מורשת העבדות של קויידה
28.7.01 - העיירה Quida היא מרכז ה- Voodoo של בנין. כמו כן, בין השנים 1900-1800 Quida שמשה נמל למשלוח עבדים מבנין ומערב טוגו למדינות כגון: ארה"ב, ברזיל והאיטי (אני עדיין לא הייתי בהאיטי). צעדתי היום בשביל העבדים, ארבע ק"מ אותם עברו העבדים עד שהגיעו לנמל ולאניות שם נידחסו בבטן האוניה במפלסים שהיו בגובה שאיפשר רק שכיבה. כל הצואה, השתן והקיא של אלו במפלסים העליונים נפלה על אלו שמתחת.
הלכתי בשביל העפר, רואה את אותם המראות שהם ראו בדרכם האחרונה על אדמת אפריקה, עצי קוקוס משני צידי הדרך, נוף מדהים ולרגע הרגשתי כמו אחד מאותם העבדים. אני פשוט לא מסוגל להבין איך בני אדם מסוגלים למעשים כאלו. אנחנו הלבנים, הגזע העליון, התרבות הנאורה, המערביים והמודרניים עשינו מעשים כל כך מזעזעים בעברנו שהיינו צריכים היום לשבת במאסר עולם ללא אפשרות חנינה. העבדות בעיניי היא השואה הפרטית של השחורים. כ- 20 מיליון שחורים (המספר שנוי במחלוקת בין ההיסטוריונים) נשלחו מאפריקה. רק כמחציתם שרדו את תלאות הדרך. אלו שכן שרדו, תוחלת החיים שלהם בעבדות הייתה 4-5 שנים. תסלחו לי על ההשוואה אבל ניראה לי שישנם הרבה דברים משותפים לעבדות ולשואה. עבודת הפרך, חוסר התנאים המינימליים למחייה, רעב ומחלות. דווקא בגלל זה מפריע לי ומכעיס אותי שמדינת ישראל היא אחת המדינות הכי גזעניות שאני מכיר. אני אפילו לא מדבר על השנאה בין חילוניים לדתיים, ספרדים ואשכנזים, יהודים וערבים, מרוקאים, רוסים וכו`. תראו איך אנחנו מתייחסים לעובדים זרים, שהם העבדים המודרניים מבחינתי. בשבילנו, וכמובן שאני מכליל, הם לא בני אדם שווים. הם המנקה של פעם בשבוע, המטפלת של האימא הקשישה, פועל הבניין וכו`. בפעם הבאה שאתם הולכים ברחוב ורואים עובד זר תהיו כנים עם עצמכם. אתם מרגישים שהוא שווה אליכם כבן אדם? (מי שעומד לקפוץ בגלל המשפט הזה שיעצור לרגע ויחשוב מה הייתה תגובת הוריו למשל אם היה רוצה להתחתן עם עובד זר מגאנה או עם פיליפינית......). מצד שני על מה בכלל אני מתלונן. הרי מדינת ישראל, כמדינת היהודים, היא בעצם הגדרתה די גזענית. מדינה רק של יהודים. לא של אף אחד אחר. טוב, נסחפתי קצת מהנושא המקורי.
כותב לכם והיתושים בינתיים "טוחנים" אותי. לא איכפת לי. כבר התרגלתי. נכון, אפשר לקבל מלריה (אני לא לוקח כדורים). אז מה. 7 שנים אני מסתובב באזורי מלריה ומעולם לא חליתי במחלה. כל מי שאני מכיר קיבל לפחות פעם אחת. גם אני רוצה. כולם קיבלו ורק אני לא. זה פייר, זה? תמיד דופקים ת`שחורים. (זה יהיה מבחן עכשיו למאמינים בעין הרע. אם אקבל בקרוב מלריה אז אצטרף לקהל המאמינים בעין הרע. אם לא, אז תפסיקו כבר להפריח את כל החמאסות האלו באוויר. מלח מים מלח מים...)
שיר הלל לאדם השחור
תסלחו לי אבל בדקות הקרובות, אולי כקונטרה לעבדות, אני הולך לשיר כמה שירי הלל לגזע השחור. בצהרים אכלתי במסעדה מקומית. בחוץ עבד בחור צעיר ללא חולצה. איזה גוף היה לו. כתפיים רחבות, ידיים שריריות, קוביות בבטן ובלי שערה אחת על הגוף. חלק כמו הראש שלי אחרי גילוח. בקיצור, גוף מושלם. לפעמים אני מצטער שאני לא בחורה אחרת הייתי קופץ עליו מזמן. בערב, לפני שעה קלה, ישבתי בבאר. שתי נשים שחורות בלבוש מסורתי ישבו מולי. אני כל פעם נדהם מחדש איך הן יכולות לקחת כל פיסת בד, לשים אותה על הראש ולהראות כמו התגלמות השכינה בכבודה ובעצמה. מזכירות לי את Erykah badu (המלכה ששפטה את תחרות המוזיקה) בסרט האחים בלוז 2000. אחת מהנשים מולי יושבת כאן בבאר, לילה, מוזיקה פול ווליום ועם תינוק קשור על הגב. והתינוק חורפ כאילו הוא במנוחת צהרים במעון של נעמת. בכלל לגבי תינוקות. הם דבוקים לגב של האימא כאילו הם איזה תוספת טבעית שלו. כמו פטריות/גידולים שלפעמים גדלים על גזעים של עצים. הם לא שייכים לעץ אבל ניראים כבר כמו חלק ממנו. אני בדרך חזרה מהבאר. הולך ברחוב ומחייך. איזה גדולים הכושים האלו ואיזה שמחה. ילדה קטנה עומדת בפתח ביתה ורוקדת לעצמה. נשים מקפלות את הבאסטה תוך כדי שירה. בחורה צעירה חוצה את הכביש מחקה זקנה נשענת על מקל. כשהגיעה לצידו השני של הכביש נתקלה בפרצופי מחייך אליה. פרצה בצחוק אדיר ורצה לספר לחברה על הלבן ש"תפס" אותה עושה שטויות. המחשבה הראשונה שעברה לי באותו הרגע היא שחבל שאחותי הקטנה (קטנה. בת 19), הילה, לא פה איתי. רק להתפעל איתה ביחד מאיך שאנשים אלו, בלי כלום בחיים (בסטנדרטים שלנו) עדיין כל כך שמחים. הייתי רוצה פעם לצאת איתה לטיול אבל אני לא רואה אותה מטיילת במקומות כמו אפריקה. פעם כעסתי על אביב גפן אבל מה לעשות והוא צודק. אחותי, אתם באמת דור מזוין. כל מה שמעניין את המטיילים הצעירים היום זה היכן יש חופים, מסיבות וסמים (בת"א! לא צריך לנסוע לחו"ל בשביל זה. קחו trip ותגיעו להיכן שתירצו יותר בזול). אוחתי, זה לא אישי. זה כללי. אוהב אותך למרות, ואולי בגלל, הכל. קיבלתי היום אי מייל מבחורה, כבר לא כל כך, שבילדותה גרה בגאנה 6 שנים. היא כבר אימא לשלושה היום והיא מספרת שהריחות והצבעים של ילדותה לא עזבו אותה עד היום. יקירתי, אפריקה היא כנראה "מחלה" חסרת מרפא. נדבקת פעם אחת וזה לתמיד. מצד שני, מי בכלל רוצה להתרפא. אתם לא יודעים, אבל בטיול זה אני כותב גם לעוד אתר מטיילים אבל באנגלית. חצי ממה שאני כותב לכם אני לא יכול לתרגם עבור "גויים" כי הדברים כל כך ישראליים. הפסד שלהם. טוב, בלבלתי לכם ת`שכל מספיק ליום אחד. פרשתי.
I`m living so far beyond my income that we may almost be said to be living apart.
E E Cummings
