קולומביה - עפתי - המלצות על טיולי תרמילאים

סקירה כללית על המדינה

קולומביה (Colombia), הנקראת על שמו של כריסטופר קולומבוס, נמצאת בצידה הצפוני של דרום אמריקה והיא המדינה הרביעית בגודלה ביבשת, עם כ-48.5 מיליון תושבים. קולומביה היא אחת מהמדינות המגוונות והמרגשות ביותר בדרום אמריקה: מרכז המדינה הררי בזכות שרשרת הרי האנדים, שכוללות פסגות מושלגות, משני צידי המדינה נמצאים האוקיאנוס הפאסיפי והים הקאריבי, דרום המדינה הנו אזור טרופי של יערות גשם וצפון המדינה כולל חופים טרופיים.

האימפריה הספרדית ששלטה במדינה במשך מאות שנים בהחלט השאירה את חותמה ובקולומביה נמצאות כמה מהערים הקולוניאליות המרשימות ביותר בדרום אמריקה. המדינה מהווה גן עדן לחובבי בעלי חיים וצמחים ושניה רק לברזיל במגוון החי והצומח שלה. קולומביה ידועה גם בחיי הלילה הסוערים שבה, בייחוד בערים הגדולות ובאזור החופים הקריביים. הקולומביאנים הם אנשים שמחים ולבביים, שיודעים איך לחגוג. מלבד זאת, הם גם אנשים נחמדים מאוד והם נכונים לעזור לכם בכל עת – עתים אפילו יותר מדי.

הספרדית שלהם היא בעלת הניב המובן ביותר והקל ביותר ללמידה ביבשת דרום אמריקה. אם זו התחנה הראשונה שלכם ביבשת יהיה לכם קל מאוד להתאמן בשפה ולהשתפר במהרה, אם תבואו עם קצת רקע ממדינות אחרות ביבשת תראו איך במספר שבועות מצומצם הספרדית שלכם תשתפר פלאים.

בקולומביה יש גם אתרים ארכיאולוגיים רבים ושמורות טבע רבות, בדרום המדינה ניתן לבקר באתר הארכיאולוגי סן אגוסטין שהוכר על ידי האו"ם כאתר מורשת עולמי ומציג פסלי אבן ענקיים, הממוקמים בנוף מרהיב. אחד מהטרקים המפורסמים במדינה הינו טרק "העיר האבודה" של בני שבט הטאירונה שעובר בג'ונגלים בצפון מזרח המדינה והוא נקודת חובה לכל אוהבי התרבות והנופים המרהיבים- מדובר באחד הטרקים המעצימים והיפים ביבשת.

רבים לא יודעים זאת, אך למעשה, קולומביה היא אחת המדינות המפותחות והמודרניות בדרום אמריקה עם רשת תחבורה מצוינת, מערכת בתי חולים ברמה עולמית, ואוכלוסיה משכילה עם כמה מהאוניברסיטאות הטובות בדרום אמריקה. מטיילים רבים נוטים לוותר על ביקור במדינה מחשש לבעיות פשיעה ופעילות גרילה שהיו במדינה בעבר, אך כדאי לדעת, שלאחר שנים רבות של מלחמות ופשע, חל שיפור ניכר במצב הביטחוני וכיום קולומביה היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בדרום ומרכז אמריקה, ולפי מטיילים רבים היא הבטוחה ביותר שבהן. אלו שבוחרים להגיע למדינה מתאהבים בה ולא בכדי היא נחשבת על ידי מטיילים רבים כהיילייט של הטיול, בדרום אמריקה ורבים חולמים לחזור אליה.

שיטת סידור הרחובות בקולומביה: הרחובות בקולומביה פרושים בצורת רשת: מדרום לצפון נמתחים הרחובות (רחוב מכונה Calle ולעתים יסומן Cl) וממזרח למערב ה-Carrera (לעתים יסומן Cra או K). השיטה פשוטה ונוחה ונחשבת לאחת מהשיטות המדויקות בעולם למציאת כתובות. לדוגמה 17-37Carrera 22 # (הכוונה 22 Carrera מספר בית 37 על רחוב מספר 17). השיטה הזו תהיה לכם מעט מוזרה בהתחלה אך תראו שתוך מספר ימים תדעו להתמצא במדינה גם ללא אפליקציות ניווט או מפות.

שפה ושליטה באנגלית

השפה המדוברת בקולומביה היא הספרדית, זכר לכיבוש הקולוניאלי הספרדי. מרבית הקולומביאנים בערים הגדולות (בעיקר סטודנטים צעירים) מבינים אנגלית ברמה טובה ותצליחו לפתח איתם שיחה שהיא אפילו מעבר לסמול טוק של ״שלום שלום ומאיפה אתה״ (זה נדיר מאוד בדרום אמריקה). מלבדם, רק מעטים שולטים בשפה האנגלית ועם נותני השירות (בעיקר נהגי מוניות ובעלי הוסטלים) תצטרכו לתקשר בעיקר בספרדית.

החדשות הטובות הן שהספרדית המדוברת בקולומביה נחשבת לברורה ופשוטה להבנה ויהיה לכם קל להתמודד איתה גם אם רמת הספרדית שלכם יחסית נמוכה. קולומביה היא מדינה שקל לטייל בה וניתן להסתדר בלי להבין מילה בספרדית (כמו שישראלים רבים עשו ועושים). עם זאת, קחו בחשבון שבצורה זו יהיה קשה יותר לחוות את המדינה במלואה.

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

קולומביה גובלת במדינות אקוודור, פרו, ברזיל, ונצואלה ופנמה, והיא המדינה היחידה בדרום אמריקה שגובלת עם חופים לים הקאריבי ולאוקיינוס השקט. קולומביה, כאמור היא מדינה ענקית ובעלת מגוון אזורים, שבכל אחד מהם טופוגרפיה ואקלים ייחודיים. ניתן לחלק את המדינה לכמה אזורים גיאוגרפיים שונים:

מרכז ומערב המדינה – אזור זה הוא ברובו הררי ושלושה רכסים של הרי האנדים חוצים את המדינה מצפון לדרום בשלוש שרשראות הרים כמעט מקבילות. אזור זה מאכלס את רוב תושבי המדינה וכולל כמעט ממחצית שטחה. באזור זה נמצאות הערים הגדולות (בוגוטה, מדג'ין וקאלי) ועמק הקפה, הכולל את הערים פריירה, מאניסאלס וארמניה, ובשטחו נמצא הכפר היפהפה סלנטו.

החוף הקריבי וצפון המדינה – אזור זה מתאפיין באקלים טרופי, חופים יפהפיים ובנוסף גם את שרשרת הרי סיירה נוואדה דה סנטה מרתה. אזור זה כולל את העיר הקולוניאלית היפהפייה קרטחנה, שהעיר העתיקה בה היא אתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

דרום מזרח המדינה – אזור זה כולל מישורים ענקיים של ערבות דמויות סוואנה המכונים Los Llanos. באזור זה קיימת תרבות של קאובויס ו-BBQ ומגודל פה רוב הבקר במדינה. דרומה יותר נמצאים יערות הגשם, אזור זה הוא שטח טרופי ענק המכוסה בג'ונגלים עבותים ומהווה הזדמנות נפלאה למטיילים לצפות במגוון רב של חיות ולטייל בג'ונגלים (מהעיר לטיסיה יוצאים טיולים רבים), באזור זה מיוצר גם הקוקאין, שהפך את המדינה למפורסמת (קולומביה הינה יצרנית הקוקאין הגדולה בעולם) והוא משמש גם כמקום מסתור לארגוני הגרילה במדינה.

איים קולומביאניים – לקולומביה יש כמה איים, כאשר הגדולים שבהם, הם קבוצת איי סן אנדרס ופרובידנסיה שגיאוגרפית קרובים יותר לניקרגואה מאשר לקולומביה. האי סן אנדרס נחשב לגן עדן טרופי בקריביים ומהווה מקום אידיאלי לנופש.

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

קולומביה היא כאמור מדינה עצומה, וניתן לטייל בה חודשים ארוכים ועדיין לא לכסות את כולה. כמות האטרקציות, המקומות המדהימים והנופים שיש למדינה הזו להציע הוא אין סופי.

מסלול קצר (שבועיים-שלושה שבועות)

ניתן לטייל במדינה במסגרת זמן מצומצם (אם כי לא הכי מומלץ כי פשוט תפספסו את כל הקטע שלה) בכמה מסלולים והשאלה המרכזית היא מאיפה הגעתם למדינה. המסלול הקצר עובר בעיקרו בערים הגדולות ובקרבתם וקחו בחשבון שמסלול זה יגרום לכם לעלות על טיסות פנימיות (אל דאגה, הן זולות למדי) אחת לכמה ימים.

מעבר יבשתי – מאקוודור: קאלי – חבל הקפה (סלנטו) – בוגוטה – מדג'ין – קרטחנה – טגנגה וסנטה מרתה

בטיסה: בוגוטה – (סלנטו) – מדג'ין קרטחנה – טגנגה וסנטה מרתה

למרות שלא מומלץ כלל לוותר על חבל הקפה וסלנטו, המקום סומן בסוגריים, כי אם הגעתם לקולומביה בשביל המסיבות וחיי הלילה – תוכלו לוותר על המקום. אם אתם מחפשים נוף עוצר נשימה וחופשה שקטה – אל תחמיצו.

אגב, גם במסגרת מסלול קצר במדינה תוכלו לנסות ולסגור דיל של מספר ימים לאי סן אנדרס, המחייב אתכם להגעה בטיסה מבוגוטה, ולעתים מקרטחנה.

מסלול ארוך (חודש ויותר)

כדי לחוות את המדינה בצורה הטובה ביותר כדאי להקדיש לה לפחות 4-5 שבועות, וזה זמן שיבטיח לכם נגיעה לפחות ברוב האזורים המעניינים והיפים במדינה, מבלי לפספס נקודות עניין.

מעבר יבשתי מאקוודור: קאלי – חבל הקפה (סלנטו) – בוגוטה – מדג'ין – סן חיל – קרטחנה – טגנגה וסנטה מרתה.

במסלול הארוך שווה להכניס גם גיחה לסן אנדרס מבוגוטה או מקרטחנה לבחירתכם.

במידה והגעתם למדינה בחודשים אוגוסט-נובמבר אל תפספסו הגעה לגן העדן של נהר הצבעים (Cano Cristals) הנמצא באזור האמזונס הקולומביאני. הטיסות למקום יוצאות מבוגוטה.

בטיסה: בוגוטה – סלנטו – (קאלי) – מדג'ין – סן חיל – קרטחנה – טגנגה וסנטה מרתה

קאלי מסומנת בסוגריים, כיוון שהיא מעט שוברת את המסלול ולא בהכרח שווה את הגיחה אליה אם אתם עושים את המסלול מדרום לצפון. תוכלו למצות את הביקור בקולומביה גם בלי קאלי, ואם יש לכם עודף של זמן, עדיף שתבלו אותו בצפון המדינה, כי בה יש הרבה יותר דברים שווים לראות.

קראו על המסלול המעולה של רתם, ובו טיפים, הצעות וחוויות מהטיול »

5 דברים שאסור לפספס

טרק העיר האבודה – למטיבי לכת בלבד, ואם אתם כאלה אל תעזבו את קולומביה לפני שעשיתם את הטרק המדהים הזה, שיכניס אתכם עמוק עמוק לתוך הג׳ונגלים של קולומביה ויתן לכם הצצה מדהימה לשבטים האותנטיים שחיים בג׳ונגל (בלי טיפה של הצגות לתיירים).
פארק טיירונה – פארק לאומי ענק, השוכן בליבו של ג'ונגל ובו חופים קריביים יפהפיים.
כפר הדייגים טגנגה – שכונה/ כפר דייגים סמוך לעיר סנטה מרתה הוא בסיס לעשרות אטרקציות ונקודות שלא תרצו לפספס. השקיעות שתראו כאן יום יום יגרמו לכן לפקפק בעובדה שראיתם שקיעות יפות עד הרגע שהגעתם למקום הזה.
סלנטו – כפר קטן ויפהפה הממוקם בנוף מרהיב מעל לעמק הקוקורה. מהכפר ניתן לצאת לטיול יומי ל-Valle De Cocora, שהוא אחד הטיולים היומיים היפים ביבשת. בנוסף, מסביב לכפר יש חוות קפה וניתן לעשות בהן סיור ואפילו לישון בהן.
קרנבלים בקולומביה – קולומביה ידועה העשרות קרנבלים גדולים ומרהיבים. השתתפות באחד מהקרנבלים הרבים במדינה היא חוויה בלתי נשכחת.

הגעה אל המדינה

קולומביה היא מדינה ענקית והיא גובלת בוונצואלה, ברזיל, פרו אקוודור ופנמה. באופן כללי, רוב המטיילים יוצאים ממנה לכל יעד אחר בטיסה, בגלל שזו הדרך הנוחה ביותר. האופציות למעברים מכאן למדינות השכנות מגוונות, אך אחוז ניכר (יותר מ-90 אחוז מהמטיילים) עוברים מכאן או צפונה לכיוון פנמה (בדרך כלל בשייט או בטיסה) או דרומה לכיוון אקוודור (באוטובוס). הסיבה לכך היא שהמעבר לכיוון ברזיל ופרו צריך לעבור דרך האמזונס – המעבר לשם הוא מסורבל, ארוך, קשה, מעצבן ולא יעיל לעומת החלופות הקיימות.

נכון לכתיבת שורות אלה ב-2017, ישראלים לא יכולים לעבור לוונצואלה כי למדינה אין יחסים דיפלומטיים איתנו, והם בהגדרה לא מכניסים ישראלים לתחומי המדינה (בניגוד לבוליביה, למשל, שאין לה יחסים דיפלומטיים איתנו אבל כן מכניסה מטיילים). חשוב שתדעו שגם מעבר גבול באמצעות דרכון אירופאי לוונצואלה הוא מסוכן מאוד לישראלים!

מטוס

שדה התעופה הבינלאומי של בוגוטה (Aerpuerto El Dorado) הוא אחד המרכזיים ביבשת ומגיעות אליו אינספור טיסות מכל העולם, כשהתדירות הגבוהה ביותר היא ליעדים מרכזיים אחרים בדרום אמריקה. בנוסף, יש עוד כמה שדות תעופה בינלאומיים בערים מרכזיות כמו מדג'ין, קאלי וקרטחנה, אך כמות הטיסות הבינלאומיות שיוצאות מהן נמוכה בהרבה מהכמות שעוברת בבוגוטה. בכל מקרה, מבוגוטה יוצאות טיסות פנים לכל יעד במדינה.

נתון סופר חשוב וחיוני לכל אלה המגיעים בטיסה לקולומביה, ואל תזלזלו בפיסת המידע הזו, כי אתם עלולים למצוא את עצמכם בשדה התעופה מבלי יכולת להיכנס לקולומביה: תדאגו לכרטיס יציאה מקולומביה, גם אם הוא פיקטיבי. זה חשוב מאוד! את כרטיס היציאה לא יבדקו לכם בדלפק ההגירה בשדה התעופה, אבל כן יבדקו לכם אותו בדלפקי הצ׳ק אין בטיסה לקולומביה ולא תוכלו לבצע צ׳ק אין לטיסה בלעדיו.

אין צורך שכרטיס היציאה יהיה כרטיס טיסה, וגם אם תזמינו כרטיס אוטובוס לאחת המדינות השכנות זה יספיק. זהו נוהל ידוע, שקורה במספר מדינות ביבשת אך לפני הכניסה לקולומביה מקפידים עליו מאוד, לכן חשוב להיערך לכך בהתאם. חשוב לומר שהנוהל קיים אך ורק בהגעה בטיסה, ובמידה ותיכנסו יבשתית לא תידרשו להראות כרטיס יציאה.

סירה

הגעה/יציאה לפנמה – אופציה פופולארית למדי להגיע לקולומביה היא בשייט מפנמה, העובר באיי סאן בלאס ומסתיים בעיר קרטחנה. אופציה נוספת לגבי מעבר גבול בסירה מפנמה לקולומביה ולהפך היא לצאת מעיירת הנופש קפורגנה שממנה קיים שייט מאורגן של שלושה ימים לפנמה, הכולל גם כן לינה באיי סן בלאס, היציאה מקפורגנה היא בערך פעם בשבוע, כך שרצוי לברר מראש. המסלול הזה קרוב יותר לחוף, מה שמפחית את הסיכוי למחלת ים וכמו כן, זול וקצר יותר. באותו עניין, בעתיד מתוכננת מעבורת בין פנמה לקרטחנה שתהייה מהירה וזולה יותר יחסית לאופציות השייט שקיימות היום.

הגעה/יציאה לברזיל ופרו – מהעיר לטיסיה השוכנת באגן האמזונס ניתן להגיע לעיר מנאוס (Manaus) בברזיל ולעיר איקיטוס (Iquitos) בפרו דרך שיט לאורך האמזונס. השייט כשלעצמו הוא חוויה מיוחדת וזול יחסית לטיסה, אך קחו בחשבון שמדובר בשייט איטי (לכל הפחות מספר ימים), ורוב הסירות אינן סירות פאר אלא סירות צפופות, רועשות, לא נוחות והשינה בדרך כלל בערסלים. בקיצור, לא מתאים לכל אחד.

למרות שלקולומביה ולפנמה יש גבול יבשתי, גבול זה עובר דרך ג'ונגלים ונחשב למסוכן מאוד. אזור זה הנמצא בצפון מערב המדינה מכונה ה-Darien Gap (חבל דריאן) ומסתתרים בו ארגוני גרילה ולכן יש להימנע מהגעה לאזור זה ולעבור בין המדינות בסירה או טיסה.

אוטובוס

באמצעות אוטובוס ניתן לעבור את הגבול מקולומביה אך ורק לשכנותיה ונצואלה ואקוודור ולא לשכנותיה פרו וברזיל, כי הגבול עם שכנות אלו עובר באזור האמזונס. לכן, ניתן מקולומביה להגיע לפרו וברזיל אך ורק באמצעות סירה או טיסה כמפורט למעלה.

מעבר הגבול המרכזי בין אקוודור וקולומביה הינו דרך העיר איפיאלס (Ipiales). מעבר הגבול המרכזי בין ונצואלה וקולומביה הינו דרך העיר קוקוטה (Cucuta), אך הוא סגור לישראלים כבר מספר שנים כיוון שוונצואלה אוסרת על ישראלים להיכנס לתחומה. גם אם יש לכם דרכון אירופאי ההגעה לוונצואלה נחשבת מסוכנת מאוד.

מעבר הגבול היבשתי בין קולומביה לאקוודור אינו מסובך, אך הוא כולל הרבה שלבים ומטיילים רבים חוששים ממנו, בעיקר בגלל הונאות של נהגי מוניות באיזור הגבול. להלן מדריך מפורט למעבר יבשתי בין קולומביה ואקוודור, שיקל עליכם את המשימה ויהפוך את החווייה לפשוטה ומלחיצה הרבה פחות

יציאה מקאלי: העיר הדרומית היא העיר הכי נוחה לצאת ממנה במעבר יבשתי לאקוודור. קחו אוטובוס מהטרמינל של קאלי לעיירה איפיאלס הקרובה לגבול עם אקוודור. אין צורך בהגעה כמה ימים לפני ולשריין מקום, רק תגיעו שעה לפני היציאה. מה שכן, חשוב לברר באילו שעות יוצאים האוטובוסים, אבל גם במקרה שכזה יש מספיק חברות שעושות את הדרך הזו. יש בערך 6-7 אוטובוסים ביום. מומלץ לצאת בשעה 19:00-20:00 בערב משתי סיבות: הנסיעה אורכת 12 שעות והגעה בשעה 7:00-8:00 בבוקר לאיפיאלס היא אופטימלית. בנוסף, איפיאלס היא פשוט מקום שכוח אל שלא בא לכם להעביר בו לילה בהוסטל. גם מבחינת תכנון הזמן בהגעה לקיטו, יציאה בשעה בערב היא מעולה.
מעבר הגבול: מאיפיאלס קחו מונית ב-8,000 פזו קולומביאני למעבר הגבול ושם תחתימו את הדרכון ליציאתכם מקולומביה. הליכה קצרה בת 3 דקות ברגל תביא אתכם לצד האקוודוריאני של הגבול, ושם תחתימו דרכון כניסה לאקוודור. עם דרכון ישראלי סביר שתקבלו 60 ימי ויזה בלי שישאלו אתכם כל שאלה נוספת. המטבע באקוודור הוא דולר אמריקאי וכדאי שתצטיידו כבר במעוד מועד בשטרות של דולרים, עדיף שיהיו שטרות קטנים של עד 20 דולר (1,5,10,20). ניתן כמובן לעשות קמביו במעבר הגבול רק קחו בחשבון שיקחו לכם עמלה של בערך 5 אחוז. לאחר שעברתם את הגבול והחתמתם דרכון באקוודור קחו מונית נוספת לעיירת הגבול טולקאן בשלושה דולר ובקשו לרדת בטרמינל.
יציאה מטולקאן לכיוון קיטו: בערך אחת לשעה יוצא אוטובוס לבירת אקוודור. האוטובוס לוקח 6 שעות ועלותו 6 וחצי דולרים. שימו לב שבקיטו ישנם שני טרמינלים: צפוני ודרומי, הרחוקים שעה נסיעה אחד מהשני. נסו לבדוק האם האוטובוס עוצר בשני הטרמינלים בהתאם למיקום ההוסטל שהזמנתם. לרוב האוטובוסים הבאים מטולקאן יעצרו רק בצפוני.
הגעה למרכז העיר: מהטרמינל הצפוני ניתן לקחת מונית או לתפוס את קווי האוטובוס המקומיים המתפקדים על תקן של מטרו ויש להם תחנות קבועות וטרמינלים רבים לאורך העיר כולה. נסיעה ב״אוטובוס מטרו״ יעלה לכם 25 סנט. שימו לב שהמוניות באקוודור יקרות משמעותית משאר המקומות ביבשת ונסיעה של 20 דקות בתוך העיר יכולה להסתיים גם ב10 דולר.
הגעה מאקוודור חזרה לקולומביה: מתבצעת באותו אופן בדיוק – לא משנה אם תצאו מהטרמינל הדרומי או הצפוני בקיטו. קנו כרטיס לטולקאן, מטולקאן מונית, חציית הגבול, שוב מונית ומשם נסיעה חזרה לקאלי. אם קאלי היא לא מחוז חפצכם בקולומביה אז ניתן מקאלי לקחת אוטובוס לכל יעד אחר בתוך המדינה או טיסת פנים. טיסות הפנים בקולומביה זולות מאוד (20-50 דולר מחיר ריאלי לחלוטין לטיסת פנים כמעט לכל יעד במדינה) וניתן לסגור אותן אפילו מהיום למחר. אוטובוס לארמניה (חבל הקפה) יקח 3 שעות לערך, אוטובוס למדג׳ין 6-7 שעות ואוטובוס לבוגוטה 8 שעות.

כל המסלול הזה כולל מעבר הגבול והחתמת הדרכונים לוקח בין 20-22 שעות בדרך כלל ועלותו הכוללת מסתכמת בערך ב-30 דולר.

תחבורת פנים

התחבורה הציבורית בקולומביה מצוינת ונחשבת לאחת מהטובות ביבשת.

טיסות – בכל הערים הגדולות ובעוד כמה ערים קטנות יחסית, יש שדה תעופה לטיסות פנימיות. טיסות הפנים בקולומביה הן הזולות ביותר בדרום אמריקה והן אמצעי התחבורה היעיל ביותר והטוב ביותר שתוכלו לנוע בו. מחירי טיסות הפנים נעים בטווח של 20-60 דולר (כאמור, יותר מ-50 דולר זה מחיר לא אטרקטיבי). לעתים תוכלו למצוא טיסות יותר זולות ממחיר אוטובוס. הטיסות עשויות לחסוך זמן רב. לדוגמה, נסיעת האוטובוס מבוגוטה לקרטחנה שבצפון מרחק של 1,090 קילומטר עשויה לקחת כ-20 שעות, אך כשעה בלבד במטוס. יתרה מזאת, כדאי שתדעו שדרכים רבות בקולומביה הן סיבוביות, קשות, משובשות ולא נוחות כיוון שעוברות על חלק מרכסי האנדים. הכבישים במדינה לא משהו, לכן בכל אופציה שיש לכם לקת טיסה – עשו זאת.

מוניות – המוניות בקולומביה מצוינות, זמינות מאוד וזולות להפליא גם בעבור נסיעות ארוכות מאוד. לא בכל הערים יש מוניות עם מונה ולכן מומלץ לברר לפני את התעריפים עם בעלי ההוסטל שלכם או עם הנהג.

השכרת רכב – השכרת רכב בקולומביה היא אחת האופציות הטובות ביותר להתניידות והיא זולה משמעותית ממקומות אחרים ביבשת. עם זאת, חשוב לדעת שזהו עדיין עניין יקר בהשוואה לכל אפשרות תחבורה אחרת במדינה.

ניתן לשכור רכב בכל הערים הגדולות ללא בעיות והכבישים במדינה במצב טוב אם כי חלק מהנסיעות עוברות במעברי הרים וכדאי שמי שנוהג יהיה נהג מיומן. תוכלו לבדוק אופציה של השכרת רכב כבר עם הנחיתה בשדה התעופה בבוגוטה. לרוב חברות השכרת הרכב הגדולות (Hertz, Avis) יש לפחות סוכנות אחת בכל אחת מהערים הגדולות (קרטחנה, סנתה מרתה, מדג׳ין, קאלי ובוגוטה).

מטרו – במדג'ין פועל מטרו מעל הקרקע והוא מצוין ומודרני וניתן בעזרתו להתנייד בקלות ברחבי העיר. המטרו בבוגוטה נמצא כעת בבניה והוא צפוי להיות מושלם ב-2021.

אוטובוסים – אוטובוסים בין עירוניים הינם הדרך הנפוצה ביותר להתנייד בין הערים וכמעט לכל מקום ניתן להגיע באוטובוס, יש מספר רב של חברות אוטובוס והמחירים וזמני הנסיעה משתנים מחברה לחברה, אך עם זאת החברות די דומות וההבדלים במחיר לא מאוד גדולים. האוטובוסים במדינה טובים וזולים באופן יחסי.

בנוסף לאוטובוסים הבין עירוניים בתוך הערים עצמם פועלים מספר שירותי אוטובוס:

Buseta – ואנים קטנים שנוסעים ברחבי העיר ועוברים בתדירות די גבוהה, על החלון שלהם רשומות התחנות המרכזיות שבהן הם עוברים. בדרך כלל יש להם תחנות קבועות שבהן הם עוצרים, אך ניתן גם פשוט לבקש מהנהג שיעצור במקום מסוים. .

אוטובוסים – אוטובוסים רגילים הנוסעים ברחבי העיר. על חלונות האוטובוסים רשומות התחנות המרכזיות שבהן הן עוברים. מחירם דומה למוניות השירות שהוזכרו קודם.

Transmilenio (טראנסמילניו) – אוטובוס חדיש ומודרני, שנוסע בכביש הרגיל. ההבדל מהאוטובוסים הרגילים האחרים הינו בכך שהוא נוסע בכביש בנתיב נפרד משלו (כלומר, מופרד על ידי מדרכה מוגבהת), שבו רק אוטובוסי טראנסמילניו יכולים לנסוע ובכך הנסיעה בטוחה ומהירה יותר.

העיקרון לפיו הוא פועל זהה לזה של מטרו: קונים כרטיס חד פעמי (ניתן גם לרכוש כרטיס נטען בדומה לרב קו שיש בארץ) בתחנת הטראנסמילניו, ויכולים להחליף בין הקווים כמה שתרצו עד שתגיעו ליעדכם. השיטה נוחה ויש המון תחנות טראנסמילניו פזורות ברחבי העיר, אך עם זאת תחנות במקומות מרכזיים עלולות להיות צפופות מאוד.

הטראנסמילניו פועל בעיר בוגוטה ונמצא בשלבי בניה גם בעיר קרטחנה. נסיעה בטראנסמילניו עולה מעט יותר מאשר באוטובוס הרגיל. בעיר קאלי קיימת מערכת דומה שנקראת Mio (מיו), אך שם לא ניתן לרכוש כרטיס חד פעמי ויש לרכוש לפני כן כרטיס נטען ולהטעינו. בעיר פריירה קיימת גם כן מערכת דומה בשם Megabus וגם בה כמו ב-Mio יש לקנות לפני כן כרטיס נטען ולהטעינו.

שימו לב, באוטובוסים בקולומביה שוררים תנאים מקפיאים ולכן התלבשו בהתאם.

Marsol – חברת מרסול היא חברה שפועלת באזור החוף הקאריבי של קולומביה ומפעילה שירותי הסעות מצויינים במיניבוסים לאורך כל קו החוף (קרטחנה, ברנקייה, סנתה מרתה, טגנגה ופארק טיירונה) במחירים נוחים למדי. המיניוואנים האלה הם הדרך הנוחה ביותר להתנייד באזור קו החוף, שהוא היחיד בקולומביה ששווה להתנייד בו בוואנים ולא בטיסות פנים.

הוואנים של חברת מרסול הם ברמת שירות גבוהה מאוד והם ברוב המקרים יאספו אתכם מההוסטל שבו אתם שוהים בתחנת המוצא שלכם ויורידו אתכם בהוסטל או המלון שתרצו בתחנת היעד שלכם. במידה ולא יאספו אתכם כבר מההוסטל, תצטרכו להגיע למסוף של החברה הנמצא בדרך כלל במרכזי הערים. היתרון הנוסף של מרסול על אוטובוסים רגילים הם שניתן לסגור אותם כמעט מכל הוסטל או מלון ואין צורך להגיע לטרמינל האוטובוסים כדי לקנות כרטיס.

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע המקומי הוא הפסו הקולומביאני. ערכו של המטבע המקומי (נכון לשנת לאפריל 2017) נע סביב 810 פזו קולומביאני לשקל אחד. מטבע זר ניתן להחליף במשרדי החלפנות (ה-Casas De Cambio) שבערים הגדולות ובבנקים. כסף מזומן ניתן למשוך בכל כספומט ורוב הכספומטים במדינה לא גובים עמלת משיכה (בוויזה וגם במאסטרקארד).

עם זאת, קחו בחשבון, שברוב הבנקים המשיכה מוגבלת לסכום בשווי של 300-400 אלף פסו פר משיכה, מה שיגרום לכם לבצע משיכות רבות, אך אין בעייה אמיתית למשוך באותו זמן 3 משיכות של 400 אלף פזו. בנק Davivienda מאפשר משיכה מקסימלית של 500 אלף פסו, Citibank מאפשר משיכה מקסימלית של מיליון פסו. השטרות בקולומביה הם באלפים גדלים, כשהשטר הגבוה ביותר הוא שטר של 50 אלף פזו. לרבים מהמקומיים בחנויות קטנות ובעיקר בשווקים לא יהיה עודף להחזיר לכם ולא נדירים המקרים שתרצו לשלם עם שטר גדול שכזה והמקומיים יסתכלו עליו כאילו זו הפעם הראשונה בחייהם שהם רואים את השטר הזה. באופן כללי, תמיד כדאי להסתובב עם שטרות קטנים יותר בארנק של 2,000, 10,000 ו-20,000 פזו.

שימוש בכרטיסי אשראי נפוץ בקולומביה, כאשר הכרטיס הכי נפוץ הינו ויזה ואחריו מאסטרכארד, אשר מוכר רק במעט בנקים. עם זאת, עדיין האופציה הבטוחה ביותר הינה משיכת כסף מכספומט. טרוול צ'קס אינם נפוצים בקולומביה, והעמלה עליהם יחסית גבוהה.

קולומביה מציעה תשתיות תחבורה מצוינות, הוסטלים ומלונות טובים, מסעדות עם אוכל טוב ורמות היגיינה גבוהות וכל זה במחירים נוחים יחסית. יוקר המחייה הנוח והכמעט לא קיים (בערך כמו פרו, זול בהרבה מארגנטינה, צ'ילה וברזיל) גורם לתיירים רבים לבזבז כאן כסף בכמויות לא הגיוניות. כמובן שכמות ההוצאות תלויה במספר האטרקציות שתחליטו לעשות ובסגנון הטיול שלכם, ואם תבחרו להתנייד בטיסות, לשכור וילות מפוארות, לבקר תכופות בקזינו ולעשות הרבה שופינג, העלויות יעלו מאוד.

קניות

קולומביה מתהדרת בכמה ממרכזי הקניות הגדולים בדרום אמריקה, וניתן למצוא פה פשוט הכול ובמחירים נוחים. בנוסף למרכזי הקניות הגדולים יש גם שווקים, המוכרים עבודות יד וחפצי נוי באיכות גבוהה. קולומביה מפורסמת במוצרי העור שלה, הנחשבים לטובים ביבשת ונמכרים במחירים יחסית זולים.

בנוסף, אבני הברקת (Emeralds) כאן ידועות בעולם כולו בשל איכותן הגבוהה, וכדאי לרכוש אותן רק בחנויות תכשיטים מוכרות, הרשאיות למכור אבנים אלו.

בכל הקשור לקניות של מזכרות, יש בקולומביה ליין מאוד שונה מסוודרי האלפקה הנמכרים למכביר בבוליביה, פרו ואקוודור, ותוכלו למצוא כאן גם מבחינת ביגוד וגם מבחינת אקססוריז מוצרים נהדרים במחירים טובים למדי. חשוב לדעת שבכל הקשור למותגים גדולים המחירים הם גבוהים.

תקשורת

הקידומת הבינלאומית של קולומביה היא 57+, וניתן לרכוש סים מקומי בכל חברת תקשורת גדולה Movistar ו-Claro בערים הגדולות. בחלק מהמקומות מבקשים אזרחות או תושבות קולומביאנית כדי לספק לכם מספר סלולארי, אך אם זה המצב פשוט נסו את מזלכם במקום אחר עד שימכרו לכם.

אם אתם מתכננים לעבור כמה מדינות במהלך הטיול, אפשר גם להצטייד בסים בינלאומי, כך שלא תצטרכו לדאוג לקניית סים בכל מדינה. לחלופין, הוא יכול להיות אצלכם “ליתר ביטחון” עד שתקנו את הסים המקומי של אותה המדינה, כדי שלא תתקעו בלי בכל פעם שאתם חוצים גבול.

אגב, אם אתם מתכננים טרקים או טיולים במקומות נידחים, כדאי להשקיע בסים איתור, ולו רק בשביל השקט הנפשי של ההורים.

אפליקציות שימושיות

Skyscanner – האפליקציה של אתר הטיסות הענק הזה תעזור לכם למצוא טיסות פנים זולות למדי בתוך המדינה. דעו שהמחירים באפליקציה יקרים מעט יותר מאלה המופיעים באתר האינטרנטי, ולכן שווה בעיקר לבדוק את המחירים דרך האפליקציה הזו, אך את ההזמנה לבצע דרך אתר האינטרנט ממחשב נייד או נייח בהוסטל.

Hostelworld – מאות הוסטלים במדינה נמצאים במאגר הנתונים באפליקציה. תוכלו להזמין מקום בהוסטלים מבעוד מועד והיא נותנת ביקורות ומידע מצויין על כמות נכבדת של מקומות לינה מומלצים.

maps.me – אפליקציית ניווט אוף ליין שנותנת את האופציה להישאר מחוברים למפה ולדרך המומלצת להגיע למקומות גם כשאין לכם קליטת אינטרנט. תוכלו להוריד את המפה של המדינה, “לדקור נקודות” ולקבל הוראות הגעה. מומלץ להוריד את האפשרות של route, כך שתוכלו לבנות מסלול לכל נקודה שתרצו להגיע אליה.

xe currecy – מחשבון מטבע כלל עולמי המציג מדי יום ביומו את השער היציג של כל מטבע בעולם מול כל מטבע אחר. יעזור לכם בכל הקשור להחלפת כספים וכדי להישאר מעודכנים מה כוחו של הפזו הקולומביאני מול השקל, מול הדולר או מול כל מטבע אחר שתצטרכו. שימושי מאוד לאלה מכם שההתניידות שלהם במדינה תיעשה בטיסות פנים.

עמודי אינסטגרם הקשורים במדינה: זה עשוי להצחיק אתכם מעט ולהישמע אפילו מעט מוזר, אך לקולומביה קיימים עשרות עמודי טיולים שמעלים על בסיס יום-יומי כמעט תמונות ממקומות אטרקטיביים למדי, שהרבה ישראלים לא מכירים. מספיק follow קטן באינסטגרם כדי שתגלו מקומות מגניבים, שבוודאי תרצו להגיע אליהם. העמודים המומלצים ביותר בעניין זה הם natgeo.co colombia.travel, exploringcolombia, experiencecolombia

ויזה ותהליכי מעברי גבול

ישראלים לא צריכים ויזה כדי להיכנס לקולומביה וכשתגיעו למדינה תקבלו אישור שהיה של 90 יום. שימו לב שאתם מקבלים חותמות בכניסה למדינה וביציאה ממנה כדי למנוע בעיות בהמשך.

הארכת ויזה: ניתן להאריך ויזה במשרדי רשות ההגירה הקולומביאנית (Migracion Colombia), יש משרד כזה בכל עיר גדולה. שמה הקודם של רשות ההגירה הקולומביאנית היה Das (קיצור של Das Extranjeria) ורבים עדיין עושים שימוש בשם זה, כך שתשימו לב לכך. על מנת לבצע את תהליך ההארכה עליכם ללכת לבנק Banco Occidente (יש המון כאלו ברחבי בוגוטה, ואפילו אחד קרוב למשרדי ההגירה בבוגוטה) ולשלם כ-81,000 פסו.ניתן להגיד לפקיד בבנק שזה מיועד עבור הארכת ויזה והוא כבר יכיר את הפרוצדורה. הפקיד יביא לכם טופס שצריך למלא, בטופס יש למלא את מספר החשבון - No. 263-05464-5 וקוד של שלוש ספרות - 103. לאחר מכן תקבלו ספח אישור.

בנוסף, יש להביא את הדרכון שלכם, צילום של הדרכון בחלק בו מופיעה התמונה שלכם, צילום של הדרכון בו מופיעה חותמת הכניסה לקולומביה, שתי תמונות פספורט ברקע כחול 3×4 (חובה לעשות זאת בפורמט זה ותמונות אחרות לא יתקבלו) מומלץ לבצע זאת בחנות צילום. לאחר מכן, יש לנסוע למשרדי ההגירה (אל תשכחו לבדוק לפני את זמני הקבלה שלהם).

במשרדי ההגירה נדרשים למלא מספר טפסים, ייקחו ממכם טביעות אצבעות ולאחר מכן תקבלו הארכה. ניתן לקבל הארכת ויזה של 60 או 90 ימים נוספים (תנסו ללחוץ על הפקיד שיאשר לכם את ה-90 ימים).

שימו לב, שלפי החוק הקולומביאני ניתן לשהות במדינה (כולל הארכות) עד ל-180 יום! רשות ההגירה הקולומביאנית מאוד קפדנית ואיחורים בוויזה עשויים לגרור תשלומי קנסות גבוהים.

מעבר גבול לפנמה

כדי להיכנס לפנמה תצטרכו להציג בגבול שלושה דברים: 1. כרטיס יציאה מפנמה, 2. הוכחה שיש ברשותכם מעל 500$ (עדיף להביא פשוט דף עם פירוט חשבון העובר ושב שלכם), 3. דרכון בתוקף של יותר מחצי שנה.

אין מעבר יבשתי מקולמביה לפנמה, בגלל שיש מיני ג'ונגל באמצע, לכן ההגעה אליה אפשרית רק דרך האוויר או הים.

דרך האוויר: זוהי הדרך הפשוטה והזולה ביותר. יש מספר שדות תעופה הפזורים ברחבי המדינה (בוגוטה, קרטחנה, מדג'ין וכו'), שמהם אפשר להגיע בקלות ובמהירות לפנמה. אם אתם לא רוצים להסתבך – זו האופציה בשבילכם. עלות: כ-120 דולר.

דרך הים: סירה שיוצאת מקרטחנה ועוברת באיי סן בלאס. ב"קרוזים" האלה יש אלכוהול חופשי, מסיבות וחבר'ה. שימו לב: מדובר בסירה די קטנה, שמלאה באנשים אז אל תדמיינו קרוז יוקרה. בדקו את גודל הסירה, כמות האנשים ומה בדיוק מקבלים בדרך לפני שתסגרו על האפשרות הזו. עלות: בסביבות ה-300 דולר.

שימו לב: ייתכן שבדרככם תתקלו באנשים שיספרו לכם כמה קל לעבור מקולומביה לפנמה בסירות (לא בוז קרוז) וכדאי לדעת שזאת דרך מאוד לא פשוטה. תחילה, יש להגיע לטורבו (Turbo), שהיא פחות או יותר העיר הקרובה ביותר לגבול, ומאוד (מאוד!) מסוכנת. ככל הנראה תצטרכו לישון בעיר (לא להסתובב בלילה!) כי הסירה ל-Capurganá יוצאת בשעה 8:00 בבוקר.

אין כספומטים בקפורנגה, אז ודאו מראש שיהיה אתכם מספיק כסף. מה יש שם? החתמת דרכון (יציאה מקולומביה), הוסטל (להעביר בו את הלילה) וסירה ליעד הבא. קחו בחשבון שלעתים עלולים לעבור מספר ימים עד שהסירה הבאה תצא.

בכל מקרה, כשתגיע סירה סופסוף ותעביר אתכם את הגבול, דעו שתצטרכו להראות אישור שיש לכם 500 דולר (אפשר להביא תדפיס חשבון, סביר להניח שלא ידעו מה הערך של שקל), וכמובן, יחפשו עליכם סמים.

בסופו של דבר, אולי הדרך הזו יוצאת זולה יותר, אבל כל הסיפור לוקח זמן רב, יש אי ודאות לגבי ההגעה למקטע הבא בדרך ואל תשכחו שטורבו היא אחת הערים המסוכנות ביותר בקולומביה.

חגים ופסטיבלים שנתיים

קולומביה היא המדינה עם הכי הרבה חגים בעולם וחגיגות בקולומביה הן חלק בלתי נפרד מהתרבות והאופי של המדינה וכמעט כל דבר הוא תירוץ עבור הקולומביאנים כדי לצאת לשתות ולרקוד ברחובות. דצמבר עד ינואר זו תקופה של מסיבות ללא הפסקה במדינה וזה זמן טוב לבקר בה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שבתקופות החגים והפסטיבלים המלונות מתמלאים ומחירי הלינה עולים בצורה משמעותית. בחלק גדול מהקרנבלים בקולומביה משולבות גם תהלוכות ותחרויות יופי אזוריות המציגות את הנשים היפהפיות של קולומביה.

סמנה סנטה (השבוע הקדוש) – חודש אפריל – ככה נקרא חג הפסחא המסורתי, שנחגג במשך שבוע שלם בתהלוכות מסורתיות בכל הערים. הסמנה סנטה הגדולה ביותר מתרחשת בעיר Popayan (פופאיאן) בדרום המדינה.
יום העצמאות הלאומי (20 ביולי)

קרנבלים

Carnaval De Blancos Y Negros (קרנבל השחורים והלבנים) 5-6 ינואר – מקורו של קרנבל זה המתרחש בעיר Pasto (פסטו) הוא בתקופת הכיבוש הספרדי כאשר ביום הראשון העבדים השחורים הורשו לחגוג ואדוניהם הביעו את הסכמתם בכך שצבעו את פניהם בשחור ואז ביום שלאחר מכן, העבדים השחורים צבעו את פניהם בלבן. ביומיים אלו הפסטיבל נחגג עם המון שתייה וכאשר החוגגים זורקים אחד על השני טלק לבן.

Carnaval De Baranquilla (הקרנבל של ברנקייה) - בין פברואר למרץ – זהו הקרנבל השני בגודלו בדרום אמריקה אחרי הקרנבל בריו דה ז'ניירו. במהלכו העיר באראנקייה נכנסת לארבעה ימי טירוף של שתייה וריקודי סלסה סוערים. הקרנבל כולל גם רפרטואר עשיר של ריקודים אפריקאיים שבטיים. הלינה בברנקייה בתקופה הזו של השנה הופכת יקרה פי 3 ויותר מזה ואם אתם לא רוצים להיות חלק מכל ארבעת ימי הקרנבל שווה לכם לישון בסנתה מרתה/טגנגה או בקרטחנה ולהגיע לעיר ליום אחד או ליומיים במהלך ימי הפסטיבל. אם אתם נמצאים באזור החוף הקאריבי של קולומביה בתקופת הקרנבל אל תחשבו לפספס אותו.

Carnaval De Cartagena (הקרנבל של קרטחנה), מכונה גם Reinado Nacional De Belleza (תחרות היופי הלאומית) – 11 בנובמבר – קרנבל זה הינו האירוע המרכזי של העיר קרטחנה ומגיע לשיאו בתחרות מיס קולומביה המתרחש ב-11 בנובמבר. כמה ימים לפני התחרות עצמה כל העיר הופכת למסיבה גדולה שכוללת תהלוכות ומסיבות רחוב עם הרבה ריקודים ומוזיקה.

Feria De Manizales (הפסטיבל של מאניסאלס) – השבוע הראשון של ינואר – פסטיבל שנתי נחגג בעיר מאניסאלס והאטרקציה המרכזית בו היא קרבות שוורים. הוא מושך כמה מטובי לוחמי השוורים בעולם, המציגים לראווה את יכולותיהם. הפסטיבל כולל גם תהלוכות ותחרות יופי אזורית.

Feria de las Flores (יריד הפרחים) – תחילת אוגוסט – פסטיבל זה שאורכו שבוע הינו האירוע הגדול ביותר של העיר מדג'ין וזהו הזמן הטוב ביותר לבקר בעיר. כל יום יש אירועים שונים ברחבי העיר, אחד מאירועים אלו הוא ה-Cabalgate (מצעד רכיבת סוסים גדול). הקרנבל ננעל בתהלוכת פרחים מסורתית שבה ניתן לראות איכרים מקומיים סוחבים סידורי פרחים גדולים על גביהם.

Rock Al Parque (פסטיבל רוק בפארק) – סוף אוקטובר – פסטיבל רוק בינלאומי זה שאורכו שלושה ימים נחשב לפסטיבל הרוק החשוב בדרום אמריקה, הפסטיבל נערך בפארק סימון בוליבאר בבוגוטה וכולל הופעות רוק, מטאל, רגאי ופופ – והכול בחינם.

Feria De Cali (הפסטיבל של קאלי) – סוף דצמבר עד תחילת ינואר – קאלי היא בירת הסלסה העולמית ואחת לשנה מתקיים בעיר פסטיל סלסה ענק שהוא בגדר ״מונדיאל הסלסה״. פסטיבל זה הינו האירוע הגדול ביותר של העיר קאלי ובמהלכו מתרחשות מסיבות רחוב גדולות עם המון ריקודים ומוזיקה וגם תחרויות שוורים.

קוד התנהגות ומנהגים

התקשורת הוציאה לקולומביה שם רע של מדינת סמים אלימה, וכמובן שהיו תקופות שבהן המצב אכן היה כזה. אך תופתעו לדעת שהקולומביאנים הם אנשים חמים, מנומסים ותמיד ישמחו לעזור בכל דבר. הקולומביאנים הם עם גאה ופטריוטי והם ישמחו מאוד להראות לכם עד כמה יפה מדינתם. מטיילים רבים במדינה נשבים בקסמיהם וטוענים שמדובר באנשים הנחמדים ביותר שהם פגשו בדרום אמריקה. עם זאת, באזורי תיירות מסוימים מעשי רמאות קורים וחייבים להיות ערניים ולהקפיד שלא ירמו אתכם. היזהרו מכל מיני סוחרים שנראים לכם מפוקפקים ומציעים לכם הצעות שנראות לכם חשודות.

קולומביה היא מדינה קתולית מסורתית והקולומביאנים קשורים לערכי הדת, למרות שמיעוטם מבקר בקביעות בכנסיות. קיים הבדל ניכר בין קולומביאנים החיים בערים ובין אלו החיים באזור הכפרי השמרני והדתי יותר. עם זאת, האנשים באזורים הכפריים הם מהאנשים הנחמדים והחמים ביותר שתפגשו. הבדל נוסף קיים בין תושבי אזור החוף הקריבי (מכונים קוסטניוס) לתושבי פנים המדינה (מכונים קאצ'אקוס). הקוסטניוס קרובים יותר בתרבותם לתושבי קובה והרפובליקה הדומיניקאנית, ונחשבים אנשים שמחים וכאלה שלוקחים את הזמן, בעוד אנשי פנים המדינה נחשבים יותר רציניים ומסורתיים.

חיי הלילה בקולומביה – אי אפשר לדבר על קולומביה בלי להזכיר את חיי הלילה המפורסמים שלה. הקולומביאנים הם אנשים מלאי תשוקה לחיים שאוהבים לחיות את הרגע ולשמוח ולרקוד. חיי הלילה מפותחים מאוד וניתן למצוא שפע של פאבים, דיסקוטקים ומסיבות בכל פינה. הקולומביאנים הם אנשים רגועים, אך לא מפספסים אף הזדמנות לחגוג ובעת מסיבות נחשף האופי האמתי של המדינה ותושביה, בכלל אל תתפלאו אם המסיבות פה יימשכו עד השעות הקטנות של הלילה או אף ליום שלמחרת.

שירות והתמקחות – השירות בקולומביה מאוד אדיב ורוב נותני השירות הם אנשים גאים וחשוב להם שתהיה מרוצה. ביטוי נפוץ מאוד בקרב נותני שירות כדי לפתות לקוחות להיכנס לעסקיהם הוא "A La Orden", המשמעות המילולית היא לשירותך אך הכוונה גם ל"איך אוכל לעזור לך?". כאשר תצאו מבית העסק ותגידו תודה גם כן יגידו לכם זאת, אך הפעם בתור "על לא דבר". ההתמקחות אינה כה נפוצה בקולומביה ומוגבלת בעיקר לשווקים ודוכני רחוב, עם זאת אפשר לנסות לבקש הנחה במקומות לא רשמיים ולעיתים אף בסוכנויות אוטובוסים.

עונות לטיול ומזג אוויר

בשל קרבתה של קולומביה לקו המשווה, יש בה מזג אוויר טוב וקבוע לאורך כל השנה וכל זמן הוא זמן טוב לטייל במדינה. עם זאת, הבדלי הגבהים בין האזורים השונים גרמו ליצירת אזורי אקלים שונים וכמויות המשקעים משתנות מאזור לאזור. בכלליות, ניתן להגיד שהעונה היבשה היא בחודשים דצמבר עד מרץ ויולי עד אוגוסט, אז זהו הזמן הטוב ביותר לטייל במדינה.

מרכז המדינה: אזור זה ברובו גבוה ובבקרים נעים וחמים אך בלילות קר. מזג האוויר באיזור מרכז המדינה עשוי להיות הפכפך, ואם תקחו את בוגוטה לדוגמה, תראו שבחודשים רבים בשנה מזג האוויר שם עובד כמו שעון: הבוקר יהיה נעים וחם בלי ענן אחד בשמיים, באיזור הצהריים יתחיל להיות מעונן ובאיזור 4 אחה״צ יתחיל גשם כבד שימנע מכם את היכולת להסתובב בחוץ עד 18:00. ואז כל הגשם ייעלם כלא היה, ומזג האוויר יחזור להיות נעים.

דרום מערב המדינה: אזור זה יחסית חם ולח בבקרים ובלילות מתקרר.

החוף הקריבי וצפון המדינה: באזור זה חם מאוד ולח, ולעתים קרובות יורדים גשמים.
אזור האמזונס בדרום מזרח המדינה: אזור זה מאופיו באקלים טרופי ולח והטמפרטורות גבוהות וגשום.

בטיחות ובריאות

בטיחות: למרות השם הרע שיצא לקולומביה בתקשורת כמדינת סמים מסוכנת ואלימה, בשנים האחרונות המדינה התעוררה לעידן חדש והיא כבר מזמן לא מה שהייתה בתקופתו של פאבלו אסקובר. למעשה, קולומביה כיום לא יותר מסוכנת משאר שכנותיה, ומעשי שוד אלימים אינם כה נפוצים והרוב המכריע של מעשי הגניבה נעשים על ידי נוכלים, כייסים וגנבים, שפעילים בעיקר באזורי התיירות ובערים הגדולות.

בכלליות, כדי להימנע מבעיות, יש להקפיד לשים עין על החפצים שלכם ולהימנע מלמשוך תשומת לב לדברי ערך כמו תכשיטים, מצלמה או פלאפון. השאירו את דברי הערך, הכסף והדרכונים נעולים בהוסטל ותסתובבו רק עם הכסף שאתם צריכים לאותו היום, וכן עם צילום של הדרכון שלכם.

בתקופה האחרונה הממשלה הקולומביאנית עושה מאמצים גדולים לשיפור הביטחון האישי ובאזורי התיירות ובערים הגדולות ניתן לראות בלילות שוטרים בפינות הרחוב. עם זאת, בערים הגדולות עדיין מומלץ להימנע מללכת לבד בלילה ובמקרים רבים עדיף לקחת מונית למקומות הבילוי ובחזרה. במקרה שנפלתם קרבן לשוד, עדיף שלא להתווכח ולתת לשודד את מבוקשו כדי לא להיפגע.

שחיתות: רוב השוטרים שייצא לכם לפגוש בקולומביה אמינים, אך למרבה הצער, שוטרים מושחתים לא חסרים ופשוט אל תיתנו להם סיבה לבקש שוחד. בנוסף, אין לתת אמון אוטומטי בכל מי שלובש מדים, ובייחוד לא במי שבא אליכם בלבוש אזרחי וטוען בפניכם שהוא שוטר (תבקשו ממנו שילך איתכם לשוטר במדים שיאמת את זהותו, ברוב המקרים הוא יסתלק). באזורים התיירותיים קיימת משטרת תיירות (Policia De Turismo), חלקם מדברים אנגלית ואם יקרה לכם משהו מומלץ לפנות אליהם לעזרה (קל לזהותם כי על שרוולי חולצתם רשום Policia Turismo).

מקומות בטוחים לטיול: בכלליות, רוב חלקי המדינה בטוחים לטיול ובעיקר האזורים התיירותיים שבהם רוב המטיילים מבקרים ואם אתם מתכוונים לשהות באזורים אלו, אתם לא צפויים לבעיות מיוחדות, אך עם זאת קיימים אזורים מסוימים ברחבי המדינה, אשר מצויים תחת שליטת ארגוני הגרילה, בעיקר חלק מאזורי יערות הגשם בדרום מזרח המדינה, בצפון מערב המדינה בגבול עם פנמה ובאזורים הרריים גבוהים מאוד. בנוסף, אם אתם מתכוונים לטייל באזורים שמטיילים אינם מבקרים בהם בדרך כלל, יש לברר לפני האם האזור אליו אתם רוצים לנסוע בטוח. יש לציין, כי סכנת החטיפות על ידי ארגוני גרילה נמוכה מאוד ומתרחשת לעתים רחוקות מאוד.

סמים בקולומביה: רבים יודעים שקולומביה הנה יצרנית הקוקאין הגדולה בעולם, ותרבות הסמים פה מפותחת למדי ,לא רק במה שקשור לקוקאין. מה שלא כולם מודעים לו, זה שלמעשה סמים אלו נצרכים בעיקר על ידי תושבי ארה"ב ואירופה ולא על ידי תושבי קולומביה, שמבחינתם הסם המועדף הוא דווקא המריחואנה, וגם הוא קיים פה בשפע (זו הסיבה שינסו למכור לכם אותו כמעט בכל הזדמנות).

הרוב המוחלט של הקולומביאנים אינו צורך סמים, וסמים אינם מהווים חלק מהתרבות וההווי המקומיים. טריק ידוע הוא שאדם יפנה אליכם ברחוב ויציע למכור לכם סמים ומיד לאחר שתקנו יופיע שוטר או אדם שמתחזה לשוטר ויבקש מכם שוחד. היו גם דיווחים על מטיילים שבחפציהם הושתלו סמים ומקרים של מטיילים שדיווחו על כך שבילו בבר ופגשו אנשים שהכניסו להם סם מרדים למשקה ושדדו אותם, כך שהיזהרו.

המשטרה והצבא עשויים לערוך חיפושי סמים אקראיים, בדרך כלל בתקווה לשוחד, ולכן אל תיתנו להם תירוץ והכי עדיף פשוט להתרחק מהסצנה הזאת. בקולומביה פועל מספר רב של קרטלי סמים ותת תרבות שלמה התפתחה סביב סגנון החיים של החברים בקרטלים אלו. התיירים הזרים במדינה אינם בראש מעיניהם של קרטלים אלו, עם זאת, מטיילים צריכים לנקוט במשנה זהירות כשהם מבלים במועדון שבו נמצאים חברים בארגונים אלו, בייחוד כאשר הם בטעות פונים לבחורה של חבר בקרטל! לא קשה לזהות בחורות אלו ולא חסרים סיפורים על מטיילים שעשו טעויות ולכן שימו לב והיזהרו.

בריאות וטיפול רפואי: רמת ההיגיינה בקולומביה גבוהה מאוד, והבשר, הפירות והירקות בטוחים למאכל. עם זאת, בדומה למרבית מדינות יבשת דרום אמריקה מומלץ שלא לשתות מים מהברז. מערכת הבריאות היא מהטובות בדרום אמריקה ובכל עיר או יישוב מרכזי ישנו לפחות בית חולים אחד, ורופא תמצאו גם בכל עיירה קטנה (אם כי לא בהכרח דובר אנגלית). עם זאת, באזורים היותר נידחים ומבודדים (בעיקר באזור יערות הגשם) התשתיות פחות טובות ומומלץ לשתות מים מינראליים או מטוהרים מחשש למחלות.

בנוסף, אם אתם שוקלים טיול באזור האמזונס, אז יש לקחת בחשבון את כל הסכנות הקשורות לטיולים באזור זה כגון מלריה, קדחת צהובה וכדומה.

בוגוטה שוכנת במיקום הררי בגובה של כ-2600 מטר, בגבהים אלה ניתן לפתח מחלת גבהים ולכן אם רק כעת נחתתם שם אולי כדאי שתנוחו קצת.

כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול »

מידע מיוחד לנשים/ לקהילת הלהט”ב

למרות שקולומביה היא מדינת מאצ'ו לטינית טיפוסית, ביחס לשכנותיה, היא די פתוחה בכל הקשור לקבלה של קהילת הלהט”ב. הסצנה קיימת בעיקר בערים הגדולות ושם תוכלו למצוא מגוון ברים ומועדונים של הקהילה. בבוגוטה נמצאת הקהילה הגדולה ביותר והעיר מציעה את המבחר הרחב ביותר של אתרי הבילוי לקהילה. מצעד יום הגאווה בעיר ססגוני למדי. באזורים כפריים מומלץ להוריד פרופיל בכדי להימנע מאי נעימויות או הערות פוגעניות.

תוכלו למצוא מידע נוסף על הסצינה בקישורים הבאים: www.guiagaycolombia.com ו-www.nighttours.com/southamerica/colombia

על האוכל המקומי

האוכל בקולומביה מגוון, טעים, נעשה ברמת היגיינה גבוהה ויחסית זול, עם זאת לא ניתן להגדירו כאוכל גורמה. ניתן להשיג אוכל מערבי בכל הערים הגדולות ומרכזי התיירות. במסעדות ברמה גבוהה ובינונית בדרך כלל יוסף לחשבון 10% טיפ. המטבח הקולומביאני מגוון ומשתנה מאזור לאזור. ארוחת צהריים קולומביאנית טיפוסית תכלול מרק כמנה ראשונה, מנה עיקרית אשר תכלול אורז, שעועית/עדשים , סלט ירקות, Platanos (ראו הסבר למטה) עם בשר/עוף/דג ותלווה במשקה (לרוב יוגש מיץ טרי או Agua De Panela – ראו הסבר למטה). מנות אלו מוגשות במסעדות מקומיות כחלק מארוחה עסקית של Menu Del Dia (מנת היום).

מאכלים טיפוסיים נפוצים

Arepa (ארפה) – הארפה היא מעין פנקייק שטוח, עבה יחסית, העשוי מקמח תירס. ארפה על הגריל נמכרת כמעט בכל פינת רחוב. ארפה קיימת במגוון צורות: ממולאת בביצה, עם גבינה ומרגרינה וכדומה. לכל אזור בקולומביה יש גרסה מקומית משלו לארפה– למשל ארפה מאזור בויאקה (Boyaca) ממולאת בגבינה ומרגרינה, ארפה מאזור מדג'ין היא קטנה ויבשה ונאכלת עם מרגרינה.

Platanos (פלטנוס) – בננות מטעים גדולות, נעשה בהן שימוש במגוון צורות. לעתים מבשלים אותן ושמים במרקים (יש להן אז טעם ומרקם הדומה לזה של תפוח אדמה), לעתים מטגנים אותן ואז נהיה להן טעם של צ'יפס (מכונים אז Patacon). לעתים עושים אותן על הגריל וממלאים בגבינה.

Tamal (טאמאל) – מאכל אשר מקורו במרכז אמריקה. טאמאל עשוי מעלה של Platanos, שבו שמים חתיכת עוף/בקר/חזיר, מערבבים עם בצק תירס ותבלינים ואז סוגרים את העלה, קושרים אותו ,שמים בתוך סיר גדול ומאדים ולאחר מכן פותחים ואוכלים. לכל אזור במדינה יש גרסאות טאמאל מקומיות. קולומביאנים רבים אוכלים טאמאל בארוחת הבוקר שלהם. קפטריות ומסעדות עממיות רבות מציעות טאמאל בכל שעות היום.

Pierna Pernil – ירך עוף ברוטב.

Sobrebariga – נתח צלי בשר המוגש עם רוטב.

Arroz Con Pollo (אורז עם עוף) – אורז עם ירקות ורצועות עוף, לעתים גם מוסיפים חתיכות צ'וריסוס.

Higado A La Plancha – כבד פרה ענק שנעשה על פלטת חימום.

Mazamora (מסאמורה) – קערה של חלב מעורבב עם חתיכות תירס מאודה, שאליו ניתן להוסיף Panela (סוכר מקנה סוכר) או Bocadillo (חטיף גויאבה מסוכרת), בבוגוטה המסאמורה לעתים מוגשת חמה, אך בשאר המקומות תמיד תוגש קרה. במספר מסעדות, המנות העיקריות מוגשות בליווי של Mazamora, כאשר המסאמורה תוגש לפני המנה העיקרית.

Bandeja Paisa (בנדחה פאיסה) – מילולית מגש מדג'יני. מנה נפוצה מאוד באזור מדג'ין. זוהי מנה גדולה וכבדה הכוללת ארפה (בסגנון מדג'ין), ביצים מטוגנות, אורז, שעועית (מבושלת בדרך כלל עם חזיר), בשר טחון, נקניק צ'וריסוס, חתיכות חזיר מיובשות, בננת מטעים מטוגנת בטעם של צ'יפס (מכונה Patacon) וחתיכת אבוקדו. המנה מלווה ב-Mazamora (מסאמורה).

*כמו ברוב מדינות אמריקה הלטינית גם בקולומביה יש Pollerias (מסעדות המוכרות עוף בגריל), ניתן לקנות רבע, חצי או עוף שלם, העוף מגיע מלווה בתפוחי אדמה. קולומביאנים גם ידועים באהבתם הרבה לעוף מטוגן וניתן למצוא מסעדות עוף מטוגן רבות. בנוסף בכל המסעדות קיים מגוון רחב של בשר בקר ובשר חזיר. הבשר בקולומביה טוב, אך פה זה לא ארגנטינה.

דגים – לקולומביה קו חוף ארוך ונהרות רבים וקיים מגוון רחב של דגים וברוב חלקי המדינה ניתן למצוא דגים, בעיקר באזור הצפון. כמעט בכל חוף קאריבי שתגיעו אליו תקבלו במסעדה בו דגים מטוגנים או מבושלים באיכות מצויינת!

חטיפים נפוצים

Almojabana (אלמוחבנה) – לחמניה העשויה מקמח תירס, טפיוקה וגבינה. מכונה גם Pan De Bono (פאן דה בונו).

Buñuelos (בוניואלוס) – כדורי קמח וגבינה מטוגנים בשמן עמוק. זהו חטיף נפוץ מאוד ונאכל בדרך כלל בארוחת הבוקר.

Pan De Yuca (פאן דה יוקה) – לחמנית גבינה מלוח העשויה מקמח טפיוקה.

Empanadas (אמפאנאדאס) – האמפאנאדאס הם מאפים קטנים הממולאים בדברים שונים (בשר טחון, עוף, חזיר, תפוח אדמה). אמפנאדאס יכולים להיות מטוגנים (נפוצים יותר) או אפויים.

Arequipe (ארקיפה) – שמו הקולומביאני של Dulce De Leche (ריבת חלב). מוגש במגוון צורות: כתוספת על עוגות ועוגיות או כממתק העשוי מחתיכה מוקשה.

Oblea (אובלאה) –סנדביץ' המורכב משני ואפלים עגולים דקים וממולא בממרחים מתוקים (בדרך כלל ריבת חלב) ושאר דברים כגון אגוזים, סוכריות ועוד.

מרקים

Sancocho (סאנקו'צו) – אחד מהמרקים הנפוצים בקולומביה, תבשיל בקר סמיך ובתוכו ירקות, תפוחי אדמה, Yuca (טפיוקה) Platanos. בכל אזור ואף לכל מסעדה גרסה מעט שונה.

Ajiaco (אחיאקו) – מרק סמיך העשוי מתערובת של שלושה סוגי תפוחי אדמה, שאליו מוסיפים חתיכות עוף וקלח תירס קטן. מנה זו נפוצה מאוד באזור בוגוטה ומהווה אחת מהמנות המפורסמות בקולומביה.

פירות: מגוון הפירות בקולומביה עצום, וחלק מהפירות הטרופיים הנמצאים במדינה גדלים רק בה ובחלק משכנותיה.

Guanabana (גואנבנה) – פרי גדול וירוק עם קוצים, מבפנים הוא לבן עם הרבה חרצנים. טעמו מעולה.

Lulo (לולו) – פרי חמצמץ, צבעו כתום ונראה כמו אפרסמון. נעשה בו שימוש בעיקר במיצים או בהכנת משקה המכונה Lulada (מעין סוג של ברד שעשוי מהפרי) ואשר נפוץ באזור העיר קאלי.

Tomate De Arbol (טומאטה דה ארבול) – פרי חמצמץ שנראה כמו עגבניה מוארכת. בדרך כלל משמש לעשיית מיץ.

Zapote (סאפוטה) – פרי חום עגול ומוארך.

Granadilla (גרנדייה) –פרי בצבע כתום, מאותה משפחה כמו פסיפלורה, אך מתוק ולא חמצמץ.

Coruba (קורובה)- פרי מאורך, מאותה משפחה כמו פסיפלורה, אך טעמו חמוץ יותר מזה של הפסיפלורה.

משקאות

Agua De Panela (אגווה דה פאנלה) – משקה קולומביאני נפוץ. סוכר מקני סוכר שעורבב עם מים והורתח. ניתן להגישו קר או חם. בדרך כלל תראו אותו מוגש בליווי ארוחות במסעדות עממיות.

מיצים טבעיים – קולומביאנים אוהבים מיצים טבעיים ועקב המבחר העצום של הפירות במדינה, המיצים נפוצים מאוד ונמכרים בכל מקום. בייחוד ניתן לראות דוכני מיצים באזור הצפון שבו הלחות והטמפרטורות גבוהות מאוד. מיצים נפוצים שנמכרים ברחובות הם הם מיץ מנדרינה מעורבב עם מים וקרח, לימונדה, משקה קר שעשוי מהפרי הטרופי הגואנבנה מעורבב עם חלב, Salpicon (סלט פירות עם מיץ בצבע אדום) ושייקים למיניהם.

קפה – קולומביה הינה אחת מיצואניות הקפה הגדולות בעולם והיא ידועה בקפה המשובח שלה. עם זאת, למי שמצפה לשתות קפה משובח פה צפויה אכזבה וקולומביה למעשה מייצאת את פולי הקפה האיכותיים שלה (קפה מהווה מקור הכנסה חשוב למדינה) ומוכרת במדינה את מה שנשאר. ניתן עם זאת, למצוא קפה איכותי בחוות קפה וברשת הקפה המפורסמת Juan Valdez (חואן ואלדס), שלה סניפים ברחבי המדינה.

Chocolate Caliente (שוקולד חם) – שוקולד חם עם חלב הוא משקה נפוץ ומהווה חלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר של קולומביאנים רבים.

משקאות אלכוהוליים – בירה מאוד פופולארית בקולומביה וקיים מגוון רחב של בירות מקומיות, בין המותגים המובילים: Aguila (אגילה), Poker (פוקר), Club Colombia (קלוב קולומביה), Pilsner (פילסנר), ו-Costeña (קוסטניה). בנוסף לבירה הרום בקולומביה מצוין. היינות הקולומביאניים עם זאת לא נחשבים לטובים, אך ניתן למצוא ברחבי המדינה יינות צ'יליאניים וארגנטינאיים מצוינים.

תרבות ומוזיקה

קולומביה היא פסיפס אתני עשיר, המסורות הייחודיות של האינדיאנים, הספרדים והאפריקאים יצרו שילוב מעניין שמשתקף בתרבות, במוזיקה, בפולקלור ובאומנויות של המדינה. התרבות הקולומביאנית מתבטאת במלוא עוצמתה במוזיקה וריקודים, אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהאופי הקולומביאני. הזמרת המפורסמת ביותר שיצאה מקולומביה היא שאקירה, אך סגנון המוזיקה שלה אינו כה אהוד במדינה. וקולומביאנים מעדיפים מוזיקת סלסה ורגטון (סגנון מוזיקה הנפוץ בכל רחבי אמריקה הלטינית).

סגנונות פופולאריים נוספים הינם קומביה (Cumbia), סגנון מוזיקה שמקורו מהאזור הקריבי בקולומביה וכעת נפוץ בכל רחבי דרום אמריקה ו-Vallenato (באיינטו), סגנון מוזיקה פופולארי מאוד, המושמע בעיקר באזור החוף הקאריבי. בנוסף, בערים הגדולות קיימת בקרב הצעירים סצנת מוזיקת רוק כבד. ריקוד הסלסה בקולומביה הוא פשוט טירוף לאומי וקולומביאנים מאוד אוהבים לרקוד, העיר קאלי נחשבת לבירת הסלסה העולמית.

לקולומביה יש מסורת תרבותית מפוארת ויצאו ממנה מספר רב של אמנים בעלי שם עולמי. בתחום הספרות נציין את אחד מהסופרים המפורסמים בעולם, זוכה פרס נובל לספרות, גבריאל גארסיה מרקס, שביצירותיו משלב מיתוסים, חלומות ומציאות בסגנון כתיבה ייחודי. מרקס טוען שקולומביה ואנשיה היוו את ההשראה למרבית מספריו מה שבהחלט אומר הרבה על אופיים של החיים בקולומביה ועל קצבם. לדוגמה, ספרו הידוע של מרקס "מאה שנים של בדידות" מתאר את קורותיה של משפחה קולומביאנית.

בתחום הפיסול והציור נזכיר את פרננדו בוטרו יליד מדג'ין, שסגנונו הייחודי המציג דמויות של נשים וגברים שמנים, הפך למפורסם בכל העולם ובמרכז העיר מדג'ין מוצגות יצירות רבות שלו. בתחום האדריכלות יש לציין את קרטחנה, אשר הינה העיר הקולוניאלית היפה ביותר בדרום אמריקה ומהווה את אחת מהאטרקציות המרכזיות עבור התיירים שפוקדים את המדינה ובאים להתפעל מיופייה של העיר. בקולומביה מוזיאונים רבים ובהקשר זה יש לציין את מוזיאון הזהב (Museo Del Oro) אשר מציג את אוסף הזהב הפרה-היספאני הגדול בעולם.

חשמל ומתאמים לשקע

מתח החשמל בקולומביה הוא 110 ואט ויש צורך במתאם לשקע של שני פינים שטוחים, כמו האמריקאי.

הפרשי שעות מהארץ

שעון קולומביה מפגר אחרי שעון ישראל ב-7-8 שעות.

שגרירויות וקונסוליות ישראל

שגרירות ישראל בקולומביה נמצאת בבוגוטה:

כתובת: Calle 35, No. 7-25, בנין Caxdac קומה 14
שעות קבלה: שני-שישי 9:00-12:00
טלפון: 57-1-3277500
מייל: [email protected]
אתר אינטרנט: bogota.mfa.gov.il

שגרירות קולומביה בישראל נמצאת בתל אביב:

כתובת: ארלוזורוב 111 תל אביב
טלפון: 03-6953416

קהילה יהודית

בקולומביה פועלת קהילה יהודית קטנה יחסית ואמידה, שמונה כ-4,000 איש ומרוכזת ברובה בעיקר בערים הגדולות: בוגוטה, קאלי, מדג'ין וברנקייה. הקהילה הגדולה ביותר מרוכזת בבוגוטה וניתן למצוא בה מספר בתי כנסת ובית חב"ד גדול ויפה. היהודים הראשונים שהגיעו לקולומביה היו מאנוסי יהודי ספרד. הקהילות היהודיות בנות ימינו מקורן ביהודים, שהגיעו אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה.

בית חב״ד בבוגוטה: בניהול הרב חנוך נמצא בכתובת Calle 94 9-52 (נמצא בצפון העיר ויצריך מכם מונית של חצי שעה בערך מאיזור ההוסטלים. בית חב״ד בבוגוטה הוא ביתה של הקהילה היהודית המאוד מפותחת שנמצאת באיור והוא מארח ישראלים בכל זמן בשנה.

טלפון: 573105698692+
מייל: [email protected]
אתר אינטרנט: www.lubavitchcolombia.com

בית חב״ד מדג׳ין: בית חם ואוהב שישמח לארח כל ישראלי שמגיע אליו. במקום ישנה מסעדה כשרה ותוכלו לעשות שבתות וחגים במקום באווירה חמה וכיפית. המקום מנוהל על ידי הרב לוי והרב מרדכי.