מיכל ורון יוצאים לדרך, לחודשיים בהודו. חלוקת העבודה ברורה - רון מצלם, מיכל כותבת. יחד הם טועמים את המומו הראשון שלהם, מטפסים אל השאנטי סטופה בלדאק, נוסעים על הדרך הסלולה הגבוהה ביותר בעולם, פוגשים נזירים וילדי בית ספר ו.. נוסעים למנאלי.
מיד כשנכנסים ללה מרגישים שזו עיר שגדלה בצורה פראית וללא תכנון. ישנו מעין מרכז סביב רחוב פורט הארוך, שמתפתל ויורד בשיפועים לא הגיוניים, כשלכל אורך הקטע המרכזי שלו ממוקמים בתי-הארחה, מסעדות, חנויות אינטרנט וסוכני טיולים למיניהם.
כלכתה (Calcutta) היא אחת מארבעת המרכזים האורבניים של הודו ואזרחיה גאים בקסם שלה, בגיוון ובעניין שהעיר שלהם מציעה. כמו בומביי ומדראס כלכתה היא לא עיר עתיקה. השורשים שלה מצויים בהתפשטות האירופאית במאה השבע עשרה. כלכתה הייתה בירתו המופתית של הראג` הבריטי והעיר הקולוניאלית הגדולה ביותר במזרח הרחוק.
תמר ושמעון יוצאים לטייל עם אראלה והרי, זוג חברים, ומגלים פעם נוספת, כי בהודו אין סוף להפתעות. עד כמה שאתה בעל ניסיון ועד כמה שאתה בודק את הדברים מראש צפה להפתעות. זה חלק מהקסם שלה.. יומן מצולם וצבעוני מסיקים וצפון הודו.
לאחר געגועים לא קלים עוזבת משפחת גור בן שטרית את נפאל וחוזרת ``הביתה`` להודו. מסע לא קל בין רכבות לאוטובוסים מביא אותם לעיר דרג`ילינג הנעימה שם הם מסיירים בין מטעי תה ריחניים וטועמים את הדבר האמיתי, לומדים על טיפוס הרים ומתכוננים ליעד הבא - סיקים.
אי אפשר לבחון את וראנסי בעיניים מערביות כי אין לעולמנו אחיזה כאן. משפחת שפירא מגיעה לורנאסי, רגע לפני שהיא עוזבת את הודו, מספרת על חוויות מהעיר ונפרדת עם כמה זכרונות.
לא תוכלו להשאר אדישים לנוכח האטרקציות ההסטוריות, הדתיות והתרבותיות של העיר מומבאי, ליבה הפועם של תת היבשת ההודית. מבנים קולוניאלים, מקדשים מרהיבים, מוזיאונים מרתקים ותעשיית סרטים שהטביעה חותמה מסביב לעולם.
במקלוד ניתן לראות גם נזירים בודהיסטים רבים, ביניהם אירופאים רבים ועשרות קופים שמשחקים לצד הדרך. יאיר, כתבנו, מספר על המשך הביקור בדרמסלה וסביבתה ועל ביקור בוראנסי שכולל שיט על בגנגס, ביקור במבצר רמנגר ובגאת שריפה.
הדרך ממנלי ללה מרובה בסיפורים מיתולוגיים: על יופיה, על מעבר ההרים הגבוה בדרך, על הסכנות ועל מטיילים אמיצים ששרדו בדרכים. כבר בטיפוס ממנלי על שרשרת הרי ההימלאיה, אי אפשר שלא להתפעל מהנוף הירוק. בהדרגה הטמפרטורות יורדות וההרים מתכסים לבן.
בדרך למנאלי הנוף נהיה קצת יותר ירוק, קודם נקודות ירקרקות של עשב קל על ההרים, אחר כך צמחים קצת יותר גדולים ולעת ערב אפילו עצים של ממש. גם הנהרות נהיים שוצפים וגדולים יותר, יוצרים מפלים ואגמונים בדרכם. בפרק שלפניכם יסופר על מנאלי ועל טרק שיוצא ממנה אל תוככי ההימלאיה.
מה עוד אפשר לספר על הטאג` שעוד לא סופר. בחוץ, מכתשי החלונות זורים פנימה אור שיש מסונן. עבור משפחת שפירא, סיפורו וסופו של שאה ג`אהאן, הקיסר המוגולי שבנה את המבנה כמצבה לאשתו האהובה, מרגש יותר ממה שהותיר אחריו.
הטאג` מאהל, שהוא כנראה ביטוי האהבה הגדול ביותר אי פעם, הוא למעשה מאוזוליאום בסגנון מוסלמי קלאסי שעוצב ונבנה על ידי הקיסר שה ג`אהאן לזכר אשתו השניה. הטאג` הוא נקודת השיא בארכיטקטורה המוגולית וכנראה אחד המבנים היפים בעולם בכלל ובהודו בפרט.
דלהי, בירתה של תת היבשת ההודית, משמשת לרוב כתחנת מעבר בלבד בדרך לצפון הודו- וחבל! הכרך העצום בן 12 מליון התושבים מציע שלל אטרקציות עוצרות נשימה: מקדשים, מבנים מדהימים, הסטוריה ותרבות. אך מעל הכל, דלהי היא ערב רב של צבעים, צלילים, ניחוחות ותושבים מחוייכים. נמסטה!
שום דבר שתראו בערים אחרות לא ידמה לחוויה בוראנסי. הפלגים בוחרים בורנאסי, העיר הקדושה על גדת הגנגס, כתחנה אחרונה בהודו. סיבה נוספת לסיים בה שהות בהודו, ממנה ניתן להגיע בקלות יחסית לקטמנדו שבנפאל.
משפחת פלג מגיעה לסונולי - מעבר הגבול בין הודו לנפאל, ומשם מתחיל מסע מפרך ומיגע, נסיעה באוטובוס מקומי ומגעיל במיוחד לורנסי, שהות בורנסי מעבר לצפוי עקב ביטול הרכבת לצ`נאי, עצירת ביניים לא מתוכננת בסקונדרבד ולבסוף הגעה לדרום הודו עם הלשון בחוץ, קשה אבל מחשל!
זה תפס אותי שוב ברגע שעברתי מתחת לשלט ``ברוכים הבאים להודו`` במעבר הגבול בסונאלי. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה היה שם, וזה גרם לי לחייך כל הדרך הארוכה ממעבר הגבול לוראנאסי. אחרי עשרים ושש שעות רצופות באוטובוסים מקומיים נזרקתי על
ורנאסי, העיר הנצחית, בנויה על הגדה המערבית של נהר הגאנגס הקדוש ובמדרגות האבן היורדות אליו מתקיימים מדי יום טקסיים דתיים שונים, המפורסמים בהם הם טקס שרפת הגופות וטקס הטבילה שאמור לנקות את הטובל מחטאיו. לפניכם מידע כללי על העיר שמושכת אליה מאמינים מכל רחבי הודו והעולם.
יש המון סיבות להגיע לוראנסי, בראש ובראשונה זהו נהר הגנגס והגתות היורדות אליו. הגתות רוחשות הפעילות, החל משריפת הגופות ועד כביסת הבגדים. ועוד לא אמרנו דבר על ההרוחניות, קורסי מדיטציה, קורסי נגינה והשייט לאור זריחה...
ביקור בטאג' מאהל המלכותי, במקדשי קאג'וראהו על פסליהם ובורנאסי שעל גדות הגנגס. תמר יוחאי ממשיכה את במסע בן שלושת השבועות בהודו ואתם מוזמנים להצטרף. חלקו השני של המסע, לפניכם.
שלושה שבועות עם שלל צבעי הסארי המשתוללים בעיניים, מבצרים מלכותיים, מקדשים, שווקים שובי לב, העיר הורודה, טאג` מהאל המופלא ועוד ועוד - הצטרפו לחוויה בשני חלקים!
בדרך לאגרה אפשר לעצור בפארק הציפורים בבראטפור, קצת טבע לפני כל השיש הזה בטאג`. משפחת פלג מגיעה לפארק ומתרשמת מסוגי הציפורים הנדירות החיות שם. משם ממשיכים ברכבת לעבר הטאג' מאהל, שביקור בו הוא בגדר חובה.
באגרה ישנם שלושה אתרים, שכאי לבקר בהם, מעבר לביקור חובה בטאג` מהאל: המבצר האדום, קבר אקבר ואיתימד- אוד-דאולה. הצטרפו לעליזה בביקורה באתרים אלה, שמתגלים כפתיחה נפלאה לארכיטקטורה של ראג`סטן.
הטאג` מהאל, הוא כנראה ביטוי האהבה הגדול ביותר שנבנה אי פעם. הטאג` הוא למעשה מאוזוליאום בסגנון מוסלמי קלאסי שעוצב ונבנה על ידי הקיסר שה ג`אהאן לזכר אשתו השניה מומטאז מאהאל. הטאג` הוא נקודת השיא בארכיטקטורה המוגלית ואחד המבנים היפים בעולם. איך מגיעים, מתי וכמה זה יעלה לכם, בכתבה הבאה.
נוסעים לטיול של החיים שלכם? חזרתם מהטיול ואתם מתגעגעים לטעמים ולריחות משם? יש כמה מאכלים שאי אפשר להימנע מהם במקרה הרע ואי אפשר שלא להתמכר אליהם במקרה הטוב. עשרה כאלה לפניכם, כך שתוכלו להוריד את המתכון ולהתענג עליהם גם בבית.
לאחר שעפרי ועדי מגלים כי כמעט כל הודו הגיעו לנייניטאל לחגוג את חג ההולי, הם ממשיכים לנקודה הבאה במסלולם, העיר אלמורה. שם מזהירים אותם כי לא כדאי לצאת לרחוב והם חוגגים עם המשפחה המארחת ומתחרים עם ילדי השכנים: ``מי צובע את השני יותר``.
לפניכם סיפור הדרך של הטרק ניניטל-קומריה (קורבט), טרק בן חמישה ימים, שעובר ביערות וכפרים וחושף טבע יפהפה וחיים מקומיים, השונים כל כך מהמוכר לנו.
ההרים הירוקים, הג`ינג`ר בכוס התה ומזג האוויר הנעים של תום המונסונים. בכל ערב יורדת משפחת שפירא לאחת הגתות שעל נהר הגנגס ומשתתפת עם שקיעה בפוג`ה (תפילה), משיטה קעריות עלים עמוסות פרחי טגטיס, קטורת ונר.
אין ספק שהעיסוק המרכזי בכל טיול הוא אוכל. רון ובשמת עושים הפוגה קלה מהמסעות באסיה כדי להציג רשמים קולינארים ומקבץ מאכלים מקומיים, הכולל גם כמה מטעמים מקוריים כמו נחש בגריל ורגלי צפרדע בטמפורה. נשמע טעים? כתבה מעוררת תיאבון לבעלי קיבה חזקה.
ברישיקש הייתי מאוהבת עוד לפני שהגעתי אליה. שתי בנותי היו בה ביחד, והתאור המופלא על ההגעה ללקסמן ג`ולה באור ראשון, עם עדת הקופים הנגלית מבעד לערפילי הבוקר והגנגס הזורם למטה, כישף אותי לגמרי. מרפסת החדר שלנו אכן ישבה גבוה מעל המים, ובעץ הענק שלידה התמקמה לה להקת קופים ענקית, שניהלה חיי שבט סוערים ישר מול עינינו.
מאמריצר, עיר הקודש הסיקית פונה משפחת פלג לרישיקש, עיר קדושה להינדים על שום נהר הגנגס שחוצה אותה קרוב למקורותיו. יש שם מרכזים רוחנים - ``אשרמים`` ומקדשים שונים. טקסי ``פוג`ה`` מרשימים לציון המתקיימים בתחילת יום בזריחה ובסיומו בשקיעה על גדות הנהר, עוטפים את העיר באווירה קסומה.
