חזרנו בצפון איטליה (אביב 2011) - טיול משפחתי עם שני ילדים קטנים (ילדה בת 5 וילד בן שנתיים).

להלן כל הפרטים והתובנות: מחירים, כתובות, המלצות, טיסה, אוטו, מלון, עיירות, אינטרנט וכו'.

כל מה שצריך לדעת לפני הנסיעה, ואפילו לא ידעתם שצריך לדעת.

 לפני שאתם קוראים את הסיכום הזה, מומלץ לקרוא את סיפור הטיול שלנו - מה עשינו ואיפה היינו:

סיפור הטיול שלנו לצפון איטליה

תודה
קודם כל -; תודה גדולה לכל גולשי פורום טיולי משפחות בלמטייל על העזרה בהפקת הטיול, הן בתשובות והערות ישירות לשאלות שלי, והן באין ספור פוסטים וסיכומי טיול שנכתבו בלי קשר אלי ושגמעתי בשקיקה. תודה ביוחדת לאורן מרום , סיכום הטיול שלו היה הבסיס לטיול שלנו, ושהעיר רבות.

 חומר רקע לטיול

 הטיול התבסס על ספרה של שלומית יפת-ביאליק "המשפחה המטיילת -; צפון איטליה"
http://www.mishpahool.co.il/

 על הטיול של אורן מרום משנת 2008
http://www.maromtrips.com/italy/index/he

 וכמובן המון סיפורי טיול שפורסמו באתר למטייל.
https://forum.lametayel.co.il/forum_thread/frm_id-31/

 סיכום עלויות

טיסה -; 2100 דולר
מלונות -; 1150 אירו
אוטו -; 700 אירו
דלק -; 150 אירו
חניה -; 70 אירו
כבישי אגרה -; 50 אירו
אוכל- 600 אירו
כניסה לאתרים -; 250 אירו
מוניות לנתב"ג -; 100 אירו
הוצאות בארץ -; 200 אירו
אינטרנט -; 70 אירו
שונות -; 300 אירו
סך הכל -; 5000- אירו

 טיסות

טסנו בטיסת אלעל ישירה למילנו. הלוך ביום שיש בבוקר (7:30), חזור ביום ראשון בלילה (22:30). ככה היה לנו חלק ניכר מיום שישי ומיום ראשון. הטיסה עלתה 2300 דולר( שני מבוגרים ושני ילדים), אבל היה לנו שובר של אלעל על סך 200 דולר, כך ששילמנו רק 2100.
הטיסה הוזמנה 3 חודשים מראש, אבל שבוע לפני המחיר עוד עמד בעינו, והיה מקום.
לגבי אפשרויות טיסה -; כשאנחנו בררנו היו 4 אפשרויות לטיסה ישירה: אלעל למילנו (זו שבחרנו), צ'רטר לורונה -; לא היה בתאריכים שרצינו, סנדור לונציה (שבתות בלבד), מרידיאנה לורונה -; חברת תעופה קטנה, עם לוח טיסות שלא היה לנו טוב אנחנו בחרנו כאמור אלעל למילנו.
אבל, אם מוכנים לטוס בטיסה לא ישירה, אז יש הרבה אפשרויות באיזור, כולל שילוב יעדים (הלוך למילנו, חזור מונציה למשל).

 אוטו

אנחנו לא רוצים לנהוג בגיר רגיל, וזו בעיה גדולה באירופה. בסוף הזמנו מרצדס C סטיישן אוטומטית דרך הרץ ישראל. אחרי כל מיני הנחות של כרטיס אשראי העלות הייתה 69 אירו ליום כפול 10. בדיעבד היה לנו צפוף לנסוע עם המזוודות והעגלה, ונאלצנו לזרוק הרבה ציוד על הילדים.
הייתה לי הצעה לאודי A6 סטיישן מאלומה, אבל המחיר היה גבוה בהרבה (כ-90 אירו ליום). בדיעבד אולי זו הייתה טעות.
נייתה אפשרות לשכור קרייזלר גרנד וייג'ר אוטומטית ישר מהרץ איטליה, אבל המחיר של הביטוחים היה רצחני.
דלק (דיזל) -; בחרנו לשלם מראש על מיכל מלא (82 אירו) ולא להלחץ ביום האחרון. תדלקנו עוד פעם אחת בלבד (62 אירו). ביום האחרון פחדתי שלא יספיק הדלק אז מילאתי בעוד 5 אירו, אבל לא היה צריך. אני מתכוון לחזור על שיטת התשלום מראש גם בעתיד.
כבישי אגרה -; לא היה כמעט יום אחד שלא נסענו בכביש אגרה. העלות נעה בין 60 סנט (סירמיונה לפסקיירה), ל-15 אירו (ונציה לברגמו). בסך בכל הוצאנו כ-50 אירו (לכל התקופה) על כבישי אגרה.
חניה -; ברוב המקומות החניה יקרה (אנחנו הרי רוצים לחנות קרוב לאטרקציות) ומגיע לאירו אחד לשעה (לפעמים אפילו יותר). בחלק מהמקומות יש תעריף יומי, אבל הוא לא עוזר עם עוברים כמה מקומות ביום. אני מעריך שהוצאנו בערך 8 אירו ליום בממוצע, אבל היו יומיים (ונציה) שלא הזזנו את האוטו.

 מלונות

הדרישה שלנו היתה שני חדרי שינה (לא כולל המטבח) ואמבטיה. אנחנו רוצים את הנוחות שלנו.

 אגם מג'ורה -; מלון דירות ריגולי בעיירה בוונו

http://www.hotelrigoli.com/eng/res24.php
במקום יש מלון אמיתי, ולידו מלון דירות. אנחנו ישנו במלון דירות, בדירה מספר24 (קומה ראשונה). שילמנו 110 אירו ליום כולל הכל. רצו מקדמה של 30% (שלא תוחזר במקרה ביטול) בכרטיס אשראי.
המקום מאד מומלץ בעיני. 4 דקות הליכה מרציף המעבורת (ו-10 דקות שיט לאיזולה בלה). אבל -; תלוי מאד איפה רוצים לטייל באגם. היות ויום אחד (מתוך שניים) בחרנו לנסוע לשוויץ, יתכן שהיה עדיף מלון צפוני יותר (ואולי לא).
נתבקשנו לפנות את הזבל והיו למטה פחים מופרדים. המטבח קטן, אבל היינו רק יומיים כך שזה לא נורא הפריע לנו.

 אגם גרדה -; דירה בעיירה פסקיירה

http://www.apartments-edy.com/testi.htm
המדובר בדירה בבניין מגורים רגיל (קומה שנייה -; דירה טסי). חוויה מאד מוזרה.
שילמנו 100 אירו ללילה, 28 אירו למגבות (7 אירו לאדם), ו-50 אירקו לנקיון. כמו כן הם דרשו מקדמה של 150 אירו בהעברה בנקאית (מה שעלה לי עוד כ-30 אירו עמלות). סך הכל כמעט 600 אירו.
היתרונות בדירה -; דירה גדולה ומרווחת, שאפשר לישון בה 6 אנשים בלי בעיה (2 מיטות זוגיות ו-2 מיטות יחיד), 4 דקות מהאוטוסטרדה, 5 דקות מגרדלנד, ודקה מהסופר הקרוב (קצה הרחוב), 5 דקות באוטו (או 20 ברגל) מהאיזור התיירותי. יש מכונת כביסה בדירה (אין מייבש, אבל יש מתקן תלייה ואטבים) כך שעשינו כביסה כל יום.
החסרון -; בניין מגורים (מאד לא נעים), לא זול, לא מרחק הליכה מהאיזור התיירותי, קומה שנייה בלי מעלית.
נתבקשנו להפריד זבל (ל-5 סוגים), ולפנות אותו למקום במרחק נסיעה (!). אם לא היינו מפנים היו קונסים אותנו ב-50 אירו. אנחנו פשוט לקחנו איתנו את הזבל (המופרד) וזרקנו בפחים של תחנות דלק בדרך.

 איזור ונציה -; מלון קראון פלזה בעיירה קוואטרו דאלטינו
http://www.crowneplazavenezia.it/venezia-HomePageen-121.html
הגענו למלון בעיקבות ההמלצה של אורן מרום. המלון ממוקם במרחק 20 קיולמטרים מונציה, אבל על תחנת רכבת (שתי דקות הליכה). יש רכבת בערך כל חצי שעה, והיא נוסעת חצי שעה (בערך). הרכבת עולה כ-3 אירו לאדם (מגיל 4) לכיוון.
ישנו בזוג חדרים, ושילמנו (לזוג חדרים) 157 אירו ללילה כולל ארוחת בוקר (בתשלום מראש ללא אפשרות ביטול).
החדרים מרווחים, מיטה זוגית, שולחן עבודה, וכמה מטרים של רצפה שהילדים ניצלו להשתוללות. יש מיניבר (מלא) וקומקום. אבל שילמנו מראש על ארוחת בוקר, כך שלמעט קפה לא אכלנו בחדר.

 אינטרנט

במלון הראשון היה אינטרנט חופשי (ווירלס). בשני לא היה שום אפשרות לאינטרנט משום סוג, ובשלישי היתה אפשרות תמורת 8 אירו ליום.
 בחרנו לשכור מודם סלולרי מחברת וובינג לכל התקופה. http://www.iamwebbing.comעלה לנו (אחרי הנחת אלעל) 350 ש"ח לכל התקופה לחבילה שכוללת 2 גיגה סך הכל (לפי 200 מגה ליום). לא התקרבנו לנצל אותה (בדקנו מזג אויר ומפות).
היה מאד נוח. המודם הגיע אלינו ונאסף מאיתנו עם שליח, יום לפני ההמראה ויום אחרי החזרה. בהחלט מומלץ.
יכולתי לקנות סים מקומי ולהשתמש בטלוןם שלי כמודם. יכול להיות שהייתי חוסך מעט כסף, אבל הייתי צריך להתעסק עם זה (לעשות סקר שוק באיטלקית, להגיע לחנות של סלולר, להחליף סים, וכו').

 אוכל

אנחנו לא אוכלים בשר לא כשר (דורשים חותמת רבנית), ולכן הבנו מהבית צידנית מלאה בשניצלים קפואים (כבר עשינו את זה בעבר). אם כבר יש ציידנית דחפנו פנימה גם כמה נקניקים וחומוס (לא קפוא) שהספיקו ליומיים הראשונים.
אכלנו 5 פעמים במסעדות (עם שירות) שעלו לנו בממוצע כ-50 אירו לארוחה (כולל טיפ וקופרטו)
השארנו בממוצע 20 אירו ליום בסופר
כל יום קנינו גלידה (כ-7 אירו ל-4 מנות), וקצת שתייה (בעיקר קנינו בסופר, אבל צריך לפעמים להוסיף ברחוב) וחטיפים -; עוד 15 אירו ליום.
שתייה ברחוב נורא יקרה. מים מינרלים חצי ליטר עולה בין אירו לאירו וחצי. קולה עולה בין שניים וחצי לשלושה וחצי אירו (לחצי ליטר).
 כ-4 פעמים עשינו פיקניק -; אוכל מהארץ (או מהסופר) מתוגבר בירקות טריים, לחמים טריים (יש תמיד מאפיה בסביבה) וצ'יפס מהמסעדה הקרובה.
היתה לי התלבטות גדולה בעניין ארוחה בדירה. כמעט כל יום אכלנו ארוחת בוקר בדירה לפני שיצאנו. מצד אחד זה גוזל הרבה זמן (קניות בסופר, לפנות את השולחן מהציוד שערמנו עליו בערב כשחזרנו, לערוך אותו, לחתוך כמה ירקות, בייצים וכו', לפנות, לרחוץ כלים...). אני מעריך שזה לוקח חצי שעה עד שעה כל יום (לא כולל זמן הארוחה עצמה), ולא חוסך הרבה כסף כי קונים הרבה דברים בסופר שבסוף מתבררים כלא טעימים. מצד שני, בסוף הטיול כשהינו במלון עם ארוחת בוקר, הילדים לא ממש נהנו מהארוחה. היה מיעוט של ירקות, ביצה מקושקשת ולא חביתה, מיץ תפוזים ולא שוקו... אז נכון שהם מפונקים, אבל גם אני נהנתי פחות. לא יודע מה הבחירה הנכונה.

 רכבל והרים

טיפסנו פעמיים ברכבל. פעם לקרדדה בשוויץ, ופעם למונטה בלדו בגרדה. שניהם נהדרים, ובשניהם לא עשינו הרבה למעלה. אין צורך להיות בשניהם, ואין לי העדפה ברורה מי עדיף. עלה לנו כ-45 אירו לעלות (ולרדת) בכל רכבל (שני מבוגרים וילד. הקטנצ'יק לא שילם)

 גרדלנד

http://www.gardaland.it/resort/index-en.php
יום נהדר. לא היו כמעט תורים (גם במתקנים של הגדולים) והיה ממש כיף. נכון ש'נתקענו' בעיקר במתקנים של הקטנים, אבל כולנו נהנו.
לפני הנסיעה פניתי מספר פעמים לגרדלנד בשאלות על מה מותר ומה אסור (ילדים קטנים, אישה בהריון). ענו לי באדיבות ובמהירות כל פעם, ושלחו לי חומר בדואר כולל מפת האתר. מומלץ בחום להבין מראש מה זה כל מתקן, ולסמן על המפה מה זה, ולמי מותר (במקרה שיש מגבלות). חוסך זמן במקום.
לארוחת צהריים ברצינו לאכול באחד ממזנוני השירות העצמי הרבים. בכולם מצאנו רק בשר כמעט ללא תוספות חמות או סלטים, כך שבסוף ישבנו במסעדת פיצה בשירות מלא (מה שבזבז יותר זמן ועלה יותר כסף). עם זאת, היה טוב לשבת חצי שעה.
באופן כללי מחירי המזון (אוכל, חטיפים, שתייה, גלידה) לא בשמיים. בערך 30% יותר יקרים מאשר באזורי תיירות אחרים (לא משווה לסופרמרקט). לא נעים, אבל לא נורא.

 עיירות

באופן כללי -; כולן אותו דבר (same same but different). בכולן יש מדרחוב מלא חנויות תיירים, שמוביל מצד אחד לפיאצה עם הכנסיה, ובצד השני למבצר. כולן נחמדות, וכדאי לבקר באחת כל יום, אבל לא יותר מאחת (כי אז יש דז'ה-וו).

 מלצ'סינה
ללא כל ספק העיירה הכי נחמדה בטיול. אחת הסיבות היא שהגענו אליה בצהריים ולא בערב כך שעוד לא היינו עייפים, ושנתקלנו בדרך בגן שעשועים שהיה נחמד לילדים (ואנחנו יכולנו לשבת כמה דקות לנוח). אנחנו היינו בה (כולל הפסקת צהריים, לא כולל עליה לרכבל) בערך 3 שעות. אני מניח שאפשר גם יותר עם רוצים, או קצת פחות. המבצר שלה הוא הכי יפה שיצא לנו לטייל בו.

 סירמיונה
גולת הכותרת הן הגלידריות המדהימות. אנחנו שוטטנו רק במדרחוב הראשי ומעט במבצר, שכן הגענו בערב (יעד שלישי לאותו היום). אבל מדרחוב הוא היפה ביותר בעיניי. נכון, כולו חנויות תיירים, אבל הוא היה מאד נחמד. המבצר פחות יפה (לטעמי) מאשר זה של מלצ'סינה. מה שכן, המקום מאד עמוס. למעט ונציה זה היה האתר הכי עמוס שביקרנו בו, וזה היה באמצע השבוע.

 ורונה
זו אומנם לא עיירה אלא עיר גדולה, אבל אנחנו הסתובבנו רק במרכז העתיק, כך שאני כולל אותה ברשימה. אנחנו חנינו ליד הארנה, והלכנו עד לבית של יוליה. המדרחוב בדרך מאד יוקרתי (לואי ויטון וכדומה) ומאד עמוס. ורונה הייתה (בעיניי) מהעיירות הפחות יפות, ואני לא בטוח שהיא נקודת חובה במסלול.

 לוקארנו (שוויץ)
שוב עיר. המרכז קטן יחסית ומאד נחמד. הנוף של האגם, הפיאצה הגדולה (הכי גדולה שהיינו בה). הכל נחמד מאד. יכול להיות שהיה כיף כי זו העיר הראשונה (התחלנו מאגם מג'ורה), ואם היינו מגיעים אליה לקראת סוף הטיול היינו נהנים פחות. לא יודע.

 ונציה
לונציה מגיע מקום של כבוד. כשתכננו ביקור בונציה עמדו בפנינו שלוש אפשרויות -; לישון בתוך ונציה, לישוון מחוץ לעיר, או לנסוע לטיול יום מאגם גרדה (אוטו או רכבת) . המחשבה הייתה שביקור יום יהיה מתיש מדי, כי הנסיעה לכל כיוון היא קרוב לשעתיים. לגבי לישון בעיר, הרי שחוץ מהמחירים הגבוהים (מאד), הרי שאי אפשר להגיע אם האוטו למלון, וצריך להסחב בסירה וברגל עם כל הציוד (כולל כסאות בטיחות וכו'). לכן בחרנו לישון מחוץ לעיר. אם ישנים מחוץ לעיר המלון שנבחר הוא טוב בעיניי. אם היינו ישנים יותר קרוב (למשל במסטרה) לא היינו חוסכים הרבה זמן (עדיין רבע שעה ברכבת).
בדיעבד -; ביום הראשון עד שהגענו באגם גרדה למלון, פרקנו את הציוד נסענו לונציה, הגענו ב-13:15. כשיצאנו מונציה (ב-19:30) הילדים ישר נרדמו. יכול להיות שאפשר היה לעשות יום טיול או שניים מגרדה במקום להחליף מלון.
ונציה עצמה עמוסה בתיירים (מזכיר מנהטן). היינו ביום שישי ושבת. בשבת היה פשוט כמות מטורפת של אנשים, והיה קשה לשוט האוטובוס. יכול להיות שהעומס היה בגלל ביקור האפיפיור, אבל אני לא חושב. ממליץ בחום להמנע מסופי שבוע.
עיר מאד יפה, ומאד מעניינת ושונה. לא הייתי מוותר. אני הרגשתי שמיציתי את העיר אחרי היום וחצי שהיינו, אישתי עוד חולמת על חופשה זוגית של שבוע.

 טיול מתגלגל

התכנון המקורי שלנו היה טיול כוכב באגם גרדה עם 7 לילות באותו מלון. כשהטיול התארך ל-9 לילות (מכל מני סיבות) החלטנו לעבור לשלושה מוקדים. אני לא בטוח שזה היה חכם.
כל מעבר מלון גורר בזבוז זמן גדול (לארוז, לעשות צ'ק אאוט, לעשות צ'ק אין, לפרוק, לעשות קצת קניות חדשות -; סך הכל שעתיים כמו כלום), נסיעה באוטו צפוף על מזוודות, ומגבלה גדולה על שעת ההגעה למלון החדש, שכן קשה לעשות צ'ק אין אחרי 18:00 (במלונות קטנים), ולא נעים להגיע עם ילדים ישנים, כשאפילו הפיג'מה שלהם מקופלת איפה שהוא.
אני מניח שבטיול הנוכחי יכולנו לוותר על לינה בונציה (ולעשות טיול יום), או לוותר עם אגם מג'ורה (ולהוסיף ימים בגרדה)

 ילדים קטנים

כאמור זה לא הטיול הראשון שלנו איתם, אבל זה אכן קשה. קודם כל, הם לא יכולים ללכת הרבה מה שאומר להסחב עם העגלה הגדולה (כדי שיוכלו שניהם לשבת ביחד), אי אפשר לטייל עד מאוחר, וצריך לנסות לאפשר שנת צהריים (כזו או אחרת) לקטנצ'יק. נוסך על כך יש המון המון התעסקות מסביבם. לארגן להם בגדים, לשעשע אותם, לדאוג שיוכלו. הם יותר בררנים באוכל וצריך מצוא משהו שיאהבו, צריך ללכת איתם לשירותים, אי אפשר להשאיר אותם לבד (אפילו במסעדה של שירות עצמי, הם לא יכולים לשמור לך מקום ליד השולחן, אלא חייבים לעמוד איתך בתור), קשה לתת להם לאכול לבד באוטו (נופל להם) וצריך לשבת לאכול בצורה מסודרת וכו'. למי שמתכנן פעם ראשונה טיול עם ילדים קטנים -; ככו את זה באיזי כי תספיקו רבע ממה שאתם יכולים בלעדיהם.

איטלקית
נקודה כואבת. איטלקים רבים, כולל כאלה שעובדים בתיירות לא מבינים אנגלית. אומנם תמיד מסתדרים (תנועות ידיים, מספרים על דף...), אבל זה מאד קשה.
בעל הדירה שלנו בפסקיירה לא דיבר אנגלית, והבת שלו שימשה כמתורגמנית.
 זכור לי במיוחד השומר במוזיאון הזכוכית במוראנו (ונציה), שהסביר לנו איפה למצוא אמני זכוכית בפעולה. בלי להבין מילה ממה שהוא אמר הבנתי בדיוק מה הוא אומר עם תנועות ידיים ואינטונציה של הקול.


כרטיסי אשראי ומזומן
לא היה שום קושי בשימוש בכרטיסי אשראי ישראליים (למעט אמריקן אקספרס שהם לא אהבו, אבל ויזה ומסטרקרד היה בסדר)
המקום היחיד שעשה בעיות היה המלון בפסקיירה, שלו שילמנו בהעברה בנקאית מראש, ובמזומן.
כמובן שברחוב וסכומים קטנים שילמנו במזומן.
במסעדה בשוויץ שילמנו גם את הטיפ באשראי.
אגב שוויץ - לא היתה לנו כמעט בעיה של פרנקים. הרוב (רכבל, מסעדה, חנות) שילמנו באשראי. כמה מקומות ברחוב (קיוסק, רכבת תיירים) שילמנו באירו וקיבלנו עודף באירו לפי שער הוגן (לא זוכר מהו).
 היתה לנו בעיה רק בחניון, אבל התגברנו עליה בקלות יחסית (ראה סיפור הטיול).


מכשירי קשר וטלפונים
באופן אישי, אנחנו לא טורחים לצלצל לאף אחד בארץ (בשביל זה נסעתי לחו"ל עם המשפחה לא?), אז לא עשינו אפילו שיחת טלפון אחת לישראל.
אני ואישתי תיקשרנו בימים הראשונים עם מכשירי קשר. כלי מדהים, שעובד גם על ראש ההר איפה שאין קליטה.
הבעיה היתה שהילדים הרסו את מכשיר הקשר באיזשהו שלב. ואז עברנו ל-SMS. פחות נוח (וגם עולה כמה גרושים)
לא החלפנו SIM בסלולרי, לא התעסקנו עם סקייפ וכו'.
 3 שיחות הטלפון היחידות שעשינו היו למלונות לתאם הגעה (בעלות של 10 ש"ח לדקה. כל שיחה נמשכה פחות מדקה
)

שירותים
סילחו לי שאני מעלה פה נושא כזה
לטיולים בחו"ל יש השפעה על היציאות שלנו. תפריט שונה וריחוק משירותים לאורך רוב היום עשויים לגרום לעצירות (ולפעמים גם לדברים אחרים). אנחנו כמבוגרים יודעים להתמודד, אבל ילדים קטנים עשויים להגרר לבעיות רציניות יותר.
הקפדנו כל בוקר לוודא שהם הולכים לשירותים כמה פעמים עד שיצא מה שיצא, ולא היססנו לתת להם חומרים (טבעיים) שעוזרים ביציאות. כל רוקח ידע להמליץ במקרה כזה.
אולי זה לא נעים, אולי זה נראה לא חשוב, אבל בטיול לפני שנתיים אכלנו אותה חזק עם זה (לא ניכנס לפרטים) ומאז אנחנו מקפידים.
זה מה זה לא פשוט כשעל ראש הר הילד פתאום מתעקש שהוא צריך לשירותים לארוך.
 בהזדמנות זו אני ממליץ גם על מגבוני חיטוי לשירותים (או ספריי אלכוהול). ילדים קטנים לא יודעים להקפיד על המנעות ממגע עם האסלה, וגם אם מחזיקים אותם הם עשויים להשתולל.


 עגלה

התלבטנו רבות איזו עגלה לקחת - את הטיולון הקטן או את העגלה הגדולה. ראה גם פוסט שלי בנושא:
לקחת עגלה? לקחת כסאות בטיחות? איך לארוז? בסוף החלטנו על העגלה הגדולה ולא הצטערנו.
אומנם היה קשה לדחוס אותה באוטו עם כל המזוודות (פרקנו את הגלגלים), וגם היה קשה להכניס אותה לרכבת בונציה (נאלצתי לתמרן דר הדרך הצרה), אבל היה שווה.
במקומות רבים הרצפה (מדרחוב) מרוצפת באבנים ללא חלקות. טיולון עם גלגלים קטנים יתקע כל שני מטר ויעביר את הטלטולים לילד. הנושא בלט במיוחד בעיירה מלצ'סינה.
העגלה הגדולה (עם גלגלים גדולים) לקחה את זה יותר בקלות (אם כי גם פה הורגשו טלטולים).
 חלקים גדולים של הטיול שני הילדים ישבו על העגלה (בצפיפות מסויימת)

מזג אויר
לפני שיצאנו התחזית צפתה גשם כל יום (10 ימים קדימה).
בפועל רק היום הראשון היה באמת גשום. היו עוד כמה מקרים של גשם בלילה, אבל לא ביום.
בסך בכל מזג האויר היה די נעים.
על ראשי ההרים היה קר - על קרדדה 5 מעלות, על מונטה בלדו 0 מעלות, וניצלנו את המעילים וכובעי הצמר שהבאנו.
בונציה מאד מוזר. בשמש ובלי רוח היה חם (גופיות). בצל או ברוח (ויש הרבה רוח מהים) היה קר (סווצ'שירטים), וזה מתחלף כל דקה.
 ביום באחרון היה ממש חם (30 מעלות)


ועוד קצת ציוד שכדאי לקחת
כמו שכבר כתבתי, אני ממליץ בחום על מכשירי קשר (רצוי כאלה שלא מתקלקלים)
מגבונים לחיטוי השירותים
למפונקים - קפה, סוכרזית, שוקולית - לא בהכרח תמצאו את הטעמים שאתם רגילים
לבשלנים - תבלינים שאתם אוהבים. מלח פלפל יש בכל מקום, חוויאג' לא
ללא בשלנים - שקיות קטנות של מלח פלפל - שימושי גם כשקונים שני מלפפונים ברחוב ורוצים לשדרג. אנחנו פשוט שמרנו את אלא שהגיעו בארוחה במטוס
חבילת שקיות זיפלוק - שימושי לארוז שאריות מזון, חטיפים, פירות שלקחתם אתכם, לארוז דרכונים שאתם סוחבים עליכם (שלא יהרסו בתיק), לארוז את הכסף הישראלי כשמגיעים לחו"ל וכו'.
 שקיות תיוק טובות (אלא עם הפס הלבן) או זיפלוק גדול - לספר טיולים שאתם סוחבים עליכם (שלא יהרס / יתקמט / ירטב בתיק), וגם לדפים מודפסים / ברושורים / קופונים שיש עליכם
 לוודא שאתם לוקחים אריזות מלאות (תרופות / כלי רחצה / אוכל). אם לקחתם אריזות פתוחות כדאי לבדוק מראש מה הכמות שיש בהם. לנו נגמרו דברים בחו"ל. אומנם תמיד אפשר לקנות, אבל יותר מורכב (בארץ יש תמיד ספייר בארון). היה לי יום שהלכתי לא מגולח כי נגמר הקצף גילוח.
שניים שלושה עטים ופנקס - תמיד צריך לכתוב משהו (כתובות, רשימת קניות, טלפונים), ובמלונות דירות לא מחכה פנקס ועט ליד המיטה
 מחשב - היו על זה דיונים ארוכים בפורומים השונים. אני לא מוותר


מפות
 את כל עבודת הניווט בנהיגה עשה ה-GPS. עם זאת אני תמיד רוצה מפות לגיבוי.
הצטיידתי במפה של מילשן לומברדיה 1:200,000
http://www.bookdepository.co.uk/book/9782067126619/Lombardia -2007
בפועל לא טרחתי לפתוח את המפה כי סמכתי על הGPS.

לגבי השיטוט בעיירות ברגל:
 לאחר פניה ללשכות התיירות המקומית בורונה לוקרנו וברגמו, שלחו לי בדואר מפות של הערים והעיירות שניתקלתי בהן:
http://www.turismo.bergamo.it/TurBgPor/portalProcess.jsp
http://www.veronatuttintorno.it/eng/index.php
http://www.ascona-locarno.com/en/
בונציה קניתי בקופה של האוטובוסים מפת ונציה תמורת 2 אירו.
 חוץ מזה, הדפסתי מפות מגוגל.