מארגנים צפיה בגורילות
ניתן לראות את הגורילות בכל אחת מהמדינות שמוזכרות לעיל אולם לכל אחת מהם יש יתרונות וחסרונות. בכל מקרה, באוגנדה ניתן לצפות בהם בצורה הכי מסודרת והכי נגישה. מכל מקום, בדרך כלל הרשויות מאפשרות כניסה מוגבלת של מטיילים ולכן רשימות ההמתנה ארוכות ולעיתים דורשות המתנה של מספר ימים. צפייה בגורילות בזאיר מצריכה השארת הדרכון בגבול ותשלום של 50 דולר (אמריקני) כדי לקבל אשרת כניסה ליום אחד. התורים מכאן פחות ארוכים, אך העלות יותר יקרה מאשר באוגנדה. אפשרות אחרת, אך פחות פופולרית היא להיכנס דרך רואנדה. לרואנדה נדרשת ויזה. נקודת הגבול לחציית הגבול מאוגנדה היא מ-Kabale שזו גם נקודת המוצא לצפייה בגורילות שבאוגנדה. באוגנדה הייתי צריך להמתין יומיים אז החלטתי לנסות ולראות אותן מזאיר (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) כפי שתכננתי מלכתחילה.
DRC קונגו נתגלתה כמשהו נוראי עד כדי כך שחיפשתי את נקודת הגבול הקרובה, רק כדי לברוח ובמקרה זה - הגבול עם רואנדה. הגעתי לשם ללא ויזה והתמזל מזלי שבמשרד ההגירה ישב נוצרי, אוהד ומעריץ ישראלי מושבע אשר נתן לי ויזה בו במקום. אינני ממליץ להסתמך על כך (או על עזרת האלוהים) אלא להנפיק ויזה מבעוד מועד. האזור בו נמצאות הגורילות הוא הפארק הלאומי Ruhengeri Volcans N.P . כדי לצפות בגורילות יש להירשם ולשלם בבירה Kigali. העלות עמדה אז על 125 דולרים (ראו הערה בסוף). ניתנת הנחה גדולה לסטודנטים - כך ששווה בחום לשאת תעודה המעידה על כך.
ישנן שלוש משפחות שונות של גורליות ורק 6 עד 8 אנשים זוכים מידי יום לראות כל משפחה. המשפחה הגדולה, אותה אני ראיתי, היא הפופולרית ביותר בשל העובדה שהיא מונה 40 עד 45 זכרים ונקבות ושלושה אפורי גב. מכיוון שהמחיר אינו כולל נסיעות, מומלץ להיות בכניסה לפארק הלאומי לפחות לקראת 08:00. אם אינכם רוצים תחבורה תצטרכו לישון סמוך לפארק כדי להבטיח שתכנסו ביום המחר. אנחנו הצלחנו להשכיר רכב של האו"ם. צעדנו לתוך הבניין שלהם וביקשנו להשכיר רכב. אחרי לא מעט התמקחויות, להפתעתנו, הם הסכימו לבקשתנו. אפשר גם להשכיר Mtatu (טנדר בפי המקומיים) אבל יש צורך במספר לא קטן של אנשים כדי שההשכרה לא תהיה יקרה מידי.
יוצאים לראות את הגורילות
ב-08:00 התאספנו בכניסה לפארק הלאומי: ארבעה ישראלים, שני צרפתים, שני אנגלים וחמישה-שישה רואנדים. ארבעה שומרים חמושים, מדריך וגשש המתינו לצדנו. אל תתבלבלו- השומרים החמושים אינם נמצאים שם כדי להגן עליכם מפני הגורילות! אם הם יצטרכו לבחור, הם יעדיפו לירות בכם לפני שירו בהן. הסיבה- הגורילות הן מקור ההכנסה העיקרי עבורם ולכן יגנו עליהן מכל משמר. מעבר לכך תפקידם להגן עליכם רק מפני שודדים, בדרך כלל חיילים מזאיר, אשר מחפשים דרכים לעשות כסף, כיוון שממשלתם הפסיקה מזמן לשלם להם משכורות.
מאחר והגורילות הן חיות פרא, סביבתן משתנה מדי יום. הגשש יוצא מידי בוקר, השכם בבוקר לחפש היכן אפשר יהיה לצפות בגורילות במהלך היום. הוא חוזר כעבור זמן מה כדי ללוות את הקבוצה. המדריך האישי שלנו למד כמעט את כל הידע שלו מדיאן פוסי (שהסרט גורילות בערפל נעשה עליה) אשר התחילה במחקר על הגורליות בשנות השישים המאוחרות ונרצחה ב-1985, ככל הנראה בידי מישהו שהתנגד לעבודתה.
התחלנו לצעוד וכשעה לאחר מכן נכנסנו ליער שכוסה בסרפדים ענקיים שהם מקור המזון הבסיסי של הגורילות. ללא כל אזהרה גורילה (זכר) הזדקף מולנו והחל מכה על חזהו ממש כמו בסרטים. האינסטינקט הראשוני היה למהר ולנוס מהמקום - אבל אתה ממש לא יכול כי זה יביא לתוצאות הרסניות. המדריך שלנו החל ממש באותו הרגע להשמיע קולות מוזרים והגורילה נעצרה במרחק שלא עלה על שני מטרים, בחנה אותנו בחשדנות ואז פשוט הסתובבה והלכה לה - כאילו אמרה לעצמה - "אה, זו סתם עוד קבוצה של קופים לא שעירים שבאו לראות אותי". מאוחר יותר שאלתי את המדריך לפשר הקולות שהשמיע ותגובתו היתה שהקולות מציינים שהוא לא אויב ואין לו כוונות להתחרות ו/או לפגוע בטריטוריה של הגורילה.
עקבנו אחר הגורילה במשך כמה דקות, כאשר לפתע ראינו את כל המשפחה יושבת ולועסת שורשי סרפדים. "הילדים" כאילו שיחקו בצד. הם אפילו לא טרחו להעיף לעברנו מבט והמשיכו בענייניהם בשקט. מבין כולם היה רק אפור גב אחד ואנו תהינו היכן כל היתר. חלף עוד רגע ושמענו קולות של שבירת עצים שהגיעו מרחוק. המדריך אמר לנו למהר והתחלנו ללכת במהירות לקראת מקור הרעש. ראינו שאחד מאפורי הגב נס לאחור כשבדרך הוא שובר את כל מה שנקרה בדרכו. דקה לאחר מכן הבנו למה הוא ברח. אפור הגב השני שהיה חסר פשוט רדף אחריו. מאוחר יותר המדריך אמר לנו שהיה זה ריב בין "מספר אחד" ל"מספר שתיים" על השליטה ועל "הזכות" להיות "מספר אחד". סביר יהיה להניח ש"מספר שתיים" - שהיה בסך הכל בן 24 ינצח את "מספר אחד" שהיה בן 35.
בסך הכל היה זה יום ארוך אך ששווה כל רגע.
כמה טיפים / הערות נוספות
- הטיול נערך בשנת 1996, כך שהעלויות גבוהות יותר כיום, וגם הבירוקרטיה יכולה להיות שונה. אבל החוויות וההתרגשויות - נשארו כשהיו.
- אסור להשתמש בפלש כדי לצלם את הגורילות. מאחר והגורילות נחבאות בתוך סבך היער, רצוי ומומלץ לשאת פילם רגיש (מינימום 800 אסא) כדי להבטיח שהתמונות יצאו באיכות טובה. אישית, השתמשתי ב-1600 אסא והתמונות יצאו טובות למדי למרות האפרוריות. מי שמעוניין יוכל לרכוש סרטי צילום מסוג זה באחת החנויות הגדולות בניירובי, קנייה. אחת החנויות היא - Expo Camera Center, מספר הטלפון: 221797, כתובת: Jubilee Exchange, Mama Egina St.
- אסור לצלם במסרטת וידאו את הגורילות.
- מוטב ללבוש מכנסיים ארוכים, בעיקר ג`ינס וחולצות עם שרוולים ארוכים בגלל הסרפדים המתרוממים למטר חצי עד שני מטרים.
- אם אינכם מרגישים בטוב, או חולים בשפעת - לא תוכלו לצאת לראות את הגורילות כי הן רגישות למחלות בני אדם.
