התעוררנו לארוחת בוקר טעימה (לא כלולה במחיר החדר, אבל שווה). אספנו ארוחת צהריים ארוזה שהזמנו בערב הקודם, ועזבנו את Sheep Mountain Lodge בנסיעה הקצרה ל"משרד" של Mica Guides, שם הזמנו את טרק "מפל הקרח" על קרחון Matanuska.
הצוות של Mica Guides (כולן בנות באותו בוקר) קיבל את פנינו והדריך אותנו ביעילות דרך הניירת ומדידת הציוד. קיבלנו קסדה וקרמפונים לקרח שאותם מצמידים למגפי ההליכה. (הם יכולים גם להשאיל מגפיים למי שאין לו).
משם נסענו בוואן הישן והקופצני שלהם בדרך קצרה לאזור הגישה לקרחון. אזור הגישה הוא שטח פרטי וכל מי שנכנס חייב לשלם 20$ לאדם, בנוסף לעלות הסיור של Mica. קצת מעצבן אבל זה מצויין מראש באתר ובכל התכתובות.
לאחר שחנינו התחלנו לצעוד בשביל היורד אל הקרחון עד לנקודה בה חיברנו את הקרמפונים. המדריכה הדגימה איך להשתמש בהם ויחד ירדנו בשביל הבוגדני דרך המורנה של הקרחון. בחלקים מהשביל נדמה לך שאתה הולך על עפר אבל מיד מתחתיו יש קרח, וחשוב לדעת איפה ניתן להניח את הרגל בבטחון.
כדי ללכת על הקרחון, אין חובה לטייל בקבוצה – כל מי שמשלם את דמי הגישה יכול לעשות את זה על אחריותו האישית (ראינו לא מעט אנשים מטיילים באופן כזה, בנעלי התעמלות ובלי ציוד מיוחד). לנו הטיול בקבוצה התאים. המדריכה היתה מיומנת, ידידותית ושופעת מידע מעניין, וחשנו בטוחים לכל אורך הטיול. המדריכים מגיעים לקרחון מדי בוקר כדי לבדוק אם פני הקרחון השתנו (מה שקורה כל הזמן) וכדי לסמן נתיב בטוח לקבוצות המטיילים.
כאשר הגענו לגוף הקרחון עצמו, נבלענו במהירות בתוך נוף מופלע שלא מהעולם הזה. עלינו וירדנו גבעות קרח (המדריכה לימדה את הטכניקה לכך), הצצנו בזהירות במורד נקיקי קרח עמוקים, וחקרנו תצורות קרח, מנהרות ותהומות.
היה מעונן אבל לא ירד גשם, והשמיים הכהים יחד עם צבעי הסתיו הירוקים-צהובים של העצים ברקע, היוו ניגוד מרהיב לנוף הלבן-כחול-אפור של הקרחון עצמו. בסך הכלך היתה זו (שוב) חוויה מפעימה.
לבסוף הגענו ל"מפל הקרח" – מעין לגונה של מים על פני הקרחון, מוקפת על ידי קירות קרח תלולים, פשוט מראה נהדר. עצרנו שם כרבע שעה כדי לנוח ולצלם.
ממפל הקרח המשכנו במסלול מעגלי שהחזיר אותנו בסופו של דבר לחניון, כשבדרך עוד ועוד מראות נהדרים של יערות ירוקים-צהובים, קרח לבן ושמיים כהים.
ממגרש החניה חזרנו בוואן למשרד, שם החזרנו את הציוד. הםדריכים מפעילם דוכן קטן שמוכר קפה טעים וגלידות. שתינו קפה ואכלנו את ארוחת הצהריים שהבאנו. בסביבות שתיים נכנסנו לרכב ויצאנו לדרך הארוכה של היום לכוון דנאלי.
חזרנו על עקבותינו דרך ה Glenn Highway וזכינו לראות נוף נפלא ושונה מאתמול בכיוון ההפוך. עצרנו ליד "האגם הארוך" לחילוץ עצמות ועוד תמונות.
משם המשכנו דרך פאלמר וואסילה ל Parks Highway וצפונה לכוון דנאלי. כשיצאנו מוואסילה החל לרדת גשם אבל אנחנו היינו במכונית ולא ממד התרגשנו. העננים הכבדים מנעו כל אפשרות לתצפית על "ההר" ולכן פשוט המשכנו כל הדרך לדנאלי, עם מספר עצירות קצרות ולהתרעננות ומתיחת אברים. בשליש האחרון של הדרך נסענו דרך נופים יפים של יערות בצבעי סתיו. מעט חששנו מהנסיעה הארוכה והמשעממת אבל בסופו של דבר נהנינו ממנה.
בערך בשמונה בערב הגענו ליעדנו – מלון Nord Haven Motel שבעיירה Healy מצפון לכניסה דנאלי, שם הזמנו חדר לשני הלילות הבאים. עשינו את ההזמנה כמעט שנה מראש ונהנינו מתעריף משתלם במיוחד. השם "מוטל" קצת מטעה – קיבלנו חדר ענקי, מודרני ונוח, ובסך הכל מאוד נהנינו מהמלון ובהחלט ממליצים עליו.
היינו עייפים ורעבים בעקבות הנסיעה הארוכה ולכן נסענו מיד ל 49th State Brewery – שילוב של מסעדה ובאר גדול המתמחה במגוון גדול של בירות מתוצרת המבשלה המקומית. מאוד נהנינו מהמקום, חלל ענק מלא בקהל צוהל ורעשני (במובן החיובי) עם אש גדולה בוערת במרכז המסעדה, ואווירה חמימה ומזמינה. התפריט ענקי ומלא מנות מפתות שלא לדבר על הבירות... האוכל היה טעים והבירה מצויינת. לאחר הארוח חזרנו למלון וצנחנו לשינה עמוקה לקראת ההשכמה המוקדמת והיום הארוך שצפוי למחרת בפארק דנאלי.