלחמה ב-1982 למעלה מ-100 שדות מוקשים, שהינם מסומנים היטב כדי למנוע תאונות. כלכלת האיים מתבססת על דייג- בין 250 ל-300 אלף טון של דגים ודיונונים בשנה - וגידולם של כ-700,000 כבשים לצורכי בשר וצמר.
מידע חיוני לטייל
עונת התיירות בפוקלנד היא בערך מאוקטובר עד תחילת אפריל, עדיפות לאוקטובר עד פברואר. כדאי לקחת עימכם מעיל רוח וקרם שיזוף.
טיסות של LanChile מגיעות לאיי פוקלנד מסנטיאגו, Puerto Montt ופואנה ארנס בצ`ילה. יש טיסות ישירות של הצבא הבריטי מאוקספורדשייר בבריטניה. שימו לב שיש חובה בכרטיס הלוך-חזור וכן במקום לינה מוזמן מראש כדי להיכנס למדינה.
אין הרבה כבישים באיים, ורוב הקיימים הינם כבישי עפר המצריכים רכב שטח. התחבורה הציבורית אינה סדירה ומאוד מוגבלת ויקרה. יש רכבים להשכרה, כולל מדריכים/נהגים במספר מקומות, וכן סיורים מאורגנים וסיורי שייט. אין צורך ברישיון נהיגה בינלאומי, הישראלי מספק בהחלט. שימו לב כי כצפוי מאי "בריטי", גם כאן הנהיגה היא בצד שמאל של הכביש. לנקודות נידחות ניתן להגיע באמצעות מטוסים קלים של FIGAS, חברת התעופה הלאומית.
המטבע באיי פוקלנד הוא פאונד, השווה בערכו לפאונד הבריטי, אם כי שונה ממנו בעיצובו. אם נשאר לכם כסף בריטי מהטיול האחרון בלונדון, תוכלו להשתמש גם בו באיים. ניתן להחליף מטבע זר בבנק בסטנלי. שימו לב שלמרות שאפשר להשתמש בכרטיסי ויזה בינלאומי ומאסטרכרד לתשלום בחלק מהמקומות, אין שירותי כספומט באיים לפי שעה (אך ניתן למשוך כסף באמצעותם אצל פקיד הבנק). כרטיסי דיינרס, יורוכארד ואמקס פחות מקובלים לשימוש באיים. אם שאלתם את עצמכם מדוע איי פוקלנד אינן מהווים יעד תיירותי משגשג על מפת מסלול התרמילאים בדרום אמריקה כמו איי הגלאפגוס למשל, התשובה נעוצה בעלויות, שעלולות לגרום התקף לא קטן לתרמילאי מהשורה. בשל מספר התיירים הזעום שירותי התיירות מוגבלים למקומות לינה ברמה גבוהה יחסית בתשלום תואם. הצורך בטיסות פנימיות בשל דרכי הגישה המוגבלות, שער המטבע והעובדה שמצרכי מזון רבים מיובאים מבחוץ, מעלה עוד יותר את עלות הטיול.
את הביקור במדינה מתחילים בנחיתה באי מזרח פוקלנד East Falkland. בירת איי פוקלנד, סטנלי Stanley הקטנה, נמצאת במזרח האי. למעשה אין זה אלא כפר חביב, שגגות בתיו הצבעוניים יוצרים מראה קונטרסטי משובב לאפור-חום השולטים בנופם של איי פוקלנד. את הטיול כאן כדאי להתחיל במרכז המבקרים Jetty Centre, בו תוכלו לקבל את כל האינפורמציה הדרושה לטיולכם, וכן את מפת המסלול ההיסטורי הימי בסטנלי. בעיר תוכלו לפקוד את המוזיאון המקומי ברחוב Holdfast Rd הסוקר את ההיסטוריה, הזואולוגיה, הביולוגיה הימית וההיסטוריה הצבאית בפוקלנד, וכן בקתדרלת קרייסט צ`רץ` שלידה קשת עשויה עצמות לווייתן. מהעיר ניתן לצאת לסיורים באזור, כמו למשל למושבת הפינגווינים מסוג Magellanic או לחוף וולונטיר.
פורט לואיס Port Louis, כ-35 ק"מ מצפון מערב לסטנלי, הינה היישוב הראשון שהוקם באיים. פורט סאן קרלוס Port San Carlos, במערב האי, הינה המקום הראשון אליו הגיעו הכוחות הבריטים במלחמת 1982. במקום יש מוזיאון קטן על המלחמה ועל החיים ב-Camp. היישוב הקטן דרווין Darwin נקרא על שמו של אבי תורת האבולוציה, צ`ארלס דרווין, שביקר כאן ב-1833-1834. חוף וולונטיר Volunteer Point, נמצא צפונית לסטנלי מעברו השני של Berkeley Sound, ומשמש מקום קינונם של כ-300 זוגות פינגווינים מלכותיים. כמו כן ניתן לראות כאן גם פינגווינים מסוג ג`נטו ומגלאני. ממזרח לדרום האי נמצא האי בליקר Bleaker Island, בו ניתן לצפות במושבות פינגווינים מסוג רוקהופר, ג`נטו ומגלני, וכן אריות ים ושלל ציפורים. האתר הפופולרי ביותר במדינה הוא אי אריות הים Sea Lions Island, ליד החוף הדרומי של מזרח פוקלנד. למרות ממדיו הצנועים (פחות משני ק"מ רוחב, וקצת יותר מ-6 אורך) האי מהווה סביבה עשירה במיוחד בבעלי חיים- קורמורנים, יסעורים, פינגווינים, אריות ים כמובן, ועוד.
האי מערב פוקלנד West Falkland פחות מיושב משכנו המזרחי, והדרכים בהתאם רעועות למדי. כאן תמצאו שלל מסלולי הליכה וחיות בר, בעיקר בביקור באיים הקטנים יותר ממערב אליו, כמו Carcass Island, New Island, Saunders Island (בו ניתן למצוא את כל חמשת מיני הפינגווינים החיים במדינה, וגם אלבטרוסי Mollymawk) וכו`.
