הטיול שלנו לבלגיה

הטיול שלנו בקיץ 2012 היה שונה מכל אלו שקדמו לו.קודם כל הוא היה ארוך (16 יום נטו, 17 ברוטו), ועם תינוקת בת שנה (מאד מאד משפיע). חוץ מזה (ובגלל זה) הוא היה איטי ואיפשר לנו להנות מדברים שלא ראינו בדרך כלל.
 שילבנו הרבה אירועים מיוחדים (פסטיבלים), שילבנו גם מנוחה בכפר נופש.

והכי הכי - בטיול הזה נפלתי למים מסירת פדלים, תוך כדי זה שאני מחזיק את התינוקת ביד. איך ולמה תצטרכו לקרוא ביום 13.


הערה - לצורך נוחות הקריאה לא רשמתי פה את כל הפרטים, וגם לא נכנסתי לכל הסיכומים מהמסקנות שלי. בפוסט הזה מופיע רק סיפור הטיול. כך הפרטים והמסקנות פורסמו בפוסט נפרד כאן

 מי אנחנו
 

משפחה, שלושה ילדים. בת 7, בן כמעט 4, ותינוקת בת שנה. אנחנו מטיילים כל שנה בערך והספקנו להיות עם הילדים בארה"ב, הולנד, איטליה, וגיחות לפריז ולטורקיה (כל פעם עם כמות אחרת של ילדים). אוכלים בשר כשר בלבד (חשוב להמשך הטיול). רוצים את הפינוק שלנו (חדרים מרווחים, אוטו גדול וכו'). לא מחפשים לראות כל דבר וכן מחפשים גם לנוח קצת.


איך בכלל התגלגלנו לטיול הזה? רמז - די בטעות
 

טוב אז התחלנו לדבר על האפשרות לחופשה שנתית (למעשה כבר בספטמבר התחלנו לדבר על הנושא). בעבר נסענו בעיקר במהלך השנה ולא בקיץ, אבל לא רצינו לפגוע בכתה א' של הגדולה (טיעון אווילי, אני יודע) אז התחלנו לחשוב על הקיץ. אבל התינוקת הייתה צפויה להיות בת שנה בדיוק בקיץ, וזה גיל מאד קשה (כבר יש רצונות, אבל אין יכולות).
 אז החלטנו לנסוע לקלאב מד. המחשבה הייתה לנסוע לשבוע לקלאב, ומתוכו יומיים/שלושה לשכור רכב ולטייל באיזור. התחלנו לבדוק אפשרויות ומחירים. בינואר כשבררנו המחירים עוד היו זולים יחסית. הבעיה היא שהדילים של קלאב מד הם בדיוק לשבוע, ומתבססים על טיסות צ'רטר. אנחנו מעדיפים טיול מעט יותר ארוך (סביבות ה-10 ימים), וממש לא מתלהבים מצ'רטרים. בינואר גם עוד לא היה לו"ז מדוייק לצ'רטרים (לא שלו"ז לצ'רטר זה משהו אמין במיוחד...).

אז התחלנו (כמו כולם) לבדוק את נושא היער השחור. המחירים באיזי כבר לא היו משהו, אבל ניתן היה למצוא פה ושם משהו נחמד. ואז חשבנו על לשלב כמה ימים בכפר נופש. ראינו שיש כפר נופש של סנטר פרקס בצרפת במרחק סביר מהיער השחור (מישהו בפורום היה שם). בירור מהיר העלה שבעצם בכפרים של סנטר פרקס אפשר להרגיש כמו בקלאב מד (חוץ מזה שכלום לא כלול, ועל הכל צריך לשלם) -; יש אפשרות לתוכנית ארוחות, יש מגוון פעילויות (קיאקים, חץ וקשת, מועדוני ילדים וכו'), כמובן בריכות ומגלשות מים. ויתרון גדול -; מדובר על וילות מרווחות (יחסית) ולא חדרים צפופים כמו בקלאב מד. פה גם לא מדובר על דיל ואפשר לבנות תוכנית גמישה מבחינת הימים שתשלב גם טיול.
טוב, אז המשכנו להתגלגל לכפרים של סנטר פרקס בצרפת (ראינו טיסות זולות באיר פרנס לפריז), ואז ראינו את הDe Vossemeren בצפון מזרח בלגיה שנראה לנו כפר נהדר. זכרתי מהטיול להולנד שבדרום מזרח הולנד יש הרבה אטרקציות, וחשבנו שהכפר נופש הזה מאד קרוב אליהם (טעות). בינתיים כבר התאהבתי בכפר והחלטנו ללכת עליו. אז תכננו שבוע בכפר ועוד 4 ימים בבלגיה, ככל הנראה בבריסל. מאד התלבטנו על טיסות -; אלעל לבריסל במחיר מופקע, או איר פראנס לפריז במחיר הרבה יותר זול, אבל עם סביבות ה-4 שעות נסיעה מפריז לבריסל. הזמנו את הכפר וטיסות אלעל במחיר מופקע (ישירות בכפר ובאלעל, ללא סוכנים), והתחלנו לתכנן. אחרי חודש של תכנונים הגענו לשלוש מסקנות:
1.יש המון מה לעשות בבלגיה (מספיק גם לחודש ויותר)
2.כפר הנופש ממוקם דפוק כך שהוא לא מתאים לרוב הדברים המעניינים
3.טעינו לגבי מתי נגמר החופש הגדול והסתבר שהוא יותר ארוך ממה שחשבנו.
אז החלטנו לשנות את הטיסות ואת כפר הנופש, כך שעכשיו היה לנו טיול של 17 ימים ברוטו (16 נטו). טסים בשישי, שבוע גמיש, ואז שבוע בכפר נופש (שישי עד שישי) ואז עוד יומיים, עם טיסה בראשון בבוקר.
 אגב שינוי התאריכים בכפר הנופש הוריד את העלות, והחזירו לנו כסף (למען הדיוק חייבו אותנו על פחות). לעומת זאת אלעל גבו מאיתנו כ-700$ על השינוי למרות שלא היה הפרש במחיר הטיסה.


ההכנות -; מרפי מכה פעם ראשונה
 

למרות שהיה לנו המון המון זמן להכנות, הכל הצליח להתחרבש. עברנו תקופה מאד לא קלה באופן אישי (כולל בעיות בריאות, החלפת מקום עבודה וכו') שגזלה מאיתנו המון המון משאבים, הן נפשיים,והן של זמן, וכמובן כסף. כך שלהמון דברים הגענו עם הלשון בחוץ.
לדוגמא לא מצאתי שום רכב גדול אוטומטי, אז הזמנו גיר רגיל. היות ועברו 15 שנה מאז הפעם האחרונה שנהגתי לא באוטומט תכננתי לשכור בארץ רכב עם גיר רגיל ליום אחד (150 ש"ח) ולתרגל קצת בנחת, ולא בבלגן הגדול של רכב גדול, מדינה זרה, עייפות מטיסה וילדים מאחור. מחוסר זמן לא הגעתי לזה (עוד תראו בהמשך שזה היה חשוב).
החלטנו ללכת על טלפונים של גולן טלקום -; 35 אגורות לדקה בבלגיה -; דומה למחירים ששילמנו עד לא מזמן בארץ. אבל הזמנו ברגע האחרון כך שהסים של אישתי הגיע והופעל 12 שעות לפני הטיסה, ושלי לא הגיע בזמן. גם הטלפון של אישתי בפועל לא עבד בחו"ל ונאלצנו לקנות סים מקומי (יכול להיות שזה משהו של הגדרות, ויכול להיות שאם היה לנו את הטלפון כמה ימים היינו מסתדרים קודם).
בנוסף בדיוק העבודה שלי הציע לנו לקבל סמרטפון עם דיל נחמד באורנג' שהיה אמור לפתור לי את צרכי האינטרנט (לאורנג' יש דיל של 100 ש"ח ל-1 GB במדינות נבחרות בלגיה בינהן). אבל כמו כל דבר שקשור בעבודה לא ניתן לשלוט על לוחות הזמנים והטלפון הגיע ביום לפני הטיסה ולא הספקתי להתקין עליו כמעט כלום (אני גם טכנופוב כך שאני צריך עזרה בדברים האלה). ואכן לא הצלחתי לחלוק את האינטרנט שלו עם המחשב וכך נאלצנו בסופו של דבר לשלם על אינטרנט למחשב במלון אחד, חינם בשני, ולגלוש מהטלפון בלבד בשלישי.
משעות הצהריים של היום לפני ניסיתי לתפוס את נהג המונית שאיתו קבענו כדי לסכם את השעה המדוייקת ולא הצלחתי. רק ב-7 בערב הוא חזר אלי וסיפר שהיתה לו תאונה והאוטו במוסך. למזלי הוא ארגן לי מונית גדולה אחרת, כי זה לא טריוויאלי לארגן מונית גדולה בערב.
 תכננו להתחיל לארוז שבוע לפני, אבל בגלל כל מה שעבר עלינו הרי שכמובן סיימנו את האריזה אחרי 10 בלילה. הטיסה ב-6 בבוקר. המונית הוזמנה ל-שתיים וחצי, והשעון המעורר ל-1 בלילה.אז הרבה לישון לא הספקנו.

יום 1 - שישי
 

כאמור התעוררנו באחת בלילה לסיים אריזות אחרונות + מקלחות + להכין סנדוויצים ליום הראשון. מילאנו את הציידנית בשניצלים קפואים, נקניקים, חומוס, קוטג', ודחפנו למזוודה.
את הילדים הערנו קצת אחרי שתיים. קשרתי את כסאות הבטיחות במונית, העמסנו את הילדים ולדרך.
בנתב"ג תורים ארוכים, אבל עברנו בשלום. ואז נתקענו במעלית של הכבודה המיוחדת (כסאות הבטיחות לא נשלחים במסוע). הייתה קבוצה עם גלשני גלים שתפסו את כל המסדרון, ותקעו גם את התור למעלית. נאלצנו לחכות למעלה מרבע שעה כדי למסור את כסאות הבטיחות. מעולם לא קרה לי דבר כזה.
היות ושינינו את הטיסות יצא שלטיסות הללו הזמנתי יחסית מאוחר וכבר היתה בעיה עם מקומות הישיבה ביחד. לטיסה הלוך לא מצאתי לנו מקומות ביחד (אנחנו צריכים 4 כסאות והמטוס בתצורת מושבים 3-3), ונאלצנו לשבת 3 ביחד, ואחד במרחק ניכר. היו לי המון שיחות טלפון עם אלעל בבקשה לסדר את זה, אבל הם אמרו שהם לא יכולים, אבל לא לדאוג, במקרה הכי גרוע הדיילים במטוס יסדרו את זה, ושננסה בצ'ק אין. בצ'ק אין עדיין לא היה מה לעשות, אבל אמרו לשאול שוב בעליה למטוס. בעליה למטוס ביקשו שנחכה עוד קצת, ובסוף כל מה שהצליחו לעשות זה להושיב אותנו באותה שורה. שלושה כסאות בצד אחד, והרביעי ליד החלון בצד השני (!). בטיסה עצמה אף אחד לא היה מוכן להתחלף (למרות נסיונות שלנו ושל הדיילים). רוב יושבי המעברים היו גם הם משפחה חצויה (ואחת סתם לא הייתה נחמדה). אז הייתה חוויה מעניינת, כשהתינוקת עוברת כמה פעמים מעל ראשי הנוסעים.
מעבר לזה לא נרשמו אירועים מיוחדים. הטיסה עברה בשלום (אומנם משעממם, אבל ללא טראומות מיוחדות) ונחתנו בזמן.
הנחיתה לוותה בירידה מהמטוס במדרגות (ללא שרוול). על המסלול חיכו העגלות וכסאות בטיחות. אבל העגלה שלנו וכסא אחד לא חיכו לנו (כי הם היו ארוזים יפה בתיקים, אז הם הגיעו עם שאר המטען). שני הכסאות האחרים כן, ונאלצנו לסחוב אותם ללא עגלה איתנו באוטובוס וברגל.
בהרץ היה כמו תמיד תור ארוך, אבל היות ויש לי כרטיס זהב (דיל מהעבודה, לא כי אני נוסע הרבה) דילגנו על התור וניגשנו ישר לחניון וקיבלנו את הרכב. הזמנו פורד גלאקסי (וקיבלנו. קיבלנו אפילו דיזל). שבוע לפני הנסיעה דיברתי עם הרץ בבריסל לברר פרטים על הרכב. אמרו לי שיש לרדיו כניסת USB (ואכן הבאנו disk on key ולא דיסקים) ושאין GPS. בפועל היה GPS שהיה הרבה יותר נוח משלנו, כך שהמכשיר שלנו נשאר אחר כבוד במזוודה. שאלתי לגבי אפשרויות תדלוק והציעו לי לשלם מראש על מיכל דלק מלא (מחיר סביר) אבל אמרו שאם בכל זאת אחזיר מלא לא אשלם כלום (אבל אם אביא חצי מלא אשלם על מיכל שלם). זה מה שבחרנו ובפועל החזרתי מלא. הם גם סיפרו לי איפה יש תחנה ליד השדה.
 ביציאה מהשדה האוטו כבה לי 4 פעמים (אמרתי כבר שאני לא רגיל להילוכים), אבל בהמשך היה יותר טוב. בחרנו לנסוע לעיר מכלן (Mechelen) למוזיאון Technopolis- מוזיאון מדע (30 אירו לכולנו). נסיעה קצרה של רבע שעה, כולה בכבישים מהירים. בפועל הגענו כבר אחרי 12 (נחיתה ב-10) בגלל הזמן בשדה (עם ילדים לוקח הרבה זמן).
המוזיאון היה נפלא. כבר בכניסה (עוד לפני שמשלמים) יש מאזניים מגניבים. מצד אחד תלויה מכונית ומהצד השני חבלים שאפשר למשוך. ככל שמתרחקים מהמרכז יותר קל למשוך את הרכב. לחובבי המדע -; דוגמא נהדרת לנושא המומנט. לילדים -; סתם כיף.
 במוזיאון עצמו בילינו שעתיים וחצי בסך הכל, אפשר גם הרבה הרבה יותר אבל היינו עייפים מאד. הילדים לא התעניינו בהסברים המדעיים והתייחסו למקום כג'ימבורי ענק, ואני התייאשתי מההסברים מהר מאד ועברתי להנות איתם מהמתקנים. הזהירו אותי שלא כדאי להגיע למוזיאון ביום הראשון כי לא נוכל לחוות את כולו בגלל העייפות, אבל רצינו לפתוח לילדים בגדול ואכן הם נהנו מאד.

IMG_0004.JPG

 אבל, לקראת שלוש כבר הרגשנו עייפות נוראית. המוזיאון אומנם פתוח עד 17:00 (ויש עוד הרבה מה לעשות בו), אבל היה לנו ברור שאם נמשוך במוזיאון עד חמש הרי שניסע ישר למלון, נפול על המיטות ונרדם כולנו ב-6. בלי לעשות סופר, בלי לסדר את המזוודות, והכי גרוע - נגרום לעצמנו ג'ט לג רציני (אם נרדם ב-6 נתעורר ב-2 בלילה). אז העדפנו לחתוך עכשיו מהמוזיאון להספיק קצת דברים אחרים. ביציאה ביקשנו הכוונה לסופר קרוב (Carrefour ענק, פחות מ-5 דקות נסיעה מהמוזיאון) ועשינו קניות ראשוניות. הסופר לקח לנו כשעה. עייפים, לא מכירים, מתלהבים מהחידושים...
 משם נסענו למלון. בכוונה בחרנו במלון קרוב ליציאה מבריסל ולשדה התעופה כך שהוא גם מאד קרוב למכלן Courtyard by Marriott Brussels. למרות שהנסיעה לקחה פחות מחצי שעה הילדים כמובן נרדמו. משום מה הGPS בחר מסלול עירוני ולא לצאת לאוטוסטרדה והתוצאה היתה המון המון רמזורים. לא הסתדרתי עם ההילוכים (מתי משחררים קלאץ' בהילוך ראשון?), ובשלב הזה האוטו כבה 20 פעמים לפחות, ולפי הריחות שרפתי לחלוטין את הקלאץ'. פעם אחת אפילו נהג שאל אם אנחנו צרכים עזרה. ככל שהתקרבנו למלון כמות הרמזורים עלתה, והעייפות וההיסטריה שלי גם, מה שגרם לכך שכל 400 מטר היה רמזור + כיבוי מנוע אחד לפחות. אגב, כשכל פעם כבה המנוע מפספסים לחלוטין את הגל הירוק... כדי להגביר את הבלאגן הצומת בכניסה למלון הייתה בשיפוצים והGPS טעה בה, כך שנאלצנו להוסיף עוד כמה מאות מטרים, 3 רמזורים ופניית פרסה אחת (ועוד איזה 3-4 הדלקות של המנוע).
הגענו למלון וקיבלנו את זוג החדרים שהזמנו (130 אירו ללילה לזוג חדרים כולל ארוחת בוקר וחניה -; תעריף סוף שבוע). אחלה מלון. זה מלון עסקים (מאד קרוב למפקדת נאטו ולשדה התעופה). חדרים גדולים ומרווחים, כך שלמרות מיטת הקינג סייז + מיטת תינוק שהייתה באחד מהם ושתי המיטות הזוגיות בשני עדיין היה מקום לשולחן ורצפה שאפשר לשחק עליה. מסך טלביזיה ענק, אמבטיה מרווחת וכו'. אבל מה -; המקרר פצפון. זה למעשה מיניבר ריק. ידענו מראש, ותאמנו איתם שאת הציידנית עם השניצלים נשאיר במקפיא של המלון וכך עשינו. לא הייתה שום בעיה.
 בהתייעצות עם המלון הלכנו ברגל לסופר קרוב שיש בו מסעדה קטנה Lunch Garden Carrefour במרחק 5 דקות הליכה. לצערנו מבחר המנות ללא בשר (זוכרים שאמרתי כשרות) היה מאד מצומצם וכבר נאלצנו לערוך גיחה לסופר הצמוד ולקנות כמה מעדני חלב להעשרת הארוחה. הבן גם הספיק להקיא במסעדה. פעם ראשונה וממש לא אחרונה בטיול -; לכולם אצלנו יש נטייה להקאות. זה כנראה תורשתי. עוד תשמעו על זה בהמשך. חזרנו לחדר. מקלחת ולישון לילדים, פריקת מזוודות למבוגרים.

בדיעבד אני תוהה האם היינו צרכים לעשות צ'ק אין מוקדם (ב-12 בצהריים - בררתי מראש שאפשרי), להתקלח ואז לנסוע למוזיאון. אני לא בטוח שהמקלחת הייתה מרעננת מספיק, ופחדנו שאם כבר נעשה צ'ק אין אז נתחיל לפרוק מזוודות (לפחות כלי רחצה ופיג'מות) וככה הזמן ימרח וימרח.
 

יום 2 - שבת
 

בבוקר ניסיתי להבין למה הטלפון של גולן טלקום לא עובד. עד היום אני לא יודע. ניסיתי לפנות אליהם (מה הטלפון?), ולשלוח אימייל, אבל כמובן ללא שום תשובה (לזכותם יאמר שזה היה שבת בבוקר). אז בבוקר קנינו סים מקומי. בטלפון שלי ניסתי להגדיר את המכשיר כראוטר וכך נוכל לגלוש מהטאבלט אבל ללא הצלחה. אין לי מושג אם זה כי אני לא יודע איך, או שזה חסום (טכנופוב זוכרים). וויתרנו והסתפקנו לגלוש מהטלפון. בין כה וכה רצינו רק את תכנון הטיול (מזג אויר, אתרים וכדומה). אבל בסך הכל בזבזתי על משחקי הטלפון (כיבוי והדלקה, הוצאת הסים ובהיה בהגדות בלי להבין) קרוב לשעה בבוקר במלון, ועוד רבע שעה לקניית הסים החדש אחר כך.
התחלנו בארוחת בוקר נחמדה במלון. זה לא ארוחות הבוקר של אילת, אבל בהשוואה לאירופה היה טוב מאד. יש כמה סוגי בשר (לא מדברים אלינו) כמה מעדנים, כמה סוגי קורנפלקס, לחמים, קוראסונים, גבינות ואפילו מעט ירקות (עגבניות מלפפונים ובצל וזיתים). ביצה קשה או מקושקשת, וניתן לבקש גם חביתה (אבל לא ביקשנו באף יום אז אני לא יודע איך זה עובד). קיבלנו ישר כסא תינוק, אבל לא היה שום מקום ישיבה ללא שטיח. אני חושב שאחרי שהקטנה טינפה את השטיח יום אחרי יום הם קצת הצטערו על זה. אגב אנחנו ניצלנו את המלון ושנוררנו כל בוקר שתי צנצנות קטנות של קטשופ שעזרו לנו בפיקניקים במהלך היום. אבל לא ניסינו להכין סנדוויצים -; זה לא נראה לי לעניין. לא ניסיתי לחסוך את העלות של הקטשופ במזללות (לרוב חצי אירו), אלא לימים שבהם עשינו פיקניק ולא מסעדה.
ביום הזה תכננו לטייל בלב בריסל. בררתי אפשרויות הגעה עם המלון (אוטובוס / אוטו / חניה), ויצא שאוטו יהיה כנראה הכי זול (בדומה לאוטובוס) אבל פרשת ההילוכים מאתמול השאירה לי צלקות ובחרנו אוטובוס. האמת לילדים זו תמיד חוויה נחמדה (בארץ כמעט אף פעם לא נוסעים באוטובוסים). תחנת האוטובוס היא בפתח הסופר מאתמול.
 הצטיידנו במפה חינמית במלון, ירדנו מהאוטובוס בלב העיר וההתלנו ללכת. התייעצות זריזה עם גוגל מפס בטלפון הבהירה לי שאנחנו בכיוון הלא נכון. פעם ראשונה שאני בחו"ל עם סמארטפון (האמת פעם ראשונה שאני עם סמארטפון) וזה בהחלט שדרוג רציני. שוטטנו דרך חנויות עד שהגענו לכיכר המרכזית grand place / grotte market. עשינו לנו פקניק צהריים על המדרכה בכיכר עם נקניקים ופיתות מהארץ וצ'יפס מקומי (מוטיב שיחזור על עצמו עוד כמה וכמה פעמים במהלך הטיול). המשכנו בשיטוט. ראינו את הילד המשתין, המשכנו לכיכר סבלון לשוק הפשפשים, והגענו עד מוזיאון כלי הנגינה.
בדרך האמצעי נרדם בעגלה, הקטנה נרדמה במנשא, וכולנו (כולל הגדולה) היינו כבר עייפים. אני עם מנשא מלפנים ותיק גדול מאחור, אישתי עם תיק גדול מאחרו ועגלה עם ילד בן 4 מלפנים, והגדולה סתם המסכנה היחידה שלא ישנה. אז בלובי של המוזיאון עשינו הפסקה נוספת, התרעננו עם ברד (היה דדוכן ממול), וחיכינו שהילדים יתעוררו. בדיעבד, היה יותר נחמד לעשות את ההפסקה בקומה העליונה של המוזיאון. יש שם מסעדה עם תצפית נחמדה (אבל זה רק אחרי התשלום למוזיאון). המוזיאון עצמו נחמד ולא יותר. הואזול יחסית (10 אירו לכולנו). יש בו הרבה כלי נגינה ברובם עתיקים, ומקבלים אוזניות שאפשר לתקוע ליד רבים מכלי הנגינה. אבל רבים משקעי האוזניות לא עובדים, ובעצם החוויה די ממצה את עצמה אחרי כמה האזנות כאלה. בילינו במקום פחות משעה. חשוב לציין שהמוזיאון מורכב מכמה וכמה קומות. יש אומנם מעלית אבל היא מאד מאד איטית. המדרגות מומלצות הרבה יותר, אבל לא לעגלות כמובן.
 האמת שבשלב הזה לא היו לנו תוכניות נוספות, אבל מהמוזיאון ראינו שביל נחמד שיורד חזרה לכיוון הכיכר הגדולה דרך גינה ועוד, אז בחרנו להמשיך בו (חבל רק שהיו המון מדרגות ואנחנו עם עגלה). המשכנו חזרה לכיכר הגדולה ולכיוון תחנת האוטובוס. בחמש וחצי המקומות כבר עשו סימנים של אוטוטו סוגרים.בעשרה לשש רוב החנויות כבר סוגרות חצי הדלת להבהיר -; אין כניסה, רק יציאה. בכל זאת הסתובבנו עד שש ורבע (חלק קטן מהחנויות הגדולות פתוחות על שש וחצי), אבל בשלב הזה הרחובות כבר התחילו להנטש (לא סמוך לכיכר איפה שהמסעדות, אלא מעט יותר רחוק באיזורי השופינג), כולל חלק מהמסעדות אפילו! האמצעי התחיל לעשות שוב סימנים של להרדם, וכולנו עוד היינו עייפים, אז לקחנו אוטובוס חזרה למלון, נשנושים בחדר ולישון. ניתן לראות את המסלול שלנו באותו יום כאן.

 במהלך היום נתקלנו מתישהו בחנות של כלי נגינה (סתם חנות רגילה). אני מודה שהסתובבנו בפנים רבע שעה ואולי יותר, דיברנו עם הילדים על ההבדלים בין כלי הנגינה, הם זיהו חלק מהם (גם לי קשה להבדיל בין כינור לויולה), וכמובן הצטלמנו איתם. ללמדכם שגם משיטוט בחנויות אפשר להנות מאד (כן, אני יודע שיש חנויות של כלי נגינה גם בארץ, אבל בארץ זה לא קורה, כי לא משוטטים ללא מטרה). אגב ביציאה מהחנות ראינו פתאום שלט "dear tourist - no sightseeing". אבל אף אחד לא העיר וכאמור לא שמנו לב קודם.

IMG_0232.JPGהנוף מאיזור מוזיאון כלי הנגינהIMG_0273.JPG

IMG_0240.JPG

יום 3 - ראשון
 

אחר הצהריים היה מתוכנן פסטיבל ימי ביניים.
את הבוקר פתחנו שוב בבריסל. נסענו עם הרכב לאיזור מוזיאון המכוניות. ביום ראשון בבוקר אין כמעט תנועה, אין בעיית חניה והיא בחינם. ואכן המנוע לא כבה לי הרבה פעמים (לא יותר מ-10), והריח של הקלאץ השרוף היה פחות דומיננטי הפעם.
 הגענו לאיזור שבו המוזיאונים. יש שם איזו כיכר גדולה עם גינה ושער ניצחון. אז כמובן שצילמנו:

IMG_0292.JPG

IMG_0294.JPG
IMG_0295.JPG


 נכסנו למוזיאון הצבאי (כניסה חינם). המוזיאון נחמד מאד, אבל ברוב המוחלט של המוצגים אסור לגעת מה שמאד אכזב את הילדים. גולת הכותרת היא האנגר המטוסים שבו יש מטוסים רבים, ולאחד מותר היה להכנס. היו שם גם מטוסים של צבאות זרים, כולל אחד עם צלב קרס מה שהיה די מצמרר.
 בערך בשלב הזה התחילו הודעות במערכת הכריזה בהולנדית. הולנדית דומה לגרמנית (בטח במערכת כריזה לא איכותית), אני עומד מול מטוס עם צלב קרס, בהאנגר ענק, שומע הודעות כריזה בגרמנית, וכל האנשים מתחילים לצאת. ישר התחילו לרוץ לי בראש מחשבות שרק הוסיפו לצמרמורת שלי (הילדים לא שמו לב לשום דבר). מסתבר שהמוזיאון נסגר להפסקת צהריים. ידענו אומנם שב-12 סוגרים לשעה, אבל מסתבר שכבר ברבע לשתים עשרה סוגרים. בפועל האנגר המטוסים נשאר פתוח, אבל אנחנו העדפנו לצאת.

IMG_0331.JPGIMG_0336.JPG

 אחרי עצירת נשנושים קצרה חצינו את החניה לעבר מוזיאון המכוניות AUTOWORLD. פה הכניסה כן בתשלום (20 אירו לכולנו), ושוב אסור לגעת במוצגים. ועדיין יש המון מכוניות מאד מרשימות. הילדים לא התעניינו במכוניות הישנות, אבל כן במכוניות מרוץ וכדומה.

IMG_0368.JPG

 בצהריים נסענו לכיוון הפסטיבל. המקום היה גדוש אנשים, והיה בהחלט יום חמים. הצטערנו שלא הצטיידנו בכובעים ובבגדים קצרים. לקח לימים הבאים -; תמיד סט קצר / ארוך באוטו.
הפסטיבל מאד חביב. לא היה שום דבר דרמטי, אבל חלק מהאנשים התחפשו (פעילי הפסטיבל ואורחים). היה חרש ברזל (נפח) שכל הזמן חימם ודפק עם הפטיש (אין לי מושג מה הוא בנה), תצוגת בזים מאולפים, במה מרכזית שעליה התחלפו ההופעות -; יורק אש, קרב אבירים, כלב מאולף וכו'. היתה גם איזו להקה קטנה שהסתובבה וניגנה. בקיצור - היה שמח.
המזכרות (חרבות וכו') היו מאד יקרות (10 אירו וצפונה). מבחר האוכל היה מצומצם ביותר (המבורגר או פנקייק) והשתייה יקרה בטירוף (2 אירו לבקבוק מים של 333 או קולה של 250). הגלידה לעומת זאת די זולה (1 אירו לגביע שכולל כדור וקצת).
היו מספר פעילויות לילדים -; מסלול מכשולים, איפור, ירי בחץ וקשת. חלקן בחינם וחלקן בתשלום נמוך. מתאים בכיף לשני הגדולים שלי. התינוקת לא נהנתה יותר מדי (אבל ברוב הטיול היא לא נהנתה יותר מדי).
בסיכום כולל היה מאד מהנה. בילינו במקום כ-3 שעות, וב-6 הכל נסגר וגם אנחנו התקפלנו.
 היות והיינו פחות עייפים ועוד לא היה מאד מאוחר נסענו לסניף פיצה האט הקרוב למלון ולקחנו פיצה לאכול בחדר.

IMG_0393.JPGIMG_0394.JPGIMG_0401.JPG


 יום 4 - שני

 

בבוקר עוד הספקנו למסור כביסה במכבסה ליד הסופר. המוכרת/כובסת ידעה רק צרפתית שאני לא מבין בכלל. אבל נפנופי ידיים ומספרים כתובים על נייר הסבירו לה את סוג הכביסה הדרוש, ולי את העלות ושעות הפתיחה (15 אירו למכונה גדולה מלאה. היה לנו שק קטן אז נתנו לנו הנחה).
נסענו לברוז' (Brugge). חנינו בחניון במרכז (centrum). מדובר על חניון ענק עם מספר קומות, ותשלום סביר של פחות מ-2 אירו לשעה ולא יותר מ-9 אירו ליום.
פספסנו את מרכז המידע שממוקם בבניין האדום בסמוך לחניה, והתחלנו לשוטט ללא מטרה. הלכנו לאורך רחוב Zuidzandstraat שהוא רחוב חנויות שוקק. ביקרנו בקתדרלה, אכלנו צהריים באחת המסעדות הפונות לכיכר קטנה ונטולת שם והמשכנו לכיוון כיכר המרקט. זו הכיכר הראשית שממנה יוצאים גם סיורי הכרכרות.
 המשכנו לטייל ולשוטט, ובהמשך גם לקחנו שייט בסירה באחת המקומות (כולם מציעים את אותו שיט באותו מחיר). השיט נחמד. נמשך כחצי שעה. בהתחלה המדריך/נהג שאל איזה שפות צריך. אצלנו היו הסברים באנגלית, צרפתית, הולנדית וגרמנית. האמת, ההסברים לא מדהימים. גם כשצריך לחזור על כל הסבר 4 פעמים זה גורם לכך שההסברים מאד מאד קצרים. אבל זה בסדר. המבוגרים נהנים מהנוף וקצת מהסברים, הילדים נהנים מהשיט ומהברווזים, וכולם נהנים לשבת חצי שעה ולתת מנוחה לרגליים.
כמובן שאכלנו שוקולד, ועוד וופל, וכמה עוגיות. האמת -; לא נפלתי מהשוקולדים. לא שלא טעים, אבל לא חוויתי אורגזמה מהשוקולד. אולי כי אני לא מחובבי המריר, אולי כי בסופו של דבר -; זה רק שוקולד .הילדים כמובן נהנו מהשוקולד (הם קיבלו שוקולד חלב), וכך גם אישתי.
 שוב, לקראת 6 הכל מתחיל להסגר וכולם נוהרים למכוניות. היה אפילו עומס ביציאה מהחניון.


IMG_0426.JPGIMG_0433.JPG

IMG_0427.JPGIMG_0439.JPG

IMG_0469.JPG


IMG_0490.JPG



IMG_0491.JPG


 יום 5 -; שלישי

עוזבים את המלון ונוסעים לכיוון הארדנים.
 לאורך כל ההכנות לטיול התלבטנו מה לעשות ביום הזה ובכלל. התלבטנו האם לשלב (ביום הזה) את מערת הנטיפים נפטון, או ביום אחר את האן סור לס. בנוסף שקלנו את רכבת הקיטור של שלושת העמקים (ביום הזה), או רכבות הקיטור של ספונטין (מחר). חוץ מזה רצינו לנסות לשלב בדרך את ווטרלו (נפוליאון), מעלית סירות, ופארק בעיירה שנקראת ניסמס ששמענו עליו שתי המלצות (גיל ומיקה) אבל ללא פרטים.
 מזג האויר העלה חשש לגשם, וזה הכריע את הכף (אם כי בסוף לא ירד גשם). וויתרנו על ווטרלו (גם ככה כבר יצאנו מאוחר) ונסענו למערת הנטיפים נפטון Grottes de Neptune. זו מערה קטנה יחסית (סיור של 45 דקות) שיש בה שייט בסירה תת קרקעית (במערות האן כבר אין) ונראה היה לנו שתתאים לנו יותר. בדרך ניסינו לדבר איתם בטלפון כדי לברר מתי בדיוק יש סיור, אבל לא היה עם מי לדבר באנגלית. רק צרפתית. הגענו ב-12:00 כדי לגלות שיש לנו שעה לחכות. ניתן לסייר באיזור בינתיים (יש שם קצת טבע), אבל אנחנו בחרנו בארוחת צהריים. הסיור במערה היה חביב. התפצלנו לשתי קבוצות לפי שפות. אנגלית וצרפתית באחת, הולנדית וגרמנית בשניה. המערה עצמה נחמדה, אבל הנטיפים לא כאלה מדהימים. מה שנחמד זה התאורה המיוחדת. היה שלב שבו נעצרנו, כיבו את האור כל פעם נדלק פנס בודד שהאיר נטיף מסויים ויפה. בהמשך יש את השייט. השייט עצמו הוא לאורך של כ-300 מטר לכל היותר. יש איש שהולך במים וגורר את הסירה. באמצע הדרך בערך שלוש הסירות נעצרו, שוב עשו חושך ושוב התחיל מופע אורות על הנטיפים, שבשיאו זרמו פתאום מים מאיזה מפל. נחמד מאד, והרשים את הילדים. בסך הכל ממש לא מדובר על אטרקצית חובה, וממה שהבנתי מערות האן הרבה יותר מרשימות, אבל לנו זה התאים מאד. וזו גם התחושה שקיבלתי מסיפור הטיול של גיל.
 ביציאה ראינו שלא בטוח שנספיק את רכבת הקיטור (גם ככה הנחנו שנוותר), והעדפנו לנסוע לפארק בניסמס Parc Communal Nismes. בתכל'ס מדובר על פארק עירוני. יותר גדול מהגינה ליד הבית שלכם, אבל קטן בהרבה מהפארקים (נגיד בגודל של גן האם בחיפה). יש בו שני גימיקים בולטים -; תעלה ואגם קטן שאפשר לשוט בהם בסירת מנוע חשמלית בנהיגה עצמית, וכמה מתקני שעשועים מבוססי מים. ביום חם ניתן לבלות יום שלם במקום. לנו לא היה חם (אם כי לא קר) ובילינו בכיף כמעט 3 שעות. השיט היה סתמי משהו (בחרנו בשיט של חצי שעה, אפשר גם שעה). היה נחמד, אבל לא היה נורא אם היינו מוותרים. המתקנים היו נהדרים. הילדים ואני לבשנו בגדי ים (לא לשכוח). התחלנו במזרקה קטנה שהם התרוצצו בפנים, יש כמה משאבות מים ידניות, עם סדרת צינורות וסכרים שאפשר לשחק איתם, מזרקות שמפעילים ידנית ע"י משיכה ביד או קפיצה וכו'. ראינו שם מקומיים (ככל הנראה) שבאו עם שמיכות פיקניק. החסרון הוא שבמקום אין שירותים. כשהלכנו מאחורי השיחים ראינו עדויות לכך שאנחנו ממש לא הראשונים שהולכים מאחורי השיחים. לילדים זה הספיק, אבל אנחנו כבר הלכנו לפאב הסמוך כדי להתפנות.

IMG_0549.JPG

 בסביבות 5 אחר הצהריים התקפלנו ונסענו למלון בדינאן Ibis Dinant.
כמה מילים על המלון, ועל חווית הצ'ק אין: הזמנו כרגיל זוג חדרים מקושרים. אנחנו מקבלים את המפתחות לחדרים ועוד מפתח רגיל שהבנתי שהוא לדלת המקשרת. ניגשים לחדר ורואים שמדובר על שני חדרים משני צדי המסדרון. לא ברור על מה הם חשבו כשמכרו לנו את זה בתור חדרים מקושרים. אנחנו כבר מתחילים להריץ סרטים בראש של איך נסתדר (אני עם הגדולים, אישתי עם הקטנה) והולכים חזרה לקבלה. הפקיד מתעקש שמדובר על חדרים מקושרים, ורק אחרי 3 דקות של הסברים (הוא דווקא דיבר אנגלית טובה) סוף סוף הבנו - מדובר על שני החדרים האחרונים במסדרון. במסדרון יש דלת שאפשר לסגור את שני המטר האחרונים של המסדרון (בשביל זה המפתח) ואז להשאיר את הדלתות הרגילות של החדרים פתוחות. רעיון מעניין שמעולם לא נתקלתי בו. יתרון נחמד של הפיצ'ר הזה הוא שניצלנו את הקצת מסדרון כמקום אכסון לעגלה ולהורדת הנעליים. החסרון הגדול הוא שכל הזמן פחדנו שהדלתות הרגילות של החדרים יסגרו בטעות ואז צריך את המפתחות כדי לפתוח אותן (זה לא קרה).
מראש היה לי ברור שהמלון יהיה ברמה נמוכה מהותית ביחס למלון בבריסל (לדוגמא -; יש רק מקלחת, אין חניון אבל יש חניה חופשית ברחוב וכו'.), ועדיין התאכזבתי. המיטות הן זוגיות ולא קינג. הילדים נאלצו לחלוק מיטה אחת, החדרים קטנים יותר. אין בכלל סבונים, אלא יש רק דיספנסר -; אחד במקלחת ואחד ליד הכיור, עם חומר שלא ברור אם הוא סבון או שמפו, המגבות קטנות ודקות, הטלביזיה היא CRT 16 אינטש (במקום הLCD 37 שהיה בקודם), בחדר אין מקרר בכלל (נעזרנו במקרר ובפריזר של המלון). ארוחת הבוקר לא כלולה במחיר ונראתה עלובה יותר (אז ויתרנו עליה) וכו'. בחדר שלנו בחלון היה רק וילון כבד (לעשות חושך) ולא וילון דק שיתן פרטיות (קומה ראשונה, אז אפשר לראות מבחוץ), ובחלון של המסדרון (שכאמור היה חלק מהסוויטה שלנו) לא היה וילון בכלל ובלילה נכנס הרבה אור מפנס הרחוב. יותר מזה, החלון של המסדרון לא נסגר טוב ונכנס גם חום, אבל גם הרבה רעש מהרחוב. שלא ישתמע מזה שזה מלון רע. זה בהחלט מלון פונקציונאלי וממש לא נכלל בקטגוריה של מלונות תקציב. אבל הוא גם לא נכנס לקטגוריה של מלונות מפנקים. כמו שמישהו בפורום ציין פעם "איביס זה איביס. לא פחות ולא יותר".
 הקטע שביאס הוא שזה היה המלון הכי יקר בטיול (190 אירו ללילה לזוג חדרים ללא ארוחת בוקר). אבל מה -; כמו שאומרים בנדל"ן -; מיקום מיקום מיקום. המלון ממוקם על הנהר (מאחד החדרים היה נוף לנהר) במרחק 8 דקות הליכה מהגשר של מרכז העיר (ו-3 דקות הליכה מהמקום שבו מתחילות מסעדות הטיילת). המלון עצמו נמצא בנקודת הזינוק של מרוץ האמבטיות (פרטים מחר) ועם מרפסת נחמדה שאפשר לשבת בה לשתות ולאכול משהו קל (למרות שהתפריט שלהם מאד מאד מוגבל).
שוטטנו מעט על הטיילת, ולקחנו צ'יפס באחת הצ'יפסיות שיש שם. ניסינו לקבל במלון פיצה (הם מבטיחים 24 שעות ביממה, ושירות תוך רבע שעה), אבל הפקיד בקבלה אמר שהוא לבד ולא יכול, אולי עוד שעה. אז סתם ישבנו על המרפסת של המלון, ממש על הנהר, אכלנו צ'יפס, וראינו איך מעט קבוצות מתחילות להכין את הרפסודות למחר. למי שבקטע -; זה היה האווירה לבירה קרה (אם אתם עם הילדים), או יין (אם אתם בקטע הרומנטי). אנחנו הסתפקנו בשוקו.

יום 6 -; רביעי

יום חג לאומי שבו יש אירועים מיוחדים רבים. בחרנו להתמקד בשניים -; פסטיבל רכבות קיטור בספונטין, ומרוץ האמבטיות בדינאן. לשניהם הגענו בעקבות כמה המלצות, קודם כל של אלונה, אבל גם של גיל ואחרים.
במלון הזהירו אותנו שמ 10-11 בבוקר תתחיל בעיית תנועה וחניה בעיר. האמת שחלק מהרעיון של לבחור במלון הזה היה שבמקרה הצורך אם לא נמצא נקודת תצפית טובה תמיד נוכל לצפות מהחדר שלנו (לא אידאלי כי זה חלון ולא מרפסת, אבל יעבוד). פתאום הלחיצו אותנו שלא נצליח לחזור לחדר...
יצאנו בשבע וחצי לסיור רגלי בחיפוש אחר אוכל (העפנו מבט בחדר אוכל והחלטנו לוותר). אבל כמעט הכל סגור. בסיפור של גיל הוא אמר שהמאפיות נפתחות ב-7, אבל פה לא שמעו על הסיפור שלו. מצאנו כמה מקומות בשלבי פתיחה, והצלחנו לקושש איזה סנדוויץ. לא משהו לספר עליו בבית, והבן עוד הספיק להקיא אותו שעה אחרי (הזכרתי כבר נטייה להקאות?).
 בשמונה וחצי נסענו לספונטין Spontin לפסטיבל רכבות הקיטור. כיוונו את ה GPS למרכז העיירה. בכניסה לעיירה לא ראינו שילוט לכיוון הפסטיבל והתלבטנו לרגע עד שראינו ענן עשן והתחלנו לנסוע אליו. במקום היו שתי רכבות קיטור שעמדו לנסוע, כמה צופים נלהבים וחנות מזכרות עלובה. הבנו שעדיין מוקדם יחסית, והחלטנו להתחיל בסיבוב ברכבת. עשינו נסיעה קצרה של רבע שעה לכל כיוון וחזרנו. זה הספיק כדי לקבל את החוויה של נסיעה ברכבת הישנה + הריח של הקיטור במנהרות. ועוד לא התחיל להעיק. ראינו איך מחליפים קטר, והבנו שאין עוד הרבה מה לראות. נתנו לילדים כמה דקות במתנפחים שהיו שם, ונסענו חזרה לדינאן.

IMG_0614.JPGIMG_0617.JPG

למזלנו מצאנו חניה בפתח המלון (אבל כבר התחילו להרגיש במצוקת החניה וברחובות סגורים). השעה קצת אחרי 11. מרוץ אמבטיות הוא ב-4. אבל דינאן ביום חג אז הסתובבנו קצת בעיר. בטיילת היו דוכנים של שטויות (מזכיר את הטיילת של אילת) ומסעדות מפוצצות. עמדנו 20 דקות בתור בשביל קצת צ'יפס ואז ישבנו על ספסל בטיילת לארוחה קלה.
 עלינו למרומי המצודה ברכבל ושטטנו. אבל היה יום חם יחסית, ובגלל הפסטיבל הכל היה מפוצץ באנשים, כך שקשה היה להנות. מה שכן, החדרים בתוך המצודה צוננים וזה מרענן. רוב המצודה פתוחה בסיור מודרך בלבד ולא היה לנו כח אז עשינו סיור עצמי קצר יחסית במצודה ונכנסנו לתצוגת דמויות דיסני מחול שהייתה כל הקיץ (כמו ארמונות מחול ים, אלא של דמויות דיסני). נורא נחמד וכיף. מדובר על החדרים צוננים (יתרון ראשון). בכולם מוסיקה של דיסני ואווירה נחמדה. כל ילד דאג להצטלם ליד הדמויות האהובות עליו (נסיכות / ספידי מקווין / מיני מאוס). חוץ מזה, גינת המשחקים למעלה נחמדה. לא משהו מהמם, אבל מספיק כדי להעסיק את הילדים 20 דקות כשאנחנו מנסים לנוח. בסמוך לגן המשחקים יש גם מזנון קל.

IMG_0640.JPGIMG_0644.JPGIMG_0658.JPG

מהתצפית במרומי המצודה ראינו blob jump. אני אנסה לתאר את זה למי שלא מכיר - אני לא הכרתי, ונחשפתי לזה במהלך ההכנות לטיול כשבדקתי על יום הפסטיבל בדינאן. מדובר על מתנפח ענקי שממוקם על שפת המים (חצי במים חצי ביבשה). אדם אחד יושב על הקצה שקרוב למים. שלושה אחרים עומדים על מגדל ביבשה וקפוצים ביחד על המתנפח מצידו השני. התוצאה היא שהבודד עף האויר אל תוך המים. מגניב! ניתן לראות סרטון ביוטיוב (לא מהפסטיבל הזה) שמדגים קפיצה כזו.
 לא התקרבנו כך שאין לי מושג איך אפשר היה לעשות את זה (אם בבכלל, כמה עולה, הרשמה מראש וכו').

IMG_0637.JPG

 אפשר גם סתם להתרשם מהעיירה בזמן שמתכוננים לפסטיבל (מלעמלה ומלמטה). שימו לב לכמויות האנשים:
IMG_0631.JPGIMG_0689.JPG

ירדנו חזרה והתחלנו לצעוד לעבר המלון. אומנם אמור להיות מדובר על 8 דקות הליכה, אבל כשעייפים, חם, ועמוס במדרכות זה לקח 20 דקות. כמו שאמרתי דינאן ביום חג. היה משהו שקשור בדיסני ומיקי מאוס באותו היום אם כי לא ראיתי, אבל בכל מקום היו שלטים "ברוכים הבאים למיקי מאוס", והמון ילדים היו עם בלונים בצורה של מיקי (אוזניים). חוץ מזה היו גם שני דוכנים עם פרסומות שחילקו בלונים ושטויות (אז לקחנו, מה אנחנו פראיירים?). בדרך עצרנו בפיצוציה וקנינו שתייה קרה ושני מיכלי גלידה.
 התמקמנו במרפסת של המלון. לא היו מקומות ישיבה אבל פשוט ישבנו על הרצפה של המרפסת, עם גלידה ושתייה קרה ונהננו. לאף אחד במלון לא נראה היה שאכפת מי יושב שם, ולא היה שום שירות של בית הקפה בזמן המירוץ עצמו. לא הסתכלתי אבל לדעתי גם אנשי הצוות צפו במירוץ.
למי שעוד לא נתקל -; מרוץ האמבטיות של דינאן (Dinant Bathtub Regatta) הוא מרוץ היתולי שבו כל קבוצה בונה רפסודה, וצריכה להשיט אותה לאורך חצי קילומטר בערך (מהקזינו ליד המלון ועד הגשר). ברור שהמהירות היא לא המטרה. יש איזו דרישה שכל רפסודה תכיל אמבטיה, אבל זה לא היה ברור לי עד הסוף. הנושא היה סרטים. רוב הקבוצות כללו אנשים בלבוש תואם, ורפסודה ברמה כזו או אחרת. היו כמובן הרבה השפרצות, דחיפות אנשים למים וקפיצות, פצצות מים (בלונים מלאים) שנזרקו על הקהל (אחת פגעה בנו) וכו'. היו כמה רפסודות שהגדילו לעשות ובמקום להשפריץ עם המשוטים/דליים ארגנו ממש תותח מים (זרנוק כיבוי אש וכדומה). היתה סירה של הטיטאניק (כמעט טבעה) כמה סירות דמויות צבא, דיסני, דרדסים ועוד ועוד.
לקח חצי שעה עד שכולן עברו אותנו. אם היינו מתמקמים ליד הסיום היינו מן הסתם רואים איזה טקס בסוף, אבל אין לי מושג.
בסך הכל מדובר על חוויה מאד נחמדה ומהנה. כדי להנות ממנה צריך להיות בראש הנכון. כמו שבררתי עם אלונה לפני הטיול, שלוש בירות בהחלט יכולות לעזור (לא ניסיתי). אבל גם האוירה הלא פורמלאלית שלנו (לשבת על הרצפה עם הגלידה) מאד עזרה לטעמי. לא נראה לי שכדאי למשל לשבת במסעדה על קו המים בשלב כזה. לא רק בגלל שישחטו אתכם במחיר, אלא כי אז לא תכנסו לראש הנכון. תנו בלון לילד, תעשו בועות סבון, או אם אתם ממש בקטע -; תזרקו פצצות מים חזרה (תכינו מראש). זה הכיף. בכל מקרה, בזה נגמר היום שלנו.
 בערב מהחדר במלון ראינו איך מפרקים חלק מהרפסודות.

IMG_0696.JPG

IMG_0698.JPG


IMG_0700.JPG

IMG_0701.JPG


IMG_0703.JPG


IMG_0704.JPG


IMG_0708.JPG


IMG_0711.JPG





IMG_0714.JPG

IMG_0717.JPG


IMG_0720.JPG

יום 7 -; חמישי
 

לא משנה לאן נוסעים, התעקשתי שהיום נעבור את העיר מדרום. למי שלא ראה תמונות הכניסה הדרומית לדינאן היא דרך בקע בהר. חייבים לראות כדי להבין:

IMG_0722.JPG

 בחרנו לנסוע למתחם פעילויות בשם Domaine de Chevetogne. מדובר על מתחם ענק שבו עשרות תחנות ופעילויות. הכניסה בתשלום של 10 אירו לאדם (שילמנו 40). לא היה עם מי לדבר באנגלית (גם את התשלום לקח זמן להבין). קיבלנו מפה שלא אמרה לנו כלום. קודם כל היא בצרפתית, אבל בכל מקרה שמות המקומות לא אומרים הרבה. תפסנו שם מישהי (מבקרת) שמדברת אנגלית והיא נתנה לנו כמה טיפים.
הבעיה היא שברוב התחנות לא רואים מהכביש את התחנה, וצריך לחנות ליד (לא בכל מקום יש חניה) וללכת שתי דקות ברגל כדי לראות. אומנם זה נותן תחושה פסטורלית ובטחון שאין מכוניות ליד, אבל מאידך אי אפשר לנחש מה יש במקום.
די באקראי עצרנו בשלושה מקומות. בראשון היה פארק הרפתקאות קטן מעץ -; חבלים, גשרים, בקתה וכו'. מקום שני הוא במרכז המתחם שם יש גינת משחקים ענקים שמחולקת לכמה מתחמים (אפשר לבלות רק בה יום שלם). במתחם הזה יש גם בית קפה והמבורגריה. מקום שלישי הוא 'חוף ים' שבו יש חול ים וקצת מים. זה היה הזמן לבגדי ים וכיף. הבעיה היא שהמים היו קרים, אז בילינו במקום רק שעה. בנוסף במקרה עברנו ליד תחנת רכבת הצעצוע והיא בדיוק הגיע. אז עלינו (חינם) ועשינו סיבוב במתחם. יש שם גם סירות פדלים, מיני גולף, מגרשי ספורט וכו'. אם הבנתי נכון (ואני לא בטוח) הכל כלול במחיר.
יש גם אפשרות ללון במקום ונראה לי שהרעיון הוא בדומה לכפרי נופש.
רק כדי לסבר את האוזן -; אנחנו היינו ב-3 מקומות (4 עם סופרים את הרכבת). יש כ-40 נקודות עניין במתחם. אי אפשר למצות ביום גם אם מנסים. אבל אין סיבה לנסות. מסתבר שיש מתחמים כאלו בכל רחבי בלגיה. עוד מסתבר גם שצריך לעשות שיעורי בית יותר טובים עם דוברי צרפתית.
 ניתן להתרשם במפה מהמקומות שהיינו בהם (A מתקני העץ, B גינת המשחקים ו-C חוף הים).

IMG_0762.JPG


IMG_0780.JPG


IMG_0783.JPG


IMG_0788.JPG


לקראת סוף היום היה לנו פנצ'ר בעגלה (יש לנו עגלה עם גלגלי אויר). צלצלנו למלון וניסינו לשאול אותם איפה ניתן למצוא פנצ'ר מאכר לאופניים. שיחת הטלפון היתה קצת מאתגרת אבל בסוף הם הבינו ושלחו אותנו למישהו שליד המלון. הם מניחים שפתוח עד 17:30. חתכנו מהמתחם מוקדם והתחלנו לנסוע. מצאנו את חנות האופניים, ובעזרת לקוח שהיה בחנות וידע מעט אנגלית הצלחנו להסביר מה אנחנו רוצים. 10 אירו ויש לנו פנימית חדשה ומלאה באויר.
 המשכנו לשוטט קצת בחנויות של דינאן. זה הרחוב מאחורי הטיילת ויש בו חנויות מאד נחמדות, אלא שחלקן נסגרות ב-17:00, חלקן ב-17:30 והאחרונות ב-18:00. המשכנו לסופר בשולי העיר (פתוח עד 20:00) והצטיידנו לקראת כפר הנופש בשלל רכיבים שהוכנסו אחר כבוד למקרר של המלון.
ולסיום עוד שתי תמונות מדינאן בהן ניתן להתרשם מהמצודה שחולשת על העיירה:

IMG_0808.JPG

IMG_0810.JPG

יום 8 -; שישי

 

עוזבים היום את המלון ונוסעים לכפר הנופש. החלטנו לעבוד דרך בריסל. לא בדרך אבל לא עיקוף גדול, ולראות את שטיח הפרחים.
אבל עוד לפני -; יצאנו בבוקר מוקדם יחסית (8:00) ועצרנו בתחנת כיבוי האש של דינאן. הבן (כזכור בן 4) חזק עכשיו בקטע של מכבי אש, וכבר ביקר בכמה תחנות כיבוי אש בארץ. ביום שהגענו לדינאן ראינו בדרך את התחנה ואמרנו שננסה לעצור. מראש שאלנו את הפקיד במלון אם הוא יודע משהו על התחנה והאם הכבאים מכניסי אורחים. הוא נעץ בנו מבט שהבהיר ששאלה כזו הוא עוד לא שמע.
אז ככה בהפתעה לילדים אנחנו עוצרים פתאום בבוקר בתחנת הכיבוי ומקווים לטוב. במקרה הרע נסתכל דרך הויטרינה. אבל איזו קבלת פנים עשו לנו. למרות שנראה היה שבערך הערנו את משמרת הלילה (רוב האורות היו כבויים והכבאים היו במתחם המגורים), הם באו לקראתנו, פתחו את הדלתות הגדולות של המוסכים כדי שיכנס הרבה אור ותהיה גישה לכבאיות, וישר קראו לכבאי הנחמד שמסביר לילדים. אבל אז הם קלטו שאנחנו צרכים אנגלית, אז קראו לכבאי אחר שבא בשמחה, והראה לבן שלי (וקצת גם לבת) על המכוניות, וקצת על מכשירים. הוא מדד קסדה (ענק) ובלוני חמצן (טוב הכבאי החזיק את הבלונים גם כי זה יותר כבד מהילד), ישב בכסא נהג של כמה כבאיות, טיפס בסולם, ואפילו בהפתעה הכבאי הפעיל את הסירנה (עושה המון רעש בתוך החניון המקורה).
 אני חושב שהיינו במקום קרוב לחצי שעה ולדעתי מבחינת הילד זה היה האטרקציה הכי טובה בטיול. מסקנה -; לא לפחד לאלתר, ויש אנשים נחמדים בעולם.

IMG_0827.JPG

 המשכנו לבריסל, חנינו במרכז העיר בחניון והלכנו לכיכר. הפרחים כבר היו עייפים (כי היה חם בימים האחרונים), והשטיח מאד לא הרשים אותי. נחמד, ויש הרבה פרחים צבעוניים. אבל בשביל זה לנסוע במיוחד? רמת הנדיב יותר מרשים (לא הייתי בגני וורסאי).
שוטטנו עוד כמה שעות במרכז העיר, חיפשנו סופר עם אוכל כשר לפי הפניות מבית חב"ד, אבל לא מצאנו, ונסענו לכפר הנופש.

IMG_0845.JPG

IMG_0848.JPG

הזמנו וילה VIP. התיאור שלה והתמונות באינטרנט היו מאד מרשימות. האמת -; צדקו. החסרון היחיד הוא שהחדרים קטנים (אבל ידענו מראש) כך שהיה כמעט בלתי אפשרי להכניס מיטת תינוק לחדר. אבל רמת הגימור של הוילה מאד גבוהה. חיפויי עץ, פרקט, ברזים יוקרתיים, סט סבונים יוקרתי (כולל מלח אמבט), מבחר גדול של כלים, מדיח, סט מרפסת נחמד שניצלנו וכו'. בהחלט ברמה.
המקרר לא גדול (לא פצפון כמו במלונות, אבל ממש לא כמו בבית), ולמי שבונה על אוכל בייתי זה קצת גבולי. אין בעייה לשים 4 בקבוקי שתייה ושתי קופסאות גבינה, אבל 4 קופסאות טייק אווי + 8 מעדני חלב, + ירקות + בייצים כבר התחיל להיות גבולי. הסתדרנו. מאד עזר גם שכמעט כל החלב בבלגיה הוא חלב עמיד שלא דורש קירור (ובחלק מהסופרים נמכר בשישיות כמו מים) כך שיכולנו לקנות הרבה לשים באכסון בצד.
 אגב היה יום שהיתה לנו בעיה עם נורה. צלצלנו לקבלה ותוך רבע שעה היה מישהו לתקן. לא יודע עם זה הסטנדרט של הכפר או שזה בגלל שזו בקתת VIP, או סתם כי היה מזל.

יום 9 -; שבת

קמנו ליום חם (צפי ל30-35 מעלות). אחר צהריים/ערב אמור להיות פסטיבל כדורים פורחים בעיר Grave שבהולנד. ההמראה צפויה לקראת 8 בערב, בעוד שמשעה שתיים בצהריים צפוי הפנינג שכולל פעילויות לילדים. תכננו להגיע בסביבות 17:00.
במקור שקלנו לבלות בבוקר בכפר ואז לנסוע (בשאיפה ששני הקטנים ישנו בנסיעה של שעה וחצי). אבל בעצת משפחת גולדשמיט פה מהפורום שהיו איתנו בכפר החלטנו לבלות בלונה פארק ליד איינדהובן עליו המליץ ג'רמי.
 אז נסענו ללונה פארק Dippie Doe. ליתר דיוק ניסינו לנסוע. ה GPS הוביל אותנו לדרכים צדדיות. אחת היתה סגורה ומצאנו את עצמנו מתברברים קלות.
הלונה פארק התאים בול לגילאים של הילדים שלנו. אין בו מתקני אקסטרים, ולמעט מתקן אחד על כולם הם יכלו לעלות (אפילו התינוקת יכלה לעלות על חלקם). יש שתי רכבות הרים (אחת ממש פשוטה ואחת טיפה יותר דרמטית), קורוסלת שרשראות, גלגל ענק קטן, מיני גולף, גינת משחקים קטנה, איזור מקורה ובו מכוניות מתנגשות וכמה קרוסלות, וג'ימבורי גדול שהתאים יופי לתינוקת. יש גם מסעדה קטנה עם המבורגרים פיצות וכו'. לבני נוער אין מה לחפש פה, אבל למשפחות עם ילדים קטנים זה מקום נהדר.
 רק שהחום מאד הפריע (לא היתה טיפת מזגן, גם לא במסעדה / מתחם מקורה).
 לקראת 5 התקפלנו והגענו ב-6 לפסטיבל. היה חם, כמעט ולא היה צל. ההפנינג היה די עלוב (שני מתנפחים וכמה דוכנים) אז מצאנו פינה עם צל, חברנו למשפחת גודלשמיט וחיכינו שיתחיל. לקראת 7 התחיל האקשן. הכדורים הוצאו מהרכבים, נופחו והמריאו. פעם ראשונה שאני רואה את זה והיה מאד כיף ומרשים. ברור שהכדור הראשון הכי מעניין (כי עוקבים בעניין אחרי כל שלב), אבל גם הבאים בתור נחמדים, מה גם שבין האחרונים היו כדורים בצורות (דרדסים, פרצוף וכו'). הילדים גם מאד נהנו לראות את הכדור של איקאה.
מה שלא ידעתי לפני זה שבאירועים כאלה (או לפחות באירוע הזה) בפועל לא מנפחים את כל הכדורים בו זמנית (אולי כי זה תופס הרבה מקום) אלא כל פעם שניים-שלושה מנפחים וממריאים ואז הבאים בתור. וככה אומנם לא רואים שדה מלא בלונים, אבל מאידך האירוע נמשך יותר זמן, ובכל רגע ניתן לראות בלון בשלב אחר של הכנות.
 באיזהו שלב היתה גם תזמורת שהתחילה לנגן

IMG_0986.JPGIMG_0988.JPGIMG_0989.JPG


IMG_0993.JPG


IMG_0994.JPG

IMG_1008.JPG


IMG_1021.JPG


IMG_1025.JPG

IMG_1028.JPG

בשמונה וחצי התחלנו לנוע חזרה. היה כמובן בלגן של כמה דקות בלצאת מהחניה אבל לא משהו דרמטי.אבל הנסיעה בהחלט הייתה דרמטית. למען הדיוק היא הייתה הכי סיוטית בטיול הזה. הקטנה בכתה וצרחה ולא הצליחה להרגע. גם אחרי שעצרנו והרגענו אותה היא חזרה לבכות ברגע שהכנסנו אותה לכסא. באיזשהו שלב הבנו שטוב לא יצא מזה ורציתי לעצור אבל לא הספקתי והיא הקיאה. בתחנת הדלק הבאה עצרנו להחלפת בגדים ונקיון של הכסא (עד כמה שניתן). לפחות עכשיו היא סוף סוף נרגעה ושלושת הילדים נרדמו.
שוב הגענו לכביש הסגור וניסינו להתגבר על הבעיה. ה GPS שלח אותנו למסלול מוזר שנכנס לבלגיה, נוסע דרך יער אפל (כן, כמו באגדות) יוצא חזרה להולנד וחוזר לבלגיה.
 הגענו לכפר לקראת 11 בלילה מותשים בטירוף. אישתי הסבירה בקבלה את הנסיבות והם ישר נתנו לנו להכנס עם הרכב ואמרו שנשאיר אותו בלילה אבל שנוציא אותו על הבוקר.

ימים 10-14 ראשון עד חמישי

רוב הימים הללו הוקדשו לכפר ולכן אסכם אותם ביחד.
את כל הארוחות אכלנו בחדר. כל בוקר ארגנו ארוחת בוקר עם בייצים, ירקות, שוקו (הבאנו שוקולית מהארץ) וכו'. בצהריים בישלנו ארוחת צהריים 'רצינית'. ניצלנו עוד את השניצלים מהארץ, טיגנו דגים, פתיתים מהארץ וכו'. לילדים האוכל מהארץ מאד מאד עזר, והאמת היא שגם לנו זה היה נחמד (אם כי פחות לאשה שבשלה). ארוחות הערב היו לרוב קלות.
 פעם אחת הזמנו בערב פיצה לחדר. לקח חצי שעה והיה מעט יקר (13 אירו לפיצה אישית/זוגית) אבל לא סוף העולם. ככה נחשפנו לפיצה מעניית שכללה גבינת עיזים, צנוברים ודבש. באופן מפתיע היה מאד טעים.
כל יום בילינו בפארק המים כשעתיים. למרות החום המים יחסית קרים והקשו מאד על הקטנה. האמת שכמה פעמים פשוט נכנסנו לתוך הג'קוזי החם כדי להתחמם. המגלשות מאד נחמדות אבל הילדים שלי העדיפו לוותר. אני ברחתי כל יום לרבע שעה לעשות אחת מהן.
בכל יום היתה לשני הגדולים סדנת wannabe אחת. מדובר על הפעלה בסגנון משחק תפקידים. פעם אחת הם היו אבירים ונסיכות, פעם שניה פיראטים וחיפשו אוצר. פעם שלישית park rangerורביעית אופים וקישטו cup cakes. הסדאות האלו קצת עלובות ונראה שהתפקיד העיקרי שלהן הוא לתת שעה חופש להורים, מה שלא קרה אצלנו בגלל שהיינו צרכים להשאר איתם לתרגם. היה גם קושי בשפה, כי גם אם הסבירו לנו ההורים באנגלית, הרי שאם יש הצגה בהולנדית, או שירי ילדים בהולנדית, שום תרגום לא יעזור. ובכל זאת הילדים נהנו מאד. התשלום לכל סדנה כזו הוא כ-5 אירו לילד.
בנוסף לקחנו את הקטנה לשחיית תינוקות. זה נחמד אם יש לכם תינוק שמעולם לא היה במים, אבל בהתחשב שהקטנה שלנו מרגישה יותר טוב במים מאשר ביבשה (בריכה כל שבוע מגיל 3 חודשים) ושהשירים היו בהולנדית אז אני אתן ציון 7.
 לקחנו את כל הילדים לרכיבה על פוני (2.5 אירו לילד, תור ארוך), ואת הגדולים ואותי לסיור מאחורי הקלעים של פארק המים. זו הייתה טעות כי לא רק שההסברים היו בהולנדית (מדי פעם הוא תרגם לי כמה דברים באנגלית, אבל רק מדי פעם), אלא זה פשוט לא עניין את הילדים. לא באמת רואים יותר מדי, והסבר על מליון ליטר מים לא אומר כלום לילדים. למבוגרים אני כן ממליץ על הסיור. נחמד ושונה.

IMG_1079.JPG

 בסך הכל רוב הפעילויות מקבלות אצלי ציון 7. שום דבר לא היה מדהים, אבל כולן בהחלט נחמדות, ומאפשרות לגוון ולרענן (כמה אפשר בבריכה?).
ביום אחד בילינו עם משפחת גודלשמיט מהפורום. טיילנו בשבילי הכפר והלכנו ביחד לסירות פדאלים. פה כדאי שאפרט מעט כי זה היה סיפור מעניין.

סירת הפדלים - או כמה פדיחות יכולות לקרות בחצי שעה

חיכינו כחצי שעה שיתפנו סירות עבורנו. שילמנו וירדנו למים. השיטה היא שאין אף אחד ליד הסירות. קצת מעל קו המים (ללא שדה ראיה) יש את דוכן ההשכרה. אחרי שמשלמים מקבלים מפתח שפותח כל סירה שאתה רוצה. נכנסנו בכיף לאחת הסירות, אני, התינוקת והבן מלפנים, אישתי והגדולה מאחור בעמדת השייטים והתחלנו לשוט למרכז האגם. באישזהו שלב רצינו להסתובב וגילינו להפתעתנו ש... אין הגה. הידית שאיתה מסובבים את ההגה חסרה. לא יודע איך לא שמנו לב, אבל עכשיו אנחנו תקועים במרכז האגם. למזלנו החברים באו לעזרתנו, הצמדנו סירות והם עזרו לנו לחזור למזח להחליף סירה.
 בשלב הזה כבר חשבתי שזה סיפור נחמד אבל זה לא הסוף. אז החלפנו סירה ויצאנו לשוט עוד רבע שעה באגם. חזרנו חזרה ורצינו להקשר. החלטתי לרדת ראשון לעזור לקשור. אני נעמד בסירה (עם התינוקת בידיים), דורך ברגל אחת על המזח, והמזח שוקע. מסתבר שהייתי בקצה בקצה של המזח, כנראה מעבר למצופים שלו. אני במצב שרגל אחת בסירה, אחת על המזח השוקע, והילדה בידיים. האינסטינקט ההורי עבד, והילדה הצליחה למצוא את דרכה בשלום חזרה לתוך הסירה בלי ליפול ועם מכה קלה בלבד, אבל אני סיימתי עם סימנים כחולים על כל הרגליים, וכל הגוף מקו החגורה ודרומה בתוך המים, כולל הבגדים, הטלפון והארנק, והנעליים. אגב בימים הקרובים הטלפון לא עבד ואחר כך עבד לפעמים...

יום 11 -; שני
 

בחרנו לנסוע לאנטוורפן ביום הזה. בימי שני ושישי (ימי התחלופה) אין פעילויות בכפר הנופש (הבריכה פתוחה כמובן).
האמת -; לא באמת שוטטנו באנטוורפן. חנינו בכיכר השוק, ומשם התגלגלנו דרך רחובות החנויות Schoenmarkt ו- Meir. לכל מי שחושב שזה לא מתאים לילדים -; צודקים, אבל תלוי מה עושים. הילדים נהנו מהפסל של היד הכרותה (כולל לטפס עליו), אומן רחוב שהפריח בועות סבון ענקיות, גינת משחקים קטנה שניתקלנו בה (ואגב היו בה עוד ישראלים), ומחנות של דיסני שבילינו בה יותר משעה.

 הילדים בתמונה לא שלי


IMG_1041.JPGIMG_1070.JPG


בהמשך נסענו לסופר יהודי שהיה בו אוכל מישראל. קנינו לנו בשר כשר (מעדני יחיעם), אבל גם קוטג' (אומנם שטראוס לא תנובה אבל יותר טוב מכלום), מלאווח, במבה ועוד. היה מאד נחמד באיזה ארוחת ערב לאכול פתאום מלאווח. בבית כמעט אף פעם לא עושים את זה כי זה לא בריא, אבל שום דבר באוכל הבלגי הוא לא בריא, אז למה לא.

יום 15 -; שישי

עזבנו את הכפר. הצלחנו לצאת קצת אחרי 9 בבוקר כך שלא היה שום תור בצ'ק אאוט.
לא היו לנו תוכניות ברורות ליומיים הקרובים בחרנו לנסוע למכלן Mechelen (גם ידענו שבערב ומחר צפוי גשם). בדרך ניתקלנו בחנות צעצועים ענקית ובילינו בה שעה (וקצת יותר ממאה אירו). זה הכיף בימים פחות מתוכננים, אפשר בכיף לסטות מהתוכניות בלי להרגיש שהפסדת משהו. והדבר היחיד שיותר טוב מלבלות בחנות צעצועים הוא קניות בחנות צעצועים. אגב המחרים של פליימובילף לגו וכו' זולים בכ-20% מהארץ.
 במכלן התחלנו במוזיאון הצעצועים Speelgoedmuseum (שמתם לב למוטיב שהתפתח ליום הזה?). חנינו ברחוב ליד המוזיאון (4 אירו ליום, במרכז העיר זה יותר יקר). המוזיאון היה נהדר. אני פחדתי שהוא יתמקד בצעצועים עתיקים ושאסור לגעת. אז לא. יש גם את זה, אבל יש גם הרבה צעצועים מודרניים, והרבה שעשו לנו המבוגרים נוסטלגיה. באופן כללי לא ניתן לגעת במוצגים (ארונות תצוגה סגורים), אבל יש הרבה פינות משחקים.
שוטטנו כמעט שעתיים (כולל כמובן לקנות עוד משחקים בחנות המוזיאון), וניצלנו את הקפיטריה לארוחת צהריים שהבאנו איתנו. בקפיטריה לא ניתן למצוא הרבה מעבר לשתייה ותפוצי'פס, אבל לא נראה היה שמפריע להם שאנחנו עושים פיקניק (למעוניינים, ברחוב בסמוך המוזיאון יש לפחות פיצריה ומסעדה סינית). היתרון הוא שבקפיטריה יש משחקיה אז הילדים יכלו לפרוש לשחק בזמן שאנחנו אכלנו בנחת.

 בתמונות תחזרו לילדות שלכם ותראו משחקים שהיו לכם בתור ילדים:
IMG_1289.JPG

IMG_1294.JPG

IMG_1302.JPGIMG_1303.JPG


IMG_1305.JPG


IMG_1379.JPG


IMG_1380.JPG


IMG_1381.JPG


IMG_1382.JPG


IMG_1384.JPG




 משם שוטטנו ברגל בלב העיר העתיק (רבע שעה הליכה מהמוזיאון למרכז, רובה דרך הרחובות היפים). שוטטנו בעיר כמה שעות כולל עליה למגדל הפעמון (566 מדרגות, אבל מי סופר...). אין הרבה מה לספר אז ניתן לעיניים לספר קצת

IMG_1398.JPGIMG_1399.JPG


IMG_1401.JPGIMG_1403.JPG


IMG_1404.JPGIMG_1408.JPG


IMG_1420.JPG



 אספנו לנו פיצה טייק אווי על הדרך וחזרנו לאוטו, לאותו מלון בבריסל מתחילת הטיול. בדרך עצרנו באטומיום. מראש לא תכננו להכנס אלא רק לראות אותו. היה לנו תזמון מעולה. הוא בדיוק נסגר כך שהיתה חניה (חינם) במרחק של 100 מטר מהמקום, ולא ירד גשם. הסתובבנו במקום רבע שעה עם שלל צילומים ונסענו למלון. אחלה של תזמון כי הגשם התחיל דקה אחרי שהתנענו. הנסיעה למלון קצרה (רבע שעה) אבל בכל זאת הקטנה הספיקה להקיא באוטו, כך שלצ'ק אין הגעתי עם תינוקת ג'יפה ביד, ובמקום לפרוק מזוודות פרקתי כסא בטיחות לנקיון.

IMG_1439.JPG

יום 16 -; שבת

היום האחרון של הטיול (מחר זה רק טיסה) וצפוי גשם (לראשונה הטיול).
 התרוצצו לנו שלל מחשבות. חשבנו לסיים את הטיול בלונה-פארק ודולפינריום ליד ברוז'. ידענו שיש שם גם מתחם מקורה. אבל הנחנו שגם אחרי גשם לונה-פארק הוא פחות כייפי (רטוב).
 אז נסענו שוב לברוז' והיה כיף. שוב חנינו באותו מקום. הפעם נכנסו למרכז המידע, קנינו מפה (חצי אירו) אבל האמת לא נתקלנו שם במידע מיוחד ולא היו לנו שאלות. שוטטנו הפעם בצד הדרומי יותר של מרכז העיר, אזור שבו היו הרבה יותר חנויות שוקולד וממתקים והרבה פחות חנויות בגדים.
ראינו איך מכינים סוג של סוכריה על מקל בעבודת יד. טיפסנו על מגדל הפעמונים (רק 300 מדרגות בערך, קטן עלינו) וסתם נהננו. ירד גשם כמה פעמים. כשהיה חזק ברחנו לתוך חנויות. כשהיה חלש פתחנו מטריות. ברור שהיה עדיף בלי גשם, אבל לא סוף העולם.


IMG_1475.JPG

IMG_1477.JPG

IMG_1478.JPG

IMG_1479.JPG

IMG_1480.JPG

בערב ניצלנו את העובדה שהמלון ליד שדה התעופה והכנו את עצמנו לסיום. רוקנו את האוטו מהכל. לא צריך אפילו מוסיקה שלנו בשביל 10 דקות נסיעה והשארנו רק את כסאות הבטיחות. זחלתי עם פנס על הרצפה של הרכב לוודא שלא שכחנו שום דבר (גם ניקינו קצת באותה הזדמנות). בדרך למלון מילאנו דלק (יש תחנה בפתח המלון), ובערב ארזנו ומיינו. הרבה דברים נזרקו בשלב הזה.

יום 17 -; ראשון
 

טיסה ב-11:00 היום התחיל נינוח יחסית. יכולנו להרשות לעצמנו לקום אחרי 6:00 (לא נורא ליום טיסה). אבל לצערי הילדים לא חשבו ככה. סיימנו בנחת לארוז, ארוחת בוקר במלון, צ'ק אאוט קליל, ובשמונה ורבע אנחנו באוטו. תוך פחות מרבע שעה כבר חנינו בחניון של השכרת הרכב. לקח עוד רבע שעה לפרוק ולפרק את כסאות הבטיחות ולארוז מה שאפשר.
 זהו. ההמשך די צפוי. לצערי חיכינו במטוס יותר מחצי שעה להמראה שהתעכבה, אבל חוץ מזה אין שום חוויות מיוחדות. הביתה כבר הגענו מעט אחרי 7 בערב. למחרת כבר היה בית ספר.