בתחילת יוני נסענו לשבוע חופשה בשווייץ (זוג 50+). זו הפעם הראשונה שטיילנו שם מעבר לנסיעות עבודה או קונקשנים קצרים, רציתי לשתף את עיקר המסלול והחוויות.
שווייץ מדהימה – קצת קלישאתי לדבר על נוף מתוך גלויה, אבל הכל נכון: בכל מקום תוכלו לראות פרות רועות באחו ירוק על רקע הרים מושלגים, אגמים כחולים ובקתות עץ חומות עם גג אדום. פלאי ההנדסה השווייצרית מאפשרים גישה תיירותית נוחה לפסגות הרים, כפרים מבודדים ושאר מקומות נפלאים. הארגון מופתי והכל דופק כמו שעון (סליחה על הקלישאה). האוכל בד"כ עשיר וטעים (גם אם לא מתקרב לפסגות הקולינריה) והמקומיים שנתקלנו בהם היו ידידותיים מאד. המחירים לעומת זאת גבוהים כמו ששמעתם ואפילו יותר. לפעמים נדמה שהשוויצרים החליטו שהכל אצלם חייב להיות מושלם, יעלה כמה שיעלה, והתיירים ישלמו.
לאחר התלבטויות רבות ולאחר המלצות (בעיקר של מקומיים) החלטנו שלא כהרגלנו לוותר על הרכב השכור ולהתנייד בתחבורה ציבורית (רכבות + ספינות, לא ניסינו אוטובוסים). רכשנו כרטיס Half Fare ובמהלך הטיול רכשנו בכל פעם את הכרטיסים הנדרשים באמצעות אפליקצית SBB המצוינת. בסה"כ החוויה הייתה חיובית (למרות כמה הסתייגויות), וזו בהחלט אופציה מוצלחת. כתבתי על כך פוסט נפרד ולא אחזור על הכל כאן.
למרות חששות מרובים היה לנו מזג אוויר כמעט מושלם לאורך כל השבוע: ימים בהירים ונעימים (אפילו חמים). אחה"צ המאוחרים מעונן ולפעמים גשם קצר ואפילו רעמים, אבל בד"כ בשעות שכבר לא מפריעות לטיול. אפליקציות מזג האוויר מבלבלות ולא ניתן לסמוך עליהן יותר מיום או יומיים לפני התאריך, ואפילו אז יש להתייחס אליהן בערבון מוגבל כי הן נוטות להחמיר. כדאי להתייעץ במקומיים שיודעים לפרש את התחזית טוב יותר. בכל מקרה, לפני שעולים להרים חובה לבדוק קודם שהראות טובה אחרת חבל על הזמן והכסף (יש live webcams לכל אתר ראוי לשמו).
להלן המסלול שעשינו:
יום שישי – לוצרן:
טיסת בוקר של אל-על לציריך. רכבת משדה התעופה ללוצרן (כשעה ורבע נסיעה כולל כ 10 דקות המתנה בציריך). ומשם ברגל למלון Drei Konigs. מלון פשוט וחביב קרוב לנהר והעיר העתיקה, באזור שהוא טיפה פחות תיירותי אבל במרחק קצר מכל מקום.
אחה"צ טיילנו בעיר ברגל לאורך הנהר, הגשרים המפורסמים, העיר העתיקה וגדת האגם. לוצרן מאד יפה ונעימה, בנויה סביב הנהר וחוף האגם, למרות שהיא עיר עתיקה היא משדרת אנרגיה מודרנית וחיובית עם המון אירועי תרבות ואמנות שהצלחנו לטעום רק חלק קטן מהם.
העיר העתיקה יפה אבל מאוד תיירותית ולא בילינו בה זמן רב. הלכנו עד לפסל האריה (הענק - התמונות לא מראות את זה) שהיה בשיפוצים אבל עדיין מאד מרשים ומיוחד. גן הקרחונים והפנורמה נמצאים בקרבת מקום אבל כבר היה מאוחר והם היו לקראת סגירה אז ויתרנו. סיימנו את הערב בקונצרט ג'ז חביב וחינמי על גדת האגם.
יום שבת – טיול להר ריגי:
לאחר הצ'ק אאוט בבוקר השארנו את המזוודות במלון וצעדנו לרציף הסירות שליד תחנת הרכבת. על הדרך היה שוק שבת חביב של נקניקים, גבינות ושאר מוצרים מקומיים אבל לא התעכבנו. הפלגת בוקר נעימה של פחות משעה עד ל Vitznau עם נופים משגעים של חופי האגם וההרים שמסביב לו.
ב Vitznau עולים על רכבת ההרים הראשונה בטיול שלנו שמעפילה במסלול התלול דרך כמה תחנות בדרך עד לפסגה (Rigi Kulm). מתחנת הפסגה עליה קצרה לפסגה עצמה וממנה נוף 360 מעלות מרהיב על האגמים, ההרים והמישורים הירוקים שמסביב. משם ירדנו ברגל כשעה בשביל הצמוד למסילה – ירידה קצת תלולה אבל שביל מאד נוח עם נופים משגעים עד הכפר Rigi Kaltbad, ממנו ירדנו ברכבל עד ל Weggis. מתחנת הרכבל הליכה של כרבע שעה למעגן ולספינה בחזרה ללוצרן.
ליד תחנת הרכבת נפלנו בדיוק על סיום של קונצרט חמוד של זמרי אופרה ומקהלה, לכבוד אירוע מקומי כלשהו, היה מקסים וחבל שלא הגענו קודם. בדרך למלון אכלנו במקום חמוד בשם Bistro Krienbrüggli שסימנו לנו ערב קודם, לא רחוק מהמלון. בר/מסעדה בעיקר של מקומיים עם אוכל טעים ומעט שונה מהסטנדרט השווייצרי. אספנו את המזוודות וחזרנו לרכבת לנסיעה לאינטרלאקן. נסיעה של כמעט שעתיים בנופים נהדרים, בעיקר באזור Lungern. אם היינו ברכב ללא ספק היינו עוצרים שם לחקור קצת יותר.
באינטרלאקן לקחנו מונית ללינה ב Wilderswil שבה נהיה בשלשת הלילות הקרובים כי לא רצינו להסחב יותר מדי עם המזוודות. Wilderswil היא כפר/שכונה/פרבר ממש צמודה לאינטרלאקן אבל הרבה יותר ירוקה, נעימה ואותנטית, ממש קרוב לכל מקום. ישנו ב Chalet Gafri, צימר נהדר עם חדרים ענקיים וחדשים, קרוב לנחל ועם נוף נהדר מהמרפסת. פריץ הוא מארח מקסים שעמד איתנו בקשר ב whatsapp, ייעץ ועזר בכל דבר ועזר לנו לתכנן את הימים הקרובים באזור (ובעיקר הרגיע אותנו לגבי תחזיות מזג האוויר הקודרות)
יום ראשון – עמק לאוטרברונן:
רכבת בבוקר מ Wilderswil ללאוטרברונן ומשם ברכבל הרכבל הצמוד לתחנת הרכבת שעולה ל Grutschalp . משם נוסעים ברכבת פצפונת על רכס ההר ל Murren. אפשר לעשות את המסלול הזה גם ברגל אבל החלטנו לוותר. הנופים ב Murren משגעים, תצפית נהדרת על העמק שלמטה וההרים שמקיפים אותו, ובעיקר שלישיית Eiger-Munch-Jungfrau הענקים והמושלגים שרואים כמעט מכל מקום באזור אינטרלאקן, אבל כאן הם ממש מולך. חוצים בנחת את Murren עם עצירה לקפה בדרך מול הנוף המדהים. בצד השני של הכפר נמצא הרכבל שעולה לשילטהורן (ויתרנו) או יורד לעמק ל Stechelberg לשם ירדנו.
בעמק ממש ליד הרכבל נמצא מפל גדול ומרשים ובהמשך נראה עוד רבים. שביל מסודר מוליך מ Stechelberg בחזרה ללאוטרברונן, החלק הראשון של השביל נהדר ומוצל ליד נחל זורם ונופים פסטורליים. בערך באמצע הדרך השילוט מפנה לצד השני של העמק אל מפלי Trumbelbach – מערכת מרשימה של 10 מפלים רבי עוצמה שרובם ממש בתוך ההר. הכניסה בתשלום, עולים במעלית למפל השישי בערך ומשם אפשר לעלות במדרגות בתוך מערכת של מנהרות עד למפל העליון ביותר, ומשם יורדים בחזרה לעמק. עוצמת הזרימה מהממת. ביקור חובה.
מהמפלים חוזרים לשביל לכוון לאוטרברונן, החלק השני של השביל היה פחות כיפי, יותר חשוף (כבר היה חם) ופחות מעניין. בדיעבד ייתכן שעדיף היה בבוקר ללכת בשביל ל Murren ואת החצי השני של השביל בעמק (אחרי (Trumelbach) לחזור באוטובוס.
בלאוטרברונן ישבנו לארוחת צהריים מאוחרת באחד המקומות הראשונים שראינו – The Bell, כל המקומות נראים דומים ומאד תיירותיים, אבל דווקא היה מוצלח. משם חזרנו ל Wilderswil ולמרפסת של הצימר 😊. בערב בהמלצת המקומיים הלכנו למסעדה איטלקית מקומית בשם Luna Piccante, מאוד פופולרית, שום דבר שלא ראינו עדיין אבל אוכל איטלקי מוצלח בהחלט במחירים... שוויצריים, אין מה לעשות.
יום שני – אגם ברינץ:
רכבת של כמה דקות בבוקר לאינטרלאקן, מהתחנה למזח הצמוד ולספינה שמפליגה ב 9 לכוון ברינץ. הפלגה נעימה באגם הנהדר עד לכפר Iseltwald ומשם לפי המלצת המארחים שלנו, במסלול הליכה מקסים ולא קשה לחוף האגם לכוון מפלי גייסבאך. המסלול מוצל ברובו ועובר במרחק מטרים ספורים ולעתים ממש לחוף האגם עצמו. עוד יתרון – המסלול ריק מאדם כמעט (לפחות באמצע השבוע) הליכה של כשעה וחצי-שעתיים תלוי בקצב ובעצירות.
מגיעים למעגן של גייסבאך ומשם עולה פוניקולר עתיק לכוון המלון שצמוד למפלים. המפלים מרהיבים ומאוד עוצמתיים, מהמלון עולים בשביל לא ארוך לצד המפלים וחוצים שני גשרים, בשני ניתן ללכת ממש מאחורי המפל. יורדים בחזרה לכוון המלון – כל הסיפור כחצי שעה.
נשארנו לארוחת צהריים במרפסת הגן של המלון עם נוף נהדר לאגם (יש גם שולחנות עם נוף למפלים). חוזרים למעגן בפוניקולר (אפשר גם ברגל) ואז אפשר להמשיך בהפלגה לברינץ ולטייל שם, אנחנו בחרנו לחזור בספינה לאינטרלאקן. צריך רק לשים לב ללוח הזמנים של הספינות ולתכנן בהתאם כדי לא להתקע.
באינטרלאקן היה לנו זמן פנוי אז טיילנו קצת, העיר מאד לא מלהיבה בלשון המעטה. אזור הנהר והטיילת שלצידו חביב אבל השאר מאד תיירותי ולא נעים (לפחות ברחוב הראשי שלאורכו הלכנו). חזרנו ברכבת ללינה ב Wilderswil, בערב אכלנו בבאר מקומי שמגיש גם אוכל פשוט (בעיקר המבורגרים) ובירה מצוינת במחירים סבירים.
יום שלישי – יונגפראויוך:
בחרנו את היום לנסיעה בהמלצת המארחים שטענו שהיום יהיה מזג האויר הכי יפה... וכך היה. הבעיה כמובן היא שכל שאר התיירים בשווייץ יודעים את זה ולכן התכוננו מראש לצפיפות רבה. ארזנו בבוקר והשארנו את המזוודות בלינה (היינו בשמחה נשארים עוד אבל לא היו חדרים פנויים). עולים על הרכבת לגרינדלוולד ויורדים בתחנת "טרמינל" המודרנית, משם תוך שתי דקות עולים על הרכבל החדיש שעולה ל Eigergletscher (הקרונות מגיעים ברצף ולכן אין כמעט תור). הרכבל הזה נפתח רק לפני שנתיים ומקצר מאד את זמן העליה ליונגפראויוך. נסיעה חלקה של רבע שעה ברכבל, כשמגיעים זורמים עם ההמון לכוון תחנת הרכבת שעולה ליונגפראויוך. נראה כמו בלגן אחד גדול אבל בסוף הארגון השוויצרי מנצח וכולם עולים לרכבת שעולה לפסגה בגובה 3450 מטר.
בפסגה מתחילה הצפיפות האמיתית אבל איכשהו זה לא נורא רוב הזמן. יש מסלול מסומן וממוספר שנקרא Tour שאמור להביא אתכם לאטרקציות השונות אבל כדאי לשים לב גם לשילוט כי יש אטרקציות שלא על המסלול הממוספר (למשל היציאה לקרחון לאזור משחקי השלג) וקל לפספס. אבל גם כך יש הרבה מה לראות. השיא הוא הנקודות שבהם יוצאים החוצה לתצפית מדהימה על מרחבי השלג והקרח שמסביב. הראות היתה מעולה ופסגת ה Munch נמצאת במרחק הושטת יד, ומתחתינו קצהו העליון של קרחון ה Aletch (הארוך באירופה) הממשיך דרמה לצידו השני של הרכס.
גם בתוך המבנה כמה אטרקציות חביבות כמו תצוגת פסלי קרח. יש גם חנות שוקולד גדולה של Lindt שהרשימה באופן מפתיע יחסית למיקום. מהמסעדות וחנות המזכרות התעלמנו (הן גם היו מפוצצות) ובתום הסיור פילסנו את דרכנו לרכבת היורדת בחזרה מהפסגה.
האם הביקור ביונגפראויוך היה שווה את העלות, הזמן והצפיפות? לנו החוויה היתה מדהימה ואנחנו שמחים שעשינו אותה. מצד שני לא היינו בחוויות שלג וקרח דומות (למשל טיטליס או Glacier Paradise) שהן זולות יותר ואולי צפופות מעט פחות. כמו תמיד, שכל אחד יעשה את החשבון שלו.
בירידה בחרנו לנסוע במסלול אחר, ירדנו ברכבת עד קליינה שידג ושם מחליפים לרכבת שנייה היורדת לכיוון וונגן ולאוטרברונן. בחרנו לרדת בוונגן לסיור וארוחת צהריים, הנופים בוונגן מרהיבים אבל הסיור היה קצת מאכזב כי העיירה נראתה די ריקה. חיפשנו מקום לאכול שלא היה סגור או יקר מדי ובסוף התפשרנו על מרק גולש בפאב חביב ברחוב הראשי.
עלינו שוב לרכבת שהתפתלה במורד התלול ללאוטרברונן ומשם ברכבת נוספת ל Wilderswil. המארח היקר שלנו חיכה בתחנה עם המזוודות שהקפיץ אלינו, אספנו אותן והמשכנו לאינטרלאקן. משם כ 5 דקות ברכבת ללינה הבאה שלנו – מלון Alpina Boutique בעיירה Ringgenberg שצמודה לאינטרלאקן, ממש על הגדה הצפונית של אגם ברינץ. בעיירה עצמה אין שום דבר מיוחד (אפילו לא קפה) אבל המיקום של המלון בו שהינו היה מושלם עם נוף נהדר מהמרפסת על האגם.
בערב נסענו בחזרה לאינטרלאקן ועלינו לפסגת Harder Klum שמעל העיר. עליה ארוכה בפוניקולר, הפסגה עצמה קצת מאכזבת – יש מסעדה גדולה ומרפסת תצפית וזהו בערך (יש גם שבילי הליכה שלא בדקנו). המקום מאד עמוס, במיוחד מרפסת התצפית עם המוני תיירים שעסוקים בסלפי ומסתירים את הנוף. המסעדה עצמה לא רעה ונשארנו לארוחת הערב. בחדשי הקיץ מלווים את הארוחה נגנים מקומיים עם כלים מסורתיים, כולל קרן אלפינית מרשימה. מאד תיירותי אבל חביב.
יום רביעי – צרמאט:
מאד רציתי לשלב בטיול את המטרהורן והתלבטנו איך לעשות זאת. לבסוף ולאחר שלמדנו את המסלול ובדקנו היטב את מזג האוויר הצפוי, החלטנו על "יום טיול" מאינטרלאקן לצרמאט ובחזרה. מדובר בשעתיים ורבע נסיעה ברכבת לכל כוון. יצאנו מוקדם (שבע וחצי מאינטרלאקן), הנסיעה הלוך היתה נעימה ונוחה ברכבות ריקות למחצה. בחלק האחרון שבין VISP לצרמאט הרכבת מתפתלת מעל עמק צר עם נופים נהדרים וכפרים נידחים (לכאורה).
הגענו לצרמאט לפני עשר בבוקר. חצינו את הכביש מתחנת הרכבת אל הרכבת שעולה לפסגת ה Gornergrat. הנסיעה אורכת כחצי שעה בנופים משגעים כשהוד מעלתו המטרהורן מציץ מאחורי כל פיתול. בתחילת יוני יש עדיין המון שלג על ההר ומגובה מסויים הרכבת עוברת בין קירות שלג. מגיעים לתחנה שבפסגה בגובה 3100 מטר ויוצאים אל נוף מטורף של פסגות, שלג וקרחונים מכל עבר וכמובן המטרהורן הענק במרחק הושטת יד (לכאורה). הראות היתה נהדרת וההר גלוי כמעט לגמרי חוץ מענן עקשן שנצמד לקצה השפיץ, אבל גם הוא הואיל לזוז מדי פעם ולחשוף את ההר לתמונת פורטרט מושלמת. עולים מהתחנה למבנה המלון שבאתר (המלון הגבוה באירופה) ומשם עוד עליה קצרה לרחבת התצפית שבפסגה. משם רואים 360 מעלות של פסגות וקרחונים מסביב – חווית חיים. לפי הפרסום ניתן לראות 29 פסגות שונות של יותר מ 4000 מטר (לא ספרנו). יש גם מרכז מולטימדיה חדש שמאפשר חוויות שונות של צפיה – פריסקופים לתצפית להר, קולנוע תלת מימד, וגם משקפי virtual reality ורתמה מיוחדת שמאפשרות חוויה של מעוף סביב הפסגות. לא היתה לנו סבלנות לחכות בתור וויתרנו למרות שזו נראית חוויה שווה.
ירדנו ברכבת בחזרה לצרמאט – חשבנו לבדוק בדרך את המסלול של Riffelsee אבל כל האזור היה עדיין מכוסה שלג אז החלטנו לוותר. שוטטנו קצת בצרמאט ולא נהנינו במיוחד, היה מאד חם וגם כאן הרבה מקומות היו ריקים או סגורים. אכלנו בבית קפה/מסעדה ענקית, אוכל מאכזב במחירים מופקעים אפילו במונחי שווייץ. עלינו על הרכבת בחזרה בדרך לאינטרלאקן, בניגוד לבוקר הפעם החוויה היתה פחות נעימה, היה צפוף וחם (אין מזגן) הרכבת הרבתה לעצור בהמתנה לרכבות שיחלפו על פניה ואפילו איחרה בכמה דקות (!). באינטרלאקן קנינו סנדביצ'ים ומצרכים לארוחת ערב שאותה אכלנו בשולחנות שמיועדים לכך מתחת למלון ב Ringgenberg, עם הנוף שלא נמאס ממנו של אגם ברינץ.
לסיכום היום, מאד נהנינו מ"הקפיצה הקטנה" לצרמאט, ידענו מראש שנבלה זמן רב ברכבת ונשלם לא מעט אבל החלטנו שזה שווה את זה, ובאמת הכל היה כדאי עבור השעתיים האלה בפסגת ה Gornergrat מול ההר שעבורו נסענו את כל הדרך. זו למשל נסיעה שלא היינו עושים ברכב פרטי אבל תודות לרכבות השוויצריות היא הפכה לנסבלת לגמרי ואפילו נעימה ברובה.
יום חמישי – ציריך:
הטיול מתקרב לסופו, קמנו בנחת ואפילו הספקנו לטייל קצת בשבילים היפים שלאורך האגם ליד המלון.
נסענו לאינטרלאקן ומשם כשעתיים ברכבת ישירה עד ציריך. הגענו בצהריים למלון Zurich Motel One, השם מטעה כי לא מדובר במוטל אלא במלון גדול ומודרני במרחק כמה דקות הליכה מלב ציריך והעיר העתיקה, חדרים קטנים אמנם אבל ללילה אחד מספיק בהחלט. אחה"צ שוטטנו בציריך בלי אג'נדה ספציפית, טיילנו בעיר העתיקה ולאורך גדות הנהר והתרשמנו מהעיר היפה והנעימה. בהמלצת המלון יצאנו לארוחת ערב במסעדת Zeughauskeller שבמרכז העיר. זה מוסד וותיק שמגיש אוכל שוויצרי מסורתי טעים עם בירה מצוינת. סיום מוצלח לטיול נהדר.
יום שישי – הביתה:
התפנקנו במונית לשה"ת (אפשר גם בתחבורה ציבורית) לטיסת אל על והביתה. היה נפלא!
