אטרקציות בסיאול
לפני כשבוע צפיתי בתוכנית The Amazing Race, בה המשתתפים קיבלו משימות שונות בסיאול, קוריאה אשר באחת מהן הם היו צריכים להגיע לאזור הגבול עם צפון קוריאה שנקרא: DMZ. הפרק הזה הזכיר לי את הטיול שעשינו בקוריאה לפני שנה בערך ובו ביקרנו בסיאול ובמוקפו (עיר חוף דרומית) במשך 3 שבועות.
זה די מקאברי לחשוב שאחד הגבולות המסוכנים בעולם מוצע לתיירים כטיול של יום מחוץ לסיאול. המלונות מציעים טיולים שונים מחוץ לסיאול כאשר הטיול הכי מומלץ והכי מבוקש הוא הטיול המדובר הנ"ל. אי אפשר לעשות את הטיול באופן עצמאי, חייבים לעשות אותו בקבוצה מאורגנת דרך חברה מסודרת. כל מלון מצוייד בפליירים עם מספרי טלפון וההבדל במחירים בין החברות הוא כמעט מזערי אבל כדאי לברר בדיוק מה המסלול של הטיול ולוודא שהוא כולל גם כניסה לתעלה השלישית (עליה אספר בהמשך) כיוון שזה לדעתי היילייט של הטיול. המחיר של הטיול הוא בסביבות 25$ אמריקאי לאדם (כולל ארוחת צהריים) ואל תשכחו להביא אתכם דרכון אחרת לא תוכלו להכנס ל DMZ. אל דאגה - דרכון ישראלי לא מהווה כל בעיה באזור זה. אגב, 1 $ אמריקאי שווה 1,173 וון קוריאני.
ה-DMZ- Demilitarized Zone האזור המפורז מפריד בין צפון קוריאה הקומוניסטית לדרום קוריאה (וזה הכי קרוב שתוכלו להגיע לצפון קוריאה). רוחבו 4 ק"מ ואורכו 248 ק"מ והוא נמצא במרחק של פחות משעת נסיעה מסיאול במרחק של 52 ק"מ ממנה. המקום עצמו מוקף בטנקים ובגדרות חשמליים ובאינספור חיילים אמריקאיים ודרום קוריאנים (מהצד הדרומי) וחיילים צפון קוריאנים מהצד הנגדי. וברקע נשמעים פיצוצים מבוקרים - של שדות מוקשים (שרידים מהמלחמה). לנו כישראלים, היתה תחושה של ביקור באחד מהמחנות הצבאיים בארץ ומראה של חיילים העומדים עם נשק לא נראה כמחזה שונה מהיומיום אבל עדיין יש תחושה מוזרה כשיודעים שבמרחק של כמה ק"מ ספורים עומדים חיילים עם נשק ויכולים להחליט בהחלטה של רגע שדווקא עכשיו הם רוצים להתחיל במלחמה.... משנת 1953 קיימת הפסקת אש בין צפון לדרום קוריאה (לאחר מלחמה של 3 שנים ביניהן) עם פרובוקציות קטנות פה ושם מהצד הקומוניסטי - רק אתמול קראתי שספינה צפון קוריאנית חדרה לשטח הטריטוראלי של דרום קוריאה ולאחר כמה יריות לעברה שבה על עקבותיה.
הטיול מתחיל בתחנת הרכבת Dorasan - המחברת בין תחנת סיאול (בירת דרום קוריאה) ותחנת פיאונגיאנג (בירת צפון קוריאה). התחנה בעצם משמשת מעין "נקודת תקווה" באיחוד 2 הקוריאות בעתיד. בתחנה ישנם חיילים רבים אמריקאים ודרום קוריאנים.
בשנת 1974 גילו הדרום קוריאנים תעלה שחפרו הצפון קוריאנים בתקופת שיחות השלום בין שתי הקוריאות. הצפון קוריאנים טענו שתעלה אחת טובה יתר מ - 10 פצצות אטום... ובנו מערכת תעלות שמטרתן היתה התקפת פתע על סיאול. היום משמשת תעלה זו (השלישית שהתגלתה) כאתר תיירותי וניתן לרדת לתוכה ע"י קרון נוסעים פתוח.
התעלה היא בעומק של 75 מטר מתחת לאדמה ובעצם בסופה מגיעים לצפון קוריאה. אך אל חשש, במסגרת הטיול כמובן לא מגיעים לצפון קוריאה אלא הולכים כמה ק"מ עד שמגיעים למחסום (לסובלים מקלסטרופוביה לא הייתי ממליצה להכנס). הירידה לתעלה מאוד צרה (ברוחב הקרון עצמו) וצריך להצטופף עם יתר הנוסעים בקרון כדי לא להשתפשף בקירות. אני זוכרת שהתפללנו שלא תתחיל מלחמה כשאנחנו שם במעמקי האדמה, רק שיחכו שנצא קודם... קצת אדרנלין - שווה!
כדי שתוכלו "לחוש" את הצעידה שלנו במעמקי האדמה עם הלחות והרטיבות שהקיפו אותנו.
לאחר הביקור בתעלה נסענו לנקודת תצפית על צפון קוריאה Dora Observation אשר ממנה ניתן לראות פיסה מצפון קוריאה עצמה וגם לשמוע את תחנות שידורי התעמולה של שתי הקוריאות - כן כן שתי המדינות מעמידות רמקולים ענקיים משני צידי הגבול המשדרים יום יום שידורי תעמולה נגדיים בקולי קולות. מספרים גם שהערים מצדו הצפוני של הגבול הן ערים מזוייפות והצפון קוריאנים מכריחים ילדים להסתובב עם בלונים בין הבתים היפים והמטופחים כדי ליצור רושם שכך חיים תושבי הצפון.
שווה לבקר במגדל סיאול Seoul Tower. המגדל בנוי על הר ומגיע לגובה של 483 מטר (בלי ההר הוא מגיע "רק" ל - 240 מטר). זהו המגדל הגבוה השלישי בעולם ומשמש נקודת תצפית מצויינת על כל סיאול. בקומה העליונה של המגדל ישנן מספר מסעדות שמסתובבות בקצב איטי וכך ניתן להנות מנוף של 360 מעלות במהלך הארוחה. אותנו הזמינו למסעדה איטלקית דווקא (הקוריאנית היתה מלאה) אבל גם במסעדה האיטלקית הגבוהה בעולם מנה ראשונה היתה קימצ`י כמובן.
בסיאול ישנו אזור אמנותי מאוד יפה הנקרא: Tapgol Park Area- מאוד מומלץ לטייל שם במשך היום או בלילה כשכל השלטים מוארים. האזור נמצא כמה רחובות ליד Tapgol Park ומציע מגוון חנויות אמנות למכירת ציוד לקליגרפיה, מסכות מעץ עבודת יד, מסעדות רבות, בתי תה רבים ודוכני אוכל ברחוב.
סיאול משופעת בארמונות שביקור באחד מהם הוא חובה (כל הארמונות נגישים בקלות באמצעות הרכבת התחתית). Changdeokgung Palace הוא הארמון היחיד שמבניו השתמרו בצורה טובה מאוד יחסית לארמונות אחרים מאותה התקופה. הארמון נבנה בשנת 1405 ושימש את שושלת Joseon במשך 270 שנה ומשמעות שמו של הארמון היא: "ארמון השגשוג". קיימת חובת כניסה לארמון בסיור מודרך (בשפה אנגלית) והתשלום הוא בסביבות 2$ אמריקאי לשעה וחצי סיור. הארמון נבנה בצורה כזאת שישתלב עם הסביבה כמה שיותר. קיימים מרחבים גדולים בין מבנה למבנה ודאגו לכך שמכל מבנה ישתקף נוף אחר. הסיור עצמו כולל ביקור בחצרות הארמון, הצצה לחדרי דיירי הארמון וביקור ב"גן הסודי" Biwon... הקוריאנים טוענים שאפילו היום נחשב ארמון זה ל"קוריאני" ביותר מבין כל הארמונות. בסיום הסיור ניתן לחזות בטקס חילופי המשמר עם התלבושות והטקסיות כמו שהיה בימים עברו. הטקס מתקיים כל יום ברחבת הכניסה לארמון למעט יום שני (בו גם הארמון סגור לביקורים).
ארמונות נוספים שאפשר לבקר הם: Changgyeonggung ו- Deoksugung. אם תשאלו אותי מספיק לבקר בארמון אחד או שניים כיוון שהם קצת חוזרים על עצמם.
בימי ראשון מתהדרים הקוריאנים בבגדים מסורתיים ססגוניים ומעניינים ולרוב ניתן לראות אותם באזור הארמונות והמקדשים עם משפחותיהם. השמלה הקוריאנית המסורתית נקראת: Hanbok ומורכבת מחצאית רחבה וג`קט קצר והלבוש הגברי המסורתי נקרא: Baji ומורכב ממכנס רחב המכווץ בקרסוליים וז`קט קצר.
תחבורה והתמצאות
הטיול בקוריאה (הדרומית כמובן) מאוד קל ונוח מאחר וכמעט כל השלטים בתחנות הרכבת מופיעים גם בשפה האנגלית (להבדיל מיפן שם כל השלטים ביפנית בלבד). בגלל משחקי האולימפידיה (1988) ומשחקי גביע העולם בכדורגל (2002) נערכה המדינה לתיירים דבר שמאוד מקל על ההסתובבות וההתמצאות ברחבי דרום קוריאה ומפצה על כך שכמעט ואין איש שיודע אנגלית. השפה הקוראנית מאוד מאוד קשה להיגוי ולפעמים מזכירה שפות אינדיאניות עם חריקות שיניים וכחכוחי גרון שהם חלק מהשפה. הכתב לעומת זאת, יחסית לסינית ויפנית, הרבה יותר קריא וברור ותוך כמה ימים אפשר לזהות שלטי חוצות, תחנות רכבת תחתית ומנות בתפריט. הרכבת התחתית נוחה מאוד להתניידות בעיר ומגיעה לכל מקום ואתר בסיאול וקיימת גם תנועת רכבות מאוד מסודרת ונוחה בין הערים אבל מומלץ להזמין מקום בקרון ללא עישון לאלו שמפריע עשן סיגריות אחרת הנסיעה יכולה להיות בלתי נסבלת...
בסיאול עצמה כמעט ולא רואים תיירים מערביים אלא רוב התיירים מגיעים מארצות אסיה השכנות. רוב המערביים שרואים ברחובות הם אמריקאים כיוון שיש נוכחות צבאית גדולה (כאמור באזור ה - DMZ).
אוכל קוריאני
קוריאה מאוד מפורסמת בבתי התה שלה ובעיקר בתה הג`ינסנג בעל תכונות המרפא ומאוד מומלץ להכנס לאחד מבתי התה במיוחד אם אתם מגיעים לביקור בימי החורף הקפואים והמושלגים כמו שלנו יצא לבקר.
לצמחונים או סתם לסקרנים- יש מסעדת תיאטרון שמאוד נהננו לאכול בה, המתמחה באוכל נזירים צמחוני מצויין הנקראת: Sanchon ונמצאת באחת הסמטאות ברובע האמנים הנ"ל (הבעלים נותנים הסבר מפורט איך להגיע למסעדה בטלפון 7351900 כאשר מתקשרים להזמין מקום). המסעדה בנויה ממבנה עץ מסורתי ויפה, את הנעליים יש לחלוץ בכניסה (לפי מסורת המזרח). הישיבה היא על הרצפה (על כריות) מסביב לשולחנות נמוכים והתפריט קבוע וכולל 15 מנות קטנות ומופע מרהיב של ריקודים ושירה קוריאניים מסורתיים שמתנגן ברקע.
בין כל המנות תוכלו לזהות את המאכל הלאומי של קוריאה: Kimchi- ירקות חתוכים ברוטב צ`ילי, שום וג`ינגר. בין אם תרצו ובין אם לא מאכל זה מוגש בכל מסעדה (בלי קשר לסיווגה). בסוף הערב מוזמן הקהל לעלות לבמה ולרקוד עם השחקניות והרקדניות.
שופינג
לאלו המעוניינים לעשות קצת שופינג (איך אפשר בלי) הרי מומלץ להגיע לאחד השווקים המפורסמים של סיאול הנקרא Namdaemun Market. השוק נמצא ליד העיר התחתית ואחת הכניסות אליו היא דרך Great South Gate (גם אליו ניתן להגיע ברכבת התחתית). בשוק זה תוכלו למצוא בגדים, נעליים, בדים, ירקות, פירות ומוצרי ג`ינסנג (Ginseng). הקוריאנים מאמינים שצמח הג`ינסנג בעל תכונות מרפא והרבה מוצרים מופקים ממנו כגון: תה, ממתקים ומשקאות אלכוהוליים. הרבה תיירים מגיעים במיוחד לקוריאה כדי לקנות שם את הג`ינסנג - השורש הקוראיני המפורסם.
המחירים בשוק זה מאוד זולים רק הבעיה היחידה היא שרוב הרוכלים אינם מדברים אנגלית... כך שמאוד קשה להתמקח על המחיר אבל עדיין, שווה לנסות כיוון שמאוד מקובל במקומות אלו להפריז במחירים כשרואים שמדובר בתיירים. אם אתם אמיצים תוכלו לנסות "מטעמים" שונים המוצעים בשוק כמו ז`וקים מטוגנים או זוחלים "מעניינים" אחרים...
ואסיים עם מילה קוריאנית מאוד שימושית ויחסית קלה להיגוי: "קמסה האמידה" - שפירושה תודה רבה.
