לאדאק שבצפון הודו מציעה למבקרים בה חוויה נפלאה הודות לטבע הנהדר וקבלת הפנים הלבבית. טרק באיזור הזה מזמן שלל הפתעות וחוויות בלתי נשכחות, אבל אם עושים זאת במשפחה - על אחת כמה וכמה. קדימה - מתחילים ללכת!
מנאלי ודרמסלה שבצפון הודו מהוות יעד מצויין לטיול משפחתי מרתק ומגבש. בכתבה שלפניכם חוויה משפחתית - טבע הפראי מהפנט, טיולים רבים באיזור, קורסים מעשירים ושלל פעילויות.
העיר רישיקש היא מוקד משיכה ידועה להרבה מטיילים, אבל היא גם מקום מצויין לשים לב להבדלים שבין להיות ``תייר`` לבין להיות ``מטייל``. כאן פוגשים סוף סוף את הודו האמיתית, ונהנית מכל רגע. ויש גם המלצות טובות לבילויים באיזור.
ראג`סטאן שבצפון מערב הודו ידועה בעריה המרתקות, ובעיקר בתושביה עם השפמים המדושנים והתרבות העשירה. הצטרפו למשפחת חן, הפעם בגרסה מורחבת, שמטיילת בדלהי, בטאג` מהאל, בג`איפור, בפושקר ועוד, ונותנת לכם עצות טובות לטיול שלכם.
אחד היעדים הפופלאריים בצפון הודו הוא עמק נוברה. מרחבי טבע עצומים, דיונות חול, כפרים קטנים וקסומים והמון שקט. משפחת חן יוצאת לטיול בן שלושה ימים בג'יפ לאזור וממשיכה משם למנאלי. אתם מוזמנים להצטרף.
הימצ`אל פראדש ידועה בנופיה המרתקים, בכפרים השלווים שבה, בעמקים רחבי הידיים ובעיקר בהרים המושלגים שסובבים את הנוף. לפניכם מסלול טיול במדינת ההימלאיה שמתחיל בשימלה, עובר בקינור וספיטי ומקנח בקולו ובדלהי, עם טיפים מועילים ומידע שיעזור לכם בתכנון.
אחרי כמעט שני עשורים, חזרו הזוג אלון ונועה להודו. מפוקחים יותר ובשלים יותר, הם עשו טיול במדינת קראלה המהממת. בדרכם הם התרשמו מבית הכנסת היהודי בקוצ`ין, עשו טרק יומי בינות למטעי תה מפוזרים על רכסים גבוהים והתפנקו בעיסוי אירוודי בורקאלה.
בזכות היותה מרכז מסחרי, מציעה מומבאיי למבקרים בה אין ספור של מקומות לינה, החל ממלונות יוקרה ברמת חמישה כוכבים ועד אכסניות זולות. ישנם 3 אזורים עיקריים בהם תוכלו למצוא אותם, על כך בפרק הבא.
מגיעים לדלהי ומחפשים מקום לינה? הנה כמה פרטים שיעזרו לכם למצוא היכן להתאחסן.
אתם מוזמנים להכיר את משפחת תבל (ומלואה) שהחליטה לעזוב הכל ולצאת, הורים וילדיהם, לטיול בהודו. ללא בית ספר או עבודה, אלא רק נופים, תרבויות חדשות והרבה טיולים.
יותר משתים עשרה שעות חלפו עלינו לפני שגלגלי המטוס נשקו לאספלט המחוספס של מסלול הנחיתה בדלהי. ריח חזק מכה בנחירנו עם היציאה מהמטוס - ריח של הודו. אוטובוס מקרטע מוביל אותנו אל הטרמינל יחד עם אוסף של תרמילאים, הודים ואנשי עסקים...
בסביבותיה של קאסול פזורים כפרים שונים ומשונים, אל חלקם ניתן להגיע רק לאחר הליכה ארוכה ומתישה. כל סוגי הסחורה והאספקה שעולים בדעתכם מגיעים אל הישובים הללו על גבם של פורטרים. בדרך ניתן לפגוש טיפוסים שונים ומשונים, חלקם בחרו להעביר את חייהם במערות הפזורות בהרים תוך עישון כבד.
העומס כעת הוא כפול: אנחנו צריכים לבנות את המקום (תאורה, צביעה, ארונות, מטבח כשר ועוד) ובנוסף להתכונן לשני ימי החג, שעומדים לחול בצמידות לשבת. יש לנו עוד יומיים עד החג ורק אלוקים יודע איך נעשה את זה...
כמה שעות לפני חג-הסוכות מתקדרים השמיים וגשם עז חודר אל הסוכה. לזמן מה נראה שהכל אבוד, אך בדיוק בזמן הנכון - שעה וחצי קודם הסעודה מתפזרים העננים, מאפשרים לעובד שלנו לסדר מחצלות ושולחנות נמוכים ולמאתיים מטיילים לחגוג את ערב החג הראשון.
לא תוכלו להשאר אדישים לנוכח האטרקציות ההסטוריות, הדתיות והתרבותיות של העיר <strong>מומבאי</strong>, ליבה הפועם של תת היבשת ההודית. מבנים קולוניאלים, מקדשים מרהיבים, מוזיאונים מרתקים, מופע אנושי מרהיב ותעשיית סרטים שהטביעה חותמה מסביב לעולם. ברוכים הבאים למומבאי!
``בומביי (Bombay) או בשמה המעודכן מומביי (Mumbai) אינה נתפסת כיעד אטרקטיבי לתיירים ישראלים. ובמיוחד לא אצל הצעירים. אבל צריך להבין שאנחנו מפספסים ובגדול. בומביי, לטעמי, מרתקת ומעניינת וחבל לפסוח עליה ולברוח היישר לגואה עם הנחיתה. תנו לה צ`אנס, לעיר הענקית הזו.
``אנחנו קוראים יחד `שמע ישראל` ואני רואה דמעות ממלאות את עיניו. כשהוא מוריד את התפילין, קולו רועד מהתרגשות. משהו כאן מוזר, אני חושב לעצמי, ואז מספר לי טום שהוא לא הניח תפילין מעולם...``
אם נסתכל על הצד הרוחני של הדברים, אין ספק שכיום יש התעניינות הולכת וגדלה בצד המיסטי של העולם, אצל יהודים בפרט ובעולם בכלל. זהו דבר שמהווה הכנה לייעוד האלוקי של ימות המשיח- ``לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה` בלבד``.
``ביום שני אני ולוי יוצאים אל הפסטיבל, בידינו תפילין ולצידנו ילדי משפחת גולדשטיין ישובים על עגלת עץ, מובלים בידי נער הודי. אנחנו מפלסים את דרכינו בתוך ההמון, הילדים שקטים (אולי קצת המומים), צופים בשלל המראות. מהר מאוד מתחילות הנגיעות: כל הודי/ת שעוברים לי
דיו היא פינה קאריבית בלב הים הערבי. הינדואיזם צלוב בטעם של וודו, ים, סרטנים, סירות. טיח מתפורר, שיהוקים של וויסקי. סיפור קטן על אי קטן.
משפחת פלג שבה לארץ וקצת קצת לפני הסוף נכתבו ההגיגים של סיום הטיול. המראות, הניחוחות והאחווה המשפחתית - כולם רצים בראש, רגע לפני שמגיעים למציאות אחרת, בחיק הבית בישראל.
העיר העצומה בומביי יכולה להרתיע מבקרים רבים, שלעיתים מעדיפים לראות בה כתחנה זמנית בדרך לעיירות נעימות יותר. למעשה, כמו הודו עצמה, בומביי היא עיר של ניגודים. אפשר למצוא בה כמה מסמלי העושר המובהקים ביותר של הודו. מי שבוחר להכיר את העיר מגלה מקדשים, שווקים ואזור חוף מיוחד.
לא בלי חששות אבל לאחר בירורים רבים יוצאים הפלגים לקשמיר (kashmir), לבלות שבוע ימים על בית סירות מפנק באגם דאל בעיר סריניגר, באווירה לה זכו בעבר רק בני אצולה בריטים. מקור החשש במתיחות המלווה תדיר את האיזור.
ככל שאנו מתרחקים מערבה הנוף משתנה בהדרגה, הופך כפרי יותר ויותר. כשאנחנו יורדים לבסוף לדרך צדדית סצינות מהתנ``ך חולפות על פנינו - נערות עם כדים לראשן עולות אל פי הבאר (יש כבר חשמל, אבל אין מים זורמים), תאו מים מתרחץ בשלווה בבריכה קטנה, גמל רתום לעגלת עץ. מקבצי ירק ועצים סוככים גדולים מתחלפים לסרוגין בשטחים פתוחים ריקים מצמחיה, ובכפרים לצידי הדרך בתי בוץ מחליפים את סככות העץ והפח. רג`סטאן (Rajasthan) הכפרית, העניה, האמיתית, מגלה אט אט את פניה.
בדלהי משאירים הפלגים את הציוד החם ששימש אותם בצפון הודו: פליזים, נעלי הרים, שקי שינה (כן...5 מכל דבר) ומתחילים סיבוב ברג`סטאן המדברית והחמימה. את הציוד יפגשו בעוד חודש בדרכם לנפאל. כתחנה ראשונה נבחרה פושקר (Pushkar), ניתן להתחיל בכל עיר אחרת, כך נבחר.
אחרי פושקר ממשיכה הדרך בטיבעיות דרומה, אודיפור (Udaipur) היא התחנה הבאה, עיר חמשת האגמים. הבטיחו ולאחר עונת מונסון טובה גם קיימו! הפלגים נשארים בעיר כשבוע, סופגים את העושר בו חיו המהאראגו`ת בארמונות מפוארים.
מאונט אבו (Mt Abu) - עיירת קייט על פסגת שלוחת הרים בגובה 1700 מטרים בלב רג`סטאן, המקום אינו על מפת המטייל הישראלי אך בהחלט על המפה של התייר ההודי בארצו. הגענו ולא התאכזבנו.
ג`ודפור (Jodpur) היא עירם של הבראהמינים, הכהנים. חלקה העתיק שרוע למרגלות מבצר מרשים, קירות הבתים כולם צבועים בכחול עז, גאוות הקסטה, אי אפשר להתהלך ולא ללכת לאיבוד. מסוחררים מהיופי הלכנו לאיבוד בהנאה רבה.
לאחר כמעט חודש ברג`סטאן (Rajastan) הצבעונית אנו מגיעים לג`ייפור,העיר הוורודה. יכולנו להתחיל בה את הסיבוב על שום קירבתה היחסית לדלהי, החלטנו לסיים. ג`ייפור כמעט מערבית, גן עדן לאוהבי אבנים יקרות ותכשיטים, קולנוע הכי גדול באסיה, רשתות מזון מהיר כמו בבית ומי שמאד רוצה
סגנונות המוסיקה והמחול ההודיים עתיקים ביותר ומקפלים בתוכם עולם ומלואו. המחול והמוסיקה שלובים יחד ומשקפים את הפולחן, החשיבה, הלמידה והיצירה ההודיים.
