הגבול בין שתי הקוריאות
הרפובליקה של דרום קוריאה היא למעשה חציו של חצי האי הקוריאני שבאסיה. בשנת 1948 הוכרזה עצמאותה של דרום קוריאה כמדינה עצמאית הגובלת בצפונה עם אחותה היריבה הקומוניסטית, צפון קוריאה. ממערב לדרום קוריאה (ולצפון קוריאה), מעבר לים הצהוב, שוכנת סין. ממזרח, מעבר למיצר הקוריאני, נמצאת יפן, ששלטה באי הקוריאני בין השנים 1910-1945.
קשה להאמין, אך לדרום קוריאה ולישראל הרבה מן המשותף, למרות המרחק, למרות הבדלי התרבות והמנטליות השונה, שתי המדינות שוחרות שלום אך מאוימות תמידית על ידי אויבים מאיימים. הגבול בין דרום קוריאה וצפונה נמצא קרוב לבירה סיאול. כ-80 ק"מ צפונית לעיר, במקום זה כפי שנקבע על פי החלטת האו"ם, קיים אזור מפורז של כ-40 ק"מ משני צידי הגבול. באזור זה מותר רק לאנשי צבא להימצא והם מנצלים את המקום לאימונים צבאיים אך גם להבעת כוונות השלום האמיתיות שלהם. אם תדבר עם כל דרום קוריאני, הוא יספר לך עד כמה הוא משתוקק לאיחוד בין שתי המדינות למדינה קוריאנית אחת. במעבר הגבול תחת כיפת השמיים נערכות עצרות שלום בהשתתפות בני כל העמים וכל הדתות. אפילו יהודים דתיים חובשי טליות ותפילין ניצפו משתתפים בכינוסים הללו. בהגיעך למקום מקדם את פניך פסל ענק המורכב מכדור פלדה גדול החצוי לשניים כשמשני הכיוונים דמויות אדם מנסות לאחות את השברים לכדור אחד שלם. מה יותר סמלי מזה?
ובקצה אחר של הגבול בנו הדרום קוריאנים תחנת רכבת גדולה ומפוארת. תחנת רכבת? הכוונה היא לתחנת "אין רכבת", כלומר, שום רכבת לא מגיעה ולא יוצאת מן התחנה. זהו מן "פסל" ענק המביע את כוונות השלום של דרום קוריאה. בבוא היום, כך הם מסבירים, תצא מכאן רכבת לדרום קוריאה וחזרה ושתי המדינות תהפוכנה למדינה אחת. בתחנה, לוח זמני נסיעה של הרכבות הבאות ונוסעות לצפון קוריאה, במקום שעות מופיעה הספרה אפס, הכול מוכן ליום הגדול שיגיע, אולי, פעם, לא ברור מתי?! אפילו את הדרכון מחתימים לך בחותמת של מעבר בגבול הצפון קוריאני כאילו שבקרת בצפון קוריאה... בינתיים השטח המפורז, ברוחב של 40 ק"מ, הפך לשמורת טבע ענקית. אין בו תנועה. הצמחייה והחי מתפתחים מעצמם וממשלת דרום קוריאה הכריזה עליו כאזור מוגן ללא מגע אדם.
מודרניות קוריאנית
כאמור, לישראל ולדרום קוריאה הרבה מין המשותף, אך יש גם הבדלים! הבדלים עצומים שמהם יש לנו הרבה מה ללמוד. כבר כשאתה נוחת בשדה התעופה הדרום קוריאני שבסיאול, תוכל להתרשם מהמודרניזציה, מהעושר והנוחות לנוסע. שלטונות דרום קוריאה מקפידים לדאוג לאזרחיהם. רכבת תחתית הגדולה והמשוכללת בעולם מחברת את כל חלקי העיר סיאול עם שמונה(!) קווים עם נקודות מפגש רבות. הנסיעה זולה ונוחה, תחנות רכבת מפוארות ונקיות. כך גם הרחובות והשטחים הציבוריים, אף אחד לא יעלה בדעתו לזרוק אפילו בדל סיגריה ברחוב! בניינים רבי קומות, חנויות ענק, שיא המודרניזציה ניבטת מכל פינה. בנייני משרדים ענקיים המצוידים בכל מה שעובד זקוק לו- החל ממסעדות, בריכות שחייה, מועדוני ספורט ומוזיאונים. בסיאול ישנו פיתוח סביבתי מדהים, פסלי רחוב בכל פינה, פארקים וגנים לאומיים לרווחת התושבים, קניונים מפוארים ומשוכללים אך גם הרבה פרחים ברחובות. כבישים וגשרים מהיעילים והנוחים בעולם, גם הם מנת חלקה של סיאול, שהיא איזור המטרופולין השני בגודלו בעולם.
האזרח הדרום קוריאני יודע להעריך את הדאגה של השלטונות לרווחתו בשעות עבודה רבות ובחריצות אין קץ. סיאול נחשבת לעיר החרוצה ביותר בעולם עם 2317 שעות עבודה שנתיות בממוצע לעובד, רק 10 ימי חופשה בתשלום בשנה ושבוע עבודה בן 6 ימים מלאים. בשעה 12.00 בצהריים בדיוק עוזבים אלפי עובדים את משרדיהם בבנייני הענק להפסקת הצהריים, כמו נחיל נמלים ענק שאין לו סוף -; מחזה סוריאליסטי ממש! בשעה 12.30 בדיוק חוזרים כולם למשרדים, אותו נהר עצום של אנשים -; חזרה לעבודה, בשיירות ארוכות.
הקוריאנים מקפידים לכבד את חללי המלחמות מכל התקופות. אתר הנצחה גדול ומרשים עם פסלי ענק ומסדרים יומיים של הצבא המפואר של דרום קוריאה מהווה מקור לגאווה אין קץ של הקוריאנים. אנשים בכל גיל מגיעים למקום דרך קבע כדי לחלוק כבוד לחללי המלחמות.
