לאוס - עפתי - המלצות על טיולי תרמילאים

סקירה כללית

לאוס (Laos) או Lao PDR בשמה הרשמי (Lao People's Democratic Republic), היא מדינה שמטיילים רבים מגיעים אליה בגלל הטבע והסתלבט שהיא מציעה ונשארים בגלל האטרקציות, האנשים הידידותיים, התרבות המדהימה והחוויה המיוחדת.

רבים אומרים שמי שרוצה לראות כיצד נראו החיים בדרום מזרח אסיה לפני שהתיירים החלו לשטוף את האזור, יוכל לעשות זאת בלאוס, וזאת בשל העובדה שאחרי שנים של מלחמות ובידוד, רק בתחילת שנות ה-90 פתחה לאוס את שעריה לעולם והמטיילים שמגיעים אליה מגלים מדינה שנשארה אותנטית.

תוכלו לראות כאן כפרים קטנים ומבודדים של בתי קש ועץ, התלויים על קצה צוקים מול נוף עוצר נשימה, שבטים בתלבושת ססגונית, הצועדים בדרכי עפר מאובקות קילומטרים רבים עד לישובים מרוחקים, נזירים בגלימות כתומות אוספים אורז מקערות תושבי העיר, צבעי זהב מרהיבים ונעימת תפילות המתנגנות במקדשים.
לאוס שוכנת במרכז דרום-מזרח אסיה, אזור המכונה הודו-סין (Indochina). היא ארוכה וצרה והנוף האופייני לה הוא פסגות הרים עטופות ערפל, צוקי אבן גיר גבוהים וג'ונגלים ירוקים ונרחבים, המכילים צמחייה וחיות בר, כך שהיא אפילו זכתה לכינוי "ארץ של מיליון פילים".

צפון המדינה פופולארי הרבה יותר לתיירים ותמצאו שם את העיר לואנג פראבנג הרומנטית והמקסימה, שהיא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אזורים נרחבים של טבע, כפרים אתניים ומסלולי טרקים במחוז לואנג נאמתה. כמו כן, נמצאת שם עיירת הבילויים והאבובים ואנג ויאנג והבירה הגדולה ויינטיאן. גם הדרום מתמלא בשנים האחרונות בתיירים שמגיעים למלא את הערסלים שלאורך המקונג בסי פאן דון ("4000 האיים"), לחקור את המערות והכפרים בטה קק וסאבאנאקט או לספור את עשרות המפלים ברמת בולבן.

בעבר, לתקופה קצרה, הייתה לאוס אימפריה. באותו זמן קראו לה "לאן סאנג" (Lane Xang), כלומר "מיליון פילים", והיא שלטה לזמן קצר ברוב חצי האי של דרום-מזרח אסיה. אך רוב ההיסטוריה היא נדחקה בין שכנותיה החזקות - סין, סיאם וקמר. בתחילת המאה ה-18 התפרקה לחלוטין הממלכה ונכבשה על ידי הסיאמים (תאילנד של היום). הצרפתים הגיעו לאזור וכדי להגן על ויאטנם, שאותה כבשו קודם, הם גרמו לסיאמים לסגת והקימו בלאוס קולוניה לא כל כך מוגדרת, אך ניתן לראות את השפעתה על הארכיטקטורה והאוכל. היפנים שלטו לתקופה קצרה בלאוס במלחמת העולם השנייה והצרפתים הגיעו עם סיומה לקחת אותה בחזרה.

התושבים, שלא היו מאוחדים בשל הקבוצות האתניות הרבות, הצליחו לקבל עצמאות בשנת 1953, אך אז הגיעו שנים ארוכות של חוסר יציבות שלטונית. המתיחות בין הקומוניזם לאמריקאים שהשפיעה על האזור, בין היתר בדמות מלחמת ויאטנם, גלשה גם ללאוס, שם התקיימו שני פלגים, האחד בשם פאתט לאו (Pathet Lao), שנתמך על ידי הקומוניסטים והשני בתמיכת ארה"ב. בשל הברית בין הפאתט לאו לצפון ויאטנם הפילו האמריקאים על לאוס פצצות בכמות שזיכתה אותה בתואר המפוקפק "המדינה המופצצת ביותר בהיסטוריה". האמריקאים נסוגו מהאזור בשנת 1975 והפאתט לאו השתלטו על המדינה וכוננו בה שלטון יציב וקומוניסטי הנתמך על ידי ויאטנם וסין, כשעד היום אין סימן להתקדמות הדמוקרטיה במדינה.

בתחילת שנות ה-90 הסירו השלטונות את האיסור על תיירות ומאז מנסים למשוך תיירים למדינה, שמספרם גדל מידי שנה. אוכלוסייתה מונה כ-6.5 מיליון תושבים, הדת השולטת היא הבודהיזם והאמונה ברוחות נפוצה מאוד. הם ידידותיים מאוד ומשתדלים לחייך לכולם, בעיקר ל"פאלאנגים", הזרים. יחד עם זאת, לאוס היא אחת המדינות העניות ביותר באזור וכלכלתה נתמכת על ידי סיוע ממדינות שכנות כמו סין.

לאוס היא יעד אטרקטיבי ומיוחד והתיירות בה גדלה לאיטה. את הטבעיות, הקסם והאותנטיות שלה, ניתן לראות היום ברוב חלקי המדינה כפי שהיו לפני שנים רבות. מטיילים רבים משלבים את הטיול בה עם מספר מדינות נוספות באזור כמו קמבודיה, ויאטנם ותאילנד. טיול ממצה ומקיף לכל אורכה יכול לארוך כשלושה שבועות עד חודש.

שפה ושליטה באנגלית

השפה המדוברת בלאוס היא לאו (Lao), כמו התושבים, שגם הם נקראים לאו. האותיות מסולסלות וציוריות, ודומות במקצת לאותיות בתאי ובקמר (השפות התאילנדית והקמבודית), כך שלא ניתן לקרוא אותם אם לא תלמדו את השפה. כמו מספר שפות במדינות השכנות, השפה היא טונאלית, כלומר, לכל מילה מספר משמעויות שונות, בהתאם לטון שבה היא נאמרת. במדינה קיימים מיעוטים שמשתמשים בשפות משלהם.

תושבי הערים הגדולות ואלה שעוסקים בתיירות יודעים אנגלית ברמה בסיסית, אך מרבית התושבים לא מבינים את השפה.

בכל מקום שאליו תגיעו תבורכו לשלום עם המילה סאבאדי (Sabadi), שאיתה גם עונים. כדי לומר תודה השתמשו במילה קופ-צ'איי או קופ-צ'אי לייליי, כדי לומר תודה רבה. סביר להניח שתשמעו הרבה פעמים את המילה פאלאנג (Falang), שפירושה זר.

צילום: עמית אבל

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

לאוס ממוקמת במרכז חצי האי של דרום-מזרח אסיה, אין לה גישה לים וגבולה הצפוני הוא עם סין, המזרחי הוא עם ויאטנם, הדרומי עם קמבודיה והמערבי עם תאילנד. שטחה משתרע על פני כ-235,000 קמ"ר. טופוגרפית, יש בלאוס הרבה הרים וגבעות, ומעט מישורים. לאורכה זורם נהר המקונג האדיר, המתחיל בפסגות ההימלאיה ועובר ברוב מדינות האזור.

לאוס היא מדינה ארוכה, יחסית צרה ומחולקת לצפון, מרכז ודרום. שמורות טבע מוגנות תופסות כ-15% משטחה, ויש בה אינספור נחלים, נהרות ואגמים. לאוס נחשבת למדינה דלת אוכלוסין ורובה מכוסה על ידי טבע וצמחייה, הכוללים חיות בר, שחלקן בסכנת הכחדה. עיר הבירה היא ויינטיאן, הממוקמת במרכז המדינה, באופן יחסי.

לאוס זכתה לתואר המדינה המופצצת ביותר בעולם, ומיליוני מוקשים ושרידי פצצות שלא התפוצצו עדיין קבורים באדמתה. הסכנה היא בעיקר למקומיים, היות שאתרי התיירות וסביבתם פונו ולא קיימת בהם סכנה. אם תבחרו להגיע לאזורים הנידחים, דאגו לשכור מדריך מקומי ולא לסטות מהשבילים המסומנים.

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

לאוס היא ארץ גדולה וארוכה ולכן אם ברשותכם זמן קצר כדאי שתבחרו אזור ספציפי לטייל בו (צפון/דרום), או שתשתמשו בטיסות פנים ותחסכו זמן, אך העלויות גבוהות. במסלולים הכוללים את המדינה כולה, המסלול מתואר מצפון לדרום, אך ניתן גם לבצע את אותו מסלול בכיוון ההפוך (מדרום לצפון), בהתאם לנוחות האישית.

מסלול קצר בצפון (כשבועיים):
ויינטיאן – ואנג ויינג – לואנג פראבנג – לואנג נאמת'ה
מסלול קצר בדרום (כשבועיים):
4000 האיים (סי פאן דון) – טאט לו – סאבאנאקט – טה קק
מסלול קצר, טיסות פנים (כשבועיים):
לואנג נאמת'ה – לואנג פראבנג – טה קק – טאט לו – 4000 האיים (סי פאן דון)
מסלול ארוך (כחודש):
לואנג נאמת'ה – לואנג פראבנג – נונג קיאו – מואנג נגוי – ואנג ויינג – ויינטיאן – טה קק – סאבאנאקט – טאט לו – פאקסה – 4000 האיים (סי פאן דון)

חמישה דברים שאסור לפספס

לואנג פראבאנג (Luang Prabang) – העיר שאליה מגיעים, ככל הנראה, הכי הרבה מטיילים ותיירים בלאוס ונחשבת לאתר חובה במדינה. זוהי עיר הבירה הקדומה של הממלכה, היא ממוקמת על חצי אי בין שני נהרות, היא ססגונית במיוחד והביקור בה חווייתי ומצליח להרשים אפילו מטיילים ותיקים, שראו מקומות רבים ברחבי העולם. העיר הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, דבר שהפך אותה לנקייה במיוחד ואסר על כניסת אוטובוסים ומשאיות לתחומה, מה שמוסיף לאווירה ולמסורתיות שלה. שוק לילה מפואר, אוכל טוב, מקדשים צבעוניים, נזירים יחפים בגלימות כתומות, אומנות ואדריכלות מרתקת, אווירה רגועה ורומנטית, טבע ומפלים סביב העיר ותיירים מכל העולם הופכים את העיר לחוויה נדירה.
טבע ואבובים בוואנג ויאנג (Vang Vieng) – העיר ששוכנת על גדת נהר נאם סונג הפכה לשם נרדף לבילוי ולשייט אבובים. האטרקציה המרכזית שם, שגורמת לאלפי מטיילים צעירים מכל העולם להגיע ולהישאר, היא האפשרות לשכור אבוב ולשוט איתו בין מספר פאבים צפים שבהם אפשר לשתות אלכוהול תוך כדי השייט. מעבר לחוויה הזו, מציעה העיר סביבה מדהימה של מפלים, לגונות, מערות וצוקים.
ביקור בכפרים – בלאוס יש מאות כפרים קטנים שמפוזרים בלב הטבע, על גדות נהרות ועל צוקים גבוהים. בביקור בכפרים האלו תזכו לראות את לאוס "האמיתית", את המנהגים, את אורח החיים ואת האופי של המקומיים. תוכלו גם לארגן לינה בבית משפחה מקומית בחלק מהכפרים ולחוות את הביקור בדרך יותר אמיתית ואותנטית. חובבי הטרקים יוכלו לשלב זאת עם טרקים יפים ומאתגרים בצפון ההררי של לאוס, שכמעט כל מטייל שתפגשו יספר עליהם בהתלהבות. מומלצים בעיקר הכפרים בצפון, סביב מואנג נגוי, נונג קיאו ו- לואנג נאמת'ה.
מערת קונג-לור והלופ של טה קק – העיר טה קק נמצאת במרכז לאוס והיא נמצאת באזור עם הרי גיר, שבתוכם עשרות מערות בין כפרים קטנים ושדות חקלאיים. תיירים רבים בוחרים לעשות את ה"לופ", מסלול מעגלי פופולארי לאורך כמה מאות קילומטרים שנמשך 3-4 ימים בלב אזור מרהיב, כשהבחירה הפופולארית לבצעו היא באופנוע שכור. אך גם למי שלא עושה אותו מומלץ לבקר בסדרת המערות הקרובות שבהן זקיפים ונטיפים, פסלי בודהה עתיקים, ונהרות תת קרקעיים. גולת הכותרת של האזור היא מערת קונג לור, שנחצבה על ידי זרם מי נהר לאורך שבעה קילומטרים בתוך הר, ניתן לעבור בתוך המערה שנחשבת לאחד מפלאי הטבע בלאוס עם סירה קטנה.
להסתלבט ב-4000 האיים – בקצה הדרומי של לאוס התרחב נהר המקונג האדיר ויצר אלפי איים קטנים באמצע הנהר, חלקם בגודל של מספר קילומטרים ומאכלסים כמה אלפי אנשים. האזור נקרא סי פן דון והאווירה ששוררת שם היא של רוגע ושלווה והיא שמושכת את המטיילים לקחת מנוחה מהטיול ולנוח, לאורך חופי האיים בבונגלוס בסיסיים שלצידם ערסלים. באיים תמצאו מסעדות, מסלולי טיול, מפלים ושלל אטרקציות, החל מאבובים ודייג ועד שייט לצפייה בדולפיני איראוואדי נדירים.

הגעה למדינה

טיסה

בלאוס קיימים שלושה שדות תעופה בינלאומיים: ויינטיאן (Wattay), לואנג פראבאנג (Luang Prabang) ופאקסה (PKZ). ההגעה לכל שדות התעופה אפשרית ממדינות המזרח. אין טיסה ישירה מהארץ, אבל אפשר להגיע עם קונקשנים מבנגקוק, הו צ'י מין סיטי, פנום פן וכו'.

דרך היבשה

ללאוס גבולות עם ויאטנם, קמבודיה, תאילנד, סין ומיאנמר, שפרט אליה, מכולן יש מעברי גבול יבשתיים. במעברי הגבול תידרשו לשלם מספר דולרים כעמלה, אם תעברו מאוחר בלילה או בסופי שבוע וחגים. במעברים היבשתיים נפוצים "דמי חתימה", תשלום של כמה דולרים, שאותם מבקשים הפקידים במעבר הגבול, שעליהם לא תקבלו קבלה והם משתנים מפקיד לפקיד. זהו בעצם שוחד ואם תרצו לנסות ולחסוך אותו, נסו לבקש קבלה עם שם הפקיד. ייתכן ותקבלו ואז תוכלו לברר האם רימו אתכם ולהתלונן, ייתכן גם שיסרבו לתת לכם ואז עליכם להחליט האם להתווכח או לשלם.

מעבר לאוס-ויאטנם:
Sop Hun / Tay Trang - המעבר הצפוני ביותר. מספר פעמים בשבוע יוצא אוטובוס אל העיירה Muang Khua שבצד הלאוסי, מ-Dien Bien Phu שבצד הוויאטנמי. במעבר יש קצין גבולות ויאטנמי שישמח להחליף לכם את הכסף בשער סביר.

NamCan / Nam Khan – מעבר המחבר בין העיירה Phonsavan שבצפון-מזרח לאוס לצפון-מערב ויאטנם. קיימים אוטובוסים סדירים מספר פעמים בשבוע לשני הכיוונים.

Na Maew / Nam Xoi – מחבר בין העיירה Sam Neua שבצפון-מזרח לאוס לעיירה Thanh Hoa, שבצפון-מערב ויאטנם. הנסיעה אורכת כ-11 שעות.

Nam Phao / Cau Treo – מחבר בין העיר Vinh במרכז ויאטנם לעיירה Lak Xao שבמרכז לאוס. ניתן למצוא אוטובוס או אמצעי תחבורה אחר לעבור בו את 100 הק"מ מ-Vinh שבוויאטנם לגבול ומשם לעבור באוטובוס את 34 הק"מ בין הגבול ל-Lak Xao.

Dansavanh / Lao Bao – מחבר את העיר סאבאנאקט (Savannakhet) שבדרום לאוס לעיר הואה (Hue) שבמרכז ויאטנם. אוטובוסים בין שתי הערים יוצאים מידי יום.

Bo Y / Ngoc Hoi - הוא המעבר הדרומי ביותר של לאוס ומחבר בין Attapeu, שבדרום לאוס ל-Kon Tum שבוויאטנם. אוטובוסים יוצאים כל בוקר עד לעיירה הקרובה למעבר הגבול (Kon Tum) ומשם ניתן לקחת אוטובוס ל-Ngoc Hoi.

לאוס-קמבודיה:
Veun Kham/ Dom Kralor – המעבר היחיד והפופולארי עם קמבודיה. חברות הנסיעות בשני הצדדים מקצועיות ומאורגנות בהעברת נוסעים בצורה יעילה ונוחה בין המדינות. ניתן להוציא ויזה בעת ההגעה בשתי המדינות ובשני הצדדים ידרשו הפקידים כשני דולר "דמי חתימה", כשוחד. בנוסף איש מטעם חברת האוטובוסים יבקש עוד מספר דולרים ויסדר את המעבר בקלות, אך ניתן להגיד לו שאינכם מעוניינים בשירות ולחסוך את עמלת התיווך שלו.

לאוס-תאילנד:
Vientiane / Nong Khai – המעבר הפופולארי ביותר בין שתי המדינות, נמצא כ-20 ק"מ מבירת לאוס, ויינטיאן. נוח ומתקדם, ויזה ניתנת שם לשתי המדינות עם ההגעה. ישנם אוטובוסים נוחים (גם לילה) שנוסעים דרכו מבנגקוק. ישנה גם רכבת ישרה מבנגקוק שחוצה במעבר זה.

מעבר Vientiane / Ban Mo – לא פופולארי ובשימוש מוגבל מאוד (מעט מעבורות בשבוע), לא מומלץ.

Chong Mek / Vang Tao – המעבר הנוח ביותר כדי להגיע מתאילנד לדרום לאוס. מהעיר Ubon Ratchathani שבתאילנד יוצאים אוטובוסים שהנסיעה בהם אורכת שעה-שעתיים ולאחר מעבר הגבול נסיעה של שעה בסונגתאו תביא אתכם לפאקסה (Pakse). ניתן להוציא ויזה לשתי המדינות.

Savannakhet / Mukdahan – המעבר נמצא על גשר הידידות מספר 2 (Friendship Bridge II) שמעל המקונג. נוח לעוברים למרכז לאוס. מיניבוסים יוצאים מ-Mukdahan ולאחר החצייה טוקטוקים מחכים להסיע אתכם לסאבאנקט (Savannakhet).
Tha Khaek / Nakhon Phanom – מחבר בין המזח ב-Nakhon Phanom, למזח בטה קק (Tha Khaek). ישנן מספר סירות ביום, בתשלום סמלי על ההעברה. ניתן להוציא ויזה במעבר הגבול.

Paksan / Bueng Kan – מספר סירות יוצאות ביום מ-Bueng Kan לפאקסאן (Paksan) שבמרכז לאוס (כ-360 באט תאילנדי לסירה לשישה-שמונה נוסעים). כיום לא מספקים ויזה ללאוס בגבול ולכן יש להוציא אחת מראש בתאילנד.

Huay Xai / Chiang Khong - מומלץ לחוצים בצפון המדינה. ניתן להוציא ויזה והמעבר נעשה באמצעות שייט קצר בסירה במחיר של כ-50 באט תאילנדי. מ-Huay Xai שבלאוס ניתן לשוט בסירה ללואנג פראבנג.

לאוס - סין (מחוז יונאן):
Boten / Mengla - המעבר היחיד עם סין. כ-40 קילומטרים מלואנג נאמת'ה. חברות הנסיעות בשני הצדדים מארגנות נסיעות לחציית הגבול. ניתן להוציא ויזה עם ההגעה ללאוס.

תחבורת פנים

הנסיעות בלאוס אורכות זמן רב בשל איכות הכבישים, הפיתולים ומצב האוטובוסים. צריך הרבה סבלנות ולדעת ליהנות גם מזה, כי בסופו של דבר, הנסיעות הארוכות שוות את המקומות אליהם תגיעו.

מחפשים אוטובוס, “פיק אפ” או סירה בלאוס? לחצו כאן למעבר לאתר שיספק לכם את כל אופציות התחבורה באמצעות השוואת מחירים נוחה ושירות זמין 24/7 מכל מקום!

אוטובוס

איכות האוטובוסים והכבישים הבינעירוניים מתפתחים בשנים האחרונות. האוטובוסים המקומיים זולים ורובם ישנים, לא תמיד מצוידים במזגן וכיסאות נוחים ובנוסף, עלולים להתקלקל באמצע הדרך. יחד עם זאת, הם זולים, לרוב מגיעים רק מעט אחרי אוטובוס התיירים שיוצא מאותו מקום ומטיילים רבים רואים בהם חוויה, בשל העובדה שהמקומיים מעלים לאוטובוס כל דבר שהם צריכים להעביר, כולל רהיטים וחיות משק. אם תבחרו בדרך זו, הכינו עצמכם להפתעות מעניינות ועיכובים רבים.

האוטובוסים יוצאים בזמנים קבועים, מידי כמה שעות או ימים, בהתאם לביקוש ליעד, רובם בשעות הבוקר והצהריים וישנם מספר אוטובוסי לילה (בישיבה). לעיתים במקום אוטובוס יצא מיניבוס, שבו יידחקו הנוסעים בצפיפות לא קלה. המחיר זול ובדרך כלל כתוב בשלט או בקבלה בדלפק מכירת הכרטיסים. השתדלו לקנות כרטיס דרך דלפק התחנה. אוטובוס התיירים, המכונה VIP, הוא יותר נוח יחסית, ממוזג ומרווח, לעתים מהיר יותר והוא יקר במספר דולרים מהאוטובוס הרגיל. המרחקים בין הערים גדולים, כך שנסיעות עלולות לקחת 3-15 שעות. היזהרו מגניבות של דברי ערך מהתיק בזמן הפסקות ואל תשאירו את התיק באוטובוס ללא השגחה.

ג'אמבו, טנדר "פיק אפ" וטוקטוק

סיעות קצרות, של עד 20 קילומטרים, נעשות לרוב בתחבורה מקומית שכוללת גרסאות שונות ומוגדלות של הטוקטוק. עם מספר מקומות גדול יחסית. המחיר יחסית זול ועולה דולרים בודדים, לנסיעות של 15-30 דקות. בערים הגדולות ישנן מעט מוניות ומחיריהן יחסית יקרים. בערים הקטנות קשה יותר למצוא מונית כיוון שהטוקטוקים ודומיהם דומיננטיים יותר מבחינת הסעות התיירים.

סירות

אוס מלאה נהרות שבעבר שימשו עורק תחבורה מרכזי, אך עם שיפור מצב הכבישים נזנח תחום זה ומשמש רק להתניידות במקומות מסוימים, לפעמים למסעות ארוכים, כמו מואנג נגוי וכפרים נוספים בצפון ובפעמים אחרות רק כדי לחצות נהר, כמו סביב לואנג פראבנג או סי פאן דון בדרום. הסירות איטיות יותר מנסיעה באוטובוסים, ולאו דווקא בטוחות או נוחות יותר. לרוב, השייט מלווה בנוף נהדר וחוויות מפתיעות.

אופנועים

האופנוע פחות נפוץ כאמצעי תחבורה לתיירים ורוב המקומיים מעדיפים לשדרג את האופנוע לטוקטוק ולהרוויח באמצעותו יותר כסף. ניתן לשכור אופנוע כמעט בכל גסטהאוס וסוכנות טיולים, והמחירים מעט גבוהים יותר מבמדינות השכנות. כדאי לצלם את האופנוע היטב לפני שתיקחו אותו, כדי לוודא שכשתחזירו אותו בסוף היום לא תחויבו על מכות, שריטות ותאונות שהיו שם קודם. לרוב, יש להשאיר את הדרכון כפיקדון והוצאות הדלק יהיו על חשבונכם.

כמעט תמיד תקבלו "קסדת חצי" פשוטה ולא בטיחותית. לא צריך להציג רישיון נהיגה, אך אם אין ברשותכם רישיון כזה, במקרה של תאונה הביטוח הרפואי לא יכסה את ההוצאות הגבוהות שכרוכות בכך.

אופניים

דרך טובה לטייל בתוך הערים וסביבן היא באמצעות אופניים שכורים, שאותם ניתן למצוא בגסטהאוסים וסוכנויות טיולים. רוב הערים שטוחות והרכיבה קלה ומהנה.

טיסות פנים

קיימות מספר טיסות שבועיות על ידי חברות מקומיות קטנות לערים שבהן יש שדות תעופה (ויינטיאן, לואנג פראבנג, פאקסה, פונסאבאן, Udomxai, Huay Xai, לואנג נאמת'ה, סאבאנאקט). ניתן לבדוק בסוכנויות הנסיעות לגבי טיסות פנימיות זמינות. המחירים יקרים יחסית לשאר דרכי התעבורה.

טרמפים

דרך פופולארית לעבור ממקום למקום בקרב תרמילאים בלאוס היא טרמפים. רוב המקומיים נוהגים בטנדר ובארגז הפתוח שמאחור הם שמחים להסיע מטיילים, בדרך כלל ללא תשלום. החוויה מהנה, זולה ומלאת הפתעות, אך תלויה במזל ולא מומלצת לממהרים ולנשים שמטיילות לבדן (מבחינת בטחון אישי).

צילום: עמית אבל

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע המקומי הוא "קיפ" (Kip) והוא מסומן LAK ולעיתים יוצג כ-₭. ערכו של המטבע המקומי מול הדולר והשקל משתנה מעט מידי יום, אך לרוב ערכו נע סביב 8,000 קיפ לדולר אמריקני אחד, או כ-2,000 קיפ לשקל חדש אחד. השימוש הוא בשטרות של 500 קיפ ומעלה, לא נעשה שימוש במטבעות. נפוץ להציג מחירים בדולרים, אך לרוב לא מקובל לשלם בהם והתשלום יעשה בקיפ לפי שער של 8,000 קיפ לדולר אחד. יש מקומות שיאפשרו תשלום בדולרים, אך שער ההמרה יהיה לרעתכם.

מטבע נוסף שמקובל מאוד לשימוש הוא באט תאילנדי, וכמעט בכל מקום יקבלו אותו, 20 באט שווים 4,650 קיפ. 100 באט שווים כ-23,000 קיפ. שטרות של קיפ אינן שימושיים מחוץ למדינה ולכן כדאי לחשב היטב ולא לצאת מהמדינה עם סכום גדול שיאבד את ערכו לחלוטין. במקומות מסוימים, למשל ב-4,000 האיים (סי פן דון) ובכפרים בצפון, אין כספומטים ואין חלפני כספים מסודרים, המלונות והחנויות ינצלו זאת וימירו את הכסף הזר שלכם בשער גרוע מאוד. לפני שאתם עוזבים מקום מסוים, כדאי לברר עם מקומיים או תיירים אחרים אם יש בנק או כספומט ביעד הבא, במיוחד במידה וזהו יעד מרוחק ולא כל כך תיירותי.

במרכזי הערים ובמרבית היעדים התיירותיים תוכלו למצוא כספומטים המקבלים את כל סוגי הכרטיסים, וניתן למשוך מהם קיפ. בדרך כלל לא יקבלו אשראי במסעדות ובגסטהאוסים הפשוטים והזולים. מטבע זר תוכלו להחליף במשרדי החלפנות או בסניפי הבנקים בערים הגדולות ולעיתים גם בגסטהאוסים ובסוכנויות הנסיעות. הבנקים מומלצים בגלל הביטחון מפני נוכלים. מקומות רבים מקבלים כאן המחאות נוסעים (Travel Cheques), אך לא באופן גורף ומוחלט, אם כן תמצאו מקום שיפדה אותם, יהיה זה תמורת עמלה שנעה בין 1-3 דולר. לכן מומלץ שלא להסתמך רק עליהם.

מבחינת עלויות, לאוס זולה מאוד יחסית למדינות המערב וגם יחסית לשכנותיה במזרח. ככל שהעונה תהיה טובה יותר לטייל וככל שיש יותר תיירים באזור המחיר יהיה יקר יותר, כך שלמשל לואנג פראבנג היא העיר היקרה ביותר. בנוסף, יתייקרו המחירים במקומות שאליהם יש צורך להביא ציוד במיוחד, כמו למשל בכפרים מרוחקים או איים בסי פאן דון (4000 האיים). המקומיים אוהבים להתמקח, כך שלרוב, יהיה צורך בכך לפני הקנייה, כדי להגיע למחיר זול יותר, אך לא ברמה המוגזמת של ויאטנם ותאילנד, לרוב יהיה זה מיקוח קצר ומנומס, שלא יוזיל הרבה את המחיר.

מחירי התחבורה הציבורית יקרים מעט מבשאר המדינות, הלינה והאוכל זולים, מזכרות וקניות כלליות זולים, אך זה תלוי במיקום ובעונה.

קניות

עיקר הקניות בלאוס הן של עבודות יד, של ביגוד, מזכרות, תכשיטים, אבני חן וכדומה. ישנם הרבה מוצרים שמאפיינים את כל המזרח, אך יש בלאוס מוצרים ייחודיים ומקוריים מבני השבטים שחיים בשטחה. האיכות בדרך כלל טובה והמחירים הוגנים וניתנים למיקוח, אך שמרו על נימוס בעניין זה. השתדלו לקנות מהיצרנים עצמם אם תוכלו, ושלמו מחיר הוגן. בכל עיר גדולה, ובעיקר בלואנג פרובאנג, תמצאו שווקים צבעוניים עם עשרות דוכנים ובהם מוצרים נפוצים כמו ציורים על דפים ממוחזרים, פסלונים בודהיסטים, משי מקומי, מנורות, גילופים וביגוד בסגנון מקומי. תעשיית הזיופים נפוצה גם כאן וכדאי לוודא שהמוצר שאתם מעוניינים בו אכן מצדיק את המחיר והוא לא זיוף שנראה מוצלח.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

ניתן להוציא אשרת כניסה (ויזה) ללאוס במעברי הגבול ובשדות התעופה בעת ההגעה למדינה או בשגרירויות לאוס ברחבי העולם, כיוון שאין לה שגרירות או נציגות בישראל. במעברי הגבול היבשתיים ובשדות התעופה יש להגיע עם שתי תמונות פספורט, דרכון, למלא טופס של ויזת תייר בסיסית, שעלותה לישראלים 30 דולר, היא לכניסה חד פעמית ומאפשרת שהייה של חודש אחד.

בנוסף, תתבקשו לשלם דמי חתימה ועמלה בסכום של 1-3 דולר (סוג של שוחד לפקידים). בעת התשלום במעברי הגבול ניתן לשלם רק במזומן, כך שעליכם להיערך לכך מראש וכדאי גם להגיע עם סכום מדויק ולהימנע מבעיות עם עודף (שלא בטוח שיהיה).

שימו לב! ודאו כי בעת הנפקת הוויזה הפקיד יחתום לכם עליה ובדרכון. במידה ולא תקפידו על כך ולא תופיע חתימה בדרכון ובוויזה, תקבלו קנס גבוה מאוד! הדבר נפוץ והפקידים עושים זאת כדי לנקום במטיילים שמתווכחים איתם על "דמי החתימה והעמלה". בזמן הימצאותכם במדינה, על מנת להאריך את האשרה לחודש נוסף, יש לגשת למשרדי ההגירה או סוכנויות הנסיעות (עדיף) בערים הגדולות ולהסדיר זאת בתשלום נוסף.

במעברי הגבול נפוצות תרמיות, החל משוחד לפקידים ועד כרטיסן אוטובוס שמתנדב לסייע וגובה תשלום מופרז. השתדלו לעבור בעצמכם ולא דרך מתווכים.

חגים ופסטיבלים שנתיים

בלאוס מתקיימים עשרות פסטיבלים וחגים שונים, חלקם מתקיימים רק באזורים מסוימים או רק בקרב מיעוט אתני מסוים שחי במדינה.
פסטיבל מקדש פו (Wat Phou Festival) – מתרחש בינואר-פברואר. יום ציון בודהיסטי חשוב שמתקיים בצ'אמפאסאק (Champasack). מתקיימים טקסים ואירועים כמו מרוצי פילים, קרבות באפלו ותרנגולים, הסמכת נערים לנזירים וריקודים מסורתיים.

פוג'ת מגהה (Magha Puja/Makkha Bu-saa) – מתרחש בינואר-פברואר. יום לציון נאום שנשא בודהה ליותר מאלף נזירים שהגיעו אליו בספונטניות, שבו פירט את עקרונות הנזירות והבודהיזם. החג מצוין בהקפת מקדשים לאור נרות והעלאת מנחות. החגיגות הגדולות והמרשימות יותר מתקיימות בוויאנטיאן הבירה ובוואט פו שבצ'אמפאסאק.

בפברואר נחגגים ראש השנה הסיני ופסטיבל הטט הוויאטנמי, בעיקר בביקור במקדשים סינים וויאטנמים ובזיקוקי די-נור.
ראש השנה הלאי (Boun Pi Mai) – אחד החגים החשובים ביותר בלאוס, שנערך באמצע אפריל ומציין את ראש השנה על פי לוח השנה הירחי. במהלך החג הרחובות מקושטים, המקומיים מנקים את הבתים והפסלים הקדושים ומתקיימות חגיגות בהם שופכים המקומיים מים אחד על השני. החג נמשך שלושה ימים והוא ססגוני במיוחד בלואנג פראבנג.

פסטיבל הזיקוקים (Bun Bang Fai) – מתקיים במאי ומאופיין בעיקר בהכנה ביתית של זיקוקים מבמבוק ושיגורם לשמיים, במטרה לפתוח את עונת הגשמים להשקיית שדות האורז. חג פרוע ומלא בתחפושות, חגיגות, ריקודים וזיקוקים.

מרוצי סירות – בספטמבר-אוקטובר מתקיימים מספר חגים, כל פעם במחוז אחר, הם מציינים מועדים בודהיסטים ומתקיימים במהלכם תחרויות של עשרות סירות ארוכות וצרות שמקושטות לכבוד מרוץ מסורתי עם עשרות חותרים במשוטים.

ברחבי המדינה נחגגים חגים נוספים כמו יום לאוס בדצמבר, יום הולדתו של בודהה במאי ובון פה תאט לואנג שמתקיים בוויינטיאן בנובמבר עם חגיגות, תהלוכות וזקוקים.

פירוט על חגים ואירועים של משרד התיירות: www.tourismlaos.org

קוד התנהגות ומנהגים

בניגוד לשכנות, תאילנד וויאטנם, שהפכו למערביות מאוד, לאוס עוד נמצאת במתח שבין המסורת לבין הקדמה שמביאים עמם התיירים. בכל מקום תראו שלטים המבקשים מהתיירים לכבד את המנהגים והמסורת, ובאמת ראוי לעשות כך. זהו חלק משמעותי מהחוויה של לאוס – לראות תרבות שהיא באמת שונה משלנו, ולא לשנות אותה.

לפניכם כמה עצות פרקטיות ששווה להכיר:
לבוש: הימנעו מבגדים קצרים או חשופים באזור מקדשים או אתרים קדושים.

שיחה: בעת מפגש בין אנשים, השתדלו לחייך. הרמת קולכם או צעקות יגרמו לבן שיחתכם להעריך אתכם פחות. נסו לשמור על איפוק ורוגע. כדי לברך מישהו לשלום מומלץ לומר "סאבאדי" וכדי להביע תודה מומלץ לומר "קופ צ'אי".

התנהגות: הימנעו מלהפנות את כף רגלכם כלפי אדם כלשהו. אל תיגעו בראשו של אדם אחר (גם של ילדים), נהוג לחלוץ נעליים בכניסה לבית פרטי.

התנהגות במקדשים: יש לחלוץ נעליים ולהשאירם בכניסה למקדשים. אסור לעשן בתוכם ותרומה צנועה תתקבל בברכה.

נזירים: בלאוס רוחשים כבוד רב לנזירים, השתדלו לכבד זאת. אל תצטלמו עם נזירים בלי לקבל רשות, אסור להם לגעת בנשים וחלקם תחת נדר של שתיקה.

צילום: בקשו רשות לפני שתצלמו אנשים. כבדו את פרטיותם של אנשים בטקסים ואירועים ציבוריים.

נימוסי שולחן: האכילה בלאוס מתבצעת עם מזלג וכף, עם מקלות אכילה (צ'ופ סטיקס) או עם הידיים כשאוכלים אורז דביק (סטיקי רייס).

צילום: אלעד איפרגן

עונות לטיול ומזג אוויר

בלאוס, כמו בשאר המדינות עם האקלים הטרופי, שתי עונות מרכזיות, רטובה ויבשה, כשבעונה היבשה ישנה תקופה חמה במיוחד. בין נובמבר למרץ כמעט ואין גשמים והטמפרטורות נוחות ונעימות. נעות סביב 15 מעלות, ובלילה אף פחות. זוהי העונה הנוחה והטובה ביותר לטייל במדינה ותיירים רבים פוקדים בה את המדינה. שימו לב שבסוף העונה הזו, המקומיים בצפון נוהגים לשרוף את השדות והיערות בצפון המדינה ולכן ייתכן שם אובך כבד.

התקופה החמה היא בחודשים מרץ-מאי, שבהם חם מאוד ויבש, והטמפרטורה עלולה לטפס עד 40 מעלות. מפלס הנהרות נמוך, מה שגורם לבעייתיות בשימוש בתעבורה באמצעותם. עם זאת, הכבישים יבשים ובמצב טוב בעונה זו. אפריל הוא החודש החם ביותר.

לאחר מכן, בחודשים מאי-אוקטובר, מגיעה העונה הרטובה, היא מעט קרירה יותר והטמפרטורות בה הן בערך 30 מעלות. בעונה זו ישנם גשמי מונסון רבים, בעיקר בדרום המדינה. הנהרות והאגמים מתמלאים והשייט נוח. לעומת זאת, הכבישים, שלעיתים הם בעצם דרכי עפר, עלולים להיות מוצפים ובוציים והמעבר בהם מסוכן ולעיתים אפילו לא אפשרי. אוגוסט הוא החודש עם הכמות הגדולה ביותר של גשם.

בטיחות ובריאות

גניבות – הדבר נפוץ בעיקר בנסיעות ובמקומות הומים בוויינטיאן. לרוב לא יהיו אלה מקרי שוד, אלא כייסות או גניבה מחדרים, מחלונות או מתיקים ללא השגחה. יש להקפיד על ערנות וזהירות, במיוחד באוטובוסי הלילה ולארגן את דברי הערך כך שלא יהיו נגישים לגנבים בזמן שתישנו באוטובוס. השאירו בבית ובתיבת הדואר האלקטרוני צילומי דרכון, כרטיסי טיסה, צילומי ביטוח והמחאות נוסעים.

תרמיות ונוכלים – תרמיות בלאוס נפוצות פחות מאשר במדינות השכנות ונמצאות בעיקר בדרישת "דמי חתימה" במעברי הגבול, הפקעת מחירים בנסיעה בתחבורה ציבורית עירונית ובשווקים.

שחיתות – המשטרה והשלטונות משוחדים במדינה, אך לרוב התיירים אינם מעורבים בכך כמו בקמבודיה השכנה.

מוקשים – על לאוס הוטלה כמות פצצות דומה לזו שהוטלה על כל אירופה במלחמת העולם השנייה, וכשליש מתוכם לא התפוצצו ועדיין מפוזרים באדמה בשטחים לא מיושבים. הערים, הכפרים המרכזיים והתיירותיים והשבילים המסומנים נחשבים בטוחים לחלוטין, אך הכניסה לאזורים מחוץ לשבילים המסומנים, נחשבת סכנת חיים ממשית! מידי שנה נהרגים או נפצעים מאות מקומיים, בעיקר בצפון ובמזרח המדינה. אם תגיעו לאזור פחות תיירותי, שאלו מקומיים ואם תטיילו באזור, עדיף שתיקחו מדריך מקומי.

השכרת אופנוע – כדאי לשכור ממקום אמין, לצלם את האופנוע מכל כיוון אפשרי לפני שתיסעו, לבדוק את תקינות הצופר, הבלמים והפנסים, לקרוא היטב את החוזה שעליו תחתמו. תרמית נפוצה היא חיוב על מכות או שריטות שהיו קודם, אך בעל המקום יטען שאתם עשיתם זאת (לשם כך הצילום).

היגיינה ובטיחות מזון – מזון ושתייה הם מקור עיקרי להידבקות במחלות. אין לשתות מים מברזים, אלא אך ורק מבקבוקים ולוודא שהבקבוק סגור היטב עם כיסוי פלסטיק. ישנם מקומות שממלאים מחדש בקבוקים במי ברז ומוכרים אותם כמים ראויים לשתייה ויש להיזהר מכך. הימנעו מקוביות קרח במסעדות זולות, ייתכן שהן עשויות ממים מהברז.

אכלו במקומות שרבים אוכלים בהם, הקפידו על הגיינה באכילה ועד כמה שאפשר וודאו שהבישול נעשה בצורה נקייה. הימנעו מאכילת בשר שאינו צלוי היטב. לתשומת לבכם! בחלק ממסעדות התיירים מגישים מנות ומשקאות שבתחילת השם מופיעה המילה Happy (שמח) או Special (מיוחד), לרוב יהיו מנות או משקאות אלו מעורבבים עם מנה של סם.

סמים – החוק המקומי אוסר על שימוש, החזקה או סחר בסמים. החוקים בעניין זה נוקשים. החזקת של סם תוביל למאסר ולעתים אף לעונש מוות. סמים נפוצים מאוד בוואנג ויינג ותיירים אף מתים שם ממנת יתר או נתפסים על ידי המשטרה. נהגי טוקטוק לעיתים יציעו לכם לקנות מהם סמים, ולעיתים מדובר בתרמית כשלאחר המכירה תתפסו על ידי שוטר ותקבלו קנס שיתחלק בין השוטר לנהג הטוקטוק.

יחסי מין עם מקומיים – החוק במדינה אוסר על קיום יחסי מין בין זרים למקומיים, אלא אם הם נשואים עם תעודות. גסטהאוסים לעיתים לא מכניסים זרים ומקומיים לאותו חדר מסיבה זאת.

ביקורת – הממשלה במדינה היא קומוניסטית וביקורת עליה, בכל צורה שהיא, לא מקובלת.

בריאות – דלקת מוח יפנית וכלבת הן מחלות חמורות שעלולות לסכן מטיילים בלאוס. רוצים לדעת אילו חיסונים אתם חייבים לקבל לפני שאתם יוצאים לטיול? כאן תמצאו את כל מה שאתם צריכים לדעת. כדאי להגיע למרפאת מטיילים כחודשיים לפני הטיול, ולוודא שאתם מתחסנים לכל מה שצריך מספיק זמן מראש. בנוסף, בדקו עם מרפאת המטיילים אם עליכם לקחת כדורים נגד מלריה.

אם בכוונתכם לצאת לטרקים, ודאו שהביטוח הרפואי שרכשתם לפני הטיסה מכסה חילוץ ואיתור ומתאים לטרק.

ערכת עזרה ראשונה – כדאי להצטייד בערכת עזרה ראשונה, שתכיל בעיקר אמצעי חבישה ותרופות נגד כאבים, צינון והתקררות, מקדם הגנה ואמצעי לטיפול בכוויות (בעיקר באפריל).

פשפשים, חרקים, עכברים וכדומה – רמת ההיגיינה של חלק ממקומות הלינה הזולים אינה גבוהה וכדאי להשתמש במצעים משלכם. באזורים נידחים תיתכן הימצאותם של נחשים ארסיים.

כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול »

מידע מיוחד לנשים/לקהילת הלהט”ב

לאוס בטוחה יחסית לנשים מטיילות, אך כדאי לנקוט ערנות וזהירות בכל מקרה. נשות המקום מתלבשות בלבוש צנוע ומומלץ לנהוג כמותן באזורים פחות תיירותיים, למשל להתעטף כמותן בכיסוי מקומי בשם "סארונג" כשיוצאים מנהר, מתוך כבוד.

בלאוס ישנה פתיחות וסובלנות יחסית כלפי הקהילה הגאה, אך אין סצנת חיים חד-מיניים ומעטים המועדונים שמזמינים אך ורק קהל גאה. לאוס שמרנית יותר משכנותיה וגילויי חיבה בפומבי, גם בין גברים לנשים, אינם מקובלים במיוחד. מידע נוסף: www.utopia-asia.com.

אוכל מקומי

המטבח של לאוס מושפע מאוד מהשכנות סביב ויש בו את המרכיבים המאפיינים של דרום-מזרח אסיה: אורז, דגים, נודלס, פירות אקזוטיים וכדומה. ישנה גם השפעה צרפתית רבה על האוכל, המוגש בעיקר בערים הגדולות.

לצד כל ארוחה בלאוס יוגש Khao Niaw, הידוע יותר כ-Sticky Rice, אורז דביק. מדובר בגרגרי אורז לבן חסר טעם דבוקים זה לזה בגוש אחד. הסטיקי רייס מוגש בתוך סלסלת קש קטנה ואופן האכילה שלו הוא לקחת ממנו חתיכה ביד ימין, לגלגל לכדור קטן, לטבול במנות האחרות (דגים, אצות, מרקים וסלטים) ולאכול. האורז הדביק הפך גם להיות חטיף שניתן לקחת לנסיעות, כשהוא ארוז בתוך קנה במבוק קצר וחלול או בשקית ניילון. זהו בהחלט המאכל הלאומי והסמל של המטבח הלאי.

בלאוס אוכלים כל חיה מהנהר, חרקים, נחשים, צבים, כלבים וחיות נוספות, אך נדיר שתיתקלו במנות כאלה כי במסעדות התיירים הפשוטות תפגשו רק את התפריט הלאי הפשוט והנפוץ המורכב מאיטריות (נודלס), אורז (בעיקר אורז דביק), ירקות, פירות, בשר, עוף, דגים, פירות ים וכדומה. מעבר לסטיקי רייס, נפוצות בלאוס גם מנות כמו לאב (Larb/Laap/Laab), סלט של בשר או דג מלווה בעשבי תיבול וסלט הפפאיה החריף (Tam Mak Hoong). בהשפעה צרפתית תמצאו במקומות רבים דוכנים המציעים באגט טרי עם בשר, גבינה מותכת, ירקות, רטבים וחביתות לפי בחירתכם.

שתייה – עוד השפעה צרפתית היא תרבות הקפה. מקומיים רבים שותים קפה טעים, מתוק וחזק, לרוב מוגש עם חלב משומר, מרוכז וממותק, בגרסה חמה או עם קרח, כקפה קר.

הבירה המקומית היא BeerLao, ששולטת ברוב עסקי הבירה במדינה ונחשבת לטובה במדינה ומטיילים רבים טוענים שהיא אף הטובה במזרח ובעולם. חובה לנסות!

אלכוהול נפוץ נוסף הוא ה-Lao-Lao, ויסקי אורז חזק במיוחד, לרוב תוצרת בית. בכפרים ועיירות קטנות, תבחינו בגרסה שונה של אותו משקה, שאותו נהוג לשתות מכד חרס גדול עם קש במבוק ארוך.

כדאי לנסות לטעום את מיץ קנה הסוכר, מיץ מתוק ומרענן במיוחד, שנמכר בדוכנים ברחוב, בסמוך לשווקים או צמתים מרכזיים, לעיתים בכוס ולעיתים פשוט בשקית ניילון וקשית.

לתשומת לבכם! בחלק ממסעדות התיירים מגישים מנות ומשקאות שבתחילת השם מופיעה המילה Happy (שמח), לרוב יהיו מנות או משקאות אלה מעורבבים עם מנה קטנה של סם.

מנהגי האכילה – בלאוס נעזרים בכף ומזלג כשאוכלים אורז או דגים, במקלות אכילה (צ'ופ סטיקס) לאכילה של נודלס, וביד ימין כשאוכלים סטיקי רייס, שאותו מגלגלים לכדורים קטנים ואוכלים.

צילום: אלעד איפרגן

תרבות ומוזיקה

האמונה הנפוצה בלאוס היא בודהיזם ורוב התושבים שומרים על המסורות והמנהגים של הבודהיזם, יחד עם מעט מנהגים של אמונה ברוחות. נפוץ גם טקס הענקת צמידים ששומרים על העונד אותם וייתכן ותיתקלו בו. האגרוף (Muay Lao) הוא סוג הספורט הנפוץ, בסגנון דומה לאגרוף תאילנדי. בילוי פופולארי בכל המדינה הוא שירי הקריוקי. בכל עיר גדולה יש מועדוני קריוקי רבים אותם פוקדים קבוצות צעירים ושרים בקול. הקריוקי גם שולט במסכי הטלוויזיה והרמקולים באוטובוסים והמיניבוסים המקומיים.

חשמל ומתאמים לשקע

החשמל בלאוס הוא במתח של 220 וולט, כמו בארץ. השקעים הנפוצים הם אלה בעלי הפינים העגולים (בדומה לישראל).

הפרשי שעות מהארץ

השעון המקומי מכוון שבע שעות אחרי שעון גריניץ' (GMT), כך ששעון לאוס נמצא ארבע שעות אחרי ישראל בשעון קיץ וחמש שעות אחרי ישראל בשעון חורף.

שגרירות ישראל

לישראל אין שגרירות בלאוס, כך שהשגרירות הקרובה והאחראית על הישראלים היא זו שבוויאטנם הסמוכה.
שגרירות ישראל בהאנוי, ויאטנם:

כתובת: 68 Nguyen Thai Hoc, Hanoi, Viet Nam
שעות קבלת קהל: שני-חמישי: 9:30-11:30, 13:00-15:00, שישי: 09:00-12:30.
טלפון: 84-4-38433140
פקס: 84 4 38435760
דוא"ל: [email protected]
אתר אינטרנט: embassies.gov.il/HANOI

ניתן גם לפנות לשגרירות ישראל בבנגקוק שבתאילנד השכנה:

כתובת: Ocean Tower II, Sukumvit Soi 19, Bangkok, Thailand קומה 25
שעות קבלת קהל: שני-שישי,10:00-12.00
טלפון: 66-2-2049200
פקס: 66-2-2049239
דוא"ל: [email protected]
אתר אינטרנט: embassies.gov.il/bangkok

קהילה יהודית

בלאוס אין קהילה יהודית מסודרת. בית חב"ד היחיד בלאוס נמצא בלואנג פראבנג וניתנים בו שירותים למטיילים המגיעים לבקר בעיר. בית חב"ד נסגר לתקופות מסוימות וכדאי לבדוק מראש האם הוא פתוח כשתגיעו. בבית חב"ד פועל בית כנסת, מסעדה כשרה עם תפריט ישראלי בימות השבוע וארוחות שבת בסוף השבוע (בחינם, אך תרומות לכיסוי ההוצאות והודעה מראש על ההגעה יתקבלו בברכה), מכירת מוצרים כשרים מהארץ ומידע למטיילים.