האם הטיול שלנו ריאלי? הקצב, התקציב, הרכב, העונה, ההרכב האנושי, וגם הציפיות שלנו.

פעמים רבות בתכנון טיול, ובייחוד טיול משפחתי וטיול ראשון אנחנו לא יודעים מספיק ולא חושבים מספיק על מה ריאלי ומה לא. אין פה עניין של נכון או לא נכון, כי כל אחד וכל משפחה הוא אחר. בהחלט יתכן שמה שלא ריאלי לאחד כן ריאלי לשני. אבל בה בעת יתכן שמה שריאלי לאחד לא ריאלי לשני.

ולכן כשמתכננים טיול חשוב שתחשבו לעצמכם מה ריאלי עבורכם. מה אתם יכולים להספיק, כמה יעלה לכם הטיול, באיזה שעה אתם מסוגלים לקום בבוקר ועוד.

הנה כמה נקודות למחשבה:

רכב שכור

גודל הרכב והסוג

כלל אצבע ידוע הוא שכשוכרים רכב בחו"ל צריך לשכור רכב שהוא מדרגה אחת מעל מה שנוהגים בו בארץ. כי יש הרבה נסיעות, יש מזוודות ועוד. אבל זה רק כלל אצבע.

בואו תחשבו כמה ציוד יש לכם. אל תספרו רק את כמות המזוודות הגדולות, אלא גם את כמות המזוודות הקטנות (טרולי), תיקי גב, עגלה אם יש, ציידנית אם נראה לכם שתהיה לכם, שקיות או דברים נוספים שאתם חושבים שיהיו לכם ברכב במהלך הטיול. תחשבו גם מה הגודל והצורה של המזודוות – האם מדובר על מזוודות קטנות (21) בינוניות (25) או גדולות (29)? או שבכלל מדובר על משהו אחר (למשל צימידן). האם מדובר על תיקים רכים שיש להם גמישות מסויימת או מזוודות נוקשות ואפילו קשיחות שצורתן נתונה.

אם מדובר על טיול כוכב שבו הנסיעות היחידות עם המזוודות הן אל ומהשדה, וללא עצירות בדרך סביר שהמזוודות ארוזות טוב טוב ותופסות מעט מקום. אבל אם מדובר על טיול שבו יש כמה נסיעות עם מזוודות – יתכן שבשלב הזה יהיה לכם ציוד נוסף ברכב שלא היה בטיסה המקורית – ציידנית/אוכל, קניות, אולי צעצוע לילד ועוד. אם מדובר על מעבר לינה באמצע הטיול – לא בהכרח היה לכם רצון וכח לארוז טוב טוב כמו לטיסה (כולל "לשבת על המזוודות" או להעזר בשקיות ואקום), אז אולי יש גם שקיות או תיקים נוספים בבגאז'?

אם אתם רק זוג – האם אתם מוכנים להאיר ציוד על המושב האחורי? או שדורשים שהכל יהיה חבוי בבגאז'? (להרכב גדול יותר גם ככה המושב האחורי בשימוש).

אבל זה לא רק ציוד. זה גם נוחות ישיבה. אם הטיול כולל נסיעות ארוכות – חשוב שיהיה נוח לכולם. אם יש לכם 3 כסאות בטיחות או בוסטרים – ברכב הבייתי שלכם למדתם איך "להנדס" את כולם פנימה למושב האחורי. זה לא בהכרח יעבוד ברכב אחר.

חשובה גם הנוחות לנהג. אם מדובר על גיר רגיל מול אוטומט בבית – כמה יהיה קל להתרגל? ואם מדובר על נסיעה בצד הלא נכון של הכביש כמו באנגליה (אגב, לא רק באנגליה) – כמה זה מורכב והאם יהיה ריאלי עם גיר רגיל (להעביר הילוכים ביד שמאל)?

ואם אתם שוקלים רכב גדול במיוחד (טרנזיט וכדומה) – האם הטיול שלכם כולל סמטאות צרות? חניונים תת קרקעיים? סתם חניונים צפופים בערים?

בהקשר הזה (כמו גם בהקשרים אחרים) חשוב לשאול מה ההרכב. אם מדובר על הורים וילדים (משפחה גרעינית) אתם רגילים לנסוע ביחד ולהצטופף. אבל אם מדובר על הרכב אחר (כמה משפחות, סבא/סבתא, או סתם כמה זוגות חברים) – איך הייתם רוצים לשבת. האם ריאלי להושיב את סבתא בשורה השלישית? האם זוגות החברים לא רוצים לשבת זוגות זוגות? אולי סבא צריך מקום מרווח כי הברך כבר לא מה שהייתה פעם? אם ההרכב מורכב – איך זה משפיע על הציוד? האם לכל משתתף יש מזוודה + טרולי + תיק גב משלו? כי לרוב מי שהוא לא משפחה גרעינית לא נוטה לחלוק מזוודות.

שעת השכרת הרכב ושעת ההחזרה

הכי נוח לשכור את הרכב מיד אחרי הנחיתה, ולהחזיר אותו סמוך להמראה. אבל שימו לב ששעות הפתיחה של תחנות ההשכרה מוגבלות, ובייחוד בימי ראשון. תביאו בחשבון שמגיעים לתחנת ההשכרה חצי שעה עד שעה אחרי הנחיתה (יותר בארה"ב), ומגיעים להחזיר את הרכב כשעתיים לפני שעת ההמראה הנקובה. האם התחנה תהיה פתוחה? בתיאום מראש (ובתשלום נוסף) אפשר לבקש מהתחנה ש"יחכו לנו". כלומר אם למשל שעת הנחיתה 22:30 ושעת סגירת התחנה 23:00, אפשר לבקש שאם נאחר יחכו לנו חצי שעה. בהרבה מקומות זה אפשרי. אבל אם שעת הנחיתה 23:30, בעייתי לבקש שיחכו לנו שעה במקרה הטוב, ויותר מזה אם יהיו עיכובים.

אז שימו לב לשעות הריאליות. אם צריך אפשר ללכת לישון ליד השדה בלילה שאחרי ההגעה, או בבוקר שלפני החזרה. שימו לב במיוחד לימי ראשון שבהם שעות הפתיחה עוד יותר מוגבלות.

אגב, רצוי היה לבדוק את זה לפני שמזמינים כרטיסי טיסה laugh

עלויות

לעיתים יש מחשבה שעלות הטיול היא עלות הטיסה + מלון + רכב, ועוד קצת "בזבוזים". אבל זה ממש לא נכון. בתחום האוכל צריך לספור לא רק את שלוש הארוחות, אבל גם את ארוחות הביניים, החטיפים, הגלידות וכו'. בתחום התחבורה יש לא רק השכרת רכב, אלא גם דלק, חניה (חניה במרכזי ערים יכולה לעבור את ה-100 ש"ח ליום), אולי כבישי אגרה במדינות מסויימיות. ואם לא כל הזמן אנחנו בתוך האוטו אז יש תחבורה ציבורית (אוטובוסים, רכבת תחתית ועוד), מוניות מהשדה לעיר וחזרה (או מוניות נוספות) וכו'. ומה עם האטרקציות? הרי יוצאים לטיול כדי לראות דברים ולעשות דברים. כרטיסי כניסה למקום כמו דיסני למשל יקרים מאד (יכול להגיע ל-400 ש"ח לאדם). אבל גם המקומות "הקטנים" עולים כסף, ולא מעט. וביחוד מדובר פה על סכומים מצטברים. סתם דוגמא – 10 שקלים לאדם לקפה/עוגה/גלידה זה לא הרבה. אבל פעמיים ביום ל-4 אנשים למשל זה כבר 80 ש"ח ליום, או 420 ש"ח לשבוע. ואם זה 15 ש"ח לפעם?

ויש את קטגוריית השונות שגם היא מצטברת – דיל לסלולרי (או שאר הוצאות תקשורת), ביטוח, כביסה (לא תמיד כזה זול), קניית מזכרות, קניית ציוד בטיול, ועוד. וכמובן כל ההוצאות בארץ לפני הטיול, החל מדמי הנסיעה לנתב"ג או החניה, ההערכות לטיול (ספר, מפה, קניית ציוד, דרכונים, רשיון, וכו'), השוקולדים בדיוטי פרי (מס מעבר לעבודה) ועוד.

גם פה יש פערים עצומים בין אנשים שונים ומשפחות שונות, וחשוב להיות ריאלי עבורכם. סתם לדוגמא – אני מכיר משפחות שבהם כל אחד מבני הבית מביא שוקולדים מושקעים לעבודה/בית ספר/גן וזה לבד יכול להגיע להוצאה של 500 ש"ח. נתתי קודם את הדוגמא של הקפה/עוגה/גלידה. יש הרבה משפחות שקונות שקית חטיפים גדולה וזולה יחסית בסופר. וכמובן רמת הלינה השונה (מלון או דירה, חדר אחד, סוויטה או זוג חדרים, מלון ברמה גבוה או עממי יותר וכו'), הרכב ועוד. ולא פחות חשוב – האטרקציות השונות.

ניתן גם לעיין במדריך שלי להערכת עלות לטיול משפחתי

זמנים

הבעייה הכי גדולה שאני רואה אצל מי שמתכנן טיול היא הערכה אופטימית מדי של הזמנים.

שעות הטיול

נתחיל בשאלה הכי בסיסית – מתי נראה לכם שאתם מטיילים. נניח יום בלי מעברי לינה (כלומר שני לילות רצופים או יותר באותו מלון). מתי נראה לכם ריאלי לצאת בבוקר? יש משפחות שאצלן לפני 9 אין על מה לדבר. עד שכולם קמים, מתארגנים וכו'. יש משפחות שבשבע כולם כבר מחכים ליד הדלת למסדר יציאה. ומה קורה עם ארוחת בוקר? האם ההנחה היא שאוכלים במלון לפני שיוצאים (בישול עצמי או ארוחה של המלון), או ששעת היציאה שהזכרנו קודם זה רק השעה לצאת לארוחת בוקר בחוץ?

כשאתם חושבים על הזמנים תחשבו הן על חיי היומיום שלכם, אבל גם על העובדה שאתם בחופש. אולי רוצים להתארגן יותר לאט. אולי צריך לתת לילדים (ולכם) בבוקר זמן פייסבוק (או טלפונים וכו'). וכמובן אולי לא (אגב – האם הזמן הנכון לכך הוא בבוקר או בערב? וקחו בחשבון גם הפרשי שעות לישראל אם יש). תחשבו על הלוגיסטיקה – האם מקום הלינה שלכם כולל למשל חדר שירותים אחד מול שניים בבית מה שאומר שלוקח יותר זמן להתארגן? האם הנטייה היא להתקלח בבוקר או בערב? אולי צריך לשריין זמן למי שאוהב לעשות כושר בבוקר גם בטיול.

ובאופן דומה לחשוב על הערב – מתי נראה לכם ריאלי לסגור את יום הטיול? מה שעת השינה, כמה זמן צריך להתארגן לשינה, ומכאן מתי מתחילים להתגלגל לארוחת ערב וכו'. האם ארוחת ערב זה משהו שאוכלים בערב אחרי שחוזרים למלון? לפני שחוזרים? חוזרים, מתארגנים ויוצאים שוב? ואולי טייק אווי שאוכלים בדרך? הכל אפשרי, וגם מותר לשלב בימים שונים אפשרויות שונות.

וחוץ מהשעות שמתאימות לכם – מה השעות שרלוונטיות באיזור שבו אתם מטיילים? באירופה למשל (להגיד אירופה זה הכללה גסה כמובן) הרבה מקומות נפתחים באיזור 9-10 ונסגרים באיזור 6 בערב. אז צריך לשקלל פנימה. אבל אם מדובר על עיר או עיירה, הרבה פעמים גם לפני 10:30 די שומם במדרחוב. יש גם מקומות שנסגרים להפסקת צהריים למשל.

נסיעות

חוץ משעות הטיול – כמה זמן מבלים בכבישים? נורא קל להזין מקומות לאפליקציית מפות בבית (כמו גוגל ואחרים) ולראות שנסיעה ממקום א' למקום ב' לוקחת שעה. אבל זה לא ממש נכון. האפליקציה מחשבת זמן נסיעה נטו נטו נטו. בלי סטיות מהדרך, בלי עצירות (גם לא לדלק או שירותים), בלי פקקים, בלי חיפוש חנייה, בלי טעויות, בלי עבודות בכביש וכו'.

לצורך השוואה תבדקו בגוגל כמה זמן לוקחת נסיעה מירושלים לתל אביב בשעות הבוקר (למשל למגדל שלום). ועכשיו קבלו אתגר –צאו לדרך ב-8 ותגיעו למגדל שלום למשל אחרי שחניתם. האם גוגל צדק?

חשוב לזכור את הקצב שמתאים לכם. אם למשל יש ילדים קטנים, הרי שרק התהליך של כניסה ויצאה מהרכב, כולל לחגור אותם, להכין שעשועים לדרך, ובכיוון הפוך לסדר את התיק ליציאה מהאוטו לוקח זמן. אם צריך לפתוח או לקפל עגלה (כולל הוצאת הציוד). אם אתם מאלה שעוצרים עשרים פעם בדרך לשירותים או שלא. אם אתם מוכנים לבזבז כסף ולחנות קרוב ליעד, או שמנסים לחסוך אבל אז צריך לשריין עוד יותר זמן לחניה.

סידורים

מה עם לעבור בסופרמרקט? לעבור בסופר זה ממש לא 10 דקות. הן בגלל שזו חוויה בפני עצמה (סוג של אטרקציה). הן בגלל שלא רגילים/מכירים (אפילו הסדר של המעברים שונה מאשר בישראל). לא מכירים את השפה ולא תמיד ברור לנו מה זה מה (זה יוגורט או חלב? לחם מקמח מלא? דל שומן? דל לקטוז?). וגם בגלל קשיי השפה קשה לנו אפילו לבקש עזרה (איך אומרים כלים חד פעמיים באנגלית? שלא לאמר בצרפתית). אז סופר יכול בהחלט לקחת גם שעה. ולפעמים צריך סופר כל כמה ימים.

ויש עוד סידורים – כביסה צריך לעשות מדי פעם? אם יש מכונת כביסה בחדר במלון זה קל אולי. אבל אם לא זה יותר מורכב. לפעמים צריך לקנות ציוד. לקנות סים לסלולרי (אגב – זה אף פעם לא לוקח חמש דקות, אלא חצי שעה עד שעה) או להתקשר לספק הסלולר בארץ להבין למה משהו לא עובד. זמן לקרוא ולתכנן את הטיול (במהלך הטיול עצמו). זמן לקנות כרטיסים בדוכן המוזל ועוד ועוד.

זמן טיול וארוחות

כמה זמן נראה לנו שבפועל נבלה באטרקציה? קודם כל גם באטרקציה עצמה יש נושא של ברוטו-נטו. מהרגע שהרכב נכנס למגרש החניה עד שהגענו פנימה, קראנו את השילוט והבנו מה האפשרויות (איזה מסלולים או תערוכות יש, איזה אפשרויות כרטיסים משולבים/משפחתיים וכו'), קנינו כרטיסים (כולל תור), עברנו כולנו בשירותים אחרי הנסיעה, אולי הפקדנו תיקים או מעילים במלתחה, ונכנסנו פנימה. כל זה לוקח זמן. 5 דקות במקרים אחדים, וחצי שעה במקרים אחרים. וגם ביציאה יש פרק זמן מהרגע שהתחלנו ללכת החוצה ועד שיצאנו (כולל שוב ביקור בשירותים). ארגון התיק/האוטו עם המזכרות שאספנו כרגע, תשלום על חניה, לפעמים פקקים ביציאה מהחניה ועוד.

וכמה זמן נטו אנחנו רוצים לבלות במקום?

מה קורה עם ארוחות? ארוחת בוקר וערב כבר הזכרנו במסגרת שעת היצאה והחזרה. אבל מה עם ארוחת צהריים (או ארוחות ביניים אם אתם בקטע). אפשר בפיקניק או במסעדה. שירות מלא או עצמי, או אפילו באוטו או שלל אפשרויות אחרות. כולן לוקחות זמן (מי יותר ומי פחות). אוכלים בתוך האטרקציה או אחרי שיוצאים? מה שמתאים לכם. אבל שריינו זמן מתאים

ימי טיסה ומעברים

ימי טיסה – כשמגיעים ליעד צריך להניח שעה עד שעה וחצי מרגע הנחיתה ועד שיוצאים מהשדה. הפרוצדורה של יציאה מהמטוס, הליכה, ביקורת דרכונים, מזוודות וכו' (ושוב מעבר בשירותים אחרי הטיסה הארוכה) לוקחת 45 דקות עד שעה באירופה וכשעה וחצי בארה"ב. אם מדובר על לקחת מונית מהשדה לעיר אז זה עוד כמה דקות להגיע לאיזור הרלוונטי, לחכות בתור או לחבור לנהג וכו'. אם מדובר על לשכור רכב זה עוד לפחות חצי שעה – להגיע לעמדת ההשכרה, שוב תור, להגיע לרכב, לסדר אותו וכו'. במקרה של רכב שכור חשוב גם להביא בחשבון שהנסיעה הראשונה יותר קשה. רכב שאנחנו לא מכירים, חוקי תנועה טיפה שונים, וגם סתם התנהגות שונה בכביש. לוקח זמן להתרגל, ועד שאנחנו רגילים אנחנו נוסעים יותר לאט, מאבדים זמן בטעויות וכו'.

גם בטיסה חזרה צריל להביא בחשבון הגעה לשדה של כשעתיים לפני הטיסה, החזרת רכב, ארגון נוסף של המזוודות, תורים בצ'ק אין וכו'.

ימי טיסה בלי רכב – אם אנחנו בלי רכב יש לנו בעיה מה לעשות עם המזוודות. למשל אחרי הנחיתה ניסע ישר למלון להשאיר את המזוודות (בשמירת חפצים או בחדר אם כבר זמין) ונצא לעיר. הסיבוב הקטן הזה דרך המלון שוב לוקח זמן. חצי שעה? שעתיים? תלוי בעיר, תלוי במיקום המלון ותלוי בכם כמובן. ואם הטיסה חזרה לא על הבוקר? אז בבוקר עושים צ'ק אאוט במלון ומאפסנים מזוודות (לוקח טיפה זמן) ובשעות הצהריים מתחילים לנוע חזרה למלון, מושכים את המזוודות מהאכסון (שוב לוקח זמן) ומתחילים להתנייד לכיוון שדה התעופה. במקומות מסויימים זה אומר להתחיל לנוע 4-5 שעות לפני הטיסה!

מעברי מלון – גם להם יש את בזבוז הזמן שלהם. החל מאריזה המזוודות, העמסת הרכב (לפעמים זה לא כזה קל), צ'ק אאוט, צ'ק אין, הכרת המלון, פריקת המזוודות וכו'.

זמן פנוי

ספונטני / מנוחה / שופינג / בלת"מ – לא מומלץ לתכן טיול שבו אין זמן פנוי. חלק מהכיף זה דברים ספונטניים – לעצור לפיקניק בנוף יפה, לעצור בגינת שעשועים לילדים, חנות מיוחדת, מוזיאון שלא תוכנן, מופע רחוב שסוחף אותנו. לפעמים יש אירועים שלא ידענו עליהם מראש (אפילו חתונה שנתקלנו בה בטעות, מצעד מקומי, יריד וכו'). כמובן שצריך לשריין קצת זמן לשופינג (יותר או פחות כתלות בעד כמה אתם חובבי הז'אנר). לא לשכוח להשאיר זמן למנוחה – יום שבו חוזרים מוקדם למלון (או יוצאים מאוחר) וסתם מתפנקים במיטה עם ספר/סרט. או אולי הליכה רגוע לבית קולנוע מוקמי או משהו בסגנון. וכמובן שיתכנו כל מיני בלת"מים – משהו בארץ שדורש תשומת לב, משהו שצריך לקנות דחוף, חלילה מקרה חירום רפואי (לא חייב להיות משהו דרמטי, גם סתם נפילה של הילד ומרדף אחר פלסטר או תחבושת אלסטית בבית המרקחת הקרוב) ועוד.

מסלול מבוסס טיול מאורגן

לפעמים אנשים מתכננים טיול עצמאי על בסיס טיול מאורגן. רואים באתר האינטרנט של אחת החברות מסלול בסגנון "היום נראה את פריז היפה. נשכים קום על מנת לעלות לתצפית ממגדל אייפל כשפריז מתעוררת לחיים, נעבור דרך שער הנצחון, סיור מודרך בלובר, הרובע הלטיני, גני טיבולי...ובסוף היום נשימה פעמינו לעבר בריסל.". אבל בטיול מאורגן יש אנשים מאחורי הקלעים שכל הזמן דואגים לנו. אנחנו קבוצה גדולה ולכן אפשר לבקש מחדר האוכל במלון לפתוח חצי שעה קודם בשבילנו, האוטובוס לוקחת אותנו למגדל אייפל והמלווה מוביל אותנו ישר לכניסה הנכונה, אחרי שדאג לכרטיסים מראש, האוטובוס שוב אוסף אותנו הלאה וכו'. ובסוף היום לקראת הנסיעה הארוכה לבריסל נהג האוטובוס נוהג בזמן שאנחנו מנמנמים.

עכשיו בואו נבין איך זה נראה הטיול עצמאי – קמים בבוקר ומנסים לארגן ארוחת בוקר. יורדים לקבלה ומתייעצים עם הפקיד איך להגיע למגדל אייפל. הולכים לתחנת הרכבת התחתית, ובוהים בהוראות בצרפתית. יורדים בתחנה ליד מגדל אייפל והולכים למגדל. מחפשים את הכניסה הנכונה ו/או עומדים בתור לכרטיסים. אחרי הביקור שוב מחפשים את הרכבת התחתית בנסיון להגיע לשער הנצחון... בסוף היום חוזרים למלון ולמזוודות. אחד המבוגרים (או כולם בטיול זוגי) נוסע לשכור רכב וחוזר למלון לאסוף את המזוודות ו/או שאר בני המשפחה. מעמיסים את המזודוות ומנסים לנווט החוצה מפריז. ברגע שיוצאים מפריז כולם מתחילים לנמנם והנהג נאבק להשאיר את העיניים פתוחות...

אי אפשר לקחת מסלול של טיול מאורגן ולהריץ אותו בטיול עצמאי. לטוב ולרע הקצב הוא אחר. מצד אחד כזוג/משפחה אנחנו מסוגלים להתנייד הרבה יותר מהר מקבוצה גדולה. אבל מצד שני אנחנו אחראים להכל. וודאי שלנסיעות (כולל חניה), כרטיסים, תורים, להבין הוראות וכו'.

וכמובן שכמשפחה/זוג אנחנו יכולים לבחור להעמיק או לקצץ על פי תחומי העניין שלנו.

טיול כוכב

טיול כוכב טוב הוא כזה שלא מבלים בו שעות על גבי שעות בכבישים. כמה זה כמובן תלוי בכם. בטיול כוכב לכאורה יש לנו הרבה זמן, כי אין את הבלגן של מעבר לינה, אריזה ופריקה. מצד שני לפעמים אין לנו את האנרגיה והמרץ של הטיול המתגלגל, ובא לנו להתפנק עוד קצת. אז תשאלו את עצמכם מתי ריאלי שתהיו מחוץ למקום הלינה, ואם זה לא כולל ארוחת בוקר (בישול עצמי בצימר או בחדר האוכל של המלון), מה התוכניות לארוחת הבוקר. אם אתמול היה יום ארוך ומתיש והגעתם ללינה מאוחר בלילה – האם בבוקר יהיה עוד כח לקום מוקדם או שזה יהיה יום עצל יותר?

טיול מתגלגל

בטיול מתגלגל יש הרבה מעברי לינה. כך שבבוקר אורזים את המזוודות לאוטו ועוזבים את המלון, ביום מטיילים, ובערב מגיעים למלון חדש. לרוב ימי מעבר הם ימי טיול לכל דבר. כלומר לא מגיעים למלון באמצע היום להשאיר או לקחת מזוודות, אלא עוזבים את המלון בבוקר ומגיעים לחדש לקראת השינה. במעבר לינה באוטו לא נדרש לארוז את המזוודות באותה רמה של טיסה. כלומר מותר שמזווודה אחת תהיה יותר כבדה, שיהיו עוד תיקים או שקיות מעבר למזוודות וכו'. אבל חשוב שהכל עדיין יהיה נוח – הן לסחיבה, הן מקום באוטו, והן נגישות באמצע היום אם צריך. אז שוב צריך לבחון מתי ריאלי לצאת מהמלון בבוקר מחד, ומתי רוצים להגיע למלון הבא מאידך. קחו בחשבון שצ'ק אאוט + העמסת מזוודות יכולים לקחת זמן. אם מדובר על מוטל בארה"ב שהאוטו חונה בפתח החדר זה קל יותר. אבל אם מדובר על מלון קומות, ואולי הולכים להביא עגלה מהלובי להעמיס את המזוודות, אולי שני סיבובים במעליות, אולי מקום שבכלל אין מעלית אלא מדרגות וכו' – זה יותר מורכב ואיטי. ובערב – האם הילדים צפויים להרדם באוטו? האם רוצים להספיק לפרוק חלק מהמזוודות לפני שהולכים לישון? כמה זמן לוקח לשלוף את הפיג'מה? כל אלו דברים שכדאי לתת עליהם את הדעת.

היום הראשון

באיזו שעה יוצאת הטיסה מישראל? עכשיו בואו נספור אחורה – שעתיים עד שלוש לפני להיות בנתב"ג, נסיעה מהבית לנתב"ג (תלוי איפה גרים), הכנות אחרונות לקראת הטיסה (מקלחות, אולי סנדוויצים, צחצוח שיניים, סגירות הבית וכדומה) – מתי צריך להתחיל להתארגן? אם זו טיסת בוקר – האם נספיק בכלל לשון בלילה? לטיסה של 7 בבוקר מתחיל להתארגן כבר ב-2 בלילה אולי. לטיסה של 5 בבוקר – יש בכלל טעם לנסות לישון? וזה לפני שדיברנו על ההתרגשות אצל כולם.

נחתנו בחו"ל. דיברנו כבר על הזמן שיקח לצאת מהשדה (שעה עד שעתיים). אבל לא הזכרנו את העייפות – וודאי שאם מדובר על לילה ללא שינה שקדם לטיסה או עם ג'טלג. אז תחשבו מתי כולם צפויים להיות עייפים, מי ירדם באוטו וכו'. כדאי למשל לא להשאיר נהיגות ארוכות אם יש חשש בטיחותי לנהג.

ביום הראשון יש לנו כל מיני סידורים – החל מלעבור בסופרמרקט, אולי חנות סלולר להצטיידות בסים, כרטיסי אוטובוס שבועיים, כרטיסים לאטרקציות והופעות, ביקור ב AAA או בלשכת התיירות המקומית, ביקור בחנות מקומית לאסוף משהו שהזמנו וכדומה. חשוב לבדוק מה שעות הפתיחה של המקומות האלה. האם ריאלי לעבור בהם בדרך מהשדה למלון או אחרי ועוד. במיוחד שימו לב לנחיתה בשעה מאוחרת ו/או סוף שבוע.

בכל מקרה – אחרי שעות הטיסה, הסידורים בשדה, הנסיעה ליעד, הסידורים ביעד, העייפות ו/או הג'טלג – כמה זמן באמת נשאר לכם לטייל ביום הזה? אולי הרבה ואולי כלום.

עייפות מצטברת

בטיול של שבוע ויותר מתחילים להרגיש עייפות מצטברת. ימי הטיול מאד אינטנסיביים. הן פיזית (שעות ארוכות על הרגליים, הרבה בילויים בערבים) והן נפשית (התרגשות, לחץ קצת ממקומות זרים וכו'), שלא לדבר על הצורך הגבוה בערנות כל הזמן, השימוש הרב באנגלית שלא שגורה בפינו ועוד. זה סוחט אותנו. ואחרי כמה ימים אנחנו מרגישים שצריך לנוח.

בארץ אנחנו רגילים לחיות במנות של שבוע – חמישה ימים בשגרה של עבודה/בית ספר/גן, ויומיים עם אוירה וסגנון שונים לחלוטין. ואם בסוף השבוע לא נחנו אנחנו בהחלט מרגישים עייפות בשבוע שאחרי. אבל בטיול אין הבדל בין אמצע שבוע לסוף שבוע. בכולם מטיילים, והעייפות מצטברת מיום ליום, ובסוף תתפרץ באיזושהי צורה. יש הרבה סיפורים על אנשים שנרדמים בהופעות ערב למשל. יש סיפורים על אנשים שפתאום באמצע הטיול לוקחים "יום חופש" מהטיול ונשארים לרבוץ במלון/בריכה וכדומה.

אז ככל שהטיול יותר ארוך צריך להרגיע יותר את הקצב, ו/או לשבץ ימי מנוחה יזומים. סתם לדוגמא יום שרובצים במלון/כפר נופש – קצת בטן גב בריכה, קצת מנוחה במיטה, סרט קולנוע בהצגה יומית ועוד. אם נתכנן את זה נכון, זה יקרה כשנוח לנו ולא בתזמון פחות נוח.

עונות השנה, חגים, ומזג אויר וימי השבוע

לפעמים אנחנו שוכחים שבמקומות שונים בעולם מזג האויר הוא שונה מאצלנו, עונות השנה שונות, החגים שונים, וההתנהלות בהם היא שונה.

חוץ מהקיץ (חופש גדול) ישראלים נוטים מאד לטייל גם בפסח ובחגי תשרי. אבל פסח הוא בתחילת האביב, וחגי תשרי הם כבר בסתיו. כתלות בלוח השנה שניהם כבר מחוץ לשיא העונה, ואולי אפילו מחוץ לעונה. בישראל בגלל מזג האויר הנוח יש המון אתרים שפתוחים כל השנה. בחו"ל יש הרבה מקומות שסוגרים לגמרי בחורף, ופותחים רק בסופי שבוע בסתיו/אביב. בהחלט יתכן שבחגי תשרי או בפסח מקומות כבר יהיו סגורים ומסוגרים.

וגם אם לא סגורים – יתכן ישעבדו בחצי קצב – שעות פתיחה מצומצמות, פחות הופעות ואירועים

ולא לשכוח את נושא מזג האויר. אפשר בהחלט לעשות טיולי חורף, אבל אי אפשר לעשות טיולי קיץ בחורף laugh. טיול בחורף (תלוי איפה כמובן) יכול לדרוש ציוד תרמי ברמה הרבה יותר גבוה ממה שיש לנו בבית, זה אומר אולי טיול שחלקו הגדול בחושך (בגלל שעת השקיעה המוקדמת). לא רק שזה אומר שלא הולכים לים בריכה כמובן, אלא גם להרבה דברים אחרים. תחשבו למשל על כפר נופש בהולנד – הוילה מחוממת, ומרכז הכפר (כולל פארק המים) מקורה ומחומם. אבל באמצע יש הליכה של כמה מאות מטרים בטמפרטורה שיכולה לרדת מתחת לאפס, ואולי גם שלג. שיט בסירה (עם רוח) יכול להיות מאד לא נעים. עליה ברכבל פתוח, ושלל נושאים אחרים.

ובעונות מעבר – הכל יכול להיות – יתכן שיהיה לכם מזל ויהיה מזג אויר נפלא, ויתכן שיהיה לכם מזל גרוע ויהיה גשם כל הזמן. בפסח האחרון שני חברים שלי טסו להולנד לטיולים משפחתיים – האחד בשבוע שלפני פסח (חופשת בית ספר) והשני בפסח עצמו. לראשון היה מזג אויר נפלא עם טמפרטורות של 20 מעלות, ולשני היה אפרורי, גשום, וטמפרטורות של מתחת ל-10 מעלות, וכל זה בשני שבועות עוקבים.

זה לא רק מזג האויר ששונה מישראל – זה גם ימי השבוע והחגים. לא רק שכמובן סוף שבוע הוא שבת ראשון ולא שישי שבת, ושהחגים הם לרוב נוצריים ומקומיים, אלא שגל ההתנהלות בימי השבוע והחגים השונים שונה מישראל. למשל בחלקים גדולים של אירופה יום ראשון שומם בערים, וביום שני מוזיאונים סגורים. חגים יכולים להיות חגיגה מעניינת, אבל יכולים להיות מאד משמימים (למשל יום חג המולד עצמו 25 בדצמבר רוב העולם הנוצרי ספון בתוך ביותו וכמעט כל האטרקציות סגורות). חשוב לבדוק איך כל זה משפיע על טיול שלכם. אני ממליץ לא לבנות את תוכנית הטיול בתור “יום 1-X, יום 2-Y” אלא להתייחס לימי השבוע “יום שני – X, יום שלישי – Y”.

סוג הטיול

טיול או נופש?

הרבה פעמים אנחנו מבלבלים בין המונח חופש לנופש ובין טיול לנופש. בעיניי (הכל בעיניי) חופש הוא החופש שלנו מהיום יום, והוא נכון גם בטיול וגם בנופש. טיול הוא כזה שבו הדגש הוא על לראות ועל לעשות דברים, בעוד שנופש הוא כזה שבו הדגש הוא על מנוחה (מה שמכונה בטן/גב).

אפשר לשלב טיול ונופש? אפשר אבל מאד קשה וזה תלוי בכם. בטיול אנחנו רוצים לראות דברים והרבה. אז מנסים לצאת מוקדם בבוקר, לחזור מאחור בערב, ל”תקתק” דברים וכו'. אנחנו הולכים קילומטרים רבים ברגל ומבלים חלק גדול מהיום על הרגליים, ובשאר הזמן אנחנו נוסעים באוטו נסיעות ארוכות יחסית. בגלל שאנחנו מטיילים שעות ארוכות אנחנו מקפידים לארגן לנו תיק טוב (וסוחבים אותו על הגב) שכולל כמובן שתייה, קצת אוכל, נשנושים, מצלמה, בגדים ארוכים/להחלפה (לפחות לילדים אם יש אבל לא רק) ועוד. מה שאומר גם לסחוב, וגם כל ערב/בוקר להשקיע זמן בלארגן. בקיצור – המון המון התעסקות, מאד מעייף, ודי ההפך מנופש.

בטיול אנחנו גם רוצים להספיק. אז לרוב מטיילים כל יום אפשרי. אין יום מנוחה באמצע. אם נקח יום מנוחה נגלה שלא הספקנו אחד מהיעדים שרצינו.

תזכרו גם שכל יום בחו”ל עולה לכם מאות דולרים – החל מעלות המלון, אוטו, אוכל ביטוח וכו' שהם עלויות יומיות, ודרך חלק יחסי בעלות הטיסה וכו'. קצת כואב הלב לשלם 1000 ש”ח כדי לרבוץ בבריכה כל היום :)

אז הרבה פעמים, לא משנה למה התכוונו בתחילת התכנון, קשה יהיה לנו בפועל לשלב נופש.

קרוז

הרבה פעמים אנשים מפנטזים על קרוז טוב. רצוי בקריביים, אבל לא רק. זו פנטזיה חביבה, אבל תחשבו האם היא מתאימה לכם. קודם כל חשוב לזכור שקרוז הרבה יותר יקר ממה שהוא נראה. לכאורה “הכל כלול”. בפועל המון דברים לא. החל בסיורי חוף, דרך שתייה, חלק מאפשרויות המזון, חלק מהאטרקיות על האוניה, כמובן טיפים (חובה, ומעל ל-10 דולר לאדם ליום), ועוד ועוד.

אבל זה לא רק העלות כמובן. בקרוז לא תמיד מספיקים לראות את המקום שבו עוגנים, אלא בעיקר את סביבת הנמל ואטרקציה לתיירי קרוזים. תחשבו על ישראל למשל – האטרקציה המרכזית (לתיירים) היא ירושלים, אבל האוניה עוגנת בחיפה ומשל יש בפועל כשעתיים נסיעה כל כיוון.

קרוז מאד מתאים לנופש עם ילדים – הם בבריכה/מגלשות מים, ואנחנו נחים. בקרוזים מסויימים יש אפילו מסיבות פיג'מות שהילדים ישנים במועדון לילה אחד. נשמע מעולה, אבל האם הילדים שלכם מתאימים? קודם כל – האם האם מבינים מספיק אנגלית כדי להסתדר? ובהמשך – האם אתם והם תשחררו ותסכימו להפרד למספיק שעות? בהחלט יתכן שהתשובה היא כן, אבל יתכן גם שהתשובה היא שלא בטוח.

החדרים בקרוז יחסית צפופים, ולרוב אין חדרים ל-5. זה מתאים לכם?

קראוון

קראוון זו חוויה מאד מעניינת, ויש משוגעי קראוון שלא יחליפו אותו בשום דבר אחר. אבל צריך לזכור כמה מגבלות על קראוון שבהופכות אותו בהרבה מקרים לפחות אטרקטיבי:

עלות וזמן התארגנות – קראוון משתלב טוב עם להיות עצמאי – בישול, סידור וכו'. אין חדרנית ואין מסעדה צמודה. אבל מקבלים את הקראוון בלי ציוד, ולכן צריך לקנות או לשכור אותו. עלות ההצטיידות החד פעמית יחסית גבוה (יכול להגיע לאלפי שקלים), ומשיקולי הטסה הציוד לא יחזור איתנו לארץ אלא בפועל יזרק ברובו. כך שעלות הקראוון הראשונית היא גבוהה ולאן באופן כללי הוא מתאים רק לטיול ארוך. בקראוון יש גם בזבוז זמן גדול ועקומת למידה. את הקראוון לא שוכרים בשדה התעופה בחצי שעה. תהליך השכרת הקראוון לוקח חצי יום בקלות (כולל הסעה לנקודת ההשכרה), לוקח זמן ללמוד להפעיל אותו, וגם לרוב לא שוכרים קראוון ביום הנחיתה אלא למחרת כשיותר רגועים כבר. כך שבפועל מבזבזים יום עד יומיים על הפרוצדורה. שוב מתאים לטיול ארוך יחסית. כלל אצבע אומר רק לטיולים של מעל שבועיים ועדיפות גם לשלושה.

אי אפשר לישון בכל מקום. תלוי במדינה ובאיזור, אבל לרוב אי אפשר לחנות סתם ככה לצד הכביש או בחניון מסחרי רגיל ללילה. גם כי זה לא חוקי, וגם כי לרוב נעדיף חניון מסודר שכולל חשמל, מקלחות ושאר שירותים לבאי הקראוון. חניה יבשה (לא באתר מסודר) לרוב לא נוחה לכמה ימים ברצף, אלא ליום פה יום שם.

קראוןן מאד מתאים לטיולי טבע, גם כי זה מאפשר לנו לישון קרוב לטבע, וגם כי בגלל שהוא קטן וצפוף יחסית הבילוי הוא בעיקר מחוץ לקראוון. הוא גם יחסית גדול ומסורבל מכדי להסתובב איתו בעיר והרבה פעמים נעדיף להשאיר את הקראוון בחניון בשולי העיר ולהכנס פנימה בתחבורה ציבורית. זה בסדר לעיר שעוברים בה בדרך, אבל פחות נוח לטיול שהוא מוטה ערים.

צפוף מאד – זה לא חדר מלון שבו מצטופפים כל בני המשפחה, אלא קופסא זערורית. תביאו בחשבון. תשכחו מפרטיות. לא בהכרח אפילו יש פינה לכל אחד כי בהחלט יתכן שהמיטה הופכת לשולחן אוכל וכדומה.

אסור לנסוע כשהילדים במיטות. זה נורא מפתה להרביץ נסיעות בלילה או על הבוקר, כשהילדים עדיין ישנים (או אולי אפילו בן/בת הזוג), וגם ללכת לשירותים, מטבח וכו' תוך כדי נסיעה (כמו במטוס/רכבת). אבל זה לא חוקי ומסוכן. בנסיעה כולם חייבים לשבת במקומות מסודרים, עם חגורות ו/או כסאות בטיחות מתאימים. בפועל יש מי שמקפיד יותר על בטיחות ועל חוק ויש מי שפחות. אם אתם מאלה שיותר – שימו לב.

גם מבחינת עלות באופן מאד גס קראוון לא יותר זול (וגם לא יותר יקר) מטיול של רכב + מלון (במתאר אטרקציות דומה). אולי חוסכים עלות מלון, אבל הקראוון הרבה יותר יקר מאוטו – בהשכרה, בדלק ובהצטיידות. ובנוסף יש גם את עלות הקמפ ללינה. כך שבסך הכל המחיר דומה.

אז ברור שלקראוון יש גם המון היתרונות כמו היכולת לישון קרוב לטבע, זה שהבית אתכם כל הזמן ועוד. צריך פשוט להיות לשקלל יתרונות וחסרונות כמו שמתאימים לכם.

טיול כוכב

טיול כוכב הוא כזה שבו לא מחליפים מקום לינה, אלא כל בוקר יוצאים לטיול במרחק סביר מה”בית” ובערב חוזרים “הביתה”.

טיול כוכב מאד נוח כי מאפשר לנו להרגיש “בית”, ורבים מחברים את זה לנושא של ילדים קטנים. זה מאפשר להם תחושה מוכרת, זה מאפשר לפרוס צעצועים וכו'. בטיול כוכב למשל הרבה פעמים נפרוק את המזוודות לארונות ונסדר את מקום הלינה שיהיה יותר נוח

לרוב נחפש מקום לינה נוח ומרווח, אולי גם עם מטבחון. אגב, זה לא רק שאפשר בישול עצמי אם רוצים, אפשר סתם לשמור את שאריות הפיצה מאתמול לארוחת ערב מאולתרת של מחר (וכמובן לא רק פיצה laugh). החדר המרווח גם מאפשר לנו לפעמים בילוי זמן פנוי בחדר – השכמה מאוחרת, ערב מוקדם, או לפעמים אם במקרה יוצא אפילו גיחה למנוחת צהריים. כך שטיול כוכב מסתדר טוב למשל עם צימרים או דירות נופש.

בכוכב אנחנו כבר מכירים את המקומות הקרובים למקום הלינה וזה גם מקל על התחושה הבייתית והיכולת להתארגן על בישול למשל. כבר מצאנו סופר נחמד ואנחנו יודעים איך מסודרים המעברים. אז אחד מבני המשפחה יכול בקלות יחסית “לקפוץ לסופר” על פי צורך.

טיול כוכב גם מאפשר לנו המון גמישות. אם ישנים במקום מסויים שבוע למשל, אפשר יחסית בקלות להחליף בין התוכנית ליום רביעי והתוכנית ליום חמישי – על פי מזג האויר, מצב העייפות ומצב הרוח.

מצד שני – יש גבול לכמה מקומות מעניינים יש קרובים למקום הלינה שלנו. בעיניי טיול כוכב טוב הוא כזה שמבלים בו בממוצע עד שעה וחצי ביום על הכביש (הלוך ושוב). בממוצע כי בהחלט יש ימים ארוכים יותר, אבל מנגד צרכים להיות ימים ממש קלילים. אם כל יום נבלה שעתיים ויותר על הכביש – זה גם בזבוז גדול של זמן, וגם מעייף/מתיש.

המפתח בעיניי לתכנון טיול כוכב הוא קודם כל למפות את יעדי הטיול (“האטרקציות”) ואז לראות אם יש אם יש מקום מרכזי מספיק ללינת כוכב, כך שלא נגרר לנסיעות ארוכות במיוחד. אם לא, שווה לשקול רב-כוכב, או מתגלגל. חבל מאד לבלות שעות על גבי שעות בכבישים.

כמובן שאפשר גם טיול רב כוכב – שני כוכבים עם דילוג בינהם. שימו לב שמקרה כזה הרבה פעמים הדילוג הוא מסורבל ומבזבז שעות ארוכות (כי אמרנו שבכוכב אנחנו רוצים לפרוק ולסדר את החדר, וכמובן שבעזיבה לארוז טוב).

טיול מתגלגל

טיול מתגלגל הוא כזה שלעיתים קרובות (כל יום/יומיים/שלושה) מחליפים מקום לינה, וביום המעבר בהחלט מטיילים. היתרון בגדול הוא שלא צריך בערב לחזור “הביתה”, ואפשר ככה להתקדם מרחקים ארוכים. כל בוקר אורזים טיפה, מעמיסים ציידנית ויאללה – לדרך.

בטיול מתגלגל חלק מהמפתח הוא לא לבזבז הרבה זמן על המעברים כדי שנספיק לטייל ביום. זה אומר שלא פורקים את המזוודות לארונות, ואולי אפילו לא מוציאים את כל המזוודות מהאוטו כל ערב. זה אומר שצריך לארוז טוב ושיהיה רכב גדול שיהיה קל ונוח לנסוע במהלך היום.

מקומות לינה ללילה הם בדרך כלל מלונות ולא צימרים של אנשים פרטיים.מלונות כאלה הרבה פעמים יהיו בלי מטבחון (וגם אם כן, קשה לנו לנצל אותם). במלונות אפשר לקחת חדר ללילה, ואפשר גם (חשוב לוודא) לעשות צ'ק אין מאוחר יחסית (אחרי 8 למשל).

כפר נופש

בהולנד, ולא רק בהולנד רבים מפנטזים על כפר נופש כזה או אחר. זה יכול להיות מאד נחמד ומהנה, אבל לפני שרצים לזה תבדקו אם זה מתאים לכם. כמו שכבר הזכרתי – קשה יחסית לשלב נופש וטיול. האם באמת תפרגנו לעצמכם יום חופש בטיול? ואם לא – מה בכפר הנופש יהיה באמת פתוח בשעה שתחזרו בערב? כי בהרבה כפרים חלק גדול מהאטרקיות נסגרות מוקדם יחסית (למשל מועדון הילדים) ובפועל מה שאנשים מנצלים הרבה פעמים זה רק בריכה.

חשוב לזכור שלכפר נופש יש גם חסרונות – לא תמיד המיקום שלהם אידאלי, בחלקם אי אפשר להכנס עם רכב וצריך להשאיר אותו בחניה חיצונית וללכת הרבה ברגל (כולל בגשם), הם יותר יקרים מצימר ברמה דומה, לפעמים יש להם מגבלות נוקשות יחסית על ימי הכניסה והיציאה (למשל שבוע משבת עד שבת) ועוד

צימר

צימר באירופה זה לא צימר בגליל. תשכחו מהצימר המפנק, הג'קוזי, הטלבזיה 50 אינטש עם מערכת הסראונד הטובה, ארוחת הבוקר שכוללת 20 סוגי גבינות ועוד. אבל תשכחו גם ממחירים של 300 אירו ללילה :). יש כמובן הרבה הרבה סוגים ורמות, אבל לרוב הוא לא יהיה מפנק. הוא כן יהיה פונקציונאלי עם שירותים שיעזרו לכם (חשוב כמובן לבדוק כי לא כולם אותו דבר) – מטבחון, פינת משחקים / חיות לילדים (למשל הרבה פעמים יש טרמפולינה גדולה), אולי שירותי כביסה, אולי בעלי הבית יעזרו בקניות ביום הראשון, או ארוחת בוקר (פשוטה) בתוספת תשלום ועוד.

פתרון מאד יעיל ולרוב כלכלי למשפחות אבל לא תמיד הכי מפנק.

תחשבו איזה צימר מתאים לכם: קודם כל הגודל – חדר סטודיו? חדר שינה וסלון? שני חדרי שינה? יותר? אבל כמובן שעוד הרבה דברים: כזה עם אפשרות לארוחת בוקר? האם מציעים שירותי כביסה? שירות מלא או עצמי? יש גם מייבש כביסה? יש מזגן (כמעט תמיד אין)? האם הצימר הוא מבנה עצמאי או חלק ממבנה גדול יותר? קומת קרקע? מרתף? עליית גג (בלי מעלית כמובן)? האם יש פינת משחקים לילדים ומה היא כוללת?

וכמובן – מיקום מיקום מיקום

עוד דבר שמאד חשוב לשים לב – ימי השבוע. לרוב לא נהוג להשכיר צימרים לתקופה קצרצרה (יום ואפילו יומיים). יש כאלה שידרשו שבוע שלם, יש כאלה שיגבו תוספת תשלום על תקופה קצרה.

מגדילים לעשות בעלי צימרים שדורשים שבוע שלם ביום מסויים (למשל שבת עד שבת). יש בהחלט מקומות שכך נהוג להשכיר. זה לא בהכרח אומר שלא תמצאו שום מקום גמיש יותר, אלא שיתכן שלא יהיו הרבה מקומות גמישים, וגם אלו שכן עשויים להיות פחות טובים או יותר יקרים. אגב שימו לב שגם אם דורשים למשל שבת עד שבת או סתם שבוע שלם, בהחלט סביר שתוכלו להיות רק חלק מהתקופה ובלבד שתשלמו על כולה. כלומר למשל לשלם על שבת עד שבת אבל לצאת ביום שישי (חשוב לברר מראש שזה אפשרי). זה נראה כמו בזבוז כסף, אבל זה לא תמיד כך. צריך לשקלל מה העלות הסופית.

בצימר לרוב הבעלים הם פרטיים. אומנם הם גרים קרוב (עד כדי קומה מתחת), אבל הם לא מקיימים שירותי “קבלה” 24 שעות ביממה. אם מדובר על צ'ק אין אחרי 8 בערב למשל חשוב לוודא מראש שזה אפשרי. וכך גם צ'ק אאוט בשעות לפנות בוקר (למקרה של טיסה מוקדמת למשל).

ביקור משפחתי

לפעמים ננסה לשלב בטיול גם ביקור משפחתי. אני מסווג ביקורים משפחתיים באחת משלוש קטגוריות עיקריות: ביקור של משפחה קרובה, ביקור קצר של משפחה רחוקה, או “יש איזה דוד רחוק, אין לי מושג מי זה אבל אולי אפשר לישון אצלו בחינם”. כמובן שמשפחה מתייחס גם לחברים או חברים של ההורים.

לגבי הקטגוריה השלישית של לינה בחינם: יש 3 מגרעות גדולות לנושא הזה. האחת – סביר להניח שאותו דוד לא גר במרכז העניינים. אם נסתכל על תל אביב – כתייר הייתי רוצה לישון במרכז תל אביב. אבל בהחלט סביר שהדוד גר בפתח תקווה, ראשון לציון ואפילו נתניה (שלא לדבר על רחוק יותר). לא נוח לטייל מראשון לציון לתל אביב כל יום בתחבורה ציבורית. השנייה – מדובר על בית של אנשים שמתעלקים עליהם. זה אומר שצריך להתחשב בהם מאד בשעות, ברעש, בשימוש במטבח, במקלחת וכו'. והמגרעת השלישית היא שמדובר על בית ולא על מלון. אין שירות קבלה, במקלחת תקועות המגבות של בעלי הבית ולא בהכרח יש מקום למגבת שלי או כלי הרחצה שלי, המקרר מלא בדברים של בני הבית, בהחלט יתכן שמקום הלינה שהוקצא לי הוא על ספה נפתחת במרפסת או בסלון (מה שאומר שאני צריך ללכת לישון אחרי שבעלי הבית הלכו לישון, ולקום לפניהם) וכו'. בהחלט יתכן שזה שווה את זה (כי לדוד יש דירה במרכז מנהטן), אבל בהחלט יתכן שלא.

לקטגוריה הראשונה של ביקור משפחה קרובה – צריך לשריין לנושא הרבה מאד זמן. בין אם ישנים אצל המשפחה או במלון סמוך, ביקור של משפחה קרובה אומר שאנחנו רוצים לבלות איתם זמן. זה אומר כמה ימים, זה אומר להגיע אליהם בשעה 5-6 אחר הצהריים כל יום (אחרי העבודה/בית ספר), זה אומר לפנות את סוף השבוע ועוד. זה גם אומר שהם לא בהכרח ירצו ללכת איתנו לאטרקציות התיירות הרגילות, או למסעדה, אלא אולי סתם להשאר בבית, או משהו קטן באיזור. כלומר בהחלט יתכן שהימים שהקדשנו לפרק המשפחתי הם לא ימים שבהם מטיילים ולכן לא בהכרח צריך לספור אותם הבמסגרת הטיול.

לקטגוריה השניה של ביקור קצר – אם מדובר על משהו יותר פורמאלי אז צריך לשריין זמן גם למקלחת שלפני, לקנות מתנה, אולי להצטייד ולהתלבש בבגדים טיפה יותר יפים ועוד.

חגים עבריים

מטבע הדברים הרבה פעמים ננסה לנצל את ימי החופש שנכפים עלינו ולטייל בחגים העבריים. הבעיה היא שלפעמים אנחנו כן רוצים קצת להרגיש אוירה של חג. אם מדובר על ליל סדר, או ארוחת חג בראש השנה, יום כיפור וכו'. ממש לא בכל מקום קל לקיים את החוויה הזו. אנחנו מכירים את הסיפורים על ליל הסדר של חב”ד בקטמנדו, אבל הסדר שמיועד למטיילים ישראליים במזרח הוא מקרה מיוחד. ביעדים הקלאסיים (אירופה, ארה”ב) לא תמצאו דברים כאלה. במקומות שיש קהילה יהודית סביר שיהיה מי שיארגן סדר ציבורי. אבל זה לא מה שאתם חושבים. הרבה פעמים החוויה מפוקפקת, ושמעתי על יותר ממקרה אחד של אנשים שברחו באמצע. ואגב, התשלום על סדר כזה הרבה פעמים הוא מאד לא זניח ומגיע לעשרות דולרים. יש כל מיני אפשרויות להגיע לסדר פרטי, אבל זה כמובן דורש מאמץ ו/או קשרים. וכמובן שאיפה שאין קהילה יהודית זה מורכב יותר. וזה לגבי ליל בסדר. בראש השנה הזמינות יותר נמוכה. וביום כיפור זה יכול להיות אתגר מעניין

אז כמובן שהכל לפי מנהגי החג שלכם. אם לא מעניין אתכם בכלל החג אין בעיה. אבל אם כן, תחשבו על זה מראש ותחפשו פיתרון. אל תשאירו לרגע האחרון.