בוקר ב Seward. התעוררנו לארוחת בוקר ענקית ומשובחת שמארשה המארחת הכינה במטבח הצימר. היא הפסיקה להתנצל על העדרו ל דייב בעלה שהוא-הוא הטבח המצטיין... למרות שקשה היה לנו לדמיין ארוחה טובה יותר! נפרדנו ממנה והצטערנו שאיננו יכולים להשאר יותר לילות במקום החמוד הזה.
נסענו לנמל ובשעה תשע בבוקר אספנו את הכרטיסים שהזמנו מראש לשיט עם חברת Kenai Fjords Tours. הכרטיסים הוזמנו מראש בנובמבר בהנחה גדולה במסגרת מבצעי "יום שישי השחור". מתוך האפשרויות הרבות והשונות לסיור הזה, במסלולים ובאורכים שונים, בחרנו שיט של 8.5 שעות כולל עצירה לארוחת ערב ב Fox Island. ידענו שלאחר השיט ממתינה לנו נסיעה ארוכה ולכן העדפנו ארוחת ערב מוקדמת יחסית, בנוסף חשבנו שישה נחמד "לשבור" את ההפלגה הארוכה בעצירת חוף. עלינו לספינה בתשע וחצי ויצאנו לדרך בעשר בדיוק.
כשהפלגנו למי Resurrection Bay (המפרץ המוגן שעל גדותיו שוכנת Seward) מזג האוויר היתה מעונן והראות היתה מוגבלת.
במפרץ ראינו שוב Sea Otters צפים על המים.
הקפטן האט והתקרב לחוף כדי לאפשר לנו לצפות בעיט לבן ראש גדול על צמרת עץ גבוה.
כשהגענו לאיי המחסום המגינים על המפרץ, מזג האוויר התדרדר עוד יותר, הערפל סגר עלינו מכל הכיוונים והים היה סוער (לפחות בסטנדרטים של עכברי יבשה כמונו).
חלק מהנוסעים נראו מאוד אומללים, הצוות עבר בין המושבים כדי לייעץ ולחלק תרופות למחלת ים למי שחש צורך. אנחנו לא סבלנו ממחלת ים אבל אני לא התלהבתי (בלשון המעטה) מגלגולי הסירה, וביליתי את רוב הזמן בתוך התא (ממילא לא ניתן היה לראות כמעט דבר מהסיפון). אשתי לעומת זמן בילתה את כל הזמן בחרטום הסירה ונהנתה מכל רגע ברוח ובאוויר הצח.
הקפטן הודיע במערכת הכריזה שתנאי הים הם נורמליים לחלוטין ושבקרוב נחוש בהקלה. ואכן, כשהקיפה הספינה את Aialik Cape ונכנסה למפרץ הנושא את אותו שם, הרוח והגלים נרגעו, אם כי עדיין ניתן היה לראות מעט מאד. לפתע החלה הסירה לבלום והקפטן הכריז "ברוכים הבאים לקרחון Aialik".
זה היה הקרחון הימי השלישי שראינו מקרוב והוא עדיין היה מרשים מאד. גם קרחון זה פעיל מאד וחזינו במספר אירועי Calving, אחד מהם הגדול ביותר שראינו בטיול עד כה.
גם כאן היה הרבה מאד קרח במים. על הקרח היה כלבי ים (שהפעם ראינו) וכן המוני עופות ים.
קרחון Aialil מתוייר יחסית וראינו מספר סירות לידו, כולל קבוצה של קיאקים, שנראו ממש קרובים והתגמדו מולו – מחזה מרשים, משהו לשקול לפעם הבאה!
אחרי כשעה באזור הקרחון (כולל ארוחת צהריים שהגיש הצוות), יצאנו בדרך חזרה. לשמחתנו, מזג האוויר השתפר מאוד, העננים נסוגו והשמש יצאה. התחושה היתה כאילו הגענו למקום שונה לחלוטין.
סוף סוף יכולנו להבחין ביופי המרהיב של הנוף שמסביבנו. כמו כדי לפצות על הבוקר העכור, הספינה האיטה בהזדמנויות רבות ליד תצורות סלע מרהיבות, מפלי מים, ריכוזי בעלי חיים, ונקודות עניין אחרות. הקפטן, שבבוקר היה מן הסתם עסוק בלהלחם בגלים, לקח את המיקרופון ליד והחל לספק מידע רב ופרשנות על מה שראינו סביבנו.
גם Kenai Fjords שופעים בעלי חיים, בעיקר ימיים. עצרנו ליד מושבה של אריות ים, וליד מושבה צפה ענקית של פאפינים ועופות מים אחרים. כמו כן, ראינו עיט לבן ראש גדול על סלע גבוה.
בשלב כלשהו הקפטן קיבל דיווח בקשר שאחת הספינות איתרה לוויתן בסביבה, מה שגרם להתרגשות רבה בספינה. במהרה התפתח מרדף פעילו בו שלש ספינות תיירים (כולל שלנו) מנסות לאתר את הלוויתן ולנחש היכן הוא נמצא. חשנו כאילו שאנחנו נוטלים חלק בציד לווייתנים – רק צלצלים חסרו לנו! חשתי מעט צער כלפי בעל החיים האומלל (אם כי לא בטוח שהוא כלל השגיח בקיומנו). לבסוף הצלחנו לאתר שני לווייתנים וכולם היו מרוצים.
חזרנו לתוך Resurrection Bay ובסביבות ארבע אחה"צ הגענו ל Fox Island שם חיכתה לנו ארוחת הערב (המוקדמת). לא היה לנו ציפיות רבות אבל להפתעתנו האוכל היה מצויין. כוכבות הארוחה היו רגלי הסרטן המלכותי (King Crab) – אחד מהמעדנים הנחשבים של אלסקה שעולה הון במסעדות המקומיות, כאן ניתן היה להוסיף אותו לארוחה בתשלום נפרד, צנוע יחסית.
לאחר הארוחה ראינו מצגת של ריינג'ר שסיפר על החלוצים הראשונים שיישבו את אזור Resurrection Bay. לאחר מכן טיילנו מעט על חוף האי, השמש זרחה ולזמן מה היה נדמה כאילוהאי כולו זוהר ברגע מושלם של קסם. בסך הכל היינו על האי שעה, התאים לנו בדיוק.
עלינו בחזרה לספינה והפלגנו בקטע האחרון של השיט במפרץ, עם מזג אוויר מושלם וראות נהדרת. עצרנו בעוד כמה נקודות תצפית, ושמענו עוד כמה סיפורים מהקפטן. עצרנו ליד בית בודד על גדות המפרץ, ובצמוד לו שני עיטים לבני ראש בצמרת עץ ענק. דמיינו מה הם רואים כל בוקר כשהם מתעוררים!
לסיום הקפטן הגדיל לעשות והקריא לנו פואמה שכתב בעצמו על האזור היפהפה הזה. לא פגשנו את הקפטן – רק שמענו את קולו - אבל בזכותו נזכור את אחר הצהריים הזה עוד זמן רב.
הגענו בחזרה לנמל ב Seward בשש וחצי, חזרנו לרכב ויצאנו לדרך לכיוון Soldotna, עיר במערב חצי האי Kenai שממנה נטוס למחרת לצפייה בדובים. הנסיעה ארכה שעתיים ללא עצירות או עיכובים. נסענו שוב לאורך ה Seward Highway, אבל הפעם עם ראות טובה בהרבה, מה שפיצה קצת על החוויה העגמומית של אתמול. המשכנו דרך Cooper Landing ולאורך נהר ה Kenai, כשאנחנו רושמים לעצמנו לחזור לאזור היפה הזה בפעם הבאה (אם וכאשר).
לבסוף הגענו ל Soldotna , משום מה היא הצטיירה בדמיוננו כעיירת דייגים מנומנמת אבל הופתענו לגלות עיר מודרנית למדי, עם מסעדות, שירותים שונים, סופרמרקטים גדולים, ואפילו סניף של סטארבאקס (!). מסתבר שהעיר היא המרכז המנהלי והמסחרי של כל האזור. יעדנו ללילה היה דירת המגורים הפרטית של דייב, הבעלים והמארח של Silver Salmon Creek Lodge, שמשכיר אותה לאורחי הלודג' המעוניינים בכך לפני הטיסה. בסך הכל סידור די נוח, אם כי קצת מוזר לגור בבית של מישהו שלא פגשת... עדיין היינו שבעים מהארוחה על האי ולאחר התארגנות פרשנו לשנת הלילה, מתוחים ונרגשים לקראת המפגש עם הדובים ביום המחרת.