הכל התחיל לפני כ-3 שנים כשאשתי, חובבת גדולה של תכניות וסרטי טבע, הכריזה "ליום ההולדת ה-50 שלי אני רוצה לראות דובים דגים דגי סלמון באלסקה". בתחילה התייחסתי לזה כפנטזיה רחוקה ששמורה לצלמי "נשיונל ג'יאוגרפיק" או טיילים הרפתקנים במיוחד. אבל לאחר קצת מחקר הבנתי שחוויה כזו בהחלט אפשרית גם לציבור הרחב, אם כי לא זולה ודורשת תכנון מוקדם. מאותו רגע כבר לא היתה שאלה של "אם זה יקרה" אלא רק "איך בדיוק".

אלסקה אולי רחוקה ואקזוטית למטייל הישראלי אבל היא יעד מאוד פופולרי למטיילים אמריקאיים ואוסטרלים (במיוחד, בגלל המרחק הקצר יחסית) ולכן יש הרבה מאוד מידע עליה ברשת. כחלק מתכנון הטיול ביצעתי חריש עמוק של פורומים ואתרי מטיילים רלוונטיים – בעיקר פורום אלסקה ב TripAdvisor, אם כי מצאתי גם סיפורי טיולים רבים של ישראלים, ב"למטייל" ובמקומות אחרים. אחרי קריאה של סיפורי טיול ומסלולים הבנו שבאלסקה יש הרבה יותר מאשר רק דובים ודגי סלמון, ו(כמו בכל טיול) לא ניתן להספיק הכל וידרשו פשרות כואבות. כמו כן הפנמנו את הידוע מראש – מדובר בטיול יקר (במיוחד לישראלים) ויידרש תכנון קפדני של זמן, מרחקים ותקציב. הסכמנו על טיול של שבועיים – משך הזמן המכסימלי שנוכל להעדר בו מהעבודה ומהמשפחה. בניתי טבלת אקסל עם מספר רב של מסלולים אפשריים והתלבטנו ביניהם רבות.

כבר בשלב מוקדם הבנו שבין אתרי "החובה" הפרטיים שלנו יש גם אתרים בדרום מזרח אלסקה – בעדיפות עליונה, התצפית בדובים ב Anan Creek ושיט במפרץ הקרחונים (Glacier Bay). רוב המטיילים מגיעים לדרום מזרח אלסקה באמצעות קרוז באוניה גדולה – זו דרך נוחה וגם משתלמת כלכלית, אבל לנו זה לא התאים – עשינו קרוז כזה בקריביים לפני שנים ולא היה לנו חשק מיוחד לחזור על החוויה. שקלנו ברצינות את האופציה של קרוז בספינה קטנה, אבל ויתרנו כי התברר שאופציה כזו תאכל חלק גדול מדי של התקציב שעמד לרשותנו.

לבסוף סיכמנו על מסלול שיכלול את "אתרי החובה" הן בדרןם מזרח, הן בדרום מרכז, והן בחלק הפנימי של אלסקה. ההחלטה הראשונה והחשובה ביותר היתה – היכן לצפות בדובים? מסיבות שונות החלטנו לוותר על מפלי ברוקס המפורסמים ב KATMAI והתמקדנו באתר מפורסם מעט פחות אך מומלץ ביותר גם הוא – Silver Salmon Creek Lodge או בקיצור SSCL, שנמצא בשמורת לייק קלארק. יצרנו קשר עם בעלי הלודג' 18 חודשים לפני מועד הטיול המתוכנן ושריינו שהייה של שני לילות במחצית השניה של אוגוסט. שאר המסלול תוכנן ונבנה סביב תאריכים אלה. בנובמבר הזמנו את הטיסות הבינלאומיות ואת הרכב השכור, ובינואר הזמנו ואת טיסות הפנים באלסקה. עד אותו מועד כבר הזמנו את רוב מקומות הלינה ואת רוב הפעילויות.

היה ברור לנו די בהתחלה שנתכנן את הטיול בעצמנו – זה חלק גדול .מהכיף לפחות עבורי. זה לא היה קשה במיוחד, אלסקה היא חלק מארה”ב – כולם דוברים אנגלית, זמינים באינטרנט (בדרך כלל...), ותשתיות התיירות ברוב המדינה טובות מאוד. את הזמנת רוב הלינות והפעילויות עשינו בעצמנו דרך אתרי האינטרנט, באימייל, או (במקרים חריגים) בטלפון. לא נתקלנו בקשיים מיוחדים, למעט כמה בעלי עסקים קטנים שלא ענו לאימייל. במקרה כזה, אם היה מספיק חשוב לנו, המתנו לערב והתקשרנו בטלפון. ואם לא היה מספיק חשוב, עוברים הלאה ומוצאים חלופות. בכל הטיול לא נתקלנו בשום מקרה של הזמנה שאבדה או שלא כובדה.